אזרחות לתושבי קבע בישראל בני 18-21
אזרחות לתושבי קבע בישראל אשר אינם זכאים לעלייה על פי חוק השבות (כלומר: אינם יהודים או צאצאים של יהודים) מוענקת על בסיס חוק האזרחות – 1952.
תושבי קבע בישראל בכלל, ובאופן ספציפי תושבי מזרח ירושלים זכאים לקבל אזרחות ישראלית. לצורך זאת יש להוכיח כי מרכז החיים של המבקש הוא בישראל, וכי הוא ויתר על אזרחות אחרת.
לתושבי מזרח ירושלים אשר מבקשים להתאזרח לפי סעיף זה דרושה לעיתים עזרה משפטית, מפני שרשות האוכלוסין וההגירה מעכבת את הטיפול בבקשות בני מיעוטים להתאזרחות על פי סעיף 5 לחוק האזרחות.
לעומת זאת, תושבי ישראל אשר נולדו בארץ ומרכז חייהם כאן, צעירים בין גילאי 18 ו- 21, זכאים לקבל אזרחות ישראלית לפי סעיף 4א לחוק האזרחות.
עורך הדין מיכאל דקר מסביר מי יכול ומי אינו יכול לקבל אזרחות ודרכון ישראלי על בסיס סעיף זה, ומה ההבדל בין קבלת אזרחות לפי סעיף זה ולפי סעיף 5.
מה אומר סעיף 4א לחוק האזרחות?
סעיף 4א של חוק האזרחות, מכוח לידה וישיבה בישראל קובע כי:
א) "מי שנולד אחרי הקמת המדינה במקום שהיה שטח ישראל ביום לידתו, ולא היתה לו מעולם שום אזרחות, יהיה לאזרח ישראלי, אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21 ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו".
ב) "מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) ונתקיימו לגביו התנאים המפורשים בו, יאשר שר הפנים, או מי שהשר הסמיכו לכך, את בקשתו; אולם רשאי הוא שלא לאשר את הבקשה אם הורשע המבקש בעבירה על בטחון המדינה או שנידון למאסר חמש שנים או יותר בשל עבירה אחרת".
מה היא משמעות ומטרת הסעיף?
הסעיף נוסף לחוק האזרחות בשנת 1968, כחלק מתיקון מס' 2 לחוק. על פי דברי ההסבר של חיים משה שפירא, שר הפנים בזמנו ויוזם הצעת התיקון, סעיף 4א מטרתו "לאמץ עקרונות המובאים באמנה הבינלאומית בדבר צמצום מספרם של מחוסרי נתינות" וכמו כן "לתקן עיוות מתושבי ישראל מקרב בני המיעוטים".
במילים אחרות, הצעת החוק כוונה במיוחד לפתרון בעיית בני מיעוטים אשר נותרו חסרי אזרחות לאחר מלחמת העצמאות. לשון הסעיף אמנם אינה מתייחסת במפורש לתושבי מזרח ירושלים, אך שטח זה נחשב לחלק מישראל על פי תקדימי החקיקה והפסיקה
.עם זאת, תושבי אזור יהודה ושומרון ככל הנראה לא יוכלו לקבל אזרחות לפי סעיף זה
מה ההבדל בין קבלת אזרחות לתושבי קבע על בסיס סעיף 4א לעומת סעיף 5?
ישנם יתרונות וחסרונות מסוימים לקבלת אזרחות ישראלית על בסיס כל אחד מהסעיפים של החוק.
כפי שמובן מלשון החוק, רק תושבי ישראל בין גילאי 18 ו 21 רשאים לקבל אזרחות לפי סעיף 4א. בנוסף, רשות האוכלוסין רשאית שלא לאשר את הבקשה במידה והמבקש הורשע בעבירת ביטחון או למאסר של 5 שנים ומעלה.
תחילה על סמך סעיף 4א, יידרשו מבקשי האזרחות להוכיח כי מעולם לא החזיקו אזרחות כלשהי, לעומת המבקשים להתאזרח על פי סעיף 5 אשר נדרשים להוכיח ויתור על אזרחות זרה.
לאחר מכן, יידרשו מהמבקשים להתאזרח על פי סעיף 4א להוכיח כי נולדו בשטח ישראל.
כמו כן, לשון החוק של סעיף 4א מנוסחת בצורה חד משמעית – מי שעומד בתנאי הסעיף זכאי לקבל אזרחות ישראלית. לעומת זאת, הניסוח של סעיף 5 לחוק האזרחות לכאורה משאיר את שיקול הדעת בידי שר הפנים "אם ראה זאת לנכון" להעניק אזרחות לאחר עמידה בתנאי הסעיף. סעיף זה אינו כולל את הדרישה של סעיף 5 לחוק האזרחות לגבי הצהרת נאמנות למדינת ישראל, בטרם קבלת האזרחות.
סעיף 4א גם אינו כולל את הדרישה כי המתאזרח יפגין "ידיעת-מה" של השפה העברית. המתאזרחים לפי סעיף 5 נדרשים לעבור מבחן של משרד הפנים לידיעת עברית.
למה רוב בקשות אזרחות הן על בסיס סעיפים אחרים לחוק האזרחות?
קבלת אזרחות לפי סעיף 5 לחוק האזרחות (התאזרחות עבור תושבי קבע) או קבלת אזרחות ישראלית לפי סעיף 7 לחוק האזרחות (התאזרחות מכוח קשר זוגי עם אזרח ישראלי) שניהם מסלולים מוכרים לקבלת אזרחות ישראלית.
לעומת זאת, מעט מאוד בקשות מוגשות לקבלת אזרחות לתושבי קבע על בסיס סעיף 4א לחוק האזרחות. למעשה אין נוהל מסודר של משרד הפנים לקבלת אזרחות על סמך לידה וישיבה בישראל עבור צעירים בגילאים 18 עד 21.
פרסומים בעיתונות מלמדים כי עורך דין רמי יובל הגיש מספר עתירות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לגבי אזרחות ישראלית מכוח לידה וישיבה בישראל, אולם לא ניתן פסק דין עקרוני או התקיים דיון משמעותי לגבי מתן אזרחות ישראלית על סמך סעיף 4א. לחוק האזרחות, אלא ניתנה אזרחות לעותרים על בסיס סעיף 5 לחוק האזרחות, לאחר הוכחת מרכז חיים בישראל.
צרו קשר – עורכי דין אזרחות והגירה לישראל
משרדנו מתמחה בנושאי הגירה וקבלת אזרחות בישראל. נשמח לתת סיוע משפטי לתושבי ישראל אשר מעוניינים להתאזרח על בסיס חוק האזרחות.
קבעו פגישה בסניף משרד עורכי הדין בירושלים או בתל אביב לקבל עצה ועזרה בקבלת אזרחות לתושבי קבע בישראל.
:
: