מעמד חוקי בישראל עבור בני זוג

מעמד חוקי בישראל עבור בני זוג זרים של אזרחים ותושבים ישראלים

משרד עורכי הדין שלנו, הוא אחד המובילים בישראל בתחום דיני הגירה לישראל. קבלת מעמד חוקי בישראל עבור בני זוג זרים הנשואים או נמצאים בקשר זוגי קבוע עם ישראלי, הוא אחד הנושאים המרכזיים בכל הקשור למעבר והשתקעות בארץ.

מאמר זה, אשר נכתב על ידי עורכת הדין נחמה עובדיה, ממשרדנו, בסיוע עו"ד מיכאל דקר ועו"ד יהושע פקס, שותפים במשרד עורכי הדין שלנו מהווה סקירה משפטית מקיפה ביותר, עדכנית לחודש מאי 2020, אודות נושא הסדרת מעמד בישראל עבור בני זוג זרים.

תוכן עניינים:

1. מבוא – התפתחות התופעה של בני זוג זרים אשר רוקמים קשר זוגי ורומנטי עם בני זוג ישראלים

מדינת ישראל התמודדה מתחילתה עם נושא הסדרת מעמד בארץ של בני זוג זרים (כאלו שאינם אזרחים או תושבים ישראלים, ולא זכאים לעלות לישראל כיהודים או צאצאים של יהודים על פי חוק השבות), של אזרחי ישראל, או של תושבי קבע ישראלים. יצוין כי מדובר בנושא שעבר התפתחויות רבות מאוד, הן מבחינה חברתית, תרבותית, הן מבחינה משפטית.

בנוסף, הפכה התופעה עצמה של "זוגות מעורבים" הרבה יותר רווחת בחלוף השנים, ואפילו הרבה יותר רווחת בעשור האחרון בלבד.

בעשור האחרון בלבד חווה העולם (ומדינת ישראל בכללותה) שינויים רבים בכל הנוגע לגלובליזציה, וזאת תודות לרשתות חברתיות בינלאומיות, כגון פייסבוק, ואפילו אפליקציות חברתיות בינלאומיות שמתמקדות בהיכרויות רומנטיות של בני זוג (כגון טינדר ואח׳ לבני זוג מהמין השונה, או גריינדר ואח׳ לבני זוג בני אותו המין).

בנוסף, בשונה ממה שהיה בעבר, כיום כרטיסי טיסה הוזלו מאוד, והרבה יותר ישראלים טסים מחוץ לגבולות ארץ ישראל, ובמהלך מסעותיהם הם מכירים בני זוג, מתאהבים, ומחליטים להכות שורשים במדינת ישראל.

כמו כן, בשונה ממצבה הכלכלי של מדינת ישראל בתחילת דרכה, כיום מצבה הכלכלי של מדינת ישראל הוא הרבה יותר משופר מאשר בעבר, והמצב הכלכלי הטוב כיום, יחסית למדינות אחרות, מושך אל גבולות מדינת ישראל מהגרי עבודה רבים ופליטים (ואלו מכירים בארץ בני זוג שהם תושבים ואזרחים ישראלים), ובכלל בני זוג זרים רבים מעדיפים לחיות בישראל יחד עם בני זוגם הישראלים (גם כאשר בני הזוג הזרים מגיעים מדינות מערביות עם רמת חיים גבוהה).

כל העובדות למעלה, כלומר: הגלובליזציה העולמית ופתיחת הגבולות, התופעה הנפוצה כיום של היכרות ומציאת בני זוג באמצעות האינטרנט, הבחירה של אזרחים רבים בישראל כמרכז חייהם עקב השיפור המצב הכלכלי וביטחוני והקבלה החברתית של קשרים זוגיים ונישואים מעורבים, בין בני דתות שונות ואזרחויות שונות, גרם לעליה במספר הפניות למשרד הפנים לפתיחת תיק איחוד משפחות, או תיק חיים משותפים כאשר בן או בת הזוג המזמינים הם ישראליים ובני הזוג המוזמנים, הם אזרחים זרים. קשה למצוא את המספר המדויק, אולם אומדן מצביע על בין 3,000 ל- 4,000 תיקים כל שנה שמוגשים למשרד הפנים על ידי ישראלים שמתחתנים עם אזרחים זרים או בוחרים לחיות איתם כידועים בציבור בישראל.

2. התפתחות משפטית של הסדרת מעמדם של בני זוג זרים אשר רוקמים קשר זוגי ורומנטי עם בני זוג ישראלים

בתחילת דרכה המשפטית של מדינת ישראל, היו בעצם שני מסלולים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים.

הדרך המשפטית האחת הייתה באמצעות סעיף 4א(א) לחוק השבות, התש״י – 1950 (להלן: ״חוק השבות״), והדרך המשפטית השנייה הייתה באמצעות סעיף 7 לחוק האזרחות, התש״ב – 1952 (להלן: ״חוק האזרחות״).

סעיף 4א(א) לחוק השבות קובע, כדלקמן:

״הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.״

סעיף 7 לחוק האזרחות קובע:

״בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א).״

המדיניות שעל פיה נהגה מדינת ישראל, בתחילת דרכה, בכל הנוגע לבני זוג זרים של יהודים, או צאצאים ליהודים שהם זכאי שבות הייתה להעניק לבן הזוג הזר של האזרח הישראלי הנ״ל אזרחות אוטומטית בהתאם לסעיף 4א(א) לחוק השבות.

יחד עם זאת, ובחלוף השנים, וככל שרבו המקרים של בני זוג זרים אשר בקשו מעמד כתוצאה מיחסים עם ישראלי (תופעה אשר ראתה עליה חדה לאחר שנות התשעים עם עליית יהודי ברית המועצות), שינה משרד הפנים את מדיניותו, וביקש ליישם על התופעה הזו את סעיף 7 לחוק האזרחות, ולא את סעיף 4א(א) לחוק השבות.

בתחילה דרש משרד הפנים את יציאת בני הזוג הזרים מישראל לצורך הזמנתם המסודרת חזרה לישראל לאחר מכן, ובעקבות אותה מדיניות של משרד הפנים, הגישו עותרים רבים אשר נקלעו לאותו המצב, עתירה, לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אשר ידוע בתור בג״צ 3648/97 סטמקה נ׳ משרד הפנים (להלן: ״בג״צ סטמקה״).

בבג״צ סמטקה קבע כבוד השופט מישאל חשין, בין היתר, שאזרחות אוטומטית מכוח חוק השבות תינתן רק לבן זוג זר של זכאי שבות (יהודים וצאצאיהם), ורק אם אותם זכאי שבות אינם ישראלים עדיין.

אם אזרח ישראלי מבקש לאזרח בן או בת זוג זרים, יהיה עליו להגיש בקשת התאזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, והשופט מישאל חשין אף פירט בפסק דינו את הנוהל המומלץ שעל פיו יש לפעול לצורך הסדרת המעמד של בן / בת הזוג הזרים.

בנוסף, נקבע בבג״צ סטמקה כי הדרישה ליציאת בן/בת הזוג הזרים מהארץ, לצורך הזמנת מחדש, אינה סבירה, וכי יש לאפשר לבני הזוג להישאר בארץ לצורך הוכחת כנות הקשר שלהם בפני משרד הפנים.

 

3. הסדרת מעמד של בני זוג זרים אשר נשואים לאזרחים ישראלים

הנוהל העיקרי בנושא הסדרת מעמדם של בני זוג זרים של אזרחי ישראל הוא נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי שמספרו 5.2.0008.

בהתאם לנוהל זה יוסדר מעמדו של האזרח הזר בתוך תקופה של 4.5 שנים, בהתאם ל"נוהל מדורג". בחצי השנה הראשונה האזרח הזר אמור לקבל אשרת עבודה מסוג ב-1, ולאחר מכן אמור האזרח הזר לקבל מעמד של תושב ארעי מסוג א-5, וזאת לתקופה מצטברת של 4 שנים, כאשר מידי שנה יהיה עליו להאריך את אשרת השהייה בישראל.

בסוף התהליך מקבל בן הזוג הזר אזרחות ישראלית, מבלי לוותר על האזרחות האחרת.

בנוסף, ובטרם תחילתו של ההליך המדורג הנ״ל, על בני הזוג להציג בפני משרד הפנים מסמכים ונתונים רלוונטיים, אשר מהווים תנאי סף לפתיחת תיק חיים משותפים, ותחילתו של ההליך המדורג (אפשר ללמוד עוד על המסמכים הנדרשים בקריאת מאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט)

יצוין כי ההבדל היחיד בכל הנוגע למסמכים הרלוונטיים לבני זוג נשואים, ביחס לבני זוג שהם ידועים בציבור, הוא שבני זוג נשואים צריכים גם להציג תעודת נישואין.

מאחר ואין במדינת ישראל אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים, וכאשר בני הזוג הם בני דתות שונות, או מחוסרי דת, יהיה עליהם להינשא במדינה אחרת שבה אפשר להינשא בנישואין אזרחיים, ושניתן להשיג על גבי תעודת הנישואין חותמת אפוסטיל.

לעניין זה יצויין שכל מסמך רשמי ממדינה אחרת יצטרך להתאמת בהתאם להוראות שנקבעו בסעיף 30 לפקודת הראיות, תשל״א – 1971, באמצעות חותמת אפוסטיל, או בפני נציג קונסולרי ישראלי במדינת המוצא (אפשר ללמוד עוד על חותמת אפוסטיל במאמר זה).

זוגות רבים במדינת ישראל שאינם יכולים להינשא בישראל, לרבות זוגות מעורבים (כאשר אחד הוא אזרח או תושב ישראלי, והשני לא), מתחתנים במדינת קפריסין.

נישואין במדינת קפריסין מהווים הסדר נוח כאשר לא קיים סיכון ביציאת שני בני הזוג מהארץ (יען כי עלול משרד הפנים לסרב את כניסת בן הזוג הזר חזרה ארצה, ואפשר ללמוד על סירובי כניסה לישראל במאמר זה), וכאשר לבן הזוג הישראלי אין הגבלת יציאה מהארץ.

 אפשר גם להינשא באמצעות ייפוי כוח (נישואיי פרוקסי /proxy ), בנוכחות אחד מבני הזוג בלבד(single proxy marrige) בפאראגוואי, או במדינת קנזס שבארה״ב, או שאפשר להינשא גם ללא נוכחות של אף אחד מבני הזוג (double proxy marriage) באל סלבדור.

4. הזמנת קטינים נלווים של בן הזוג הזר מקשר קודם (רלוונטי רק לבני זוג זרים שנשואים לאזרח או תושב ישראלי)

לעיתים נרקם קשר בין בני זוג בפרק ב' של חיי הזוגיות שלהם, ואז לבן הזג הזר או הזרה ישנם ילדים מנישואים קודמים.

הזמנת ילדים של בני זוג רלוונטית אך ורק כאשר הילדים הינם קטינים, ורק כאשר בני הזוג נשואים זה לזה.

נוהל הזמנת קטינים נלווים מפורט בנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי שמספרו 5.2.0008.

הזמנת הילד הקטין היא פעמים רבות קריטית למערכת היחסים, כאשר הורים רבים לא ישקלו כלל להגיע לישראל לשהות עם בן הזוג שלהם ללא אישור לילד הקטין להגיע יחד עימם.

ראשית יש להבהיר כי בכל מקרה שהוא, המעמד של הקטין או הקטינים תלוי במעמד ההורה הזר- ויינתן בהתאם למעמד ההורה הזר, יחד עימו, אם הוא אכן עומד בכל התנאים.

על מנת להזמין את הקטין, על שני בני הזוג להתייצב בלשכת משרד הפנים, ולהציג בפני משרד הפנים מסמכים רלוונטיים. תוכלו לקרוא הסבר ספציפי על הזמנת בת זוג זרה אם ילדים מקשר קודם, במאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט.

לאחר הגשת הבקשה, משרד הפנים יפנה להורה הנוסף של הקטין, וזאת על מנת לקבל את עמדתו בנוגע לבקשה שהקטין יוזמן לישראל. לשם כך, יהא על ההורה המזמין להציג בפני משרד הפנים מסמך רשמי שיעיד על הכתובת המעודכנת של ההורה הנוסף, ומשרד הפנים ישלח להורה הנוסף הודעה בכתב ויידע אותו/אותה שהוגשה בקשה שכזו, ושיש לו זכות להתנגד לכך.

