מעמד עבור ילדים של תושבי קבע: עו״ד הגירה לישראל

מה קובע החוק בנושא מעמדם החוקי של ילדים של תושבי קבע בישראל? ילדים שנולדו בישראל לתושבי קבע, זכאים אף הם למעמד של תושב קבע בישראל. מעמד זה מקנה את מרבית הזכויות וההטבות השמורות לבעלי אזרחות ישראלית. קבלת מעמד תושב קבע מורכבת יותר במקרים של קטינים שעזבו את ישראל לתקופה ממושכת, או שנולדו מחוץ לישראל ורק אחד מהוריהם רשום כתושב קבע. להלן יפרט על הנושא עורך הדין מיכאל דקר, שותף ומומחה לדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל ממשרדנו.

מי נחשבים כתושבי קבע ומדוע עלולים לעלות קשיים לגבי קבלת מעמד זהה בקרב ילדי תושבי קבע?

בישראל חיים כמה מאות אלפי אנשים המחזיקים במעמד של תושבי קבע בישראל. בין המחזיקים במעמד זה נכללים ערביי ישראל החיים במזרח ירושלים, בני זוג זרים של אזרחים ישראלים אשר השלימו את הסדרת מעמדם ואינם יכולים או מעוניינים לקבל אזרחות, וכן אזרחים זרים אשר הוענק להם מעמד של תושבי קבע מסיבות אחרות (דוגמת מבקשי מקלט). תושבי קבע בישראל זכאים למרבית הזכויות וההטבות שמעניקה מדינת ישראל לאזרחים, כגון הזכות לשאת בתעודת זהות ישראלית, ביטוח לאומי והטבות סוציאליות נוספות. בין הזכויות וההטבות שלא ניתנות לתושבי קבע נכללות הזכות להחזיק בדרכון ישראלי, הזכות להצביע בבחירות לכנסת (או להיבחר לכנסת) וכן הזכות לעסוק בתפקידים שהחוק הישראלי דורש כתנאי שימולאו על-ידי אזרחים (דוגמת שופטים, שרים בממשלה וכדומה).

עולה השאלה מה קובע הדין הישראלי לגבי ילדי תושבי קבע. התשובה לשאלה זו אינה כה פשוטה. אף שבאופן עקרוני, ילדי תושבי קבע שנולדו בישראל זכאים להפוך לתושבי קבע אף הם, עלולים להתעורר קשיים בהקשר זה. באופן כללי, לא מעט תושבי קבע נתקלים במכשולים ביורוקרטיים שונים בהליכי הסדרת מעמד וקבלת זכאויות בסיסיות מהמדינה, לרבות בנושא הסדרת מעמד חוקי בישראל עבור ילדיהם. אחד מהקשיים המרכזיים בהקשר זה מתעורר כאשר ילדי תושבי הקבע נולדו בעת שהיו מחוץ לישראל, או כאשר רק אחד מההורים נחשב כתושב קבע. להלן נסביר על כך בהרחבה.

מה הדין לגבי ילדי תושבי קבע ששהו תקופה ארוכה מחוץ לישראל או נולדו מחוץ לישראל?

ככלל, ובהתאם לחוק בישראל, מעמד של תושבות קבע עובר בירושה. כלומר, מי שנולדים לתושבי קבע זכאים אף הם למעמד של תושבי קבע. ואולם, בפועל הדברים עלולים להיות מורכבים יותר. דוגמה מובהקת לכך היא מקרים בהם ילדים של תושבי קבע נולדו מחוץ לישראל. מלבד ההבדלים שהזכרנו לעיל בין אזרחים ובין תושבי קבע, קיים הבדל נוסף, הנוגע למידת היכולת של תושבי קבע לצאת מישראל ולחזור אליה. לאור העובדה שתושבי קבע אינם מחזיקים בדרכון ישראלי, מעמדם בישראל תלוי ברציפות שהותם במדינה. שהות ממושכת מחוץ לשטחי המדינה עשויה לקטוע את זכאותם של תושבי קבע למעמד זה. מכאן שעל אף הוראות החוק, ייתכנו מקרים בהם ילדים של תושבי קבע לא יוכרו כזכאים למעמד זהה באופן אוטומטי, ויהיה עליהם להגיש בקשה מיוחדת לשם כך.

מה בנוגע לזכאות של ילדים להורים שרק לאחד מהם יש מעמד של תושב קבע?

מלבד הקושי שתיארנו לעיל, קיים קושי נוסף במקרים בהם אחד ההורים הוא תושב קבע, אך ההורה האחר הוא אזרח זר או תושב הרשות הפלסטינית (המכונה בחוק הישראלי בתור ״האזור״). במקרים אלה, הזכאות של ילדי תושבי הקבע אשר נולדו מחוץ לשטחי ישראל למעמד של תושבות קבע עלולה להיות מוטלת בספק. החוק מסמיך את שר הפנים להעניק לילדים מעמד בישראל לפי שיקול דעתו של השר, כאשר הדבר נועד למנוע הפרדה של הילדים מהורים השוהים כדין בישראל, ובכפוף לכך שלהורים יש משמורת על ילדיהם. לגבי קטינים מעל גיל 14, החוק קובע תנאי מחמיר יותר, לפיו המעמד בישראל לא יוארך אם הילדים אינם מתגוררים בישראל דרך קבע.

נושא זה עורר לא מעט מחלוקות לאורך השנים, וסוגיה בנושא הגיעה אף לפתחו של בית המשפט העליון, שהכריע בה בפסק דין חשוב משנת 2010 (בתיק שמספרו עע״ם 5718/09). פסק הדין עסק בבן של אם תושבת ישראל, ואב פלסטיני שחי בגדה המערבית. אותו אדם נולד בירושלים, אך לא נרשם כתושב קבע בסמוך ללידתו. בהמשך, המשפחה עברה לחיות בגדה המערבית, והבן נרשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני. מאוחר יותר, המשפחה עברה שוב לשטחי ישראל והתגוררה במזרח ירושלים. כאשר האם ביקשה לרשום את בנה (שהיה בן 12 באותה עת) במרשם האוכלוסין כתושב חוזר, הבקשה סורבה וניתן לבן מעמד של תושב ארעי בלבד, למשך שנתיים. עם הגיעו לגיל 14, הוגשה בקשה נוספת למעמד קבע עבור הבן, אך היא סורבה בטענה כי החוק אינו מאפשר להעניק מעמד קבע מעל גיל 14. בית המשפט ביקר את משרד הפנים על החלטה זו, וקבע כי בחינת בקשות למעמד של תושב חוזר צריכה להיעשות לפי גיל המבקש במועד הגשת הבקשה, ולא בגילו הנוכחי. עוד קבע בית המשפט כי על משרד הפנים להעניק חשיבות לסוגיית הצורך בשלמות התא המשפחתי בעת בחינת בקשות מעין אלה. בהתאם, קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לשלול מהמבקש מעמד של תושב קבע במקרה זה. בעקבות פסק הדין, עודכנו הנהלים של משרד הפנים בנושא, ונקבעה פרוצדורה לבחינת בקשות אלה, עליה נסביר להלן.

מהו הנוהל העדכני לגבי ילדי תושבי קבע שרק אחד מהם תושב קבע ונולדו מחוץ לישראל?

הנוהל בנושא מחייב הגשת בקשות למעמד של תושבי קבע עבור קטינים בגילאי 0-18. לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים: תעודת לידה מאומתת ומקורית; תעודת זהות של ההורה שהוא תושב קבע; תעודת זהות של ההורה שהוא תושב הרשות הפלסטינית, או דרכון זר (כאשר מדובר באזרחי מדינות אחרות); וראיות המעידות על מרכז חיים בישראל. נדרשת נוכחות אישית של ההורה תושב הקבע בעת הגשת הבקשה. כאשר הילדים אשר עבורם מוגשת הבקשה הם מעל גיל 14, לעיתים יהיה עליהם למלא טופס קורות חיים, אשר ייבדק במסגרת אבחון בטחוני. לבקשה יש לצרף אגרה, אשר סכומה מתעדכן על פי הקבוע בלוח האגרות של משרד הפנים.

לאחר הגשת הבקשה, היא תיבחן על-ידי עובדי משרד הפנים, ולעיתים תועבר לבחינה של רשויות נוספות (משטרת ישראל, גורמי הביטחון, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך או הרשויות המקומיות). במקרים רבים, לא יינתן למבקשים מעמד קבע באופן אוטומטי, אלא יתנהל מעין ״הליך מדורג״ למתן מעמד בישראל עבורם. במסגרת זאת, עשויים הילדים לקבל תחילה מעמד ארעי בישראל, ולאחר הוכחת מרכז חיים ובכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים, מעמדם עשוי להיות משודרג. ניסיוננו מלמד כי הטיפול בבקשות מעין אלה עשוי להיות מורכב ומייגע למדי. בהתאם, ועל מנת לטפל בבקשות באופן מיטבי, מומלץ להיעזר בייצוג של עורך דין המתמחה בדיני הגירה לישראל במסגרת הטיפול בהן.

האם ילדי תושבי קבע זכאים לקבל אזרחות ישראלית?

תושבי קבע בישראל רשאים להגיש בקשת התאזרחות ולקבל את הדרכון הישראלי הנכסף. ילדים קטינים של תושבי קבע אשר מתאזרח מקבלים גם הם אזרחות ישראלית, וכמובן שילדים בוגרים של תושב קבע אשר קיבלו מעמד תושבות קבע בתורם רשאים להתאזרח גם הם. תושבי קבע קטינים אינם יכולים להגיש בקשת התאזרחות בנפרד מהוריהם. הגיל המוקדם יותר להגשת הבקשה באופן עצמאי הוא גיל 18.

ילדים של תושבי קבע ומעמד בישראל – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל

במאמר זה הסברנו על המצב המשפטי בנוגע לילדי תושבי קבע, הצבענו על קשיים שעלולים לעלות לגבי הסדרת מעמדם החוקי וכן פירטנו על הנוהל החל במקרים בהם הילדים נולדו מחוץ לישראל ורק אחד מהוריהם הוא תושב קבע. לכל שאלה נוספת בנושא, או צורך בייעוץ או בסיוע, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעזור. עורכי הדין ממשרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחים בדיני הגירה לישראל ומנוסים במתן ליווי משפטי מקיף בהליכי הסדרת מעמד בישראל בפני כל הרשויות והערכאות המשפטיות.