האם אקבל קנס על העסקת “מסתננים”?

העסקת מבקשי מקלט באופן חוקי הוא נושא מסובך, אשר החוקים והנהלים לגביו מתעדכנים תדיר בעקבות החלטות ממשלה ומשרד הפנים בעניין, לכן קיים בלבול רב לגביו. מבקשי מקלט בישראל מגישים בקשות לקבלת מעמד של פליטים על פי אמנות בינלאומיות אשר מדינת ישראל חתומה עליהם. מבקשי המקלט נחשבים מסתננים לא חוקיים לישראל על ידי רבים בציבור הרחב ובקרב המחוקקים, זאת מפני שחלקם (בעיקר אזרחי סודן ואריתריאה) נכנסו לארץ שלא כחוק דרך מעבר הגבול בן ישראל למצרים. בתקופה האחרונה רואים עלייה ניכרת בבקשות מקלט אשר מוגשות על ידי אזרחי מדינות מזרח אירופה, במיוחד אזרחי אוקראינה וגיאורגיה. מבקשי המקלט בישראל מחפשים מטבע הדברים לפרנס את עצמם בארץ ויש מעסיקים ישראלים המחפשים עובדים הנכונים לעבוד בעבודות קשות אשר קשה למצוא בהם עובדים ישראלים. רשות האוכלוסין וההגירה יוצרת ערפול שמקשה על מעסיק ישראלי להבין מה חוקי ואינו חוקי לגבי העסקת מבקשי מקלט. משרדינו, כהן, דקר, פקס וברוש, משרד עו”ד בירושלים ופתח תקווה, מתמחה בנושאי הגירה לישראל. מאמר זה של יהושע פקס יסביר מה חוקי ואינו חוקי בהעסקת מבקשי מקלט. יש להדגיש כי כל האמור במאמר משקף את המציאות החוקית נכון ליום הפרסום. כמו כן, המונחים “מסתנן” “מבקש מקלט” ו”פליט” הם נרדפים.

ערפול אכיפת איסור העסקת מבקשי מקלט בישראל:

העסקת מבקשי מקלט בצורה חוקיתנכון להיום (1.1.2018) רשות האוכלוסין וההגירה מפרסמת מצד אחד מודעות המזהירות כי מעסיקים של מבקשי מקלט ללא רישיון עבודה צפויים לאישום פלילי וקנס. האישום הספציפי וגודל הקנס אינם מצוינים, אבל ככל הנראה נרמז האישום הרגיל של העסקת עובד זר ללא היתר. בו זמנית, המדינה התחייבה בפני בג”צ במסגרת תשובה של פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון לא לאכוף את איסור ההעסקה לגבי פליטים אזרחי סודן או אריתראה. בפסק הדין, השופטת עדנה ארבל מציינת כי: “במצב העניינים הנתון, בו לצד הרגישות לרקע הקשה של רבים מחברי קבוצות אלה, יש לתת את הדעת אף לאינטרס המדינה למנוע “הגירת עבודה” החורגת כמובן מאותם מקרים בהם קיים חשש מבוסס לרדיפה – נראה כי עמדת המדינה שפורטה לעיל, לפיה אין להעניק אישורי עבודה, לצד האמירה כי בשלב זה לא ינקטו פעולות כנגד מעסיקים, יש בה משום איזון ראוי בהתחשב במציאות הקשה והרגישה שנוצרה.” עקב כך, אף המודעות של רשות האוכלוסין מציינות באופן לא בולט כי ישנה אפשרות להעסיק מבקשי מקלט ומסתננים חסרי רישיון עבודה באופן חוקי.

מה הם סוגי רישיונות שהייה של מבקשי מקלט אשר מאפשרים או אוסרים העסקת מבקשי מקלט?

משרד הפנים מנפיק רישיונות זמניים לישיבה בישראל עבור מבקשי מקלט אשר מגישים בקשה לקבלת מקלט מדיני, על פי סמכותו בסעיף 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל. רישיונות זמניים אלו ניתנים בדרך כלל לתקופה של 3 חודשים, אולם מוארכים פעם אחר פעם עד לקבלת ההחלטה לגבי בקשת המקלט. סוגי הרישיונות הניתנים למבקשי המקלט הם אשר קובעים מה הן אפשרויות העסקה החוקית של הפליטים. ההבדל בין סוגי הרישיונות אינו בולט לעין. רישיון ביקור זמני של פליט אשר אינו רשאי לעבוד בישראל, ורישיון של מבקש מקלט אשר יש לו הזכות לעבוד, אף ללא רישיון עבודה, הם כמעט זהים. שני הרישיונות מנוסחים כך שירמזו למי שאינו מכיר את רזי חוקי מדיניות ההגירה (הציבור הרחב) כי אסור להעסיק את מבקש המקלט בעל רישיון השהייה הזמני. מטרת המדיניות של משרד הפנים היא ברורה – הרתעה של מעסיקים מפני העסקה של מבקשי מקלט.

מה מותר ומה אסור מבחינת העסקה של מבקשי מקלט?

נכון להיום, חוקי ומותר להעסיק מבקשי מקלט ומסתננים בעלי רישיון ישיבה בו כתוב “רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה”. פליטים ששוחררו מתקן “חולות”, מקבלים איסור להתגורר ולעבוד בתל-אביב ואילת, אשר מופיע על רישיון הישיבה. נראה כי עצם האיסור להתגורר ולעבוד בשטח גאוגרפי מסוים, הנו למעשה הודאה כי מותר למבקשי מקלט אלו להתגורר ולעבוד בכלל שטחי מדינת ישראל מחוץ לערים אלו. רישיונות אלו נפוצים בקרב מבקשי מקלט שהגיעו לפני מספר שנים.

אסור להעסיק מבקשי מקלט שעל גבי רישיון הישיבה שלהם מופיע “אינו רשאי לעבוד” (רישיונות שהונפקו בשנים האחרונות). בניגוד להגבלות אחרות על העסקת פליטים, אשר רשות האוכלוסין התחייבה שלא לאכוף מול בג”צ, רשות האוכלוסין טוענת כי היא אוכפת הגבלה זו.

מבקשי המקלט המעטים אשר עברו את ההליך לקבלת מעמד חוקי של פליט בישראל והצליחו לזכות לקבל הכרה מטעם משרד הפנים כפליטים, מקבלים רישיונות ישיבה ועבודה בלתי מוגבלים (אשרת ב-1 כללי). מובן כי מותר להעסיק בעל רישיון כזה בכל מקום וסוג עבודה.

התנאים של העסקת מבקשי מקלט באופן חוקי:

כל עובד בישראל אשר מועסק באופן חוקי, זכאי לעבוד באותם התנאים. מבקש מקלט, בדיוק כמו עובד ישראלי או עובד זר מומחה, זכאי לקבל ביטוח לאומי, ביטוח בריאות (עם ניכוי של עד שליש מעלות הביטוח, ולא מעל ל1243 ש”ח, משכר העובד), פיצויי פיטורין, חופשה שנתית, דמי הבראה, פנסיה ועוד. חשוב לזכור כי החוק הישראלי אינו מבחין בתחום “אפור” בין העסקה חוקית ולא חוקית. במידה והעסקת עובד זר או מבקש מקלט, ומנעת מהם את זכויותיהם בניגוד לדיני העבודה, תהיה צפוי לאותם העונשים הצפויים בפני מי שמונע זכויות מעובדים ישראלים. במידה והעסקת פליט ללא דיווח ורישום, דינך יהיה כזה של כל אחד המעסיק עובדים “בשחור”.

צור קשר עם משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש, למידע משפטי וסיוע בנושא הגירה לישראל וחוקי ההעסקה.

העסקת מבקשי מקלט בישראל

: 03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il