לאחר שליחת ההודעה, ימתין משרד הפנים 6 חודשים לקבלת תגובת ההורה הנוסף. אם לא תתקבל תגובה- ייחשב הדבר כהיעדר התנגדות.

במידה וההורה הנוסף מתנגד להגירת הקטין לישראל- לא יינתן מעמד לקטין.

במידה וההורה הנוסף אינו מתנגד להגירת הקטין אבל מתנגד למתן אזרחות לקטין- הוא יקבל תושבות ארעית בלבד, ביחד עם ההורה שנמצא בישראל. לקראית מידע לגבי מעמד תושב ארעי, קראו מאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט.

במקרים חריגים בלבד לא תתבקש תגובת ההורה הנוסף- למשל, אם ההורה הנוסף נפטר, ואז תידרש הוכחה רשמית לכך. אפשר להוכיח זאת במסמך רשמי, ואז לא יהא צורך בשליחת הודעה להורה הנוסף.

כמו כן, אם ישנו צו בית משפט הקובע שההורה המזמין הוא האפוטרופוס היחיד של הקטין, גם אז לא יהא צורך בהסכמת ההורה הנוסף.

ניתן להצטייד בהסכמת ההורה הנוסף מראש, כשהיא עדכנית ומאומתת כדין, על מנת לחסוך את זמן ההמתנה.

לעניין זה יצויין שכל מסמך רשמי ממדינה אחרת יצטרך להיות מאומת בהתאם להוראות שנקבעו בסעיף 30 לפקודת הראיות, תשל״א – 1971, באמצעות חותמת אפוסטיל, או בפני נציג קונסולרי ישראלי במדינת המוצא.

בנוהל ישנה אבחנה בין גילאים שונים של הקטין הנלווה: קטין מתחת לגיל 15, קטין מעל גיל 15, וקטין שגילו 17.5 שנים בעת הגשת הבקשה.

אם הקטין הוא מעל גיל 15, הרי שיהיה צורך בנוסף להוכיח שהוא היה בחזקתו של ההורה המזמין במשך שנתיים לפחות לפני הגשת הבקשה.

אם הוא בן 17.5 ומעלה, הבקשה תועבר להחלטת מנהלת תחום אשרות וזרים במטה הרשות.

 

5. הסדרת מעמד של בני זוג זרים אשר נשואים לתושבי קבע ישראלים (שאינם תושבי האזור / פלסטינים)

בישראל ישנם תשבי קבע רבים, אשר מתגוררים בה מלידתם במעמד של תושבי קבע, ואשר אינם אזרחי המדינה, על אף שרבים מהם זכאים להגיש בקשה להתאזרחות.

תושבי קבע אשר נישאו לזרים ומבקשים לגור עימם בישראל, צריכים אף הם להסדיר את מעמד בני זוגם, ואולם ההליך במקרה זה שונה.

הנוהל העיקרי בנושא הסדרת מעמדם של בני זוג זרים של תושבי קבע ישראלים הינו נוהל מספר 5.2.0011 – נוהל מתן מעמד לזר מכוח נישואין לתושב קבע. ניתן ללמוד עוד על נוהל זה במאמר הבא, אצלנו באתר.

ראשית, חשוב לציין כי ישנה אבחנה בין תושבי האזור (פלסטינים תושבי השטחים), לבין זרים, ומאמר זה יתייחס לזרים שאינם תושבי האזור.

את הבקשה יש להגיש ללשכה הקרובה למקום מגוריו של בן הזוג הישראלי, ולהגיש מסמכים שמעידים על הקשר בין בני הזוג, כמו גם מסמכים רשמיים, אשר מהווים תנאי סף לפתיחת תיק איחוד משפחות, ותחילתו של ההליך המדורג (אפשר ללמוד עוד על המסמכים הנדרשים במאמר הבא, אצלנו באתר האינטרנט).

לעניין זה יצויין שכל מסמך רשמי ממדינה אחרת יצטרך לקבל אימות בהתאם להוראות שנקבעו בסעיף 30 לפקודת הראיות, תשל״א – 1971, באמצעות חותמת אפוסטיל, או בפני נציג קונסולרי ישראלי במדינת המוצא..

לאחר הגשת מלוא המסמכים, ייערך ראיון לבני הזוג – לישראלי בלשכת משרד הפנים בישראל, ולזר בקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו. על ראיון כנות הקשר וסתירות בראיון ניתן ללמוד עוד על ידי קריאה של המאמר הבא.

ככל שהראיון יסתיים בהצלחה- יינתן לזר אישור כניסה לישראל, ואשרת ב/-1, כלומר: אשרת תייר עם רישיון עבודה. האשרה תינתן לתקופה של 15 חודשים, ותוארך לשנה נוספת, לאחר בדיקה, עד לתקופה כוללת של 27 חודשים.

בתום תקופה זו, תינתן לזר אשרת א/5- מסוג תושבות ארעית, לשנה, שתוארך מדי שנה לאחר בדיקה עד לתקופה כוללת של שלוש שנים, שבסיומה יוכל הזר להגיש בקשה לתושבות קבע.

 

6. הסדרת מעמד של בני זוג זרים אשר מוגדרים ידועים בציבור של אזרחים ותושבים ישראלים, לרבות מאותו המין

מאחר וזוגות רבים שהם בני דתות שונות כלל אינם יכולים להינשא במדינת ישראל, בתי משפט העניקו למוסד הידועים בציבור כוח משפטי רב יותר מאשר במדינות אחרות, והכוח הזה רלוונטי גם להסדרת מעמדם של בני זוג זרים של אזרחים ותושבי קבע ישראלים (על אף שבני הזוג הנ״ל כלל אינם נשואים באופן רשמי). תוכלו לקרוא עוד על מוסד הידועים בציבור במשפט הישראלי, במאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט.

הנוהל הרלוונטי להסדרת מעמד של בן זוג זר שהוא ידוע בציבור של אזרח ישראלי הוא נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין שמספרו 5.2.0009.

הנוהל חל על בני זוג של אזרחים ותושבי קבע ישראלים, גם בני זוג מאותו המין.

בהתאם לנוהל זה יוסדר מעמדו של האזרח הזר בהליך מדורג, כאשר הליך זה נחלק בהתאם למעמדו של התושב: אם מדובר באזרח, יוסדר המעמד בתוך תקופה של 7 שנים. ב- 27 החודשים הראשונים האזרח הזר אמור לקבל אשרת עבודה מסוג ב-1, ולאחר מכן אמור האזרח הזר לקבל מעמד של תושב ארעי מסוג א-5, וזאת לתקופה מצטברת של 4 שנים, כאשר מידי שנה יהיה עליו להאריך את אשרת השהייה הרלבנטית בישראל

אם מדובר בתושב קבע, יוסדר מעמדו של בן הזוג הזר בתקופה מצטברת של 9 שנים: ארבע שנים ישהה הזר בישראל באשרה מסוג ב/1 שתוארך מדי שנה, ולאחר מכן באשרת א/5 לחמש שנים נוספות, שגם תוארך מדי שנה.

אם מדובר בבני זוג נשואים מאותו המין, שנוהל זה חל עליהם, הרי שהאשרה תינתן כמו לבני זוג נשואים שלא מאותו מין- היינו, חצי שנה באשרת ב/1 ועוד ארבע באשרת א/5.

בסוף התהליך, מקבל האזרח הזר מעמד של תושב קבע, ולא מעמד של אזרח (עם אפשרות להתאזרח בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות בהמשך הדרך, במידה ובן זוגו הישראלי הוא אזרח גם הוא).

בהתאם לנוהל, יש להגיש בקשה להסדרת המעמד של בן הזוג הזר. אם הוא בישראל, שני בני הזוג חייבים לגשת יחד ללשכת משרד הפנים הקרובה למקום מגוריהם. אם בן הזוג הזר אינו בישראל, הבקשה תוגש על ידי בן הזוג הישראלי בלבד בלשכה.

בנוסף, ובטרם תחילתו של ההליך המדורג הנ״ל, על בני הזוג להציג בפני משרד הפנים מסמכים ונתונים רלוונטיים, אשר מהווים תנאי סף לפתיחת תיק חיים משותפים, ותחילתו של ההליך המדורג (אפשר ללמוד עוד על המסמכים הנדרשים במאמר הבא, אצלנו באתר האינטרנט).

לעניין זה יצויין שכל מסמך רשמי ממדינה אחרת יצטרך לעבור הליך אימות מסמכים רשמי, בהתאם להוראות שנקבעו בסעיף 30 לפקודת הראיות, תשל״א – 1971, באמצעות חותמת אפוסטיל, או בפני נציג הקונסוליה הישראלית במדינת המוצא.

לאחר מכן ייערך לבני הזוג ראיון אשר יבדוק את כנות הקשר, ובמידה ובני הזוג עברו את הראיון בהצלחה- הרי שההליך המדורג יתחיל בפועל, ויימשך כאמור בין שבע לעשר שנים עד לסיומו.

 

7. הסדרת מעמד בישראל לבני זוג מאותו המין – התפתחות פסיקה

כבר בשנות ה- 90, כאשר העולם כולו ומדינת ישראל עברו תהליך של ליברליזציה ביחס לזוגיות חד מינית, החלה המדינה להכיר במוסד הידועים בציבור- בני זוג שאינם נשואים, כמוסד רשמי למחצה, ובמסגרת זו גם העניקה באופן לא רשמי מעמד לידועים בציבור שאינם נשואים, וביניהם גם לבני זוג מאותו המין.

בשנת 2000 הפכה מדיניות זו לרשמית, עם הוצאתו של נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין שמספרו 5.2.0009.

אולם זמן קצר לאחר שהנוהל פורסם, התברר כי בכל הנוגע לבני זוג מאותו המין, משרד הפנים לא יישם אותו בפועל, ובשנת 2004 שונה הנוהל כך שנוספה לו דרישה לפיה ככל שבן הזוג הזר שוהה בארץ, עליו לצאת מישראל כתנאי לתחילת ההליך, וזאת למרות שבעניין בני זוג נשואים נקבע בבג"ץ סטמקה שאין כל חובה שכזו.

על כן, בעת"מ פרד דיטר רוזנברג נ' משרד הפנים, קבע בית המשפט העליון כי תנאי זה אינו יכול להתקיים, והנוהל שונה- תוך הסרת דרישה זו. אולם בפועל, גם בני זוג מאותו המין אשר היו נשואים, נאלצו לעבור את התהליך של בני זוג ידועים בציבור, תהליך שהינו ארוך יותר וגם כולל פגיעה קשה יותר בזכויות בני הזוג.

ההבדלים העיקריים בין ההליכים הינם משך ההליך- אשר לבני זוג נשואים הוא כארבע וחצי שנים, לעומת שבע שנים לבני זוג ידועים בציבור; וכן סוג האשרה הניתנת לבני הזוג.

במקרה של בני זוג נשואים, כבר לאחר חצי שנה ניתנת לבן הזוג הזר אשרת א/5 (תושבות ארעית) אשר מעניקה לו זכויות כגון ביטוח לאומי וחברות בקופת חולים, ואילו בן זוג ידוע בציבור יקבל אשרה זו רק לאחר שלוש שנים. כמו כן, ישנם מיסים המוטלים על מי שמחזיק באשרת ב/1 שאינם מוטלים על מחזיק באשרת א/5, ועל כן מדובר בפגיעה משמעותית.

על אף זאת, במשך שנים ארוכות נשאר המצב כפי שהיה, כאשר בני זוג מאותו המין נאלצו לפעול בהתאם לנוהל זה גם אם היו נשואים זה לזה.

בשנת 2016, בעקבות עתירה שהוגשה על ידי עמותת האבות הגאים (בג"צ עמותת האבות הגאים נ' משרד הפנים) הודיע משרד הפנים כי על אף שיוסיף לאפשר לבני זוג נשואים מאותו המין להגיש בקשה לפי נוהל "ידועים בציבור", יקצר את משך הזמנים שעליהם להיות בהליך בהתאם לנוהל כך שיהיה זהה למשך הזמן של זוגות נשואים- משמע, ארבע וחצי שנים בלבד, כאשר אשרת ב/1 תינתן לחצי שנה ואשרת א/5 לארבע שנים נוספות.

ההבדל היחיד שעוד  נותר הוא, שבסיום ההליך לא יהיה בן הזוג הזר רשאי להגיש בקשה להתאזרחות באופן מיידי, כפי שזוגות נשואים שאינם מאותו המין יכולים להגיש, אלא בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע בלבד. אולם בהודעתו לבית המשפט העליון מסר משרד הפנים כי יאפשר לזוגות נשואים מאותו המין להגיש בקשה להתאזרחות מיד עם קבלת מעמד של תושב קבע, ללא המתנה נוספת, וזאת בשונה מזוגות של ידועים בציבור, כך שהפגיעה בהם הינה יחסית מועטה.

8. הסדרת מעמד בישראל של בני זוג זרים של אזרחים או תושבים ישראלים שהם ממדינות סיכון

לעיתים נרקם קשר זוגי בין אזרח או תושב ישראלי לאזרח זר שהינו ממדינה הנחשבת מדינת סיכון בטחוני. ישנה רשימה פנימית במשרד הפנים לגבי מדינות אלה המתעדכנת מעת לעת, וביניהן, מרוקו, ירדן, מצרים ועוד.

לא מדובר במדינות אשר מוגדרות כמדינות אויב, אלא מדינות אשר לעיתים אף יש להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל ובכל זאת הן מוגדרות מדינות סיכון.

הזמנת בן זוג מאחת ממדינות אלה מתבצעת בהתאם לנוהל המתאים, כלומר: נוהל איחוד משפחות של בני זוג נשואים, או נוהל מתן מעמד לבן זוג זר ידוע בציבור של אזרח ישראלי, שניתן ללמוד עליו עוד במאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט.

אולם בנוסף להוראות הנוהל הרגילות, הזמנה של בן זוג זר ממדינת סיכון כרוכה בהגשת מסמכים נוספים, ובהם שאלון "קורות חיים" מפורט, אשר הינו שאלון ביטחוני ובו נדרש בן הזוג הזר למסור מידע על אודות קשריו החברתיים והמשפחתיים. שאלון זה מועבר על ידי משרד הפנים לשירות הביטחון הכללי (השב"כ), אשר נדרש לאשר את כניסת בן הזוג לישראל בנוסף לבדיקה הרגילה בדבר כנות הקשר.

בהתאם לנהלים, שירות הביטחון הכללי מחויב למסור את תשובתו תוך 90 יום, אולם בפועל פעמים רבות עוברים חודשים ארוכים ואף שנים בטרם ניתנת תשובתו, ובמקרים כאלה אין מנוס מפניה לבית הדין המתאים, על מנת שתינתן תשובה, שכן אזרחי מדינות אלה כלל אינם מורשים להיכנס לישראל בטרם ניתן אישור זה, ומשמעות העיכוב היא פירוד גיאוגרפי ארוך בין בני הזוג.

אם התשובה הניתנת על ידי שירות הביטחון הכללי היא חיובית, בני הזוג ימשיכו בהליך כרגיל.

תוכלו לקרוא עוד על נושא הסדרת מעמד בישראל עבור בני זוג, אזרחי מדינות בסיכון, במאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט.

 

9. הסדרת מעמד בישראל של בני זוג זרים של אזרחים או תושבים ישראלים שהם פלסטינים או אזרחי מדינות אויב

עד לשנת 2003, תושב או אזרח ישראלי שהיו בזוגיות או נישאו לתושב האזור (השטחים), היה יכול לפתוח בהליך חיים משותפים. בשנת 2003 נכנסה לתוקף הוראת השעה לחוק האזרחות והכניסה לישראל, אשר שינתה מצב זה. תוכלו לקרוא עוד על נושא נישואים בין ישראלים לבני זוג פלסטינים, במאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט.

הוראת השעה קבעה שאזרח או תושב ישראל לא יוכלו לפתוח בהליך איחוד משפחות או חיים משותפים עם תושב האזור. במקרים חריגים יקבלו בני הזוג הפלסטינים היתרי שהייה זמניים בישראל, בהתאם לשיקול דעת משרד הפנים, כאשר בן הזוג תושב האזור הינו בן 35 שנים ומעלה- כאשר מדובר בגבר, או בת 25 שנים ומעלה- כאשר מדובר באישה.

יודגש כאמור כי גם אם בן הזוג המוזמן הפלסטיני עומד בדרישת הגיל, הרי שבניגוד לאזרחים זרים ממדינות אחרות, פלסטינים אינם יכולים לקבל מעמד בישראל לאחר הליך כלשהו, והם יכולים לקבל היתר שהייה בלבד, שהוא אישור לשהות בישראל ולא ויזה של ממש.

על כן, אם בן הזוג הזר הינו תושב האזור, והוא עומד בדרישת הגיל, ניתן להתחיל בהליך של חיים משותפים / איחוד משפחות, על ידי הגשת בקשה ללשכה הקרובה למקום המגורים, כאשר יהיה צורך להגיש יחד עם זאת גם טופס "קורות חיים" שהינו שאלון בטחוני מקיף. מדובר ברשימת שאלות בנוגע לחייו של המוזמן הפלסטיני, בו נדרש בן הזוג הזר למסור מידע על אודות קשריו החברתיים והמשפחתיים. שאלון זה מועבר על ידי משרד הפנים לשירות הביטחון הכללי (השב"כ), אשר נדרש לאשר את כניסת בן הזוג לישראל בנוסף לבדיקה הרגילה בדבר כנות הקשר.

אם אכן ניתן אישור מטעם שירות הביטחון הכללי, והזוג מגיש את כל המסמכים הדרושים בהתאם לנוהל (ניתן ללמוד עוד על רשימת המסמכים הדרושים במאמר זה אצלנו באתר האינטרנט), ועובר את ראיון כנות הקשר בהצלחה (אתם מוזמנים לקרוא עוד על הראיון ניתן ללמוד במאמר זה), לא תינתן לבן הזוג ויזה מכל סוג שהוא אלא היתר שהיה בישראל בלבד, שהוא אישור מיוחד שמונפק עבור תושבי השטחים, ומאפשר להם לשהות בישראל ולעיתים לעבוד בישראל. האישור יחודש מדי שנה, בכפוף לבדיקה מחודשת, וכל עוד הזוג מתגורר יחד בתחומי ישראל.  אישור זה אינו מאפשר למשל קבלת רישיון נהיגה בישראל, ומאפשר רק מגורים ועבודה בישראל.

אם אזרח או תושב קבע ישראלי רוצים להינשא או לחיות יחד בישראל עם תושב של מדינת אויב (אירן, סוריה, לבנון או עיראק), הרי שלא יוכל לעשות זאת בדרך של איחוד משפחות, ולמעשה הדרך היחידה בה זה אפשרי היא באמצעות עליה לישראל, אם בן הזוג הוא יהודי, או אם ישנו טעם הומניטרי מיוחד. אולם בתקנות הובהר במפורש כי הפרדה מבן הזוג הישראלי או מילדיו, לא תיחשב לטעם הומניטרי מיוחד.

הוראת השעה קבעה חריג לעניין תושב סוריה שבן זוגו הינו מהעדה הדרוזית בישראל, ובמקרה שכזה אכן יוכל תושב סוריה לקבל היתר שהייה.

 

10. רשימת המסמכים הנדרשים לצורך פתיחת תיק חיים משותפים

בפתיחת תיק חיים משותפים (לבני זוג) או איחוד משפחות (לנשואים), יש להגיש מספר מסמכים, אשר חלקם נועדו לוודא את זהות בן הזוג, את כשירותו להיות בקשר זוגי או נישואין, ולוודא כי אינו מהווה סכנה לציבור. מסמכים בסיסיים אלו נקראים "מסמכי סף", חלקם נועדו להוכיח כי מרכז החיים של הזוג או בן הזוג הישראלי הוא בישראל, ואלו נקראים "מסמכי מרכז חיים", ואילו היתר נועדו להוכיח את כנות הקשר שבין בני הזוג.

פרק זה יסביר מה הם שלושת סוגי המסמכים שיש להגיש למשרד הפנים בהליך הסדרת מעמד חוקי בישראל עבור בן או בת זוג זרים; ראשית, מסמכים סף, שנית, מסמכי מרכז חיים, שלישית, מסמכי כנות הקשר.

לעניין זה יצויין שכל מסמך רשמי ממדינה אחרת יצטרך להיות מאומת בהתאם להוראות שנקבעו בסעיף 30 לפקודת הראיות, תשל״א – 1971, באמצעות חותמת אפוסטיל, או בפני נציג קונסולרי ישראלי במדינת המוצא (אפשר ללמוד עוד על חותמת אפוסטיל במאמר הבא)

מסמכים בשפות שאינן עברית (למעט בשפה האנגלית) ידרשו גם תרגום נוטריוני לעברית. על אף שנהלי משרד הפנים קובעים כי ניתן להגיש מסמכים זרים גם בשפה אשר הפקיד המקבל במשרד הפנים דובר אותה, בפועל בלשכות רבות מסרבים לקבל מסמכים בשפות שאינן עברית ואנגלית, אף אם הפקיד המקבל דובר את השפה (למשל, רוסית, ערבית או אמהרית).

כן חשוב לציין כי מדובר ברשימה שלמרות שהיא מוגדרת מראש, עדיין עשויה להשתנות מלשכה ללשכה, ואף הפקידים רשאים לדרוש מסמכים נוספים שאינם כלולים ברשימה זו, אם ירצו.

רשימת המסמכים, בהתאם לזה כולל את המסמכים הבאים:

ראשית,  מסמכי הסף:

1. תעודת לידה.
2. תעודת יושר (על כל השמות של המוזמן) שהוצאה לא יותר משלושה חודשים לפני הגשתה.
3. תעודה המעידה על המצב האישי של בן הזוג הזר (רווק/נשוי וכו')
4. תעודת נישואים של בני הזוג- ככל שהם נשואים
5. תצהיר על היעדר ילדים או על ילדים, קטינים או בגירים, של בן הזוג הזר
6. ככל שבן הזוג הזר היה נשוי בעבר, יש להגיש תעודת נישואים ותעודת גירושים
7. ככל שבן הזוג הזר שינה את שמו, יש להגיש תעודה המעידה על שינוי השם.
8. דרכון או צילום דרכון (אם הזר אינו בארץ) של הזר המוזמן, בתוקף לשלוש שנים, ותעודת זהות –יחד עם צילום של תעודת הזהות של הישראלי.
9. שלוש תמונות פספורט.

שנית, מסמכי מרכז חיים:

1. הסכם שכירות/נסח טאבו/אישור זכויות מן המנהל בדבר דירת המגורים של בני הזוג/בן הזוג הישראלי.
2. חשבונות חשמל, מים, ארנונה, כבלים, טלפון וגז לדירה זו לחצי השנה שקודם להגשת הבקשה. במידה והחשבונות או חלק מהם כלולים בדמי השכירות, יש להביא תצהיר מבעל הבית ופירוט החשבונות.
3. חשבון טלפון וכבלים לחצי השנה שקודם להגשת הבקשה לדירה זו.
4. תלושי משכורת של הישראלי והזר לשנה שקודם להגשת הבקשה, או אישור מרואה חשבון לעצמאי.
5. דפי חשבון בנק של הישראלי לחצי השנה האחרונה שקודם להגשת הבקשה.
6. אישור מגורים מהמועצה המקומית.
7. אישור בדבר קבלת קצבאות למי שזכאי לכך – מהמוסד לביטוח לאומי/משרד השיכון וכו'.

שלישית, מסמכי כנות הקשר:

8. תמונות של שני בני הזוג מכל תקופת הקשר, עם הסבר היכן ומתי צולמו, ומי מופיע בהן.
9. מכתבי המלצה ממשפחה וחברים בישראל המעידים על כנות הקשר בין בני הזוג, אשר לכל מכתב יש לצרף צילום תעודת הזהות של הממליץ.
10. העתק אימיילים, תכתובות ווטסאפ, ופירוט זמני שיחות בין בני הזוג לשנה שלפני הגשת הבקשה או לכל תקופת הקשר- אם היא פחות משנה.
11. מכתב ובו יפרטו בני הזוג איך הם הכירו זה את זה.

חשוב לציין כי אם בני הזוג אינם יכולים להמציא את כל המסמכים, או שבמעמד הבקשה הראשונה ופתיחת התיק, לא הגישו את כל המסמכים, אזי יקבלו הארכת זמן להמצאת המסמכים הנדרשים. בהמשך המאמר נסביר אילו הליכי ערעור ניתן לנקוט, כאשר בני הזוג אינם מסוגלים להשיג ולהמציא את המסמכים הנדרשים.

 

11. ראיון כנות הקשר – פקידי משרד הפנים בוחנים את אמיתות הקשר הזוגי באמצעות ראיון זוגי

לאחר הגשת מלוא המסמכים למשרד הפנים, ייקבע לבני הזוג מועד לראיון. במסגרת הראיון, יישאל כל אחד מבני הזוג בנפרד שאלות מסוימות, במטרה להשוות אחר כך את התשובות ולראות האם בני הזוג ענו באופן זהה. אם בן הזוג הזר אינו נמצא בארץ, ייערך הראיון בו זמנית לבן הזוג הישראלי בלשכת משרד הפנים, ולבן הזוג הזר בקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו בחו"ל. לעיתים תאושר כניסת בן הזוג הזר ללא ראיון קודם, כעניין שבשיקול דעת של משרד הפנים, ואז ייערך הראיון לאחר הגעת הזר לישראל.

משרד הפנים רואה בראיונות אלה כלי עיקרי לקביעה האם הקשר בין בני הזוג הוא קשר אמיתי, ופעמים רבות סתירות בראיון- בתשובות שניתנות- הוא עילה לדחיית בקשה לפתיחת תיק חיים משותפים. הראיון הוא השלב האחרון בתהליך אשר בני הזוג צריכים לעבור לפני קבלת הויזה הרשמית לבן הזוג בפעם הראשונה, ולכן יש לו חשיבות רבה.

על כן, חשוב לעמוד על הסיבות לעריכת הראיון, סוג השאלות הנשאלות, ומה בעצם חשוב לדעת כאשר מגיעים לראיון זה.

מאחר והראיון נערך פנים אל פנים, יש משקל רב להתרשמות האישית של הפקיד העורך אותו, אולם התרשמות כזו לא יכולה להיות סיבה לדחיית הבקשה, ולכן גם במקרה שהפקיד מתרשם שהקשר אינו אמיתי, עליו לנמק למה החליט לדחות את הבקשה. תוכלו לקרוא על חובת ההנמקה של רשות מנהלית את החלטותיה, במאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט.

סיבה נפוצה לדחייה של בקשה להסדרת מעמד בישראל עבור בני זוג זרים, היא תשובות שונות שבני הזוג ענו לאותה שאלה. סתירות כאלה ניתנות להוכחה, מאחר והן נרשמות בפרוטוקול, ויכולות לשמש כלי למשרד הפנים לטעון שהקשר בין בני הזוג הוא פיקטיבי ונועד למטרות קבלת הויזה בלבד. עוד על סתירות בראיון, ניתן לקרוא במאמר זה.

השאלות שנשאלות בראיון משתנות כל הזמן, ויש הבדל משמעותי בסוג השאלות שבני הזוג נדרשים לענות עליהם במקרה ששניהם מתגוררים יחד זמן רב בארץ, לעומת בני זוג שגרים בנפרד כאשר הזר נמצא מחוץ לישראל.

ישנן שאלות שנשאלות כמעט בכל ראיון: למשל, שאלות כיצד בני הזוג הכירו? במה הם עובדים? מה מצבם המשפחתי? כמה ילדים יש לכל אחד מהם? כמה אחים ואחיות?

בראיון שייערך לבני זוג שגרים יחד, יהיו שאלות שנוגעות לחיי היום יום שלהם, למשל: מספר החדרים בדירה, מה סדר היום שלהם, צבע הוילון בחדר ועוד. לעומת זאת, לראיון שייערך לבני זוג שגרים בנפרד (כאשר בן הזוג הזר עדיין לא בארץ), יישאלו בני הזוג שאלות שנוגעות לעומק הקשר ביניהם: למשל, אם יש לאחד מהם מצב רפואי, יישאל השני האם הוא יודע מהו המצב הרפואי, או מדוע התגרשו מבני זוג קודמים, מה תדירות השיחות של בני הזוג עם משפחתם הקרובה ושאלות דומות.

כמעט כל ראיון יסתיים בשאלה שקשורה ליום האחרון: על מה שוחחתם בשיחה הבוקר או אתמול בערב? מה אכלתם לארוחת הבוקר? את מי פגשתם ב-24 השעות האחרונות, ועוד.

כיצד להימנע מסתירות בראיון?

רוב הזוגות שהינם מקיימים חיים זוגיים כנים עם קשר אמיתי, אינם נתקלים בבעיות בעריכת ראיון, אולם ישנם הרבה זוגות שעל אף שהקשר ביניהם כנה ואמיתי, עדיין קיימות סתירות רבות בראיונות שלהם, לעיתים בגלל לחץ, לעיתים פשוט בגלל שמה שחשוב לאחד אינו חשוב באותה מידה לשני.

זוגות שנמצאים יחד הרבה שנים, למשל, מתקשים לזכור מה עשו ביום ההולדת של אחד מהם בשנה שעברה, או מה המתנה שניתנה להם; כמובן ישנם גם הבדלי תרבויות. למשל, בישראל אנו מכנים דירה שיש בה שני חדרי שינה וסלון "דירת שלושה חדרים" בעוד שבארצות רבות סופרים את חדרי השינה בלבד, כך שעל אף שמדובר בשאלה פשוטה, פעמים רבות נכשלים בה.

על כן, ניתן לעבור על רשימה של שאלות נפוצות לפני הראיון, רק על מנת למנוע מצבים שכאלה. כמו כן, חשוב שלא לנחש את התשובות. אם אינכם יודעים מה התשובה, תמיד עדיף לומר זאת ולא לנסות להמציא תשובה, שעלולה לסתור את תשובת בן הזוג.

חשוב לציין שהפקיד במשרד הפנים רשאי לשאול כל שאלה שירצה, עד לגבול של שאלות אשר חודרות לצנעת הפרט. שאלות על יחסים אינטימיים, למשל, אינן מותרות, וככל שתישאלו שאלה שכזו, מותר לכם לסרב לענות.

 טיפים של עורך דין לעבור את ראיון הזוגיות במשרד הפנים, בהצלחה:

עדיף שלא להשתמש במילים מוחלטות כגון "אף פעם / תמיד / כל יום / רק" וכדומה. גם אם אתם אלו שתמיד שוטפים את הכלים, בת הזוג יכולה להיזכר ששבוע שעבר שטפה כוס אחת- לומר שגם היא שוטפת לפעמים, והנה סתירה בראיון.

ענו בקצרה, אל תיכנסו לפרטים ארוכים ומינוריים שבן הזוג שלכם לא בהכרח זוכר.

אל תענו בחיפזון, אם אינכם בטוחים אתם יכולים לומר שאתם לא בטוחים, אך נראה לכם ש.. חשבו מעט לפני שאתם עונים, וענו ברוגע.

 

12. מה הסיבות לדחיית בקשה לפתיחת תיק או סירוב הסדרת מעמד עבור בני זוג זרים

קבלת החלטת סירוב היא אף פעם לא דבר נעים, אולם כאשר מדובר בסירוב לפתיחת תיק חיים משותפים, הרי שהדבר קשה כפליים, שכן המשמעות היא שבני הזוג לא יוכלו לגור יחד בישראל, פשוטו כמשמעו. נקודת האור בנושא זה היא שכאשר מדובר בזוגיות כנה ואמיתית, במיוחד עם מדובר בקשר זוגי שנמשך זמן רב, סיכויי ההצלחה של טיפול משפטי נכון הם גבוהים, ולכן חשוב מאד לפנות לייעוץ משפטי מיד עם קבלת החלטת הסירוב.

ישנן סיבות רבות שבגללן נדחות בקשות לפתיחת תיק במשרד הפנים, ועל כן, מאמר זה יפרט בקצרה את הסיבות העיקריות ויתייחס לכל אחת מהן.

סתירות בראיון

הסיבה הנפוצה ביותר לדחיית בקשה, היא סתירות בראיון שנערך לבני הזוג. כפי שפורט במאמר זה. סתירות הינן קלות להוכחה ומהוות פתרון קל למשרד הפנים כאשר ההתרשמות שלהם אינה חיובית מבני הזוג, מפני שכמעט אין ראיון ללא סתירות- אך רובן אינן משמעותיות.

בית המשפט קבע שסתירות בראיון אינן יכולות להיות הנימוק היחיד לדחיית הבקשה לפתיחת התיק (בפסק דין אולגה טריקוליץ, וזאת בהתבסס על אמירות של בית המשפט העליון בנושאים אחרים). בנוסף, קבעו בתי המשפט השונים שבמקרה שבני הזוג אינם מתגוררים יחד, סתירות בראיון- ואפילו סתירות מהותיות לכאורה, אינן כשלעצמם אינדיקציה לבדיקת כנות הקשר, שהרי בני זוג שאינם מתגוררים יחד אינם מכירים זה את זה ברמה שבה בני זוג המתגוררים יחד, מטבע הדברים.

כמו כן, מאחר ופעמים רבות נערך הראיון לזר בנוכחות מתורגמן, הרי שהתרגום פעמים רבות אינו "מילה במילה" ולעיתים ניתן להבין כי מדובר בתרגום לא מדויק.

ניתן אף להסביר את הסתירות למשרד הפנים במסגרת ערר, ולהבהיר מדוע הן אינן מהותיות.

לעיתים משרד הפנים טוען כי יש סתירות בראיון על אף שבן הזוג השני ענה נכון על שאלה עובדתית שקשורה לבן זוגו, בעוד שבן הזוג ענה תשובה "שגויה" על עניין שלו עצמו. מקרה שכזה שנדון בבית המשפט, הינו מקרה בו בעלה הקודם של בת הזוג נרצח, אולם כשנשאלה על כך אמרה שנפטר בתאונה, בעוד שבן הזוג הישראלי ידע לומר כי בעלה נרצח. זהו אינו מקרה בודד, דברים כאלה קורים מסיבות שונות, לכן בית המשפט פסק כי משרד הפנים אינו יכול להשתמש בעניין זה על מנת לטעון כי הקשר אינו כנה, מאחר וברור כי בת הזוג ידעה כי בעלה נרצח, וככל הנראה חלה אי הבנה בשאלה או בתרגום.

בעיות בהוכחת כנות הקשר

לעיתים קרובות הבקשה נדחית על ידי משרד הפנים בשל טענה כי מדובר בקשר שאינו כנה. כך למשל, סיבה לדחייה היא לעיתים בשל טענה כי לא מדובר בקשר זוגי אלא בקשר למטרת נוחות, או קשר של מטופל- מטפל, כאשר בן או בת הזוג הינם מטפלים סיעודיים במקור, גם אם של אדם אחר. גם אמירות של בני הזוג, לפיהן אין ביניהם אהבה אמיתית והם נשארים יחד מסיבות אחרות, עלולות לגרום לדחיית בקשה בטענה כי הקשר אינו כנה. קראו עוד על הסדרת מעמד בין אזרח ישראלי לבין אזרחית הפיליפינים שנמצאת בארץ בעובדת זרה מטפלת סיעודית, אצלנו באתר האינטרנט, במאמר זה.

הבחינה הנוגעת לכנות הקשר מורכבת בדרך כלל משני קריטריונים- ראשית, ניהול משק בית משותף, שהינו חלק אובייקטיבי וניתן להוכחה בקלות יחסית על ידי הצגת חשבונות ועוד. החלק השני, הינו הוכחה כי בני הזוג גרים יחד לא כשותפים לדירה, אלא כבני זוג של ממש, כפועל יוצא של הזוגיות. דבר זה הינו קשה יותר להוכחה מאחר והוא סובייקטיבי. (לעניין זה, ניתן לעיין בפס"ד של בית המשפט העליון- פס"ד אבנר אורן).

בפסק דין של בג"ץ, יון נ' משרד הפנים (1173/07), אשר עסק בעתירה של בני זוג אשר היה ביניהם הפרש גילאים ניכר ואף בת הזוג היתה במצב סיעודי, ובן זוגה הזר סעד אותה בפועל, כתבה השופטת פרוקצ'יה כך:

"יש להיות ערים לעובדה כי במגוון הקשרים האפשריים הקיימים בין בני אדם, ייתכנו קשרים זוגיים אמיתיים גם כאשר נתוניהם של בני האדם המקיימים אותם אינם תואמים מסגרות מקובלות ומוכרות. בני אדם הנפגשים זה בזה בשלב מסוים בחייהם, עשויים לקשור קשר מהותי ואמיתי גם אם אין לסוג קשר כזה אח ורע בסביבה הטבעית המוכרת, וגם אם קשה לשבץ את הקשר לתבנית יחסים מקובלת. לפיכך, על הרשות המוסמכת להתייחס בפתיחות רבה לבחינת נושא זה, ולבחון אותו ברגישות ובזהירות, לבל ייגרמו נזק ופגיעה לעותרים על לא עוול בכפם, אם אמנם מדובר בקשר זוגי אמיתי ביניהם, גם אם הוא שונה וחורג מהמקובל, ככל שיהא."

