הסדרת מעמד בני זוג פלסטינים בישראל
האם אפשר להסדיר את מעמדם של בני זוג פלסטינים בישראל?
במאמר זה נתייחס למצב המשפטי אשר קיים כיום במדינת ישראל בכל הנוגע להסדרת מעמד בני זוג פלסטינים בישראל. כלומר, מצב של נישואים בין אזרח ישראלי לבין פלסטינאית. יש לשים לב כי בחוק הישראלי בכל הנוגע להסדרת מעמדם של בני זוג פלסטינים בישראל, תושבי שטחי הרשות הפלסטינית נקראים "תושבי האזור". השימוש בביטוי "אזור" בשפה המשפטית נועד כנראה להימנע משימוש בביטויים כגון: השטחים או השטחים הכבושים או שטחי הרשות הפלסטינית או יהודה ושומרון ורצועת עזה, אשר כולם טעונים מבחינה פוליטית.
כידוע חוק האזרחות בישראל ופסיקות בתי המשפט קבעו כי ישראלי אשר נשוי או חי הזוגיות כידוע בציבור עם אזרח או אזרחית זרים, רשאי להסדיר את מעמד בן או בת הזוג הזרים בישראל, בהתאם לנוהל המדורג. ניתן לקרוא עוד על הסדרת מעמדם של בני זוג זרים אצלנו באתר האינטרנט. יחד עם זאת, בכל הנוגע לאזרחים זרים פלסטינים, או אזרחי מדינות אויב (המדינות המוחרגות) לא כך המצב.
בעניין זה, ובשנת 2003, נכנס לתוקפו חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס״ג – 2003, אשר מגביל את הסדרת מעמדם בישראל של תושבי האזור הפלסטינים / הערבים. בסעיף 2 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) נכתב כי שר הפנים לא יעניק לתושב האזור רישיון ישיבה בהתאם לכל דין שקיים, וזאת על אף על אף האמור בכל דין אחר, ולרבות האמור בנושא הסדרת מעמד לבן זוג בסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב – 1952. שר הפנים גם אינו רשאי להעניק מעמד לאזרח של מדינות איראן, לבנון, סוריה ועיראק.
מיהו תושב אזור ומה הן זכויותיו?
בהתאם לחוק האזרחות והוראת השעה, מוגדר תושב האזור בתור מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור, וכן מי שמתגורר באזור אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור, (למעט תושב התנחלות).
קיימות מחלוקות לגבי מי שאינו רשום במרשם האוכלוסין בכל הנוגע למגורים בפועל באזור, שכן פעמים רבות מדובר במקרים שבהם חיים התושבים הרלוונטיים לסירוגין בישראל ובאזור.
משרד עורכי הדין שלנו – משרד המתמחה בדיני הגירה לישראל, מייצג תושבי האזור הפלסטינים, ומסייע להסדרת מעמדם של תושבי האזור הפלסטינים בישראל, בהתאם לאפשרויות הקיימות. הצלחנו לבטל החלטות של משרד הפנים שלא ליתן רישיון ישיבה בישראל בטענה שמדובר בתושבי האזור (זאת באמצעות הוכחות לכך שמדובר בתושבי ישראל).
היתרים מיוחדים לתושבי האזור הפלסטינים שהם בני זוג של אזרחים / תושבי קבע ישראלים:
בהתאם לסעיף 3 לחוק האזרחות והכניסה לישראל, רשאי שר הפנים, על פי שיקול דעתו, להעניק היתר שהייה בישראל לגבר תושב האזור שהינו מעל גיל 35, ולאישה תושבת האזור שהיא מעל גיל 25, וזאת לצורך מניעת הפרדתם של תושבי אזור אלו מתושב או אזרח ישראלי אשר שוהים בישראל כדין.
יצוין כי היתר שהייה זה אינו מהווה רישיון שהייה שנמנה בחוק הכניסה לישראל, התש״יב – 1952, או בתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד – 1974, אלא היתר מיוחד צבאי שניתן על ידי מפקד האזור.
