מכתב המלצת רב לעלייה, כאישור שהמבקש יהודי, או זכאי שבות כצאצא של יהודי, הוא מסמך דרוש לרוב המבקשים להגר לישראל. זכאי עלייה הן מכוח חוק השבות כיהודים או ילדים או נכדים של יהודים, והן יהודים שהתגיירו, זקוקים למכתב מראש "קהילה מוכרת". אבל למה בדיוק הכוונה במונח "קהילה מוכרת" או "רב מוכר"? רק לאחרונה, תודות לתביעה של ארגון "עתים", פורסמה רשימת הרבנים המוכרים כזכאים להעיד על יהדותו של המבקש על ידי הרבנות הראשית. בנוסף, פורסמה "רשימה שחורה" של רבנים ברחבי העולם שמדינת ישראל אינה מכירה בסמכותם להכריז על אדם כיהודי. עורך הדין יהושע פקס הוא מומחה לנושא עלייה והגירה לישראל במשרד כהן, דקר, פקס, ברוש. במאמר זה, יהושע יסביר את הצורך בהמלצת רב לצרכי הוכחת זכאות לעלייה לישראל בקונטקסט של החקיקה בישראל והיסטוריית יהדות העולם.

מה היא המלצת רב לעלייה ומי זקוק לה?

המלצת רב לעלייה כידוע, מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי. אפשרויות ההגירה או העלייה לישראל שמורות ברובן ליהודים או בני משפחה \ בני זוג של יהודים. סעיף 1 לחוק השבות קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". סעיף 4ב. לחוק השבות מגדיר "יהודי" כמי שנולד לאם יהודייה או נתגייר. יחד עם זאת, החוק לא קובע מה הם המסמכים הדרושים להוכחת יהדותו של המבקש (או של קרוב משפחתו של המבקש). יתר על כן, אין דבר בחוקי ישראל ואף בתקנות הרשמיות של משרד הפנים, הקובע מי הוא רב מוכר ואלו מבקשים יזדקקו להמלצה מרב.

במקרים מסוימים, נציגי משרד הפנים יסתפקו במסמכים המאשרים יהדות מטעם מוסדות מדינת המוצא, כגון דרכון או תעודת לידה. במקרים אחרים, יש צורך בהמלצת רב, מסמכים המאשרים כי אבות המבקש היו יהודים, צילום של מצבות בני המשפחה בבית קברות יהודי, העתק כתובה שנערכה בבית כנסת מוכר, ועוד.

מי שאכן נדרש להציג המלצת רב לעלייה, חייב מכתב מקורי חתום על יד הרב עצמו, על נייר המכתבים הרשמי של בית הכנסת. מובן מאליו כי כדאי שהרב יכיר אישית את האדם לטובתו הוא מעיד. ישנם מקרים בהם הרב הממליץ מכיר את המבקש ואת המשפחה לאורך דורות רבים. יחד עם זאת, לעיתים הרב אשר נותן את מכתב ההמלצה לא מכיר את המבקש או את משפחתו, אלא נותן את מכתב ההמלצה על בסיס מסמכים שהמבקש הציג בפניו, או על סמך היכרות קצרת טווח.

על בסיס אלו שיקולים מתקבלת ההחלטה לגבי המסמכים הנדרשים להוכחת יהדות?

ישנם מסמכים בסיסיים להוכחת יהדות של המבקש, הוריו והורי הוריו, כגון: כתובה, מקום קבורה של בני המשפחה, השתייכות לבית כנסת וארגונים יהודיים. כמו כן, בשנים האחרונות נציגי הסוכנות היהודית ומשרד הפנים המטפלים בבקשות עלייה דורשים מכתב המלצה של רב המכיר את המבקש ואת משפחתו.

ישנם מקרים בהם נציגי משרד הפנים חושדים שאותם המבקשים לעלות לישראל או אבותיהם התבוללו או המירו את דתם (בדרך כלל מדובר בהמרת דת לנצרות אולם לעיתים גם לאיסלאם). לגבי מי שעבר גיור, קיים חשד שעשה זאת רק על מנת להגר לישראל.

חשדות כאלו ודרישות הרשויות להוכחת יהדות כרוכים בנסיבות, במצב הפוליטי, ובאדם העומד בראש משרד הפנים, אשר אחראי על הגירה לישראל. כך לדוגמה, אף אחד לא דרש המלצת רב לעלייה מהעולים מרוסיה לישראל בשנות ה90. זאת, למרות שהיה ידוע שרוב היהודים הרוסים אינם דתיים במיוחד ואינם מזדעזעים מנישואי תערובת. בשנים אלו עלו ארצה כמעט מיליון עולים חדשים מארצות ברית המועצות לשעבר.

מנגד, במשך שנים ארוכות הצורך לשמור על יחסים טובים עם יהדות ארצות הברית גבר על הפילוג בין זרמי היהדות האורתודוקסית בארץ לבין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית אשר פופולארים בהרבה בארה"ב. לאחר תביעת ארגון עתים, התברר שבשנים האחרונות נוספו לרשימה השחורה של רבנים אשר אינם מוכרים כעדים ליהדותו של המבקש מאות רבנים מארה"ב – רבים מהם אף רבנים אורתודוקסיים אשר אינם שמרנים מספיק עבור הרבנות הראשית בישראל.

אלו רבנים "מוכרים", והאם יתקבל אישור יהדות מרב שאינו מוכר?

באתר ארגון עתים ניתן למצוא רשימת רבנים המוכרים בחו"ל על ידי הרבנות הראשית לצרכי בירור יהדות, עריכת נישואין, כתיבת גיטין וסדרי גירושין וכמובן הליכי גיורים, כולל פרטי הקשר. חשוב לציין כי רשימתה של הרבנות הראשית מתעדכנת לעתים תקופות, והרבנות אינה חייבת לפרסם את השינויים ברבים.

כל עוד הרב אינו חלק מהרשימה השחורה של רבנים אשר עדותם מוטלת בספק מלכתחילה, ניתן לפנות למשרד הפנים עם מסמך מטעמו גם אם אינו חלק מרשימת הרבנים המוכרים. ככל הנראה מסמך החתום על ידי רב אורתודוקסי שמרני ייחשב כאמין יותר ממכתב מרב קונסרבטיבי או רבנית רפורמית. מובן מאליו כי רב יהודי משיחי אינו מוכר כסמכות בכלל.

מה לעשות במידה ואין רב אשר יוכל לאשר כי אני או בני משפחתי יהודים?

בעיה זו הופכת קריטית יותר ויותר בשנים האחרונות, ומחמירה את הקרע בין ישראל ויהדות התפוצות. חשוב לזכור שרוב יהודי העולם הם לא חלק מבית כנסת שבראשן עומד רב מוכר על ידי הרבנות הראשית בישראל. מעטים אף שהו באותה קהילה במשך עשרות שנים, באופן בו רב בית הכנסת המקומי יכול להעיד כי משפחתם מוכרת לבית הכנסת (זוהי דרישת ה"מינימום" במקרים רבים). ישנם גם יהודים אזרחי ישראל במשך דורות שלא יוכלו להוכיח את יהדותם לפי דרישות אלו.

במסורת היהודית, יהודי לאחר שהגיע מארץ זרה מוכר כיהודי על סמך המילה שלו, גם ללא הוכחות. כיום הוכחת היהדות הפכה למפתח לקבלת אזרחות במדינת ישראל, לכן נקבעו דרישות מעשיות להוכחת המוצא של מבקש העלייה. עם זאת, אין סיבה מעשית בגללה הוכחת יהדות אינה יכולה להיות על בסיס מסמכים מזהים ממוסד חילוני במדינת המוצא. קביעה כי יהודי הוא יהודי רק במידה והוא מאמין ביהדות לפי הלכה ספציפית, לפי פרשנות דעת הרבנות בישראל, אינה הכרחית ואינה הגיונית. כך לדוגמא, יהודים רבים שמוצאם ממדינות ברה"מ לשעבר יכלו להוכיח באמצעות תעודות הלידה החילוניות כי הם יהודים, זאת מפני שבתעודות הלידה שהונפקו דאז ציינו את הלאום במפורש כיהודי. במקרים כאלה לשכת הקשר (נתיב) אשר במשרד ראש הממשלה, הם האחראים על בירור אמינות המסמכים לאישור היהדות.

למרבה המזל, דעת הגורמים הדתיים במקרה זה אינה תמיד הדעה הקובעת. במידה וביכולתכם להציג מסמכים המאשרים כי אתם זכאי עלייה על בסיס חוק השבות, למרות שלמשפחתכם אין קשר לרב או קהילה יהודית מוכרת, שלא לדבר על המלצת רב לעלייה, משרדנו ישמח לסייע לכם לקבל זכאות לעלייה.

צרו קשר:

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בנושא עלייה לארץ על בסיס חוק השבות או עלייה לישראל לאחר גיור. צרו קשר עם משרדנו בפתח תקווה או בירושלים לקבלת מידע ועזרה משפטית בנושא הגירה. יש לנו ניסיון רב בעבודה מול משרד הפנים.

המלצת רב לעלייה

: 03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il