פעמים רבות בעת מתן החלטה כי הקשר אינו כנה, נוטה משרד הפנים להעצים ולהאדיר אמירות מינוריות של בני הזוג או להדגיש נתונים מסוימים, התומכים בעמדה כי מדובר בקשר שאינו כנה. לכן, יש חשיבות עצומה בהגשת המסמכים אשר פורטו במאמר זה, באופן ראוי ומפורט, שכן במקרים כאלה, משרד הפנים אינו רשאי להתעלם מיתר הראיות שמעידות על כנות הקשר. כך למשל בחלק מהמקרים, העובדה כי הוגשו מכתבים מפורטים מטעם בני משפחה וחברים, הטתה את הכף בבית המשפט לטובת בני הזוג (פסק דין ריטה ג'וליה); הוכחות בדבר בילויים משותפים וחופשות משותפות, הכרת בני משפחה ותיעוד של הכרות זו, יכולים אף הם לסייע בהוכחה של כנות הקשר הזוגי.

בעיה שכיחה נוספת אשר קשורה להוכחת כנות הקשר היא כאשר בן זוג הישראלי, או בן הזוג הזר, עודנו רשום כמעמד אישי "נשוי" במרשם האוכלוסין בישראל, או אינו מצליח להשלים הליך גירושין בחו"ל, בגלל בעיה דתית, או חוסר שיתוף פעולה של הבעל או האישה הקודמים. ברור כי אם מבקשים לפתוח תיק חיים משותפים עם בן זוג זר בישראל, אולם מבחינה רשמית משפטית הישראלי או הזר, רשומים כנשואים, מדובר בקושי משמעותי, והוכחה לכאורה כי כנות הקשר הזוגי מוטל בספק.

במצבים כאלה בקצרה חשוב לעשות את כל הניתן משפטית, על מנת לסיים את קשר הנישואין, או להביא הוכחות ומסמכים המוכיחים כי לא קיימת אפשרות להתגרש או להתיר את הנישואין, לכן יש להמשיך את הנוהל במשרד הפנים, חרף המעמד האישי הנוכחי – נשוי. תוכלו לקרוא עוד על הסדרת מעמד בישראל עבור בן זוג זר, כאשר המזמין הישראלי עודנו נשוי, במאמר זה.

בנוסף, במקרים רבים נפסק כי גם אם ישנו ספק בכנות הקשר, הרי שעל משרד הפנים לאשר את המשך ההליך ולבחון מחדש את כנות הקשר בשנה שלאחר מכן, מאחר ומדובר בהליך מתמשך. רק במקרים בהם שוכנע בית המשפט כי אין ספק שהקשר בין בני הזוג לא היה כנה, נתקבלה עמדת משרד הפנים.

בעייתיות בהשגת מסמכים

לעיתים קרובות המסמכים המוגשים על ידי בני הזוג אינם תואמים את המבוקש על ידי משרד הפנים, והם נדרשים להביא מסמכים אחרים. כך למשל, מסמך שנראה תקין לעיניו של אדם לא מנוסה, ייתכן שיתברר כי האפוסטיל שעליו אינו תקין ומאמת את החתימה הלא נכונה. כמו כן, לעיתים בני הזוג אינם נערכים מראש עם מלוא המסמכים, ואז נדרש להם עוד זמן להשגת המסמכים.

בעיה נוספת שחוזרת על עצמה בהליך הסדרת מעמד עבור בני זוג זרים מול משרד הפנים היא השגת תעודת רווקות של בן הזוג הזר, לשם הוכחה כי לא נשוי לאחרת במדינת מוצאו. הבעיה היא שישנן מדינות אשר לא מנפיקים תעודות אלו, או שמתעוררים קשיים להשיג תעודה זו, לאחר שבני הזוג התחתנו כבר. תוכלו לקרוא עוד על נושא השגת תעודת רווקות במאמר זה.

באופן שגור, ובהתאם לנוהל חיים משותפים או נוהל איחוד משפחות, פקידי משרד הפנים מעניקים לבני הזוג, משך זמן של 45 יום, החל מיום הגשת הבקשה להשלים את המסמכים החסרים. פעמים רבות תקופה זו אינה מספיקה על מנת להשיג את המסמכים המקוריים מארצות אחרות ולאמת אותם כדין, והאיחור בהגשת המסמכים מוביל את משרד הפנים לקבלת להחלטה לסגור את התיק.

במקרים אחרים, לא ניתן להשיג את המסמך המתבקש. ישנן מדינות אשר אינן מפיקות את המסמכים הנדרשים ממשרד הפנים כלל, ולעיתים זר מגיע ממדינה אשר מצויה במצב מלחמה למשל ולא ניתן להשיג את המסמכים הדרושים בשל כך.

ניתן למנוע מקרים אלו על ידי קבלת שירות מקצועי מעורך דין העוסק בתחום, אשר יוודא אם המסמכים תקינים קודם להגשתם או יסייע בהשגת המסמכים הנחוצים. כמו כן, בפסק דין שניתן לאחרונה עמנ (ת"א) 4789-12-16 יעל איזנברג נ' רשות האוכלוסין וההגירה, נקבע כי על משרד הפנים לפתוח תיק לבני הזוג על אף שלא יכלו להשיג מסמכים נדרשים משלטונות סודן.

עורך דין העוסק בתחום יוכל להדריך אתכם מה המסמך החלופי שניתן להגיש במידה והמדינה ממנה מגיע הזר אינה מפיקה את המסמך המבוקש, וכן לסייע לקבל ארכה מול משרד הפנים לשם הגשת מסמכים שהתעכבו.

שהייה לא חוקית בישראל של המוזמן

לעיתים קורה כי ישראלי מתאהב ומבקש להסדיר מעמד של בת זוג זרה מול משרד הפנים, אולם מגלה כי מדובר בשוהה לא חוקית בישראל, או מי שהגישה בקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל. כאשר מדובר בשהייה לא חוקית של בן הזוג הזר ישראל, התרשמותו של משרד הפנים מכנות הקשר היא קריטית, שכן הפסיקה קובעת כי נטל ההוכחה של בני זוג ידועים בציבור שאחד מהם הינו שוהה לא חוקי בישראל, הוא גבוה מנטל ההוכחה הרגיל – וזאת לפי פסיקת בית המשפט העליון בעניין יהודית בוטובסקי.

במקרים בהם משרד הפנים לא שוכנע בכנות הקשר, ובן הזוג השר שוהה בישראל שלא כדין, הוא יכול אף לדרוש כי בן הזוג הזר ייצא מישראל. לאחר יציאת בן הזוג הזר, אשר שוהה בישראל שלא כדין, יכול בן הזוג הישראלי להגיש מחדש את בקשתו להזמנת בן הזוג הזר, אשר כעת שוהה בחו"ל.

מקרים אלו זכו לפסיקות סותרות של בתי המשפט לענייני הגירה לישראל, כאשר חלק מן השופטים פסקו כי דרישה זו הגיונית וסבירה, וחלק פסקו ההיפך.  ככלל, הליך פתיחת תיק חיים משותפים כשאחד מבני הזוג שוהה בארץ באופן לא חוקי, עלול לקחת זמן רב יותר מהרגיל, וחשוב לבסס את כנות הקשר באופן חד משמעי במקרים אלו.  הריון של בת הזוג, למשל, יכול לסייע מאד לעניין זה, מפני שמדובר בעובדה המחזקת את כנות הקשר הזוגי ומהווה עילה משמעותית להמשך שהייה רצופה בישראל.

עבר פלילי של המזמין הישראלי או המוזמן הזר

בקשה לאיחוד משפחות או לחיים משותפים המוגשת ללשכה של משרד הפנים, כוללת את אחד ממסמכי הסף ההכרחיים – תעודת יושר של האזרח הזר. בנוסף, עם הגשת הבקשה, ואף קודם למתן האשרה בפועל, שולח משרד הפנים דרך המחשב שאילתא למשטרה ובודק את עברם הפלילי של בני הזוג בישראל.

כאשר לישראלי ישנו עבר פלילי, בדרך כלל אין משמעות הדבר סירוב לפתיחת התיק. רק במקרה בו הוא מרצה עונש מאסר, או שיש נגדו תיק פלילי שבו צפוי להיגזר עליו עונש מאסר ממושך, או כמובן במקרים בהם העבירות של בן הזוג הישראלי קשורות לעבירות של סחר בנשים לדוגמא, הנוהל מאפשר לסרב את הבקשה. אם למרות זאת, משרד הפנים מסרב לפתוח את התיק, חשוב לפנות מיד לטיפול משפטי דחוף. תוכלו לקרוא עוד על הזמת בן זוג זר לישראל, כאשר המזמין הישראלי בעל עבר פלילי, במאמר זה.

אולם אם מדובר בעבר פלילי של בן הזוג הזר, המצב שונה לגמרי. ברור כי מדינת ישראל אינה חפצה להעניק מעמד חוקי בישראל עבור אזרחים זרים בעלי עבר פלילי אשר יכולים לסכן את הציבור הישראלי. ראשית, כאשר מדובר בעבר ביטחוני פלילי, המדינה רשאית לסרב אף מבלי לנמק כלל מדוע. שנית, גם אם מדובר בעבר פלילי שאינו בטחוני, הרי שמשרד הפנים רשאי לסרב לבקשה, אולם עליו לשקול מספר שיקולים, לפיהם יחליט אם אכן האזרח הזר מהווה סכנה לציבור בישראל, ולפי זה יוחלט אם לאשר את כניסתו לישראל או לא. פסק הדין המנחה בעניין זה הינו בג"ץ 876/07, ניהאד קייסי נ' שר הפנים.  השיקולים הם : חומרת העבירה; מספר העבירות; הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה; הנסיבות בהן בוצעה העבירה; השיקום אותו עבר האזרח הזר, ועוד.

משמע, ככל שהעבירה הייתה חמורה פחות ועבר יותר זמן מאז ביצועה, הסיכוי שבן הזוג הזר יוכל להיכנס לישראל בכל זאת הולך וגדל. תוכלו לקרוא עוד אודות הליך הזמנת בן זוג זר לישראל והסדרת מעמד, כאשר לבן הזוג הזר יש עבר פלילי, במאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט.

ספק לגבי אזרחות ישראלית של המזמין

ישנם אזרחים ישראלים שעלו לישראל לפי חוק וקיבלו אזרחות. לפעמים קורה כי אזרח שכזה מזמין בן או בת זוג זרים לישראל, ואז מתברר כי משרד הפנים מטיל ספק באזרחותו של המזמין. מצב בעייתי זה שכיח בעיקר בכל הנוגע לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, אשר עלו לארץ על בסיס חוק השבות, אולם כעת, גם לאחר שנים רבות של מגורים בישראל, משרד הפנים עלול להטיל ספק בזכאותם למעמד אזרחות ישראלית.

שלילת אזרחותו של אזרח שעלה לישראל היא אפשרית במקרים מסוימים, ועליה להתבצע תוך שלוש שנים ממתן האזרחות, שאם לא כן- יוכל משרד הפנים לשלול את האזרחות רק באמצעות פסק דין של בית משפט. תוכלו לקרוא עוד על הליך ביטול אזרחות שהושגה במרמה, או עילות אחרות לשלילת אזרחות, במאמר זה.  אולם לעיתים קורה כי ההליכים לשלילת האזרחות נמשכים שנים ארוכות, ובעת התמשכות זו משרד הפנים מסרב לתת מעמד לבן הזוג הזר, בטענה כי לא ניתן לקבל מעמד על סמך אזרחות המוטלת בספק.

אולם בית המשפט קבע, כי ככל שהמועד מתארך ואין כל תשובה או אפילו הליך אמיתי שמתבצע על ידי משרד הפנים לשלילת האזרחות, הרי שההצדקה לעיכוב מתן מעמד לבן הזוג הזר הולכת ופוחתת, עד שאין עוד הצדקה לעכב את מתן המעמד לבן הזוג הזר. תוכלו לקרוא עוד על נושא החובה של משרד הפנים להמשיך את ההליך המדורג עבור בני זוג זרים, גם כשר קיים ספק לכאורה, לגבי אזרחות המזמין הישראלי, במאמר זה.

שיקולים זרים של משרד הפנים לסרב בקשה להסדרת מעמד של בני זוג זרים

על פי החוק, רשות מנהלית צריכה לנהוג באופן שוויוני, ולא להפלות בין המבקשים את שירותיה. הרשות צריכה להביא בחשבון רק שיקולים רלוונטיים כאשר היא מחליטה בעניין שלפניה, ואסור לה לשקול שיקולים של דת, גזע, מין, השתייכות פוליטית וכל שיקול אחר שלא רלוונטי. למרבה הצער, הדבר פעמים רבות אינו קורה בצורה כזו.

שיקולים זרים היא טענה שקשה להוכיח. פעמים רבות נראה כי הסירוב נובע מכך שמדובר בזוג חד מיני, או מכך שאחד מבני הזוג הינו דמות שנויה במחלוקת או פעיל פוליטי ידוע. אולם בפועל, קשה בדרך כלל להוכיח את הדבר, ועל כן חשוב כפליים במקרה שיש חשש לשיקולים זרים לפנות לייעוץ וליווי משפטי מוקדם ככל האפשר.

הפסיקה של בתי המשפט בנושא הסדרת מעמד עבור בני זוג זרים אשר בקשתם סורבה על ידי משרד הפנים בגלל שיקולים זרים, מלמדת כי ישנם מספר עניינים בהם משרד הפנים נוטה לערב שיקולים זרים בבקשות של ישראלים למתן מעמד לבני זוג ישראלים. המובהקים ביותר הינם מקרים של ישראלים אשר עוסקים בהפצת דת אחרת, או בני זוגם שעוסקים בכך, או אפילו רק בני זוג שאחד מהם יהודי משיחי.

בפועל, פעילות מיסיונרית ככלל, כלומר הפצת נצרות או כל דת אחרת, אינה אסורה בישראל, אלא רק פעילות מיסיונרית מסוגים מסוימים, כזו אשר כוללת מתן טובות הנאה למטרת המרת דתו של אדם אחר, או שידול קטינים להמיר את דתם. יחד עם זאת, פקידי משרד הפנים נוטים לעיתים לערב שיקולים זרים במקרים רבים בהם מעורבים בני זוג שנחשדים כמיסיונרים, בין אם הם פועלים להפצת הדת או לא. מקרים שכאלה הוכרו כשיקולים זרים על ידי בתי המשפט, וזאת במקרים בהם היה קל להוכיח שמשרד הפנים התחשב באופן משמעותי בשיקול זה, אשר בחן את הקשר הזוגי בין בני הזוג.

גם מי שידוע כפעיל פוליטי בארגון אשר הממשל בימינו אינו רואה אותו בעין יפה, עלול להיתקל בקשיים מעין אלו.

גם אסירים לשעבר, ובעיקר עברייני מין לשעבר שהינם ישראלים, עלולים להיתקל בשיקול זר, שכן על אף שמשרד הפנים אינו רשאי לקחת בחשבון עבירות של בן הזוג הישראלי שכבר סיים לרצות עליהן מאסר, ולא משנה כמה שנים כבר חלפו ועד כמה השתקם.

על כן, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מטעם מומחה- ועדיף בשלב מוקדם ככל האפשר, עוד קודם להגשת בקשה לפתיחת התיק- אם אכן בני הזוג או אחד מהם חוששים כי ייתכן ויופעלו בעניינם שיקולים זרים.

דחייה עקב הפרש גילאים גדול בין בני הזוג

לעיתים קורה שישנו הפרש גילאים משמעותי בין בני הזוג (למעלה מחמש עשרה או עשרים שנים). הפרש גילאים משמעותי אינו סיבה "רשמית" לדחיית בקשה, אולם במקרים של הפרש שכזה, משרד הפנים פעמים רבות נוטה למצוא סיבה אחרת לסירוב, כאשר בפועל סיבת הסירוב היא הפרש הגילאים.

ברבים מפסקי הדין אשר נוגעים לסירוב בקשה בהם בני הזוג נמצאים בפער גילאים ניכר, כאשר משרד הפנים טען כי התרשם שהקשר בין בני הזוג אינו כנה, ניתן לראות כי מדובר בזוגות עם הפרש גילאים משמעותי (יון נ' משרד הפנים, למשל).

על כן, כאשר מדובר בזוג עם הפרש גילאים משמעותי, ראשית מומלץ שלא לפנות עצמאית למשרד הפנים, אלא להיעזר בליווי מקצועי של עורך דין מומחה בתחום, על מנת למנוע ככל האפשר מצב של התדיינות משפטית.

שנית, במקרים מעין אלה חשוב מאד לוודא כי מוגשים מלוא המסמכים להוכחת כנות הקשר, ולהימנע מהתבטאויות אשר מעידות כי מדובר בקשר של נוחות או קשר כספי ולא קשר של זוגיות.

אמנם, בתי המשפט בפועל פוסקים בדרך כלל כי הפרש הגילאים אינו יכול להוות סיבה של ממש לדחיית הבקשה, אך ישנם אף מקרים שהפרש הגילאים יחד עם קשיים ראייתיים בהוכחת כנות הקשר הובילו לתוצאה של דחיית הבקשה באישור בית המשפט.

 

13. הליכי ערעור כנגד החלטת משרד הפנים לדחות בקשה למתן מעמד לבן או בת זוג אזרחים זרים

אחרי שהגשתם את כל המסמכים, חיכיתם בקוצר רוח לראיון, הלכתם למשרד הפנים ביום המיועד ועניתם על כל השאלות, ולאחר זמן מה, קיבלתם הודעה בכתב על דחיית בקשתכם. מה הלאה? כיצד מתקדמים? מה האפשרויות העומדות בפניכם? חשוב לזכור כי פקידי משרד הפנים דוחים בקשות רבים להסדרת מעמד בני זוג זרים בישראל, אולם אם בני הזוג חיים יחד בקשר כנה וגם מוכנים להילחם ולהתעקש מול הרשויות כי הם בני זוג לכל דבר ועניין, בדרך כלל יצליחו לשכנע את הגורמים הרלבנטיים, גם אם יצטרכו לעבור הליך משפטי מפרך.

ערר פנימי מול משרד הפנים

התנהלות משפטית מול משרד הפנים היא חלק מן המשפט המנהלי – כמו התדיינות מול רוב מוסדות המדינה עצמה. על כן, בהליכים אלו, לא ניתן לפנות ישירות לבית המשפט עם קבלת החלטת הדחיה, אלא חייבים לפעול למיצוי ההליכים מול הרשות עצמה קודם לכן. הנוהל המסדיר נושא זה הינו נוהל טיפול בבקשות ועררים על החלטות לשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה מספר 1.6.0001, אשר ניתן לקרוא עליו עוד במאמר זה, אצלנו באתר האינטרנט.

החלטה שלא לפתוח תיק נחשבת אחת ההחלטות שעליהן יש להגיש ערר פנימי למשרד הפנים עצמו בהתאם לנוהל זה. הנוהל קובע, כי יש להגיש ערר פנימי תוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה, ואת הערר יש להגיש לסמכות שמעל נותן ההחלטה, בהתאם לרשימה מפורטת בנוהל.

ערר מוגש בכתב על ידי המבקשים עצמם, או על ידי עורך דין בא כוח מטעמם. ערר פנימי זה צריך לפרט את כל הסיבות בשלן ההחלטה של משרד הפנים היא שגויה, ברמה העובדתית או ברמה המשפטית. פעמים רבות החלטות משרד הפנים אינן מנומקות כראוי וזה כשלעצמו מהווה סיבה טובה להגשת ערר; החלטה אשר קובעת רק כי הבקשה מסורבת בשל חשש לכנות הקשר, בלי הסבר מדוע יש חשש כזה, או החלטה שקובעת שהבקשה מסורבת בגלל סתירות בראיון בלי להסביר מהן סתירות אלו, היא החלטה שאינה תקינה, מאחר ועל פי החוק יש לרשות חובת לנמק את החלטותיה.

מאחר ומדובר בערר משפטי לכל דבר ועניין, אשר אם יידחה יהיה עליכם לפנות לבית הדין לעררים, מומלץ שלא לנסח משהו בעצמכם, אלא לפנות לבעל מקצוע, עורך דין המתמחה בתחום, שכן גם בבית הדין לעררים, על פי חוק הכניסה לישראל, ישנה חשיבות לדברים שנכתבו בערר הפנימי, וטענות שלא הועלו במסגרת הערר הפנימי לא תמיד יהיה ניתן להעלות בבית הדין לעררים.

ערר לבית הדין לעררים

לאחר הגשת הערר הפנימי, לא תמיד מקבלים את החלטת משרד הפנים במהירות. לעיתים קורה שבמשך חודשים ארוכים אין כל תשובה, כאשר לפעמים גורם הזמן אינו עובד לטובת בני הזוג. בן זוג שאיבד את אשרת העבודה שלו בשל החלטת סירוב, או שנדרש לצאת מהארץ בגלל החלטה שכזו ומצוי בסכנת גירוש, אינו יכול להמתין חודשים ארוכים עד לקבלת החלטה בערר הפנימי.

במקרים שכאלה, ניתן לפנות לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, ולהגיש ערר למתן החלטה- שהינו ערר שכל מטרתו היא לגרום לכך שמשרד הפנים ייתן החלטה בערר הפנימי. לאחר קבלת ההחלטה, חיובית או שלילית, יימחק בדרך כלל הערר ולעיתים ייפסקו הוצאות בסכומים נמוכים לטובת בני הזוג.

יתרון משמעותי של הגשת ערר שכזה הינו האפשרות להגיש יחד עימו בקשה לצו ביניים- צו שנותן בית הדין ושיכול להורות, למשל, על הארכת אשרה שעדיין בתוקף עד למתן החלטה; הצו הנפוץ ביותר הינו צו המונע גירוש של בן הזוג מהארץ עד למתן החלטה.

אולם אם אכן נתקבלה החלטה בערר הפנימי ללא צורך בהגשת ערר לבית הדין לעררים, וההחלטה שלילית, יש להגיש ערר לבית הדין לעררים תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. תוכלו לקרוא עוד אודות בית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל במאמר זה.

בית הדין לעררים ידון בערר בהתאם לחוק הכניסה לישראל ולתקנות, ואף אינו חייב לערוך דיון בעל פה בעניין- על אף שבדרך כלל אכן נערך דיון בפועל.

התוצאה בבית הדין לעררים יכולה להיות אחת משלוש: ראשית, בית הדין יכול לקבל את הערר ולהורות למשרד הפנים לפתוח את התיק תוך מתן אשרה מתאימה לבן הזוג הזר. לעומת זאת, שנית, בית הדין יכול לדחות את הערר ולהורות שבן הזוג הזר ייאלץ לעזוב את ישראל. והתוצאה השלישית, שהיא הנפוצה ביותר, הינה שבית הדין יבטל את החלטת משרד הפנים ויחזיר את העניין לדיון מחודש במשרד הפנים- שיצטרך לבדוק מחדש את המקרה ולתת החלטה נוספת.

בית המשפט לעניינים מנהליים

גם במקרה של דחיית הערר על ידי בית הדין לעררים, לא מדובר בסוף ההליכים. על החלטה של בית הדין לעררים ניתן לערער בזכות  לבית המשפט המחוזי, בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים. מדובר באותם שופטים של בית המשפט המחוזי אשר מנהלים את הדיון כבית המשפט לעניינים מנהליים. את הערעור יש להגיש תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין של בית הדין לעררים.

גם כאן, ניתן לבקש יחד עם הגשת הערעור בקשה לצו ביניים- צו שנותן בית המשפט ושיכול להורות, למשל, על הארכת אשרה שעדיין בתוקף עד למתן החלטה; הצו הנפוץ ביותר הינו צו המונע גירוש של בן הזוג מהארץ עד למתן החלטה בבית המשפט.

בית המשפט לעניינים מנהליים חייב לדון בערעור מאחר ומדובר בערעור בזכות, אולם יש לזכור כי בכל ערעור, גם אם הינו בזכות, יש להפקיד ערובה בטרם יידון הערעור- כאשר מדובר בסכום כסף שיכול להיקבע מסכום נמוך של כ- 2,000 ₪ ועד לסכום של 10,000 ₪ ויותר. סכום זה נועד להבטיח את תשלום ההוצאות למשיב- שבמקרה זה יהיה משרד הפנים- במידה והערעור לא יתקבל.