היתר שהייה זה מאפשר לתושבי האזור לחיות בישראל, ולעבוד בישראל, אך אינו מעניק לתושבי האזור הפלסטינים זכויות סוציאליות כלליות בביטוח לאומי. מי שמחזיק בהיתר שהייה מסוג זה אינו רשאי לנהוג בישראל (מסיבות ביטחוניות), למעט במקרים חריגים.
תושבי האזור בעלי אשרת א\5 חייבים להגיש בקשה מיוחדת על מנת לצאת מתחומי ישראל לחו"ל ולשוב.
היתרים מיוחדים ורישיונות שהייה לקטינים אשר מוגדרים בתור תושבי האזור שהם ילדים של אזרחים/תושבי קבע ישראלים:
בהתאם לסעיף 3א לחוק האזרחות והכניסה לישראל, רשאי שר הפנים לתת לקטין פלסטיני מתחת לגיל 14 שנים, רישיון שהייה בישראל לצורך מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן אשר שוהה בישראל כבן זוג של ישראלי.
מפקד האזור רשאי לתת לקטין פלסטיני מעל לגיל 14, היתר שהיה בישראל (לא רישיון ישיבה בישראל) לצורך מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן אשר שוהה בישראל כדין בתור בן זוג של ישראלי.
ועדה הומניטרית למקרים מיוחדים:
בהתאם לסעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) רשאי שר הפנים להעניק רישיון שהייה או היתר שהייה לתושב האזור, או לאזרח מאחת המדינות המוחרגות, משיקולים הומניטריים מיוחדים, אם יש להם בן משפחה ששוהה כדין בישראל.
אותה ועדה תקיים ישיבות סדורות לצורך קבלת החלטות בנושא בקשות הומניטריות שמונחות בפניה.
הוועדה ההומניטרית תכלול את אנשי המקצוע הבאים: (א) מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט המחוזי, שימנה שר הפנים והוא יהיה היושב ראש; (ב) נציג שימנה שר הביטחון; (ג) נציג שימנה ראש שירות הביטחון הכללי מבין עובדי השירות; (ד) נציג שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו; (ה) נציג ציבור שממנים שר המשפטים ושר הפנים.
שר הפנים ייתן החלטה מנומקת בבקשה שהוגשה בפניו בתוך שישה חודשים מהיום שבו הוגשה הבקשה ההומניטרית בפני הוועדה ההומניטרית.
העובדה שיש לתושב אזור בן זוג בישראל וילדים משותפים לא תהווה בפני עצמה טענה הומניטרית שתצדיק מתן רישיון שהייה או היתר שהייה עבור הוועדה ההומניטרית בבואה להחליט על מתן מעמד הומניטרי בהתאם לסעיף 3א1 לחוק.
יצוין כי רשאי שר הפנים לקבוע מכסה מקסימלית של היתרים מעין אלו, ולא ליתן היתרים מעבר למכסה זאת, מהסיבה הזאת בלבד.
איחוד משפחות לבני המגזר הדרוזי ברמת הגולן עם בני זוג סורים – שיקול הומניטארי לגיטימי בפני הוועדה ההומניטרית:
שר הפנים רשאי להעניק רישיון שהייה ו/או היתר שהייה לבני זוג סורים של אזרח ו/או תושב ישראל, שהם בני העדה הדרוזית, ומתגוררים ברמת הגולן. שר הפנים רשאי לראות בעובדה זו בלבד כטעם הומניטרי מיוחד, לצורך הענקת מעמד הומניטרי בהתאם לסעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל.
היתרים מיוחדים לצרכים מיוחדים:
מפקד האזור רשאי ליתן היתרים מיוחדים גם במקרים מיוחדים אחרים, כגון לצרכי קבלת טיפולים רפואיים בבתי חולים בישראל, או לצרכי עבודה בישראל, או לכל צורך זמני אחר.
יצוין כי אם מדובר בהיתר לכל צורך זמני אחר, יוגבל ההיתר לתקופה מקסימלית של שישה חודשים.
הענקת אזרחות ישראלית בנסיבות חריגות לפלסטינים תושבי האזור:
במקרים חריגים ביותר רשאי שר הפנים להעניק אזרחות ישראלית, בהתאם לחוק האזרחות, או רישיון שהייה אחר, בהתאם לחוק הכניסה לישראל ותקנות הכניסה לישראל, לתושבי אזור, או לאזרחים של המדינות המוחרגות, אם שוכנע שר הפנים כי הם מזדהים עם מדינת ישראל ועם יעדיה. באם המבקשים או בני משפחתם (בן זוג, הורה, או ילד), פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה, או עניין אחר חשוב, או שמתן האזרחות, או רישיון השהייה, הם מענייניה המיוחדים של מדינת ישראל.
כך למשל משקיעים או יזמים פלסטינים עתירי משאבים שמקדמים אינטרסים כלכליים של מדינת ישראל יוכלו בנסיבות חריגות לקבל אזרחות ישראלית, או רישיון שהייה בישראל. בנוסף, פלסטינים ששוהים בישראל בעקבות החלטות של ועדות המאוימים בגלל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים, יוכלו לבקש, במקרים חריגים, אזרחות, או לבקש מעמד אחר בישראל, עבור בני זוג, או הורים, או ילדים.
עתירות לבית המשפט העליון בנוגע להסדרת מעמד פלסטינים לפי חוק הכניסה לישראל:
עתירות והתנגדויות רבות הוגשו לבית המשפט העליון בנוגע לחוק זה, אך בית המשפט העליון דחה את אותן העתירות, ואישר את עמדת המדינה ולפיה המצב הבטחוני החריג מאפשר את הגבלת הזכות לחיי משפחה של ערביי ישראל האזרחים נכון לעת עתה (כלומר, זהו המצב המשפטי אשר ישרור ככל הנראה בישראל ככל שלא ישתפר המצב הבטחוני).
פסק דין מוביל בנושא, אשר משקף את האמור לעיל, ניתן באיחוד של ארבע עתירות שונות, בג"צ 466/07, בג"צ 544/07, בג"צ 830/07, בג"צ 5030/07 גלאון ואח' נ' מדינת ישראל.
התפתחות נוספת מעניינת נקבעה בעקבות בג"צ 813/14 פלונים נ' שר הפנים שם במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו הודיע שר הפנים כי הוא יסכים לאשר שדרוג מעמד לאשרה ארעית מסוג א/5 לבן הזוג הפלסטיני הזר, אם מדובר בבני זוג שהגישו בקשה, ואם בקשתם זו אושרה, לפני כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והוראת השעה (שנת 2003). כמו כן, וכחלק מההסדר הנ"ל, הסכים שר הפנים ליתן גם לילדי בן הזוג הפלסטיני (אשר אושר שדרוג מעמדו לאשרה ארעית מסוג א/5), שמוכרים כתושבי האזור, ושנולדו לאחר יום 1.11998, אשרה ארעית מסוג א/5. החלטות אלו של שר הפנים נתקבלו מכוח סעיף 3א1 לחוק (הסעיף אשר דן בוועדה ההומניטרית).
צרו קשר עם עורך דין מומחה בהסדרת מעמד בישראל לפלסטינים תושבי האזור
עורך הדין מיכאל דקר, ממשרד עורכי הדין שלנו, אשר מתמחה בדיני הגירה לישראל, ובהסדרת מעמדם בישראל של תושבי האזור, טיפל בתיקים רבים ומורכבים ביותר של הסדרת מעמדם של תושבי האזור בישראל.
עורכי דין המתמחים בהסדרת מעמדם של פלסטינים תושבי האזור במדינת ישראל ישמחו לסייע לכם ולענות על כל שאלה או הבהרה.
:
: