עליית קטינים שאינם זכאי שבות עם משפחתם (קטינים נלווים)
האם עליית קטינים שאינם זכאי שבות לישראל אפשרית? בחלט, אבל בתנאים ספציפיים השונים מהליך עלייה רגיל.
למרות מעמדו של חוק השבות כאבן בסיס למדיניות העלייה הישראלית והקוצר המרשים של הטקסט, ישראלים וזכאי עלייה רבים אינם מכירים או מבינים את משמעותו. לפי סעיף א4(א) הזכות לעליה שמורה ליהודי, ילדים ונכדים של יהודי, וכמו כן לבני זוג וילדים קטינים של כל אחד מאלה. הדבר אומר מעשית שזכות העלייה אינה שמורה ליהודים בלבד (טעות נפוצה בקרב הציבור הרחב), ונוסף על ילדים, נכדים, ונינים קטינים של יהודים, זכאים לעלות לארץ גם ילדי בני זוג של יהודים, מנישואים קודמים.
במאמר זה נסביר את התנאים של עליית קטינים שאינם זכאי שבות עם משפחתם, ההבדל בתנאי העלייה של קטינים זכאי שבות וקטינים נלווים, ובעיות אפשריות שעשויות לצוץ.
מי הם "קטינים נלווים" אשר יכול לעלות רק עם הוריהם?
מדובר על ילדי נכדים של יהודים (נינים קטינים של יהודים) או ילדי בני זוג של זכאי עלייה. הם זכאי לעלות לישראל עם בני משפחתם – ההורים בעלי המשמורת – כל עוד הם מתחת לגיל 18. לאחר הגעתם לגיל הבגרות, הם מאבדים זכאות זו. יש טעם לציין שבניגוד לקטינים זכאי עלייה, קטינים נלווים אינם יכולים לעלות ללא ההורים. מעמדם בישראל מותנה בזכות המשפחה להישאר יחדיו בעת הגירה, ובהשתייכות הילד למשפחה אשר עולה לארץ.
האם קטינים נלווים מקבלים אזרחות בישראל?
לא באופן מידי. הקטינים מקבלים בתור התחלה מעמד תושב ארעי – אשרת א\5. אך בעת הגעתם לגיל 18 בישראל או במהלך השירות הצבאי, לרוב ניתנת האפשרות להתאזרח או לקבל מעמד תושב קבע בישראל. מצד שני, קבלת האזרחות מותנית בהשתקעות לארץ. בניגוד לעולים, אשר יכולים לקבל דרכון ישראלי בשדה התעופה ולעלות על טיסה חזרה לחו"ל, קטין אשר יעזוב את ישראל לפני הגעתו לגיל הבגרות וקבלת אזרחות ישראלית, לרוב לא יוכל לקבל אזרחות בעתיד.
מה נדרשים להוכיח הורי הקטינים כדי שיוכלו לעלות לארץ?
שהם באמת ההורים, שישנו קשר משפחתי בינם לבין הקטין, שהם באמת בעלי המשמורת על הקטין, ושאין דבר אשר מונע את כניסת הקטין לארץ.
לצורך כך יש להציג:
- תעודת לידה מקורית, מאומתת, מתורגמת לעברית
- הסכמת ההורה השני לעליית הילד לישראל, או פס"ד הנותן להורה העולה משמורת בלעדית \ תעודת פטירה מתורגמת של ההורה השני. בדיוק כמו בעת הגירה לארץ של קטין נלווה לבן זוג של ישראלי
- תמונות עדכניות של הילד
- דרכון בתוקף לתקופה של 6 חודשים לפחות.
נוסף על אלו, במידה והילד הוא בן 15 ומעלה, יש להוכיח כי הוא היה במשמורת ההורה העולה במשך שנתיים לפחות לפני בקשת העלייה – המטרה היא לא לאפשר לילד לעלות עם הורה שהוא לא באמת גר איתו, לקבל אזרחות ישראלית על בסיס פיקטיבי. מדובר על מסמך משפטי כגון הסכם גירושין, פסק דין וכדומה.
לבסוף, לפני אישור העלייה של הילד, בודקים במערכת שאין מניעה לעלייתו. במידה והקטין או בני משפחתו הספיקו לגרום לבעיות מסוימות, ייתכן שבקשת העלייה תיתקל בסירוב.
צרו קשר עם מומחי הגירה לישראל
אם אתם נתקלים בכל בעיה בהליך עליית קטינים שאינם זכאי שבות לישראל, משרדנו לשירותכם. אם אתם זקוקים לעזרה בהוכחת הקשר המשפחתי, אישור ההורה הנוסף או המשמורת, או במידה ומשרד הפנים טוען שמרכז החיים של הקטין לא היה בישראל עד להגעתו לבגרות, נוכל לעזור לכם להיאבק על קבלת האזרחות הישראלית לאחר עלייה.
:
: