יהדות יוון – מגורשי ספרד הזכאים לאזרחות פורטוגל

יהדות יוון נודעה בימי הביניים ברבניה, חכמיה ומנהיגיה. במשך דורות שימרו יהודי סלוניקי את שמותיהם, מנהגי לימודם, תפילותיהם והלכותיהם הספרדיות ממש כמו בישיבות הגדולות של ברצלונה, קורדובה, טולדו וערים נוספות מהעבר הספרדי. מתוך כך באה לידי ביטוי התרבות האדירה בידע, ספרים, פסיקות הלכה, מסחר ועושר אשר היו נחלתם.

אם משפחתכם מגיעה מיוון אתם כנראה בעלי קשר היסטורי למשפחות מגורשי פורטוגל וספרד! משרד עורכי דין כהן דקר פקס ברוש מתמחה בקבלת דרכון פורטוגלי עבור צאצאי המגורשים, שתעניק לכם גם קבלת אזרחות אירופאית.

קהילות המגורשים ביוון – יהדות סלוניקי:

בשנת 1492 הוכרזה ברחבי ספרד הודעה פומבית לפיה חייבים כל יהודי ספרד לעזוב את המדינה בתוך חודשים בודדים. כ – 20,000 יהודים בחרו להגר לסלוניקי שביוון אשר הייתה תחת שלטונה העולה של האימפריה העותומאנית במזרח התיכון. האוכלוסייה היהודית הקטנה שהייתה בסלוניקי עוד בימי שליחי הבשורה הנוצרית ואשר מוזכרת על ידי פאולוס בברית החדשה, נבלעה כולה בתוך אוכלוסיית המתיישבים החדשה והמרובה שהגיעה מהאי האיברי. הקהילה היהודית של יוון תהפוך בהמשך לקהילה המסמלת את שיאה של הקהילה הספרדית מבחינה כלכלית – תרבותית, חברתית ותורנית ביוון ובכלל.

תרומת יהדות סלוניקי לאזור:

הגעתם של היהודים המגורשים לסלוניקי הפכה את העיר להיות מרכז פורה של מסחר וסחר ימי. יהודי ספרד שהיו אינטלקטואלים ואמנים בעלי ניסיון שעסקו בטקסטיל, ציור, קרטוגרפיה, רפואה, בנקאות, ייצור כלי נשק, יהלומים ועוד. יתר על כן, בית הדפוס הראשון בסלוניקי נבנה על ידי יהדות סלוניקי בשנת 1520. כתוצאה משילובם המוצלח של היהודים במאה ה – 16, היוו שכבה אריסטוקרטית ברוב הספֵרות המקצועיות. דוגמא מובהקת לכך הוא דון יוסף נשיא שהיה בנקאי מפורסם ודיפלומט בחצר הסולטנות, ששימש כ"יהודי החצר" – משרה של יהודי ימי הביניים אשר בה היו מוסרים / מלווים כסף למלכים ואצילים, בתמורה היו מקבלים פריבילגיות חברתיות או הענקת סטאטוס רשמי של אצילים.

דון יוסף נשיא מונה על ידי הסולטן לממונה על טבריה בוִילַיֵט הסורי, במטרה לגרום ליהודים להתנחל בה ולהרים אותה כעיר תעשייתית, אך ניסיון זה לא צלח. עוד עובדה מעניינת היא קרבתו של דון יוסף נשיא לדונה גרציה – הבנקאית העשירה והפילנתרופית אשר נחשבה לאשה העשירה בעולם דאז, שהייתה דודתו של הראשון ושניהם היו צאצאים לבית מֶנְדֶס – בנבנישתי אשר מפורטוגל.

מבחינה תורנית, המאה ה- 16 הייתה תור הזהב של מגורשי ספרד ופורטוגל בקהילות יהדות יוון. בסלוניקי קמו מרכזי ישיבות, תלמוד, קבלה, ספריות וארכיונים עתיקים שמשכו את תשומת הלב היהודית הגלובלית, והביאו לידי כך שסלוניקי תקרא "ירושלים הקטנה" או "אמא של ישראל". בין ראשי הישיבות המפוארות ותלמידי החכמים נמנים רבנים אשר השפיעו על עולם ההלכה והקבלה היהודי עד היום. רבני סלוניקי נחשבו כפוסקים בכל קהילות ישראל והובילו את העולם היהודי בפסיקותיהם מצפת, אֱדִירְנֵה, איסטנבול, דמשק, חלב, נִיקוֹפּוֹל שבבולגריה, מצרים, איטליה, הולנד ועוד.

רבנים בולטים בקהילת יהדות יוון ממוצא ספרדי/פורטוגלי:

• רבי יוסף טַאִיטָאצָאק (1465-1546) – ראש ישיבה, פוסק, מקובל, ראש הקהילה היהודית-הפורטוגזית של סלוניקי וטורקיה ואחד מגדולי המנהיגים היהודים של המאות ה- 15 וה- 16.
• רבי משה אלשיך (1508-1593) – דרשן, פוסק, מקובל ופרשן. כתב ספרי דרשות ופירושים רבים לתנ"ך, פרקי אבות, הגדות וקינות.
• רבי שלמה אלקבץ (1500-1576) – מקובל, פייטן ומחברם של ספרי פירוש רבים בתחום הקבלה והפשט. נודע בשל חיבורו למזמור לכה דודי המפורסם.
• רבי לוי בן חביב (1480-1545) – פוסק ורבה של ירושלים, העמיד תלמידי חכמים ופוסקים כמו: רבי שמואל די מדינה, רבי יששכר בן סוּסַאן ועוד. נודע הן בבקיאותו בתלמוד הבבלי והירושלמי והן במדעים.
• רבי שמואל די מדינה (1505-1589) – ראש ישיבה בעיר סלוניקי, פוסק ומחדש בתחום קבלת החלטות הלכתיות. עמד בקשרים עם כל גדולי דורו בהם רבי יוסף קארו, רבי יוסף טאיטאצאק, רבי דוד אבן זמרא, רבי בצלאל אשכנזי ועוד.

רשימת מאמרים אינפורמטיביים נוספים בנושא קהילות המגורשים:

1. יישובם של קהילת אנוסי פורטוגל בהולנד
2. תפילת הספרדים ומקורותיה
3. קשרם של יהודי מרוקו ליהודי ספרד
4. חיי קהילות המגורשים באיטליה
5. סופו של תור הזהב – גירוש ספרד

תודה ליהונתן גבריאלוב על עזרתו במחקר וכתיבת המאמרים.

צרו קשר לקבלת עזרה בהשגת אזרחות פורטוגל

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בקבלת אזרחות פורטוגזית לצאצאי המגורשים. במידה ואתם נמנים במניינם, קבעו פגישה במשרד עורכי דין בפתח תקווה או בירושלים לקבלת עזרה. נשמח לסייע בעצה ובמעשה.