איך עושים עלייה לישראל?
מידי שנה מגיעים לישראל עשרות אלפי עולים חדשים ממדינות שונות ברחבי העולם. הליך העלייה לישראל ארוך ועשוי להתחיל זמן רב לפני ההגעה ארצה אך גם לאחר כמה שנים של שהייה בישראל. המאמר הבא יסביר איך עושים עלייה לישראל, מי יכול לעלות לישראל, איך עובד הליך העלייה, אילו מסמכים יהיה על העולה להציג, כיצד ניתן לעלות לישראל לאחר שהייה בישראל ומהן הזכויות המגיעות לעולים חדשים.
מי יכול לעלות לישראל?
שלושה חוקים מהווים מסגרת חוקית לעלייה לישראל, והם חוק השבות תש"י 1950, חוק האזרחות תשי"ב- 1952 וחוק הכניסה לישראל תשי"ב- 1952. כאשר חוק השבות הוא החוק העיקרי ממנו נובעת הזכות לעלות לישראל. בראשית דרכו הורה החוק על הזכות של כל יהודי לעלות לישראל, מבלי להגדיר מי נחשב כזה.
במשך השנים חלו מחלוקות רבות בנוגע לקביעה מיהו יהודי ולגבי מי החוק חל, אך לבסוף קבעה הכנסת בתיקון לחוק השבות משנת 1970 כי יהודי יהיה מי "שנולד לאם יהודייה או נתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". באותה נשימה, קבעה הכנסת כי "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב- 1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". כלומר, על פי חוק השבות יכולים לעלות לישראל יהודים על פי ההלכה, ילדיהם, נכדיהם ובני זוגם.
גם השאלה מהו גיור יהודי מוכר לצורך עלייה בחוק השבות שנויה במחלוקת, כשלצד גיור אורתודוקסי המוכר בפה אחד לצורך עלייה לישראל, בית המשפט הישראלי הכיר גם בגיור רפורמי וקונסרבטיבי שנעשה בישראל כקביל לצורך זכאות לעלייה. למרות זאת, חשוב לציין שבקשת עלייה על בסיס גיור לא תתקבל באופן אוטומטי ורצוי להתייעץ עם עורך דין הגירה לישראל כדי לברר את קבילות הגיור והאפשרות החוקית לעלות לארץ.
מהו הליך העלייה לישראל?
העלייה לישראל מתחילה לרוב עם פניה של זכאי העלייה אל הסוכנות היהודית במדינה בה מתגורר. הסוכנות היהודית אחראית על סיפוק מידע למבקשים לעלות, עזרה ותיווך בהליך העלייה וסיוע בהתאקלמות בישראל. את סניפי הסוכנות ומספרי הטלפון ליצירת קשר ניתן למצוא באתר הסוכנות היהודית. בנוסף, ניתן להתייעץ עם עורך דין הגירה העשוי לסייע במיצוי הזכויות המגיעות לעולים חדשים ולתווך בין העולה למשרד הפנים.
אילו מסמכים יהיה על עולה חדש להציג?
טרם העלייה יצטרכו מגישי הבקשה להציג שורה ארוכה של מסמכים אזרחיים ודתיים המעידים על זכאותם לעלות לישראל כחלק מחוק השבות:
על המבקשים להציג:
- דרכון בתוקף.
- תעודת לידה מקורית או העתק חתום בחתימת אפוסטיל. על התעודה להיות מתורגמת על ידי נוטריון הדובר את שפת המסמך המקורי אם שפת המקור אינה אנגלית.
- תעודת יושר משלושת החודשים הקודמים להגשת הבקשה.
- מסמכים להוכחת יהדות מבקש הבקשה, כגון מכתב מרב קהילה במדינה בה הוא מתגורר. המכתב אמור להעיד על יהדות מגיש הבקשה או יהדות הוריו או הורי הוריו. כדי שמכתב זה ייחשב כהוכחת יהדות על הרב להופיע ברשימת הרבנים המוכרים לגיור במשרד הפנים. חשוב לדעת כי עולים חדשים מברית המועצות לא חייבים להציג מסמך זה.
- אופציה אחרת להוכחת יהדות היא הצגת תעודת נישואים של ההורים המעידה על מקום התקיימות החופה (בבית כנסת או מוסד יהודי אחר). ניתן להציג תעודה מקורית או העתק מאומת ומתורגם על ידי נוטריון.
- במקרים מסוימים יתבקש מגיש הבקשה להציג תעודה פטירה של קרוב משפחה שבשל יהדותו הוא תובע את זכותו לעלות. מטרת הדרישה היא לבדוק כי קרוב המשפחה אכן נקבר בבית קברות יהודי.
- מגיש הבקשה יכול לצרף כל מסמך אחר המעיד על יהדותו או יהדות קרובי משפחתו.
חשוב לדעת, במידה ומגיש הבקשה מבקש לעלות לישראל עם משפחתו, יהיה עליו להציג תעודת נישואין עם בן הזוג ותעודות לידה של ילדיו.
במצב בו מגיש הבקשה מבקש לעלות לישראל לאחר גיור, יהיה עליו להציג את המסמכים הבאים:
- תעודת גיור מקורית עם פסק הדין של בית הדין בו התבצע הגיור.
- מכתב בו מסביר מגיש הבקשה על הליך הגיור שעבר.
- מכתב מרב הקהילה בו עבר מגיש הבקשה את הליך הגיור ומכתב מרב הקהילה אליה שייך כעת. על המכתב לתאר את הליך הגיור ואת מצבו הנוכחי של מגיש הבקשה ביחס ליהדות.
- מכתב מהרב שערך את הליך הגיור של מבקש הבקשה. על המכתב להסביר את התהליך שעבר המתגייר.
גם פה, על הרב המלווה בהליך הגיור ובית הדין בו התבצע הגיור להופיע ברשימה המוכרת במשרד הפנים.
האם ניתן לעלות לישראל לאחר שהייה בישראל?
כן. בפני עולים חדשים פתוחה האפשרות להגיע ארצה תחת אשרת שהייה א/1 המאפשרת לזכאי חוק השבות להגיע לישראל לתקופה של עד חמש שנים כדי לעבוד, ללמוד ולחיות בארץ. מטרת אשרה זו היא לתת למעוניינים "טעימה" מהחיים בישראל ולבחון את רצונם להשתקע בארץ לצמיתות, כאשר לאחר תפוגת האשרה לא חלה כלפיהם חובה לעלות לישראל.
על המבקשים להגיע ארצה תחת אשרה א/1 להציג את המסמכים המנויים במאמר זה ביחס לעולים ולהוכיח כי אין להם עבר פלילי, סירובי כניסה לישראל וכי אינם מהווים סכנה לביטחון ישראל.
אחרי קבלת האשרה יקבל מחזיק האשרה תעודת זהות שאינה כחולה, וכן יוכל להנות מכלל הזכויות החברתיות והסוציאליות המוענקות לאזרח בישראל, כמו ביטוח לאומי או ביטוח בריאות. עם זאת, מחזיקי האשרה לא יוכלו לקבל דרכון או להצביע בבחירות משום שעדיין אינם אזרחים.
נוסף על כך, בפני זכאי עליה פתוחה האפשרות לשנות מעמד מתייר בישראל לעולה. מחד, מדובר על הליך שאינו דורש לאסוף ולהגיש מסמכים מראש לפני ההגעה לישראל, ונוח במיוחד למי שנאלץ להגיע לישראל באופן דחוף וללא הכנות, כגון עולים מאוקראינה בעת הפלישה הרוסית. מאידך, במידה ואין בידי מבקש העלייה המסמכים הדרושים להוכחת זכאות, מסובך יותר להשיג את המסמכים הנדרשים בלי לצאת מישראל.
מהן הזכויות המגיעות לעולים לאחר הגעתם לישראל?
לאחר עלייה לישראל זכאים עולים חדשים למספר רב של זכויות שמטרתן לעזור בהתאקלמות בישראל.
בין ההטבות המגיעות להם ניתן למצוא:
- סל קליטה המעניק לעולים חדשים דמי מחיה לששת החודשים העוקבים לעלייתם לישראל.
- פטורים והנחות בתשלום מיסים.
- סיוע להורים יחידניים בתשלום שכר לימוד ותשלומים למעונות ומשפחתונים.
- דיור ציבורי לחסרי דיור לתקופה של 15 חודשים.
- ביטוח בריאות חינם והנחה בתשלומי קופת חולים.
- הקלות בבחינות בגרות.
חשוב להתייעץ עם עורך דין הגירה לישראל כדי למצות את כלל הזכויות המגיעות לעולה חדש. עורך דין בקיא בדיני הגירה ועלייה ייעץ לעולה ויבטיח כי אין זכויות הנשללות ממנו.
פנייה לעורך דין לענייני עלייה
עלייה לישראל הוא תהליך ארוך הדורש היכרות עם משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, הבנת הנהלים השונים של רשות האוכלוסין וההגירה וייצוג נכון של מקרה המבקש מול משרד הפנים יבטיח עלייה מהירה לישראל ומיצוי זכויות העולה.
משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בנושאי ויזות לישראל, עלייה, הגירה וקבלת מעמד בישראל. במידה וברצונכם לעלות לישראל, לקבל אשרת כניסה ומעמד קבע, לקבל אזרחות ישראלית, להביא לארץ בני זוג או בני משפחה ועוד, נשמח לעמוד לשירותכם.
קבעו פגישה עם עורך דין עלייה לישראל במשרדנו בתל אביב או בירושלים בטלפון או במייל מטה. נשמח לעמוד לרשותכם.
:
: