Skip to content

מגורשי ספרד באיסטנבול – הוצאת דרכון פורטוגלי

יהונתן גבריאלוב

יהונתן גבריאלוב

מאמר זה נועד להסביר את זכאותם של יהודי טורקיה לדרכון פורטוגלי ובפרט יהודי איסטנבול וצאצאיהם. היישוב היהודי באיסטנבול הושפע רבות מגלי הגירה ספרדים ופורטוגלים, ששטפו את הבירה העות'מאנית בסוף המאה ה-15 ולאורך המאה ה-16. משום כך, במידה ואתם צאצאים ליהודי איסטנבול פירוש הדבר כי אתם ככל הנראה זכאים לדרכון פורטוגלי.

משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש הוצאת דרכון פורטוגלי למגורשי ספרד. במידה ואתם יוצאי טורקיה או צאצאים ליהודים מטורקיה, אנו נוכל לסייע לכם לקבל דרכון פורטוגלי אירופי. משרדנו כבר שירת אלפי לקוחות מרוצים, שקיבלו את הדרכון הנכסף בזכות אמינות, מקצועיות ויעילות של המומחים במשרדנו.

מגורשי ספרד באיסטנבול – הוצאת דרכון פורטוגלי

מגורשי ספרד באיסטנבול – הוצאת דרכון פורטוגלי למגורשי ספרד

בסופו של קיץ 1492 – כמה שבועות לאחר גירוש ספרד, הגיעו כ- 10,000 יהודים ספרדיים לחופי עיר הבירה של האזור אשר נקרא בימינו טורקיה. הדבר קרה כמה שנים לאחר שהעיר קיבלה כינוי חדש העונה לגרסא הטורקית של השם הביזנטי קונסטנטינופול – איסטנבול. התושבים החדשים התקבלו בסבר פנים יפות בקרב הרשויות העות'מאניות והחלו לבנות עצמם מחדש בעיר שהייתה בכירה בין בירות העסקים האירופיות דאז.

בזמן הגעתם פגשו מגורשי ספרד יישוב יהודי קטן יחסית עם 1,650 בתי-אב. היהודים הילידים נקראו בפיהם "קהילת-הרומניוטים". קהילה קטנה זו שימרה מסורות עתיקות יומין עוד מימי שלטון היוונים בעיר. שפתם הייתה יוונית-יהודית שכונתה יְוַונִיטִיקָה. התרבות ההלניסטית ומנהגיה בלטו בקרב קהילת הרומניוטים, אולם אלו שונו עם הגעתם של הספרדים לעיר.

הקהילה הרומניוטית שהייתה קהילה מרשימה אודות לתרבותה העתיקה והייחודית, הייתה קהילה צנוע יחסית במושגים כלכליים-חברתיים. מה שגרם לחדירה מיידית של התרבות הספרדית הרנסנסית שנחשבה גבוהה ממנה ומתקדמת יותר. זאת יחד עם שיעור הספרדיים הרב שבלע את הקהילה ומסורותיה.

נוסף לכך, חמש שנים לאחר מכן, בשנת 1497 – הגיע הגל המסיבי השני של יהודים פורטוגלים שגם גורשו מארצם. רוב הפזורה הפורטוגלית הייתה מורכבת למעשה ממגורשי ספרד שהגיעו לפורטוגל מיד לאחר שגורשו מספרד השכנה. אולם, בית-המלוכה הספרדי השפיע גם על זה הפורטוגלי לסלק את הנתינים היהודיים.

הגעתם של הפורטוגלים לאיסטנבול העצימה את הנוכחות הספרדית ובטח את השפעתה. זאת התחילה לקחת חלק ולבלוט ברחבי העיר כולה, כולל אצל קהל הרומניוטים המקומי כנזכר. עד מהרה תפסו בתי המדרשות הספרדיים מעמד בכיר. אודות לכך שיטות הלימוד, סגנון התפילה, מסורות ההלכה, שפת הלדינו ויתר המאפיינים הספרדיים הפכו דומיננטיים בקרב יהדות איסטנבול כולה.

חמישים שנים לאחר הגעתם של מגורשי פורטוגל לעיר, מנו הרשויות העות'מאניות כמעט 8,500 בתי-אב יהודיים באיסטנבול. כאן אנחנו יכולים להבחין כי בעקבות הופעתם של מגורשי ספרד, הוכפל מספר היהודים פי חמישה משהיה קודם להגעתם. עם זאת, העיר הייתה גם תחנת מעבר לאלפי יהודים ספרדיים שבחרו להגר ממנה אל סופיה, בלגרד, איזמיר, סרייבו, פלובדיב, סקופיה וערים נוספות רבות בבלקן ועל החוף המערבי של טורקיה.

תור הזהב של הלדינו בעיר

אחת האינדיקציות הברורות לקשר הספרדי הקיים בקרב יהודי טורקיה בכלל ויוצאי איסטנבול בפרט היא שפת הלדינו. שפה ייחודית זו הייתה שגורה בקרב יהודי איסטנבול במשך 400 שנים. הלדינו היא לשון קסטיליאנית-ספרדית המשלבת בתוכה גם מילים מארמית, עברית, ערבית וטורקית (עקב השפעות קרובות).

ממועד הגעת מגורשי ספרד לעיר הפכה השפה כמזוהה ביותר עם הקהילה. לדינו שימשה כשפת היום-יום, שפת ניהול עסקים, ייצגה תרבות גבוהה, וכן וסימלה עוצמה חברתית, תודות לקשר הקרוב לשפה הספרדית ולאימפריה הספרדית. המעצמה הספרדית הייתה הכוח הגדול באירופה במאות ה-16-18, יחד עם האימפריה העות'מאנית.

הלדינו הועלתה על נס בייחוד במאה ה-18, כאשר החלו יהודי העיר להדפיס ספרי הלימוד ופירושים לתורה באמצעותה. החיבור המונומנטלי "מעם לועז" של רבי יעקב כולי ביאר את התורה באמצעות משלים, דברי מוסר, הלכה ומדרש. הספר הודפס לראשונה באיסטנבול ולאחר מכן בסלוניקי, אלג'יר, איזמיר, ליבורנו, ג'רבה ועוד.

רבי אברהם בן יצחק אסא מתרגם את התנ"ך ללדינו בלשון עממית פשוטה. רבי חיים פלאג'י היה מחבר פורה שחיבר קרוב למאה ספרים. אלה עסקו בביאור לתלמוד ותורה, מדרש ומוסר, קבלה והלכה. יחד איתם פורסמו ספרי פתגמים, משלים, רומנסות ושירים בעלי סוגה ספרותית ייחודית ואופיינית ליהודי ספרד בשם קוֹמְפְּלַס.

סוגה זאת היא גולת הכותרת של תרבות הלדינו ומייצגת את האינטלקטואל והמחשבה הספרדית באמצעות שירים מתוחכמים, המסודרים בסדר אלף-בית הנקרא אֲקְרוֹסְטִיכוֹן. במאה ה-19 היו אלו כתבי עת שלקחו חלק בעיר ופורסמו על בסיס קבוע לכל חברי הקהילה. במאה הנזכרת הקהילה היהודית הוערכה בכ-40 אלף נפש, כשלמעלה מ-90% מחבריה הוגדרו כספרדיים. בעיר התקיימה גם קהילה אשכנזית קטנה.

כיום ניתן לזהות בפשטות שמות משפחה ספרדיים מקוריים בקרב צאצאי יהודי טורקיה. שמות המשפחה בחלקם נושאים רקע מוסלמי החוזר לתקופת "תור הזהב" היהודית בספרד, כאשר חלקם נושאים עמם זיקה לספרד הנוצרית. הנה כמה שמות משפחה מפורסמים: אבולעפיה, סבן, עטייא, אלגזי, דנון ובנבנישתי. יחד עם זאת, ישנם גם שמות משפחה ידועים כדוגמת קסטרו, חליבה, רוזאניס, בז'רנו, הלוי, קַרְמוֹנָה, בן-גיאת, אמיגו, בונומו, אֲסֵאוֹ ועוד.

מגורשי ספרד באיסטנבול – הוצאת דרכון פורטוגלי

פועלם של יהודי ספרד באיסטנבול

יהודי ספרד נחשבו לאליטה ופנומן חברתי בעיניי מושלים ואישים רבים בשלוש מאות השנים שלאחר גירוש ספרד. בשנת 1493 – כשנה לאחר גירושם, הביאו עמם האחים שמואל ודוד אבן-נחמיאס את מכונת הדפוס לאיסטנבול. כך הקימו את מפעל הדפוס הראשון באימפריה העות'מאנית.

אחת ממשפחות הבנקאים המפורסמות במאה ה-16 הגיעה גם כן לחיות באיסטנבול תחת חסותו של הסולטן העות'מאני. המשפחה המכובדת הייתה מנדס-בנבנישתי שהגיעה לעיר לאחר גירוש פורטוגל. זו הקימה עבור יהודי איסטנבול מוסדות לימוד, בתי ספר, בתי כנסת ועוד. כך גם עבור יהודי אירופה וארץ ישראל, שאליה עודדו בני המשפחה הגירה של יהודים, בעיקר ספרדיים. בנוסף, כמחווה עבור חברי המשפחה שעזרו לקדם את כלכלת האימפריה, העניק הסולטן סֵלִים השני איים ברחבי הים האֶגֶאִי שבקרבת יוון-טורקיה.

הקהילה התעצמה והחלה לשגשג לא רק בתחום הכלכלי אלא גם הרוחני-תורני. ספרים רבים החלו להידפס בתחומי ההלכה, שו"ת, ספרות, שירה וחכמה. אלה בתורם יוצאו לכל רחבי הבלקן, המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה. כמו כן, הקהילה גדלה לאורך של מאתיים שנים על ידי נהירה יחסית גדולה של אנוסים פורטוגליים שהגיעו עד המאה ה-18. למעשה, הקהילה כה גדלה עד שהעיר הכילה במאה זאת כארבעים וארבעה בתי כנסיות פעילים.

במחצית הראשונה של המאה ה-20 הוערך מספר יהודי איסטנבול בכ-55 אלף נפשות. רובם המכריע כזכור ממוצא ספרדי-פורטוגלי. חלק הארי החליט להגר לישראל (כיום צאצאים אלו מונים כ-300 אלף איש), ארצות-הברית (כ-20 אלף נפש), קנדה (כ-10 אלפים נפש) ומדינות דרום ומרכז אמריקה. עם זאת, במדינות אלה ישנו מספר גבוה של צאצאים שכיום כבר אינם יהודים.

מגורשי ספרד באיסטנבול – הוצאת דרכון פורטוגלי. למאמר על מגורשי ספרד בטורקיה הקליקו כאן.

צרו קשר – הוצאת דרכון פורטוגלי למגורשי ספרד

משרד עורך דין הגירה לפורטוגל בתל אביב וירושלים כהן, דקר, פקס וברוש. משרדנו עוזר ליהודים טורקיים להשיג אזרחות פורטוגלית. במידה וגם אתם בעלי קשר ליוצאי טורקיה, אל תהססו ליצור איתנו קשר ולעבוד עם המומחים בתחום השגת אזרחויות זרות.

מגורשי ספרד באיסטנבול – הוצאת דרכון פורטוגלי

: 03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top