היתר העסקה לעובד זר מומחה בישראל
ישראל מעודדת עבודה של אזרחי ותושבי המדינה, על פני ייבוא של זרים מבחוץ. אולם בפרקטיקה, המדינה תלויה בעובדים זרים לקיים שוק תעסוקה מתפקד כנדרש ממדינה מתקדמת. עובדים זרים נדרשים מצד אחד לאייש משרות אשר ישראלים לא עובדים בהם, כמו טיפול בקשישים, חקלאות, בניין מלונאות ועוד. מצד שני, עובדים זרים מומחים נדרשים להשלים פערים בתחומי עיסוק יוצאי דופן, אשר אין את הידע הייחודי אצל עובדים בארץ, למרות כל הקידמה הטכנולוגית בישראל.
משרדנו עוסק בהליך קבלת היתר עבודה לזרים בישראל ובמאמר זה נסקור את ההליך, עלויות וסיכויים לקבלת סוגי ויזות עבודה שנות, אם אתם מעוניינים להעסיק עובד זר בעסק שלכם בארץ.
מה צריך לעשות כדי לקבל אשרת מומחה זר?
היתר העסקה לעובד זר מומחה בישראל יינתן על ידי משרד הפנים באם אכן יוכח על-ידי החברה המעוניינת בשירותיו, כי עבודת המומחה הזר דורשת מקצועיות ספציפית אשר לא ניתן למצוא במשק הישראלי. בנוסף, תידרש החברה המעסיקה לקבל היתר העסקה ממשרד הפנים, אשר יעניק לעובד הזר רישיון העסקה חוקי בישראל לשנה אחת כל פעם, עד לתקופה של 5 שנים.
יחד עם זאת, באם תראה לנכון, תוכל לבקש החברה להאריך את שהות העובד הזר בשנים נוספות. מלבד זאת, ישנן תקנות נוספות בהן צריך העובד הזר לעמוד כמו גם החברה הישראלית, ומאמר זה יציג אותן בפרוטרוט, יחד עם שאר המסמכים הנחוצים על מנת לקבל היתר העסקה.
כמה עובדים זרים נמצאים בישראל?
נכון לסוף שנת 2022 שוהים בישראל 108,516 עובדים זרים חוקיים, בניהם 6,457 עובדים מומחים בלבד. בנוסף לאלו מגיעים ארצה מידי שנה משקיעים בעסקים מקומיים ועובדים בעלי זכאות לעלות ארצה מכוח חוק השבות.
האם אזרח זר רשאי לעבוד בישראל ללא רישיון עבודה?
לא, מעסיק המעוניין להעסיק עובד זר מכל סוג שהוא חייב לקבל היתר העסקה ממשרד הפנים ואשרת עבודה לעובד.
החלק הבא במאמר יסביר את ההבדל בין סוגי העובדים השונים, הוויזות הנדרשות, הליך קבלת האישורים ומה נדרש מהעובד והמעסיק לעשות כדי לקבל את האשרה המתאימה.
באיזה תחומים יכולות חברות ישראליות להעסיק עובד זר?
מדיניות משרד הפנים קובעת, כי חברה ישראלית הפונה בבקשה להעסקת עובד זר מומחה, תוכל לשכור את שירותיו, תחת החיוב לשלם לעובד הזר כפליים מהשכר הממוצע בישראל, או כאלטרנטיבה, להעסיק מנהל או נציג מקומי מחברה בינלאומית, שעליהם דרישת השכר אינה תקפה. תחומים שבהם מגיעים עובדים זרים לישראל הם – רפואה, היי-טק, אקדמיה, תעשייה, אומנויות וכו'.
מה ההבדל בין עובד זר רגיל לעובד זר מומחה?
