הסדרת מעמד חוקי עבור נין של יהודי

הסדרת מעמד חוקי עבור נין של יהודי – גבולות התא המשפחתי בדיני הגירה לישראל

מה קורה כשנינים של יהודים עולים לארץ עם המשפחה, חוזרים למולדתם טרם קבלת מעמד קבע בישראל, ואז מבקשים לשוב ארצה? משרד הפנים מדגיש את חשיבות שמירת "מרכז החיים" בישראל – אין לדור רביעי זכאות לעלייה וקבלת מעמד חוקי עבור נין של יהודי לכשעצמם, אלא רק כקטינים שהם חלק מהמשפחה אשר עלתה לישראל.

אבל כפי שהתברר לאחרונה בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, תודות לעתירה שהגישו עמיתי המשרד – לא תמיד. גם לקטינה אשר בילתה רק מספר חודשים בישראל ניתנת האפשרות להתאחד עם בני משפחתה בישראל ולקבל אזרחות ישראלית לאחר מספר שנים.

מה הם שיקולי בית המשפט ומה אומר פסק הדין עבור אחרים אשר זכאים לקבל מעמד בישראל רק כחלק ממשפחה? הסבר מלא במאמר שלפניכם.

הרקע לבקשה – האם חוק השבות חל על נינים של יהודים?

חוק השבות מאפשר לעלות לארץ ליהודים, ילדי יהודים, נכדי יהודים ובני הזוג של כל אחד מהמפורטים. נינים (ילדי נכדים) של יהודים אינם כלולים בלשון החוק, אבל מדינת ישראל מאפשרת לנינים קטינים לעלות לארץ עם ההורים, כדי למנוע את פירוק המשפחה במהלך העלייה. בניגוד לעולים אחרים, הם מקבלים אזרחות ישראלית רק לאחר 3 שנים של שהייה בארץ במעמד תושב ארעי (א\5).

במקרה להלן, אח ואחות, נינים של יהודים, עלו לארץ עם הוריהם (נכד של יהודי ובת זוג לא יהודייה) בשנת 2018. עקב קשיי הסתגלות של הילדים ובעיה במציאת תעסוקה של ההורים, הילדים חזרו אחרי מספר חודשים לאוקראינה, לחיות עם סבתא, בעוד ההורים נשארו בארץ. האח הקטן חזר לישראל לאחר שנתיים, וקיבל מעמד חוקי עבור נין של יהודי. לעומת זאת, האחות הגדולה נשארה באוקראינה עד לשנת 2022, אז חזרה לישראל מעט לפני הגעתה לגיל 18.

רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים סירבה לתת לנינה מעמד חוקי בישראל, בטענה שמרכז החיים שלה היה באוקראינה. ערר פנימי כנגד ההחלטה לא צלח, וגם בית הדין לעררים הסכים עם החלטת משרד הפנים.

בתור פשרה, הציעו למשפחה להגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים – אך הם העדיפו לערער לבית המשפט המחוזי בחיפה. באופן מפתיע, בית המשפט דרש לתת מעמד לנינה, ופסק החזר הוצאות בסך 10,000 ₪ לעוררים.

מה היו טענות הצדדים?

המשפחה של הנינה (העוררים) טענו שהקשר המשפחתי נמשך גם כשהקטינה שהתה עם הסבתא באוקראינה, כולל ביקורים תכופים ושיחות טלפון \ זום מדי כמה ימים. נטען שהיה בכוונת המשפחה להחזיר את שני הילדים לישראל עוד קודם, ואף נקנו כרטיסי טיסה, אך הנינה נאלצה להישאר באוקראינה עקב הגבלות הקורונה, מאחר ולא קיבלה חיסון. כמו כן, אחיה חזר לארץ לאחר מספר שנים באוקראינה וקיבל מעמד, אז אין סיבה שהיא לא תקבל מעמד על אותו בסיס.

נוהל מתן מעמד לניני יהודים אינו מורה על דחיית הבקשה במקרה שמרכז החיים אינו בישראל, אלא רק על העברת התיק להתייעצות בדסק אשרות במטה – התייעצות שלא תועדה כלל, אשר פעלה לטובת העוררים.

ולבסוף, טענה שקשה להאמין לה אבל גם קשה להפריך – בני המשפחה אינם דוברי עברית ואף אחד לא הסביר להם שהקטינה לא תוכל לקבל מעמד אם תעזוב את הארץ. אי ידיעת החוק אומנם אינה פוטרת, אך חשוב להדגיש כי לא היה בכוונת המשפחה לנתק את הקשר ולאבד את האפשרות לקבלת מעמד בישראל.

טענות רשות האוכלוסין כנגד הבקשה להעניק מעמד בישראל עבור נינה של יהודי

עורכי דין משרד הפנים מטעם הפרקליטות טענו כי נין של יהודי יזוכה לזכות עלייה לישראל רק בעודו קטין שהוא חלק ממשפחה שעולה ארצה. אם הנינה חיה בנפרד מההורים באוקראינה, אז אין לה זכאות נפרדת למעמד בישראל. כמו כן, הילדה שהתה מספר שנים מחוץ לישראל, בעוד שהנוהל מתעקש ספציפית על שהות בישראל, עם חידוש האשרה לשנה בכל פעם.זאת ועוד, הקטינה עזבה את ישראל לפני מגיפת הקורונה ולא חזרה עם הסרת המגבלות, אז מובן שנשארה באוקראינה מספר שנים מרצון ולא מחוסר ברירה. התבצעה התייעצות עם המטה לפי הנוהל, והוחלט לא לתת לקטינה מעמד.לבסוף נטען כי אחיה של הקטינה קיבל מעמד בטעות.

מה החליט בית המשפט המחוזי ולמה?

השופט חזר על כללי המשפט המנהלי לפיהם בית המשפט אינו אמור להתערב בשיקולי משרד הפנים אלא אם נגועים ב"חוסר סבירות קשה, בשיקול זר או באפליה", אך פירוק התא המשפחתי ומניעת אפשרות קטינה להתאחד עם משפחתה אינו סביר בנסיבות אלו.

בית המשפט הדגיש את הפרדיגמה החדשה של התא המשפחתי במאה ה-21, בה ילדים יכולים לחיות במדינה אחרת ועדיין לשמור על הקשר המשפחתי באמצעות טכנולוגיה וביקורים, והזכאות של קטינים להתאחד עם המשפחה בישראל. כלומר, המשפחה היא אותה משפחה שהייתה ב2018, ערב העלייה, והזכאות למעמד בישראל נשמרת על בסיס הקשר שנשמר.

השיקולים החשובים אינם השמירה על הנוהל אלא טובת הקטינה, גילה הצעיר, חשיבות הקשר המשפחתי, וקבלת הטענה שהחוסר השהות בישראל לא היה מבחירה.

מה המסקנה מפסק הדין?

ראשית כל, מדובר על בשורות טובות לניני יהודים ואולי אף ילדים קטינים לבני זוג זרים של ישראלים אשר נאלצו לחזור לארץ המוצא או להישאר בה, אך שמרו על הקשר המשפחתי עם ההורה בישראל.

יש כאן אף צוהר מסוים לתקווה עבור נינים וילדים שהגיעו לגיל 18 מחוץ לישראל, בתנאי שאכן היו בקשר משפחתי עם ההורה. נכון לרגע זה ישנן משפחות רבות בהן אחד ההורים עלה לישראל, הילדים נשארו ברוסיה או אוקראינה (או חזרו מישראל למדינת מוצא אחרת עם ההורה השני), ובהגיעם לגיל בגרות איבדו את הזכאות לעלייה.

ברמה הכללית, יש כאן מקום להדגיש את חשיבות ההתמדה, וההליכה עד הסוף – קבלת המעמד של הנינה נדחתה 3 פעמים לפני שבית המשפט המחוזי עמד לצידה. על המערערים לנצח רק פעם אחת.

נוסף על כך, יש גם את מספר הטענות שנזרקות באוויר – גם אלו שלא יואילו לא יזיקו. בית המשפט מבין שהעותרים מגייסים כל טיעון אפשרי, ולכן משקלו של טיעון שהופרך הוא פחות מטיעון אשר עשוי לדבר אל ליבו של השופט.

צרו קשר עם מומחה הגירה:

במידה ואתם, אחד מבני משפחתכם, או חברים נתקלים בקשיים בהליך ההגירה או העלייה לישראל, בין אם התחום מעמד חוקי עבור נין של יהודי, מעמד לבת זוג של ישראלי, דחיית בקשת עלייה או כל נושא אחר, פנו אל משרדנו המתמחה בתחום בתל אביב או בירושלים. נשמח לסייע עם ייעוץ מקצועי ופתרון כל בעיה מול משרד הפנים או בתי המשפט.