דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

המלצת רב לעלייה – רשימת "הרבנים המוכרים"

Joshua Pex

יצחק קץ

ברוצני להודות למשרד ובמיוחד לנטעלי בן דוד שהייתה לי לעזר ותמיכה. וגם מחוץ לשעות העבודה במידת הצורך במשך כמעט שנתיים וחצי של מתחים ויסורי נפש שהעביר אותי משרד הפנים בעזרת הפרקליטות וכל זאת רק על-מנת לאשר לי בדיקת רקמות לפי נוהל חו"ל להוכחת אבהות, דבר שאיפשר לי בסופו של דבר להביא את בני לחיות עימי בארץ לאחר פתירת אימו בחו"ל.

תודתי נתונה לכל הצוות שהיה חלק בתהליך מורכב זה.

רום לופוביצ'

שלום לכולם! הייתי בפגישת יעוץ עם יהושוע פקס ועו"ד נוסף, ואני ממליץ אליהם מכל הלב, נתנו לי ולארוסה שלי את כל הזמן שהיינו צריכים, ענו לנו לכל השאלות בלי זלזול, בנוסף שולחים את כל המידע מסודר לאיימל, בקיצור עזרו לנו מכל הלב! ממליץ בחם לב!

איתן ברנס

אחרי שלוש וחצי שנים ושני משרדי עורכי דין שלא הצליחו לעזור בסכומים מטורפים שהשקעתי ולשווא. הגעתי אל המשרד של עורך דין מיכאל דקר, ותוך חודשים ספורים הצלחנו יחד להגיע לכך שיש לבן שלי מעמד במדינת ישראל. ועוד לקחו על עצמם לעזור בדברים נוספים. תודה ענקית לכל המשרד ובמיוחד לנטעלי שעזרה והסבירה על כל דבר עם המון המון סבלנות!

רוני עמנואל

משרד עורכי הדין מיכאל דקר ויהושוע פקס עזרו לנו במאמצנו לרשום את בתי כאזרחית ישראלית (היא נולדה לשני הורים גאים, אחד מהם אזרח ישראלי, בהליך פונדקאות בחו"ל, המוסדר בחוק של המדינה בה בוצע ההליך). עורכי הדין עמדו בתוקף מול סחבת של קרוב לשנה ודרישות בלתי רלוונטיות של משרד הפנים. לבסוף הורתה השופטת למשרד הפנים לרשום את הילדה כאזרחית ישראלית (לאחר בדיקת ד.נ.א שהיא מספיקה לפי התקנות!). אנו מודים לעורכי הדין ולעוזרות המשפטיות מאיה ונטע-לי על עזרתם המקצועית, סבלנותם והעניין האישי שגילו במשך התהליך.

Chen Aviani

ברצוני להמליץ על משרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי, רוזנברג במיוחד לעו״ד יהושוע פקס על שירות מקצועי ומתן עזרה ויעוץ על תהליך חיים משותפים בישראל עם בת הזוג ממדינה זרה מול משרד הפנים.

Oksana Troshin

צוות מעולה , יעיל, אמין ומסור.
עונים לכל שאלה בפירוט עוזרים בכל שלב מתלווים ללקוח בכל פניה למשרד הפנים .
עזרו לי לקבל עליה אחרי גיור כשמשרד הפנים התנגד.
ממליצה בחום

שלום

תותח עורך דין מיכאל עזר לנו מאוד עם תביעת אבהות ולאחר מכן בהסדרת המעמד של בת הזוג שלי. צוות המשרד נחמד מאוד והיו מאוד יעילים

מכתב המלצת רב לעלייה, כאישור שהמבקש יהודי, או זכאי שבות כצאצא של יהודי, הוא מסמך דרוש לרוב המבקשים להגר לישראל. זכאי עלייה הן מכוח חוק השבות כיהודים או ילדים או נכדים של יהודים, והן יהודים שהתגיירו, זקוקים למכתב מראש "קהילה מוכרת". אבל למה בדיוק הכוונה במונח "קהילה מוכרת" או "רב מוכר"? רק לאחרונה, תודות לתביעה של ארגון "עתים", פורסמה רשימת הרבנים המוכרים כזכאים להעיד על יהדותו של המבקש על ידי הרבנות הראשית. בנוסף, פורסמה "רשימה שחורה" של רבנים ברחבי העולם שמדינת ישראל אינה מכירה בסמכותם להכריז על אדם כיהודי.

עורך הדין יהושע פקס הוא מומחה לנושא עלייה והגירה לישראל במשרדנו. במאמר זה, יהושע יסביר את הצורך בהמלצת רב לצורך הוכחת זכאות לעלייה לישראל בקונטקסט של החקיקה בישראל והיסטוריית יהדות העולם.

המלצת רב לעלייה

מה היא המלצת רב לעלייה ומי זקוק לה?

כידוע, מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי. אפשרויות ההגירה או העלייה לישראל שמורות ברובן ליהודים או בני משפחה בני זוג של יהודים. סעיף 1 לחוק השבות קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". סעיף 4ב. לחוק השבות מגדיר "יהודי" כמי שנולד לאם יהודייה או נתגייר. יחד עם זאת, החוק לא קובע מה הם המסמכים הדרושים להוכחת יהדותו של המבקש (או של קרוב משפחתו של המבקש). יתר על כן, אין דבר בחוקי ישראל ואף בתקנות הרשמיות של משרד הפנים, הקובע מי הוא רב מוכר ואלו מבקשים יזדקקו להמלצה מרב.

במקרים מסוימים, נציגי משרד הפנים יסתפקו במסמכים המאשרים יהדות מטעם מוסדות מדינת המוצא, כגון דרכון או תעודת לידה. במקרים אחרים, יש צורך בהמלצת רב, מסמכים המאשרים כי אבות המבקש היו יהודים, צילום של מצבות בני המשפחה בבית קברות יהודי, העתק כתובה שנערכה בבית כנסת מוכר, ועוד.

מי שאכן נדרש להציג המלצת רב לעלייה, חייב מכתב מקורי חתום על יד הרב עצמו, על נייר המכתבים הרשמי של בית הכנסת. מובן מאליו כי כדאי שהרב יכיר אישית את האדם לטובתו הוא מעיד. ישנם מקרים בהם הרב הממליץ מכיר את המבקש ואת המשפחה לאורך דורות רבים. יחד עם זאת, לעיתים הרב אשר נותן את מכתב ההמלצה לא מכיר את המבקש או את משפחתו, אלא נותן את מכתב ההמלצה על בסיס מסמכים שהמבקש הציג בפניו, או על סמך היכרות קצרת טווח.

על בסיס אלו שיקולים מתקבלת ההחלטה לגבי המסמכים הנדרשים להוכחת יהדות?

ישנם מסמכים בסיסיים להוכחת יהדות של המבקש, הוריו והורי הוריו, כגון: כתובה, מקום קבורה של בני המשפחה, השתייכות לבית כנסת וארגונים יהודיים. כמו כן, בשנים האחרונות נציגי הסוכנות היהודית ומשרד הפנים המטפלים בבקשות עלייה דורשים מכתב המלצה של רב המכיר את המבקש ואת משפחתו.

ישנם מקרים בהם נציגי משרד הפנים חושדים שאותם המבקשים לעלות לישראל או אבותיהם התבוללו או המירו את דתם (בדרך כלל מדובר בהמרת דת לנצרות אולם לעתים גם לאסלאם). לגבי מי שעבר גיור, קיים חשד שעשה זאת רק על מנת להגר לישראל.

חשדות כאלו ודרישות הרשויות להוכחת יהדות כרוכים בנסיבות, במצב הפוליטי, ובאדם העומד בראש משרד הפנים, אשר אחראי על הגירה לישראל. כך לדוגמה, אף אחד לא דרש המלצת רב לעלייה מהעולים מרוסיה לישראל בשנות ה90. זאת, למרות שהיה ידוע שרוב היהודים הרוסים אינם דתיים במיוחד ואינם מזדעזעים מנישואי תערובת. בשנים אלו עלו ארצה כמעט מיליון עולים חדשים מארצות ברית המועצות לשעבר.

מנגד, במשך שנים ארוכות הצורך לשמור על יחסים טובים עם יהדות ארצות הברית גבר על הפילוג בין זרמי היהדות האורתודוקסית בארץ לבין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית אשר פופולריים בהרבה בארה"ב. לאחר תביעת ארגון עתים, התברר שבשנים האחרונות נוספו לרשימה השחורה של רבנים אשר אינם מוכרים כעדים ליהדותו של המבקש מאות רבנים מארה"ב – רבים מהם אף רבנים אורתודוקסיים אשר אינם שמרנים מספיק עבור הרבנות הראשית בישראל.

אלו רבנים "מוכרים", והאם יתקבל אישור יהדות מרב שאינו מוכר?

רשימתה של הרבנות הראשית מתעדכנת לעתים תקופות, והרבנות אינה חייבת לפרסם את השינויים ברבים תוך זמן קצר.

כל עוד הרב אינו חלק מהרשימה השחורה של רבנים אשר עדותם מוטלת בספק מלכתחילה, ניתן לפנות למשרד הפנים עם מסמך מטעמו גם אם אינו חלק מרשימת הרבנים המוכרים. ככל הנראה מסמך החתום על ידי רב אורתודוקסי שמרני ייחשב כאמין יותר ממכתב מרב קונסרבטיבי או רבנית רפורמית. מובן מאליו כי רב יהודי משיחי אינו מוכר כסמכות בכלל.

מה לעשות במידה ואין רב אשר יוכל לאשר כי אני או בני משפחתי יהודים?

בעיה זו הופכת קריטית יותר ויותר בשנים האחרונות, ומחמירה את הקרע בין ישראל ויהדות התפוצות. חשוב לזכור שרוב יהודי העולם הם לא חלק מבית כנסת שבראשו עומד רב המוכר על ידי הרבנות הראשית בישראל. מעטים אף היו חלק מאותה קהילה במשך עשרות שנים, כך שרב בית הכנסת המקומי יכול להעיד כי משפחתם מוכרת לבית הכנסת (זוהי דרישת ה"מינימום" במקרים רבים). ישנם גם יהודים אזרחי ישראל במשך דורות שלא יוכלו להוכיח את יהדותם לפי דרישות אלו.

במסורת היהודית, יהודי לאחר שהגיע מארץ זרה מוכר כיהודי על סמך המילה שלו, גם ללא הוכחות. כיום הוכחת היהדות הפכה למפתח לקבלת אזרחות במדינת ישראל, לכן נקבעו דרישות מעשיות להוכחת המוצא של מבקש העלייה. עם זאת, אין סיבה מעשית בגללה הוכחת יהדות אינה יכולה להיות על בסיס מסמכים מזהים ממוסד חילוני במדינת המוצא. קביעה כי יהודי הוא יהודי רק במידה והוא מאמין ביהדות לפי הלכה ספציפית, לפי פרשנות דעת הרבנות בישראל, אינה הכרחית ואינה הגיונית. כך לדוגמה, יהודים רבים שמוצאם ממדינות ברה"מ לשעבר יכלו להוכיח באמצעות תעודות הלידה החילוניות כי הם יהודים, זאת מפני שבתעודות הלידה שהונפקו דאז ציינו את הלאום במפורש כיהודי. במקרים כאלה לשכת הקשר (נתיב) אשר במשרד ראש הממשלה, הם האחראים על בירור אמינות המסמכים לאישור היהדות.

למרבה המזל, דעת הגורמים הדתיים במקרה זה אינה תמיד הדעה הקובעת. במידה וביכולתכם להציג מסמכים המאשרים כי אתם זכאי עלייה על בסיס חוק השבות, למרות שלמשפחתכם אין קשר לרב או קהילה יהודית מוכרת, שלא לדבר על המלצת רב לעלייה, משרדנו ישמח לסייע לכם לקבל זכאות לעלייה.

צרו קשר:

משרד עוה"ד שלנו, מתמחה בנושא עלייה לארץ על בסיס חוק השבות או עלייה לישראל לאחר גיור. צרו קשר עם משרדנו בתל אביב או בירושלים לקבלת מידע ועזרה משפטית בנושא הגירה. יש לנו ניסיון רב בעבודה מול משרד הפנים.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה