קהילות המגורשים ברומניה נודעו כעשירים מופלגים, נדבנים יוצאי דופן ושדלנים מדופלמים בחצרות המלכים והגבירים הרומנים. קהילה זו היא אחת מהקהילות היהודיות הבודדות אשר עוד מהמאה ה-18 הייתה מובילה בחיי התרבות המקומית כמו בחיי הרוח היהודיים.

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בהשגת אזרחות פורטוגל לצאצאי מגורשי ספרד. ברומניה הייתה אחת הקהילות הגדולות של מגורשים במדינות אירופה. במידה והוריכם ממוצא רומני, ייתכן ואתם זכאים לקבל דרכון של פורטוגל, מדינה חברה באיחוד האירופואי.

קהילות המגורשים ברומניה דרכי הוכחה לקבלת דרכון פורטוגזי ליהודים ממוצא רומני:

  • הוכחת כי שם משפחת הפונה מופיע ברשימת מאגר שמות המשפחות הזכאים.
  • המצאת מכתב מרב על קרבה של המועמד לקהילה ספרדית או פורטוגזית ולנוהגי תפילתם.
  • המצאת עדויות כמו: תמונות, כתובות, מסמכים רבניים, קשר דתי (לדוגמא קשר של תפילין), קשר למאכלים ספרדים או פורטוגזים העוברים במשפחה או לבוש ספרדי מסורתי עתיק אשר נמצא ברשותכם (למידע על הנ"ל ראו קישור על מאכלים ותלבושות ספרדיות בתחתית העמוד).
  • יש לקבל מכתב המלצה מהקהילה היהודית בליסבון או בפורטו.
  • בהינתן מכתב ההמלצה ניתן יהיה להתחיל בתהליכי ההתאזרחות הפורטוגלית מול הרשויות המוסמכות בפורטוגל, בסיוע עורך דין מקומי

קהילות המגורשים ברומניה:

ראשית התיישבות קהילות מגורשי ספרד ברומניה החלה בשנת 1496. תחילה על ידי סוחרים ספרדים מאיסטנבול, וינה, טְרָאנִי (איטליה) וכ"ו, שהגיעו לנהל מסחר בנסיכויות מולדובה וּוַלָכִיה שממוקמות בשטח המדינה הרומנית כיום. הסוחרים התגוררו בבתים ארעיים עד גמר עסקאותיהם. את תקופת ההתיישבויות הספרדיות ברומניה ניתן לחלק לשני פרקי זמן – טווח פרק הזמן הראשון הוא מ- 1730-1496 בו זרמו קהלים ספרדים מניקופול, סלוניקי, סרייבו, איסטנבול, איזמיר שהקימו אט אט גרעין ומסורת ספרדית במקום. פרק הזמן השני מתחיל ב- 1730, שנת היווסדות הקהילה הספרדית באופן רשמי והתרחב עד ערב מלחמת העולם השנייה. מאמר זה יתרכז בפרק הזמן השני והמשמעותי יותר, בו גדלה הקהילה הספרדית ברומניה והפכה לפנומן אפילו בקרב נשיאי המדינה ונסיכיה.

מגורשי ספרד ברומניה

בשנת 1730 הוקמה הקהילה הספרדית בבוקרשט באופן רשמי כנזכר לעיל, ונקראה "כולל ספרדים בבוקרשט". קהילה זו הייתה אחת הקהילות העשירות באירופה אשר ערב מלחמת העולם השנייה עמדה כמעט על כ- 7,000 נפש, כשרוב רובם של האוכלוסייה היו אמידים ועסקו בשלל תפקידים בכירים כגון: רופאים, סוחרים, סוכני-בורסה, בנקאים, בעלי קרקעות, חלפנים, תעשיינים, עורכי-דין, שחקנים, עיתונאים, זמרי אופרה ועוד ועוד. קהילות ספרד ראו עצמם כעליונים על יתר קהילות אשכנז שהגיעו מפולין וגרמניה במרוצת השנים. האשכנזים לעומת זאת, ראו את הספרדים כחילונים יותר ופחות רוחניים ונאמנים בדתם.

היהודים האשכנזים ברומניה עסקו במקצועות המלאכה למיניהן, לעומת קהילות ספרד שעסקו במסחר ובמקצועות חופשיים מגוונים. כדברי הסופר אהרון יהודה ליב הורוביץ: "היהודים הספרדים פה (בוקרשט) עוד לא למדו לדעת יקרַת ערך המלאכה המחָיה את בעליה, ורובם ככולם מתפרנסים אך מן המסחר". עקב מחלוקת בענייני שחיטה שפרצה בין קהילות הספרדים לאשכנזים בשנת 1850, התדרדרו היחסים ונוצר ניכור לאורך הזמן בין שתי הקהילות. אישים נודעים ניסו לפייס את מנהיגי שתי הקהילות ביניהם ארמנד לוי – הפובליציסט הצרפתי ואדולף כְּרֶמְיֵה – שר המשפטים הצרפתי אך לא עלה בידם.

התרומה הכלכלית והפוליטית של קהילות המגורשים ברומניה

ראשי ממשלות, נסיכים ומושלים ממחוזות רומניה נהנו מתמיכה פיננסית, קבלת הלוואות וייעוץ כלכלי מאלה הספרדים וראו בהם פטריוטים ופילנתרופים בשל תרומותיהם הכספיות למוסדות החינוך, התרבות והסעד. היהודים האשכנזים לעומת זאת בחרו להסתגר ולשמור על יחסי ריחוק מהמוסדות ומהחברה הרומנית. כך גם בספרות הכתובה היללו אותם כ"סימפטיים ואהובים על פני אחיהם הפולנים שפולשים דרך הגבולות".

בין עשירי היהושים הספרדים ברומניה בלטו במיוחד משפחות הבנקאים שהיו בקשרים עם נסיכי המחוזות המקומיים והויזירים הטורקיים כמו: משפחת בָּאלִי בראשות דַוִויצִ'יוֹן באלי – שכיהן כנשיאה הראשון של הקהילה היהודית בבוקרשט וכיועצו של נסיך ולכיה, משפחת מנוח – בנקאֵי החצר של נסיכויות ולכיה והמדינה הרומנית, משפחת חלפון – בעלת "בנק חלפון", משפחת אֱלִיאָס בעלת "הבנק הכללי של רומניה" – שהיה הבנק השני בגודלו במדינה, משפחת אשר (שהקימה את "בנק בוקרשט") והיד עוד נטויה.

ברשימת רבני קהילות "כולל ספרדים בבוקרשט" עמדו אישים מכובדים וחשובים כרבי חיים בז'רנו – ממקימי תנועת חובבי ציון. הרב יעקב נִימִירוֹבֵר – כיהן כרב הראשי של רומניה, תיאולוג, היסטוריון, פילוסוף, חבר בסנאט הרומני למעלה מ- 40 שנים ותומך נלהב בציונות. רבי חיים בְּרֵזִיס – פובליציסט רומני ומנהיג ציוני, אברהם ונטורה, רבי משה יצחק אֲלְמוֹלִי ועוד.

מאמרי מידע נוספים על קהילות המגורשים

תודה למר יהונתן גבריאלוב על מחקר וכתיבת מאמר זה של קהילות מגורשי ספרד ברומניה ומאמרים נוספים על קהילות ספרד, פורטוגל ומגורשיהן.

  1. התפתחות קהילות מגורשי ספרד בסרייבו
  2. חיי המגורשים באנגליה
  3. מאכלים ספרדים/פורטוגזים מסורתיים
  4. תלבושות ספרדיות מסורתיות
  5. כל המידע הרלוונטי על אזרחות פורטוגלית במאמר אחד

צרו קשר עם עורך דין הגירה לספרד ופורטוגל

משרד כהן דקר פקס ברוש עומד בקשרים עם גינאולוגים (חוקרי שורשים) אשר יוכלו לסייע לכם בהמצאת מסמך גינאולוגי רשמי המוכיח שורשים ספרדים או פורטוגליים במשפחתכם.

לשיחת בירור ראשונית חינם עבור זכאות לדרכון פורטוגזי התקשרו: 03-3724722 או 055-9781688

קהילות המגורשים ברומניה

: 03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il