ערעור ברשות בפני בית המשפט העליון

אם בית המשפט לעניינים מנהליים דוחה את הערעור, הרי שנותרה אפשרות אחרונה- להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. סיכויי בקשה כזו הם נמוכים משמעותית מסיכויי ערעור בבית המשפט לעניינים מנהליים, ובקשות רבות נדחות על הסף –  משמע, לא נידונות כלל על ידי בית המשפט העליון, כאשר הבקשה למתן רשות הערעור נדחית.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהן הבקשות מתקבלות והערעור נדון. במקרים אלו, בית המשפט העליון יכול לפסוק לטובת בני הזוג- ולהורות כי התיק ייפתח ותינתן אשרה; הוא יכול לדחות את הערעור לאחר שהחליט לדון בו; והוא יכול להחליט להחזיר את הדיון בבקשה לבית המשפט לעניינים מנהליים, אחרי שיבטל את פסק הדין ויצביע על הליקויים בפסק הדין. תוצאה נוספת היא לעיתים הגעה להסכמות בין הצדדים, בהן משרד הפנים מתחייב לדון מחדש בהחלטת הסירוב.

גם כאן, ניתן לבקש יחד עם הגשת בקשת רשות הערעור בקשה לצו ביניים- צו שנותן בית המשפט ושיכול להורות, למשל, על הארכת אשרה שעדיין בתוקף עד למתן החלטה; הצו הנפוץ ביותר הינו צו המונע גירוש של בן הזוג מהארץ עד למתן החלטה בבית המשפט.

14. הפסקת ההליך המדורג עקב פטירת בן הזוג הישראלי, אלימות, או הפסקת הקשר

הפסקת ההליך המדורג יכולה להתרחש בשל כמה סיבות. מאמר זה יתייחס להפסקת ההליך שלא בגלל החלטת סירוב של משרד הפנים, אלא בגלל נסיבות הקשורות לבני הזוג.

הנוהל העיקרי לעניין זה הינו נוהל מספר 5.2.0017, נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי. במאמר זה נסקור את הסיבות השונות להפסקת ההליך, מה ניתן לעשות לאחר הפסקת ההליך, ומה המצב המשפטי של בן הזוג הזר במקרה זה. תוכלו לקרוא עוד על הפסקת הליך הסדרת מעמד של בן זוג זר, עקב פטירה או ניתוק של הקשר הזוגי, במאמר זה.

הפסקת ההליך המדורג בשל פטירת בן הזוג הישראלי

מוות של בן זוג זו טראומה אמיתית בכל גיל והתקופה שלאחר פטירת בן הזוג היא תקופה קשה מאד. אולם כאשר מדובר בבן זוג זר, שמעמדו תלוי בבן זוגו, לפטירת בן הזוג הישראלי ישנן השלכות ישירות על מעמד בן הזוג הזר, אשר נאלץ להילחם על זכותו להישאר בישראל בנוסף להתמודדות עם האבל על אובדן בן הזוג הישראלי.

עם קבלת הדיווח על פטירת בן הזוג הישראלי, על משרד הפנים לזמן את בן הזוג הזר לראיון בלשכת משרד הפנים. על הראיון להיערך תוך 45 יום מיום שנודע למשרד הפנים על הדיווח, וחובה על בן הזוג הזר להתייצב לראיון. במידה והוא אינו מתייצב, אישור השהייה שלו יבוטל, ותישלח אליו הודעה בדואר שההליך המדורג הופסק, וכן הודעה שהויזה שלו מבוטלת, ועליו לצאת מישראל תוך 14 יום. על כן, אם אין באפשרות בן הזוג הזר להגיע במועד שנקבע לראיון, חשוב מאד ליידע את משרד הפנים מראש ולקבוע מועד חלופי.

עד למתן החלטה – אחרי הראיון, אסור למשרד הפנים לבטל את הוויזה שבה מחזיק בן הזוג הזר, וחובה על משרד הפנים להאריך אותה, אם יש צורך בכך. מטרת הראיון במקרה של פטירה, היא לקבוע האם בן הזוג הזר זכאי שעניינו יועבר לדיון בוועדה הבינמשרדית (המכונה גם "הוועדה ההומניטרית"), בהתאם למספר תנאים מצטברים שנקבעו בנוהל.

אם מדובר בבני זוג שיש להם ילדים משותפים, התנאים להעברת העניין לוועדה הינם:

• הקשר היה קשר זוגי כנה ואמיתי, ושהוגשה בקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בהתאם לנוהל חיים משותפים או איחוד משפחות
• במסגרת ההליך, בן הזוג הזר קיבל ויזה מסוג א5.
• הילדים המשותפים מצויים במשמורת של בן הזוג הזר.

ככל שמדובר במקרה בו אין לבני הזוג ילדים משותפים, התנאים בהם יועבר העניין לוועדה ההומניטרית הם:

• הקשר היה קשר זוגי כנה ואמיתי, ושהוגשה בקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בהתאם לנוהל.
• במסגרת ההליך, בן הזוג הזר קיבל ויזה מסוג ארעי (א5).
• בן הזוג הזר מחזיק בויזה מסוג א/5 (ארעי) למעלה משנתיים.
• לא היה ספק בכנות הקשר לאורך ההליך המדורג.
• אם ארבעת התנאים הראשונים מתקיימים, יועבר התיק לדיון הוועדה וייערך ראיון לזר, בו ייבחנו הזיקות של הזר לישראל.

בהתאם לפסק דין של בית המשפט המחוזי, נקבע כי על פי הנוהל, במקרה של פטירת בן הזוג הישראלי, אם יש ילדים משותפים והתנאים האחרים מתמלאים, אין מקום לתת משקל משמעותי לזיקות בן הזוג הזר לארץ מוצאו, אלא יש להעניק לו מעמד בעיקר בהסתמך על טובת הילדים. פסק דין זה לא פורסם.

אולם במקרה בהם אין לבני הזוג ילדים משותפים, והתנאים הנוספים מתמלאים, השיקול העיקרי יהיה הזיקה לישראל. מבחן מירב הזיקות בודק את קשרי הזר כאן בישראל לעומת הקשרים בארץ מוצאו. כך למשל, ייבדקו קשריו המשפחתיים בישראל לעומת קשריו לארץ מוצאו: מה יחסיו עם משפחתו כאן ובארץ המוצא; האחים, הילדים וכו'. כן תיבדק תקופת שהותו בישראל, האם הוא דובר את השפה, מה מקצועו כאן. בנוסף, תיבדק הזיקה הרכושית: אם יש לו רכוש של ממש כאן בישראל, הרי שהדבר יכול להוות שיקול משמעותי להישארותו בישראל.

הפסקת ההליך המדורג בשל ניתוק הקשר הזוגי

במקרה בו הקשר הזוגי הופסק בשל פרידתם של בני הזוג, הרי שאם אין לבני הזוג ילדים משותפים, אין לבן הזוג הזר כל זכות להישאר בישראל. עם זאת, גם במקרה כזה, על משרד הפנים לזמן את בני הזוג לראיון שיתקיים תוך 45 יום מיום ההודעה על הפסקת הקשר, ועד למועד הראיון תוארך אשרתו של בן הזוג הזר. רק לאחר קיום הראיון ניתן יהיה להודיע על הפסקת ההליך ויציאת בן הזוג הזר.

במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שייקבע ראיון. הראיון נועד ראשית לקבוע האם באמת נותק הקשר, שהרי קורה לפעמים שאחד מבני הזוג בשעת כעס מתקשר ומודיע על הפסקת הקשר וההליך, ולאחר שבוע בני הזוג חוזרים להיות יחד. במקרה שכזה, ניהול נכון של ראיון הפסקת ההליך הינו חשוב מאד, ויש לוודא כי ראיון זה בעצם מאמת שבני הזוג לא הפסיקו את הקשר הזוגי.

עם זאת, במקרה שאכן הופסק הקשר הזוגי וישנם ילדים משותפים, ראיון זה נועד לבדוק האם בן הזוג הזר עומד בקריטריונים להעברת עניינו לוועדה ההומניטרית, ואלו הקריטריונים:

• בן הזוג היה בקשר כן ואמיתי והגיש בקשה להסדרת מעמד בכוח קשר זה.
• בן הזוג קיבל ויזת א5 במסגרת הליך זה.
• בן הזוג מחזיק באשרת ארעי (ויזה א5) למעלה משנתיים.
• לבני הזוג יש ילדים משותפים שנמצאים במשמורתו, או שהוא מקיים איתם קשר רצוף וקרוב, דואג למזונותיהם ולצרכיהם, וישנה חוו"ד מקצועית מטעם פיקד סעד/עובד סוציאלי ציבורי שקובעת שעזיבת בן הזוג את הארץ תפגע באופן משמעותי בילדים.

במקרים אלו, יועבר התיק לבחינת הוועדה ההומניטרית.

הפסקת ההליך המדורג בשל אלימות

במקרה שהקשר הזוגי הופסק בשל אלימות מצד בן הזוג הישראלי, חל נוהל הטיפול בהפסקת ההליך המדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי מספר 5.2.0019. תוכלו לקרוא עוד אודות הפסקת הליך המדורג והסדרת מעמד של בן זוג זר מול משרד הפנים, בגלל אלימות של בן הזוג הישראלי, במאמר זה.

חשוב להסביר, שגם במקרה של הפסקת הקשר בשל אלימות, גם אם יש ילדים משותפים, זה לא מעניק לבן הזוג הזר זכות "אוטומטית" (או במינוח משפטי, זכות קנויה) להישאר בישראל, אלא יש לבחון את הדברים בהתאם לנהלים שנקבעו (לעניין זה, אפשר לקרוא את בר"מ 7938/17, פלונית נ' רשות האוכלוסין, פסק דין של בית המשפט העליון).

יודגש, נוהל זה חל במקרה של נישואים בלבד, וכאשר בני הזוג כבר החלו בהליך המדורג.

במקרה שנתקבלה הודעה על הפסקת ההליך המדורג עקב אלימות מצד בן הזוג הישראלי (הודעה שיכולה להתקבל גם מצד ג', ולאו דווקא מבני הזוג), וטענת האלימות הוכחה בפני משרד הפנים, יחול נוהל זה.

כיצד ניתן להוכיח טענה על אלימות?

טענה על אלימות מצד בן הזוג הישראלי ניתן להוכיח במספר דרכים, חלופיות (כלומר, מספיק שאחת מהן תתקיים):

• שהייה של חודש או יותר במקלט לנשים מוכות במסגרת הגנה וטיפול לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.
• יש ראיות לכאורה בידי המשטרה שבוצעה עבירת אלימות.
• בן הזוג הזר קיבל צו הגנה מפני בן הזוג הישראלי מבית המשפט לענייני משפחה, אחרי שנערך דיון בנוכחות שני הצדדים.
• ניתן להגיש אישור שבן הזוג מוכר או מטופל על בשל אלימות במשפחה מצד בן הזוג הישראלי. האישור יינתן על ידי המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית/העירייה(מחלקת הרווחה), או מהמרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה.

עם קבלת ההודעה, יזומנו בני הזוג לראיון בנפרד ולא יחד. במידה ובן הזוג הזר לא הגיע לראיון, לא תישלח הודעה אוטומטית על דחיית הבקשה, אלא על משרד הפנים לבדוק קודם כל אם יש הסבר סביר להיעדרות זו, ורק אם לא ניתן הסבר סביר, יבוטל רישיון השהייה של הזר ותישלח אליו הודעה על כך בדואר, עם הוראה כי עליו לצאת מהארץ תוך 14 יום.

בראיון שייערך, תיבדק כוונתו של בן הזוג הזר להמשיך לשהות בישראל ולהשתקע בה. לאחר קיום הראיון, התיק יועבר לבחינת הוועדה הלשכתית – ולא הוועדה ההומניטרית בשלב זה.

אשרתו של בן הזוג הזר תוארך עד למתן החלטה בבקשתו.

אם הוועדה הלשכתית תחליט להפסיק את ההליך המדורג בגלל ניתוק הקשר הזוגי על רקע אלימות, ואם יש ילדים משותפים, ניתן יהיה להעביר את התיק לדיון בוועדה ההומניטרית, רק אם מתקיימים התנאים הבאים:

• הוכחה אלימות במשפחה (באחת הדרכים שפורטו קודם).
• יש לבני הזוג ילד משתף שנמצא במשמורת של בן הזוג הזר או שבן הזוג הזר מקיים איתו קשר קרוב רצוף ודואג, משלם מזונות, ויש חוות דעת מטעם פקיד סעד או עובד סוציאלי ציבורי, שקובעת שעזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע בילד באופן משמעותי.

במקרה שאין לבני הזוג ילדים משותפים, ניתן יהיה להעביר את התיק לדיון בוועדה ההומניטרית אם יתקיימו התנאים הבאים:

• בני הזוג היו נשואים בנישואים כנים ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין.
• בן הזוג הזר קיבל ויזה מסוג א/5 (ארעי) במסגרת ההליך המדורג.
• בן הזוג החזיק בויזת א/5 (ארעי) שנתיים ויותר.
• בן הזוג הזר טען שסבל מאלימות עוד לפני שהקשר הזוגי נגמר, והוכיח את הטענה באחת הדרכים שפורטו להוכחה.
• אם התנאים הקודמים התקיימו, ייערך לבן הזוג הזר ראיון בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה הראיון יבחן את הזיקות של בן הזוג הזר לישראל, וביניהן: קיומם של קרובי משפחה בישראל ובחו"ל, מידת התערותו של הזר בישראל, נכסים קיימים בישראל ובחו"ל, ביקורים שערך בחו"ל בזמן שהיה בישראל, זכויות סוציאליות ועוד.

במקרים שהוכחה טענת אלימות אבל שאר הקריטריונים (חלקם או כולם) להעברת המקרה לוועדה ההומניטרית לא מתקיימים, ניתן לנסות לשכנע את הוועדה הלשכתית שיש "טעמים הומניטרייים מיוחדים".

במקרה כזה, תעביר הוועדה הלשכתית את התיק לראש הדסק לבדיקה, והוא יחליט אם להעביר את התיק לוועדה ההומניטרית.

אם אכן התיק יועבר לוועדה, בכל אחד מן המקרים שהוסברו במאמר זה, הוועדה רשאית להמליץ (והמלצה זו בדרך כלל משמעותה ביצוע בפועל) על מתן אחת מהאשרות הבאות:

• אשרת ב/1 לתקופה של שנה שניתן להאריך בשנה נוספת, וסך הכל תקופה של שנתיים, שאחריה התיק יועבר שוב להחלטת ראש הדסק.
• אשרת א/5 לתקופה של שנה שניתן להאריכה לשנה נוספת, שאחריה התיק יועבר שוב להחלטת ראש הדסק.

במידה והוועדה אינה מאשרת את הבקשה, ניתן לפעול בהתאם לנוהל הגשת עררים והחלטות, כפי שהוסבר במאמר זה.

 

15. אשרת שהייה בישראל תקפה בכל זמן ההליך המדורג

כאשר בן הזוג נמצא באופן לא חוקי בישראל, בין אם אשרת השהייה בישראל פקעה לאחר פנייה למשרד הפנים והגשת הבקשה הראשונית לפתיחת התיק, או בין אם הרבה קודם לכן, עדיין הוא בני הזוג הזרים לא יגורשו מישראל, כל עוד עניינים תלוי ועומד מול משרד הפנים.

הוראות נוהל חיים משותפים וגם הוראות נוהל איחוד משפחות קובעים כי עם הגשת הבקשה לפתיחת תיק, לא יינקטו הליכי אכיפה כנגד בן הזוג הזר. משמע- כל עוד התיק פתוח גם אם לא ניתנה החלטה רשמית לתחילת ההליך, לא יגורש בן הזוג הזר מהארץ. כמו כן, בן הזוג לא ייעצר בשל שהות לא חוקית- למרות שעדיין הוא יכול להיעצר אם יעבוד (באופן לא חוקי) או אם יעבור על כל חוק אחר.

פעמים רבות, החלטה של סירוב לפתיחת התיק מלווה בהוראה לפיה על בן הזוג הזר לצאת מישראל תוך מספר ימים, בין שבעה ימים לשלושים יום (ובדרך כלל- 14 יום).

ככל שבן הזוג הזר אינו ממלא אחר הוראה זו, הרי שהוא עלול להיתפס לאחר תום הימים המוקצבים על ידי משטרת ההגירה, להיכלא ולהיות מגורש מישראל.

חשוב להימנע ממצב זה, לפיכך יש להגיש ערר פנימי (ניתן לקרוא עוד על הגשת ערר פנימי במאמר זה) לפני תום הזמן המוקצב, גם אם מדובר בפחות זמן ממה שמוקצב בנהלים להגשת ערר פנימי. עם זאת, חשוב להבין שהגשת ערר פנימי אינה מונעת, על פי נהלי משרד הפנים, גירוש של בן הזוג הזר או מעצר, וזאת למרות שבפועל באופן לא רשמי, משטרת ההגירה אינה נוטה לעצור ולגרש בני זוג אשר הגישו ערר פנימי שטרם ניתנה בו החלטה.

במידה ובכל זאת משטרת ההגירה עצרו את בן הזוג הזר, יש לפנות באופן מיידי לקבלת ייצוג משפטי, על מנת לשחרר את בן הזוג הזר- במקרים אלו, נוטים בתי הדין לעררים, אשר הם המוסמכים להחליט בנושא, להורות על שחרור בני הזוג הזרים.

 

16. השלב הסופי – תושבות קבע או אזרחות?

מזל טוב! לאחר שנים רבות של התנהלות מול משרד הפנים, שנה אחר שנה, הגעתם לסוף ההליך המדורג, ובן הזוג שלכם, האזרח הזר, זכאי להגיש בקשה סופית לקבלת מעמד קבוע בישראל. האם הוא חייב להתאזרח? האם כדאי? מה המשמעות וההשלכות של התאזרחות? וכיצד עושים זאת?

ראשית, חשוב לזכור שלא בכל מקרה זכאי בן הזוג הזר להגיש בקשה להתאזרחות. כאשר מדובר בבני זוג שאינם נשואים, ממילא זכאי בן הזוג לקבלת מעמד של תושב קבע ולא אזרח.

כמו כן, במקרה שבן הזוג הישראלי עצמו אינו אזרח אלא תושב קבע, גם אז בן הזוג הזר, גם במקרה של נישואים, יוכל להגיש בקשה לקבלת תושבות קבע ולא אזרחות.

תהליך הגשת הבקשה בסיום ההליך המדורג מול משרד הפנים

מעמד תושב קבע:

תהליך בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע לאחר סיום הליך מדורג, הינו זהה בעיקרו לתהליך הארכת אשרת א/5 (תושב ארעי) מדי שנה. יש להגיש בקשה לשינוי מעמד בטופס מתאים, בנוכחות אישית של שני בני הזוג בלשכה, ולצרף אליה את מסמכי מרכז החיים וכנות הקשר לשנה האחרונה, המפורטים במאמר זה, כפי שיש לעשות בכל פעם קודמת להארכת אשרה בהליך המדורג, יש להגיש את הבקשה והמסמכים מראש – לפחות שלושה חודשים, על מנת שיהיה זמן לקבוע ראיון.

לאחר הגשת המסמכים, ייערך לבני הזוג ראיון כנות הקשר, וככל שההתרשמות מהראיון תהיה חיובית, יאושר לבן הזוג הזר מעמד של תושב קבע.

לאחר אישור תושבות הקבע, יינתן המעמד לבן הזוג הזר בהתאם לנוהל נקבעה בנוהל מתן בפועל / הארכת רשיון לישיבת ארעי מסוג א/5 ורשיון לישיבת קבע שמספרו 5.2.0023. יודגש כי מאחר ובדרך כלל מלוא המסמכים הרשומים בנוהל- מסמכים רשמיים כגון, תעודת לידה, שינוי שם, תעודת מצב אישי וכדו', כבר הוגשו למשרד הפנים, הרי שיש להגיש מסמכים אלו רק במקרים בהם חל שינוי כלשהו.

כמו כן, אם בן הזוג הזר שהה מחוץ לישראל לתקופות ארוכות, לעיתים יידרש להגיש בשנית תעודת יושר עדכנית.

אזרחות ישראלית:

תהליך ההתאזרחות בתום ההליך המדורג לזכאים לה מוסדר בהוראות נוהל מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי שניתן לקרוא עליו עוד במאמר זה.

על המבקש להתאזרח על פי סעיף 7 לחוק האזרחות, לאחר השלמה מוצלחת של ההליך מדורג, להודיע ללשכה שלושה חודשים לפני תום רשיון א/5 שלו על בקשתו זו. גם בקשה זו תוגש בנוכחות אישית של שני בני הזוג בלשכה, ובני הזוג יצרפו לבקשה מסמכי מרכז חיים מהשנה האחרונה וכן מסמכי כנות הקשר, וכל מסמך רלבנטי אחר על פי דרישות פקידי משרד הפנים.

מנהל הלשכה יאשר את הבקשה להתאזרחות, אולם תהליך האישור לוקח מספר חודשים בדרך כלל, גם לאחר הגשת כל המסמכים.

ככל והאזרחות אושרה, ייקבע תאריך לטקס התאזרחות, אליו יש להגיע יחד עם בן הזוג הישראלי. המתאזרח יחתום על תצהירים ומסמכים, ויישבע אמונים למדינת ישראל, ואז יקבל את האזרחות המיוחלת.

אזרחות או תושבות קבע?

מה ההבדל בין מעמד תושב קבע בישראל לבין אזרחות ישראלית? ההבדל העיקרי בין אזרח ישראלי לבין תושב קבע זה שאזרח ישראלי מחזיק דרכון ישראלי, אבל תושב קבע נשאר עם הדרכון הזר של מדינת המוצא.

תושבות קבע מותנית בכך שהתושב מתגורר בפועל בתחומי מדינת ישראל, בעוד שאזרחות אינה מותנית, מרגע קבלתה, במגורים בישראל.

אזרח יכול לאבד את תושבותו בישראל, אם הוא עובר להשתקע במדינה אחרת, אך יוכל לחדש אותה כשירצה לחזור לישראל, מאחר והוא אזרח- וזאת כל עוד שלא ויתר על אזרחותו.

לעומת זאת, תושב קבע אינו זכאי לכך, ואם יצא מישראל למשך תקופות מסוימות, הוא עלול לאבד את זכותו לשוב לישראל כתושב.

על כן, ישנה חשיבות רבה למעמד הניתן לבן הזוג הזר בסוף ההליך, ולבחירת מעמד זה, ככל שיש לו אפשרות בחירה.

ישנן מדינות שאינן מתירות לאזרחיהן לקבל אזרחות נוספת, לכן בן הזוג הזר חייב לוודא היטב כי מדינת מוצאו מאפשרת לו לקבל אזרחות נוספת בטרם יקבל החלטה האם להתאזרח בישראל. במידה ומשמעות קבלת האזרחות הישראלית היא איבוד האזרחות הזרה, בן הזוג הזר יכול להחליט כי הוא מעדיף להגיש בקשה לתושבות קבע בישראל, על מנת שלא לאבד את מעמדו בארץ מוצאו.

לא אחת קורה שמשיקולים כלשהם, משרד הפנים מסרב לתת אזרחות גם לבן זוג הזכאי לקבלה, ובמקום זאת מאשר תושבות קבע בלבד. במקרים כאלה, חשוב לפנות באופן מיידי לטיפול משפטי. משרדנו טיפל במספר מקרים בהם, משיקולים זרים (למשל, דעה פוליטית או אמונה דתית של בן הזוג הזר) סירב משרד הפנים לאשר אזרחות לבן הזוג הזר. אולם לאחר טיפול משפטי, ניתנה האזרחות לבן הזוג הזר כנדרש על פי חוק.

סיכום – מעמד בישראל עבור בני זוג זרים – מידע משפטי

עורכי הדין במשרדנו, מומחים בתחום הגירה לישראל, ריכזו עבורכם במאמר זה מידע משפטי אשר עורכי הדין במשרדנו צברו בתחום הסדרת מעמד עבור בני זוג זרים במשך שנים רבות. הליך הסדרת מעמד עבור בן זוג זר יכול להיות הליך יחסית פשוט, ואכן אלפי זוגות עוברים הליך זה מול משרד הפנים כל שנה. לעומת זאת, זוגות רבים חווים הליך זה במאבק מתיש וסיזיפי, מול ממסד אטום ופקידי משרד הפנים אשר נראה כי פועלים להקשות עליהם בכל צעד ושעל.

בין אם אתם סבורים כי תעברו את ההליך להסדרת מעמד עבור בן זוג זר בקלות, או אדרבא אם אתם חוששים כי תתקלו בקשיים, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר. עורך דין מומחה מטעמנו יחזור אליכם בהקדם האפשרי, על מנת לענות על כל שאלה.