ממשלת ישראל מתירה העסקת עובדים זרים בעלי מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל תחת רישיון עבודה מסוג "ב/1 מומחה. עובדים אלו הם בעלי השכלה, ידע או כישרון המקנה להם מקצועיות ייחודית בתחומם. רבים מהמומחים הזרים עוסקים בתפקידי פיתוח וניהול, ורובם בעלי רמת השכלה אקדמית ואו ניסיון מקצועי עשיר טרם הגעתם לישראל. עובדים מומחים עשויים להיות חוקרים, עובדים בענף הרפואה, יהלומנים, אמנים זרים, עובדים בתחום ההייטק, נציגי צבא זר, שפים ועוד.
היחס של מדינת ישראל כלפי הבאת מומחים זרים לארץ הוא דו-משמעי. מחד, מובן שלעתים יש צורך במומחים זרים לצורך הקמה, פיתוח וניהול של מיזמים עסקיים שלא היו אפשריים ללא תרומתם. מאידך, כל עובד זר לוקח מקום עבוד מישראלי. על כן, חברות ישראליות המעוניינות בשירותיו של עובד זר מומחה, חייבות להוכיח כי העובד הזר הוא בעל מומחיות ספציפית, ומסוגל לבצע עבודה מיוחדת אשר העובדים הישראלים המקומיים אינם בעלי הכשרה, ידע או מקצועיות לבצעה. המדיניות הקיימת של מדינת ישראל היא לצמצם את מספר העובדים הזרים בארץ, על-מנת להשאיר מספר מקומות עבודה רב יותר עבור ישראלים. משום כך, משרד הפנים מפחית את נוהג הנפקת האשרות עבור עובד זר מומחה מדי שנה.
מעסיקו של עובד זר מומחה יוכל לקבל אשרה זמנית בלבד להעסקת העובד בתקופה בה הוא נזקק לשירותו. בנוסף, המעסיק יהיה חייב בהעסקת העובד בתשלום כפול מהשכר הממוצע במשק. עובד זר מומחה הוא בעל מעמד מועדף על עובד זר רגיל, אך נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, התקנות המסדירות את מעמדו, חוקי העבודה וזכויותיו החוקיות הן זהות.
עובד זר רגיל, בהתאמה, אינו בעל מומחיות מיוחדת כלשהי והמעסיק או החברה הפרטית מעוניינת להביא אותו ארצה כדי להעסיקו בתחומים בהם יש מחסור בעובדים. עובדים אלו יגיעו לארץ בדרך כלל באופן סיטונאי, דרך חברות העסקה מוכרות על ידי המדינה, וללא הבחנה מקצועית בין עובד לעובד תחת רישיון עבודה מסוג ב/1. התחומים הנפוצים בהם מועסקים עובדים זרים הם ענף הסיעוד, החקלאות, הבניין והמלונאות.
מה נדרש כדי לקבל היתר עבודה מסוג ב/1 מומחה?
העסקת מומחה זר כפופה לתהליך הכולל שני שלבים:
- קבלת היתר העסקה מאגף ההיתרים במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים.
- הנפקת רישיון עבודה מסוג ב/1 מומחה יחד עם ציון המקצוע המאושר להעסקה.
כדי לקבל את היתר ההעסקה על המעסיק להשלים את שני השלבים בטרם הגעת המומחה הזר לישראל. באופן עקרוני בלתי אפשרי להמיר אשרת שהייה מסוג אחר של אזרח זר השוהה כבר בישראל לסטטוס ב/1 מומחה. יחד אם זאת, ישנם מקרים יוצאים מהכלל בהם משרד הפנים יאשר החלפת ויזה מסוג תייר לאשרת עבודה, ללא יציאה מהארץ. לרוב מדובר בזכאי שבות או בעלי אפשרות אחרת לקבל מעמד קבע בישראל.
בכל אופן, כבר בתחילת ההליך מומלץ על המעסיק לבדוק כי מומחיות העובד כלולה תחת המקצועות המוגדרים כמומחיות בנהלי משרד הפנים. בנוסף, יהיה עליו להסביר מדוע העובד הספציפי בעל מומחיות זו ומדוע עובדים ישראלים לא יכולים לבצע את תפקידו.
המחלקה למתן היתרים להעסקת עובדים זרים מומחים דורשת כי החברה הישראלית המבקשת להעסיק עובד זר מומחה תגיש את המסמכים הבאים:
- בקשה להעסקת עובד זר – ניתן למלא את טופס הבקשה בצורה מקוונת על ידי המעסיק המבקש להעסיק את העובד.
- תעודת רישום של החברה
- העתק מאושר של טופסי 102 שהוגשו אל המוסד לביטוח לאומי עבור עובדים ישראלים.
- אישור רואה חשבון כי המעסיק הוא ישות פעילה וכי לא נרשמה נגדו הערת עסק חי בשנה האחרונה.
- מכתב הסבר המפרט את הסיבות לכך שמומחיותו של העובד הזר הכרחית, יחד עם מסמכים ומכתבי המלצה התומכים בבקשה בכתב. בשלב זה כדאי להתייעץ עם עורך דין הגירה לישראל כדי לתקן וללטש את המכתב עד להתאמתו לדרישות המשפטיות. מכתב המלצה משכנע מגדיל מאוד את הסיכוי לאישור הבקשה.
- תעודות המעידות על השכלתו וניסיונו של העובד הזר המומחה.
- דרישת שכר – כאמור, כפול משכרו הממוצע של העובד הישראלי.
- תשלום אגרה.
בנוסף, העובד יתבקש להצהיר כי אין לו קרובי משפחה אזרחים זרים מדרגה ראשונה השוהים בישראל (בן או בת זוג, הורים, אחים ואחיות). קבלת ההיתר לא תתאפשר במידה ותנאי זה לא ימולא, אף אם קרובי משפחתו שוהים בישראל באופן חוקי.
תנאי מהותי נוסף למתן היתר העסקה הוא ששכרם של העובדים הזרים ישולם לחשבון בנק המתנהל בישראל. בחשבון זה אין לשום צד שלישי מלבד העובד עצמו, הרשאה לבצע פעולות בחשבון. על המעסיק לשמור את אישורי הבנק המעידים על הפקדת השכר לצורך מסירתם לפיקוח, במידה ויתבקש לעשות כך. חלק מהשכר של עובדי סיעוד, בנייה וטכנולוגיה ייחודית מופקד בפיקדון לעובדים זרים.
הוצאת אשרת עבודה בישראל למומחה זר על-ידי משרד הפנים
בשלב השני, לאחר קבלת היתר העסקה בידי המחלקה לעובדים מומחים זרים, משרד הפנים מחזיק בסמכות לקבוע, האם לאשרר את ההיתר ולהדפיס אשרת עבודה ב/1 המצורפת בדרכון. במקרה והעובד הזר נמצא מחוץ לישראל, אפשר יהיה לשלוח את אשרת העבודה אל הקונסוליה הישראלית בחו"ל, במטרה שתדפיס את אשרת העבודה. שימו לב, כי כאשר מודפסת בפעם הראשונה אשרת העבודה לישראל ומונפקת לעובד זר אשר מגיע לישראל באשרת עובד מומחה זר, האשרה תישלח לקונסוליה הישראלית אשר יושבת במדינת התושבות של העובד הזר. בהתאם לכך, נדרש העובד להיכנס לישראל יחד עם אשרת העבודה.
במקרה והעובד מגיע לישראל ואין בידו את האשרה בתיאום מראש, קיים סיכוי שכניסתו לישראל תידחה בשדה התעופה, וזה יידרש לשוב חזרה לארצו, ולקבל את האשרה לישראל בדרכון טרם יוכל להיכנס לישראל. בשל כך, ההמלצה שלנו היא להבטיח שאשרת העבודה הוסדרה מראש כראוי, כדי לוודא כניסה באופן חופשי ומכובד לישראל לעובד הזר המומחה.
מסמכים נדרשים עבור הנפקת אשרת עבודה ב/1 במשרד הפנים
- טופס בקשת אשרה של משרד הפנים.
- אישור העסקה ממחלקה לעובדים מומחים.
- עותק דרכון של העובד המומחה הזר, אשר נדרש להיות בתוקף של לפחות שנתיים ממועד הבקשה.
- הצגת תמונת הדרכון של העובד הזר (גודל ישראלי)
- הצגת תעודת נישואין, כולל תעודות לידה של ילדים קטינים. זאת בכדי לתת אשרה לבני המשפחה של העובד.
- תצהיר של העובד המעיד כי אין לו קרובי משפחה בישראל. אנחנו במשרד נדאג לאמת את חתימתך על תצהיר מסוים שניתן לנו בתוקף משרד הפנים.
- תצהיר חתום של העובד הזר, בו הוא מכיר בזה שהוא מתוכנן להיות מועסק תחת המעסיק בתחום המומחיות הספציפי ויש לו את הכישורים הנדרשים.
- אישור ביטוח רפאי עבור העובד הזר, חברים ובני משפחתו.
- תשלום אגרה בעבור אשרת עבודת מומחה.
מי אינו עומד בקריטריונים להיתר העסקת עובד זר מומחה?
החוק במדינת ישראל בעניין היתרי עבודה עבור עובדים זרים מומחים, קובע כי אדם השוהה בתחומי ישראל מסמכות היתר כלשהו, לא יוכל להמירו להיתר עבודה (ראו מטה בכל הנוגע ליוצאי דופן). מסיבה זו, מתחייב להיות מחוץ לישראל בכדי להתחיל בתהליך קבלת היתר עבודה בישראל דרך הקונסוליה הישראלית בחו"ל. כמו כן, אדם שגילו עולה על 60 שנים, אינו זכאי לקבל היתר עבודה בישראל. בנוסף, עובד זר מומחה שיש לו בני משפחה מדרגה ראשונה בישראל, לא יכול לקבל היתר עבודה בישראל, כפי שמצוין מעלה.
בדיקת הבקשה לקבלת היתר עבודה לאזרח זר על ידי משרד הפנים – יחידת ההיתרים
לאחר הגשת הבקשה להעסקת עובד זר מומחה המחלקה תבדוק האם הוצגו כל המסמכים הרלוונטיים ובמידה ולא, יתבקש המעסיק לבצע תיקונים בבקשה ולהגישה שוב תוך 21 ימים. ההחלטה מתקבלת בדרך כלל תוך כ- 30 ימי עסקים. אם נחוצה חוות דעת של וועדה מייעצת משום שאזרחותו של העובד הזר מהווה עניין או אם נדרשת בדיקה ביטחונית, ההחלטה תתקבל תוך 30 יום מקבלת חוות הדעת או בדיקת הוועדה המייעצת.
היתר עבודה שאושר בפעם הראשונה יהיה בעל תוקף של שנתיים עבור עובד זר מומחה בתחום ספציפי, ולשנה אחת בלבד אם מדובר בתחום שאינו דורש השכלה אקדמית מוקדמת.
האם הרשות רשאית לבטל את ההיתר לאחר שניתן?
רשות האוכלוסין וההגירה רשאית לבטל את ההיתר שניתן לעובד זר מומחה ולמעסיק במידה ונמצאו חריגים דוגמת אי עמידה בנהלים או בתנאי ההיתר, מסירת מידע חלקי או כוזב או במידה והתקבלה המלצה מנומקת מרשות ציבורית לביטול ההיתר. בנוסף, רשאית הרשות לבטל את ההיתר או לדרוש מידע נוסף הנוגע לעובד אם נודע לנציגות ישראל במדינת המוצא של העובד הזר על קיומן של מחלות מדבקות באותה מדינה או אם מצאה כי העובד נגוע במחלה מדבקת.
כיצד ניתן להאריך את תוקף היתר ההעסקה מסוג ב/1 מומחה?
נדרש לחדש את האשרה אחת לשנה, במשך חמשת השנים הראשונות, עד 63 חודשים בסה"כ (ישנם מקרים יוצאי דופן בהם ניתן יהיה לקבל הארכת היתר לשנה נוספת, עד 63 ). חידוש היתר העבודה יותר במקרה והעובד הזר ממשיך לעמוד בדרישות האשרה הנ"ל.
את הבקשה להארכת ההיתר יש להגיש באגף ההיתרים בצירוף כלל המסמכים שהוזכרו קודם, פרט לתעודות השכלה וקורות חיים. יש להגיש את הבקשה עד 60 יום לפני תום תוקף אשרת העבודה.
אם המעסיק מעוניין להאריך את שהותו של העובד הזר בארץ מעבר ל- 63 החודשים המצוינים בנוהל, יהיה עליו להגיש בקשה חריגה לאגף ההיתרים לפחות שישה חודשים לפני סיום תוקפו של ההיתר, וכן לצרף הוכחות שיעידו כי לעובד תרומה ייחודית ונחיצות גבוהה במקום עבודתו. מבלי להגיש את בקשת ההארכה החריגה במועד שנקבע, יצטרך העובד לצאת מארץ בתום תוקף אשרת העבודה. המשך שהייה בישראל או חזרה אליה בתום תקופת היתר העבודה האחרון שניתן לו, אפשרית רק כאשר תאושר הבקשה החריגה.
לאחר תום תקופת היתר ההעסקה, עובדים זרים (לא רק מומחים) מנועים מחזרה לישראל.
כיצד ניתן לקבל היתר העסקה לעובד מומחה בנוהל מזורז?
רשות האוכלוסין וההגירה מאפשרת למעסיקים להזמין לארץ עובד זר מומחה לתקופה מוגבלת של 45 ימים תוך דילוג על שלבים הנדרשים בהליך הרגיל. כדי לקבל היתר העסקה מזורז על העובד לעמוד בתנאים הבאים:
- העובד אזרח של אחת המדינות הפטורות מקבלת אשרה כתנאי לכניסה לישראל.
- תוקף הדרכון של העובד הזר הוא לתקופה של שישה חודשים לפחות מיום סיום תקופת היתר ההעסקה.
- העובד מוזמן לעבוד בישראל לתקופה שלא עולה על 45 ימים.
- העובד לא שהה בישראל לתקופה העולה ברציפות או במצטבר על 45 ימים בשנה קלנדרית.
- עבודת המומחה הזר נדרשת לצורך משימה זמנית חולפת.
מה לגבי היתר עבודה ב/1 לעובד זר ללא מומחיות?
הליך הגשת בקשה עבור עובד זר שאינו מומחה שונה מההליך המתואר למעלה. בדרך כלל ההליך יתנהל על ידי לשכות הסיעוד או חברות העוסקות בתיווך כוח אדם, אשר מורשות לעסוק בתחום על ידי מדינת ישראל. חברות אלו מטפלות בהגשת בקשות להיתרי עבודה מסוג ב/1.
מעסיקים פרטיים המעוניינים לשכור את שירותיו של עובד זר בענף הסיעוד, החקלאות והבניין חייבים להירשם באחת הלשכות או חברות התיווך לצורך השמת עובדים.
מהי אשרת ב/5 לאזרחים אמריקאים בעלי עסקים?
אשרה ב/5 היא אשרת השקעה לאזרחי ארצות הברית. האשרה נכנסה לתוקף בשנת 2019 כחלק מהסכם הדדי עם ארצות הברית ומאז מאפשרת לאזרחי ארצות הברית החפצים בכך, להשקיע במיזם עסקי ישראלי ולקבל מעמד חוקי בישראל. סכום ההשקעה נדרש להיות בהיקף משמעותי.
הנוהל לא מציין את סכום ההשקעה הנדרש, אבל אנו ממליצים על השקעה של לפחות 150,000 דולר. יש להשקיע את המשאבים במיזם פעיל, כלומר כזה שהיקף פעילותו צפוי לספק מעבר למחייתם של המשקיע ובני משפחתו, ושההשקעה בו תתרום תרומה משמעותית למשק הישראלי תוך תקופה סבירה.
מקבלי האשרה ובני משפחותיהם יכולים לחיות ולעבוד בישראל כל עוד העסק קיים, וזאת גם אם אינם זכאים לעלות על פי תנאי חוק השבות.
בנוסף, המשקיע יכול להביא עמו ארצה מנהלים, עובדים זרים מומחים הנחוצים לניהול העסק ובני משפחותיהם, כל עוד אלו אזרחי ארצות הברית. בני המשפחה יוכלו לחיות, ללמוד ולעבוד בישראל, אף אם יבחרו לעשות זאת שלא בעסקו של המשקיע.
כיצד ניתן לקבל אשרת ב/5?
את הבקשה לאשרה ניתן להגיש בקונסוליה ישראלית בארצות הברית בה יושב נספח של משרד הכלכלה והתעשייה. קונסוליות אלו ממוקמות בניו יורק, וושינגטון, יוסטון וסאן פרנסיסקו.
על המבקש להציג תעודת יושר מאומתת ודרכון בתוקף של שנה לפחות מרגע קבלת האשרה, עבורו, עבור בני משפחה בוגרים ועבור עובדיו. בני משפחות העובדים יצטרכו להציג תעודת לידה או נישואין מתורגמת לעברית והמוכיחה את הקשר לעובד בעסק המשקיע.
אשרה מסוג ב/5 מאושרת לתקופה של שנתיים, כאשר ניתן להאריכה כל שנה בהליך מזורז כל עוד העסק פעיל. את בקשת החידוש יש להגיש לפחות שלושה חודשים לפני תום תוקף האשרה, וזאת תאושר עד לתקופה של 5 שנים במצטבר וכל עוד העסק פעיל.
מה בנוגע לעובד זר הזכאי לעלות ארצה?
ישנם מקרים בהם עובד זכאי שבות יגיע ארצה תחת היתר עבודה ב/1, במקרה זה יחולו עליו כלל התנאים בחוק ככל עובד זר אחר כפי שהוזכר קודם. עם זאת, עומדת לרשותו האפשרות לשדרג את מעמדו לקבל היתר עבודה מסוג א/1
אשרת א/1 מוענקת לזכאי חוק השבות המעוניינים לבחון השתקעות בישראל לפני עליה. אשרת א/1 היא אשרת תושבות זמנית המאפרת ליחידים לחוות את החיים בישראל לפני שהם מקבלים החלטה לגבי עלייה ארצה, אזרחות ישראלית והשתלבות מלאה בחברה בארץ.
המחזיקים באשרה א/1 רשאים לקבל את כלל הזכויות הסוציאליות המוענקות לאזרח ישראלי, בין היתר, ביטוח בריאות או ביטוח לאומי. כמו כן, הזכאים רשאים לקבל תעודת זהות הכוללת מספר תעודת זהות (דומה לתעודת הזהות הישראלית אך בעלת תוקף מוגבל). עם זאת, בעלי אשרת א/1 אינם אזרחי ישראל ואינם רשאים להחזיק דרכון ישראלי.
מה צריך לעשות עובד המעוניין לשדרג את מעמדו לאשרת שהייה א/1?
מחזיק בהיתר עבודה ב/1 המעוניין לשדרג את מעמדו צריך להגיש בקשה להיתר עבודה מסוג א/1 באופן אישי בלשכת האוכלוסין וההגירה. המבקש יצטרך להוכיח כי הוא יהודי ו/או זכאי עליה ועל המסמכים שיציג להיות מתורגמים לאנגלית או עברית.
בדומה לאשרת שהייה ב/1, יידרש המבקש להציג כי אין לו עבר פלילי, סירובי כניסה לישראל בעבר ושאינו מהווה סכנה לביטחון לישראל. המבקש יכול לקבל אינטר ויזה למשך התקופה בישראל שתאפשר לו להיכנס ולצאת מהארץ ללא בעיה כלשהי.
אשרה א/1 תקפה לשלוש שנים שלאחריהם ניתנת אפשרות הארכה לשנתיים נוספות. בסוף תקופה זו תתאפשר לזכאי השבות להגיש בקשת עלייה או בקשת תושבות מסוג א/5.
מהי אינטר-ויזה?
אינטר ויזה או אשרת כניסה חוזרת, היא נוהל המאפשר את כניסתם החוזרת של עובדים זרים אשר נמצאים בארץ כחוק ורוצים לצאת מהארץ לצורך חופשה או ביקור בארץ מוצאם, אך מעוניינים לחזור ארצה להמשך תעסוקה. הנוהל אף מאפשר למעסיק לדווח על נסיעת העובד על מנת שיוכל להעסיק מחליף בזמן תקופת היעדרותו.
מהן ההשלכות של העסקת עובד זר ללא היתר?
העסקת עובד זר ללא היתר עבודה היא עבירה פלילית לפי חוק הכניסה לישראל, עליה ניתן לעמוד למשפט ולהיענש. קנסות מנהליים הניתנים בגין העסקת עובד זר ללא היתר נעים בין 5,000 ל 10,000 ₪ בגין כל עובד שהועסק שלא כדין. שימו לב כי ענישה פלילית עבור עבירה זו היא מחמירה יותר ויכולה להגיע אף למאסר של שנה או קנס של 104,400 ₪ יחד עם תשלום של 5,200 ₪ עבור כל יום שהעובד עבד בצורה לא חוקית. קנסות וסנקציות נוספות חלים על מעסיק אשר יפר את הזכויות המגיעות לעובד, על פי דיני עבודה בישראל.
חשוב לדעת שהיתר העבודה נדרש לעבודה בגינה ניתנה ויזת העבודה לעובד מלכתחילה. כלומר, לא ניתן להחליף את מהות עבודתו של העובד במקצוע או עיסוק אחר.
במידה והעבירה בוצעה על ידי חברה או תאגיד, ייתבע כל אדם שהיה אחראי לכך, אלא אם כן יוכיח שהעבירה בוצעה ללא ידיעתו או שעשה כל שביכולתו למנוע עבירה זו.
מה ניתן לעשות במידה והרשות דחתה את הבקשה להיתר עבודה?
משרד הפנים יאשר לרוב היתר שניתן על ידי המחלקה לעובדים מומחים, כפי שמתחייב עבור נוהל הזמנת עובד זר. משרד הפנים עלול לסרב להנפיק אשרת עבודה מסוג ב-1 אם העובד הספציפי מעלה ספק לגבי חשש להשתקעות במדינת ישראל, שהייה לא חוקית בישראל טרם הגשת הבקשה, עבר פלילי וכו'. בכל מקרה, ההחלטה המתקבלת ממשרד הפנים וכן משרד התעשייה והמסחר נתונה לסמכות החוק בישראל, ובית המשפט יכול לשנות את ההחלטה במידה והתקבלה תוך הפרת תקנות משפטיות מינימליות בידי פקידי הממשלה.
מעסיק שבקשתו להיתר העסקה עבור עובדו נדחתה יכול להגיש ערעור על דחיית הבקשה אל הרשות. ייצוג משפטי הולם בשלב זה עשוי להפוך את ההחלטה ולאפשר קבלת הערעור ומתן ויזת עבודה מתאימה לעובד.
כיצד אוכל לדעת איזו אשרה מתאימה לי או לעובד שלי?
הוויזות השונות וההליך הארוך שמעסיק בישראל נדרש לעבור לפני קבלתן, עשוי להיות מסובך ולא ברור. כדי להבטיח שתקבלו את היתר ההעסקה המתאים עבור העובד הזר וגם שההליך יעבור בצורה המיטבית, רצוי להיוועץ עם עורך דין הגירה לישראל. אנו יכולים לעזור לכם להתמודד עם הדרישות השונות בחוק ונהלי משרד הפנים. עורכי הדין שלנו המומחים לענייני הגירה ואשרות שהייה עומדים לרשותכם בכל עת.
:
:מאמרים מומלצים