הזדמנות אחרונה לקבל מעמד בישראל – האם זכאות לעלייה פגה עם חלוף הזמן?
האם ייתכן שאדם יאבד את זכאותו לעלייה או קבלת מעמד בישראל אם יחכה יותר מדי זמן? בחלט, אם זכאותו למעמד תלויה בבני משפחתו, והנסיבות השתנו כך או אחרת בחלוף השנים.
בין השאר, דור רביעי ליהודים, ילדים של אזרח ישראל, וילדים של בני זוג של ישראלים – כולם עשויים לאבד את זכאותם למעמד בישראל במידה ויחכו יותר מדי זמן לפני הגשת הבקשה.
משרדנו, משרד עורכי דין ההגירה בתל אביב ובירושלים, מתמחה בתחום קבלת המעמד בישראל על בסיס חוק השבות וחוק האזרחות. במילים אחרות, יש לנו ניסיון רב בסיוע לעולים וזכאי עליה, וכמו כן לבני זוג וילדים של אזרחי ישראל, לקבל מעמד כתושבים או אזרחים בארץ.
אך לצערנו עתים קרובות אנו נאלצים לענות לפניות עם "מצטערים לאכזב אתכם, חיכיתם יותר מדי זמן ולא נוכל לעזור". במאמר זה, עורך הדין יהושע פקס יסביר את הנסיבות בהן מי שהיה זכאי בעבר לקבל מעמד בישראל מאבד זכאות זו, ומה חשוב לדעת מראש כדי למנוע זאת.
נינים של יהודים – דור רביעי
הזכות לעשות עלייה – להגר לישראל על בסיס חוק השבות – ניתנה ליהודים (וכמובן שכל ילד של אם יהודיה נחשב ליהודי), ילדים של יהודים, ונכדים של יהודים, כמו גם בני זוגם וילדיהם הקטינים. נינים של יהודים ("דור רביעי ליהודי") אינם בעלי זכות לעלות לישראל. עם זאת, כל עוד הנינים הם קטינים, ניתנת להם הזכות להגר לישראל יחד עם הוריהם זכאי העלייה, על מנת שלא להפריד את התא המשפחתי או למנוע את עלייתם של נכדים ליהודים ההורים לילדים קטינים. הנין אינו מקבל מעמד עולה או זכויות עולה בישראל – הוא חי בישראל עם אשרת תושב ארעי, אך יכול להגיש בקשת התאזרחות לאחר 3 שנים בארץ או בעת השירות הצבאי.
במידה והנין הוא בוגר ועצמאי בעת שהוריו או אחד מהם עולה לישראל, הוא לא נחשב לקטין התלוי בהוריו, ולכן אינו מקבל אפשרות להגר לישראל יחד עימם. ככל השנין הוא קרוב לגיל 18 בעת העלייה, ההליך יהיה מסובך יותר, כשגיל 19 הוא לרוב נקודת ה"אין חזור".
ילדים של בני זוג של ישראלים
ככל שאזרח או תושב ישראל נישא או נמצא במערכת יחסים עם בן זוג אזרח זר, בן הזוג רשאי לקבל מעמד תושב או אזרח בישראל, בהליך מדורג שלוקח מספר שנים. במידה והישראלי והזר נשואים (בין אם בישראל או בחו"ל), הילדים הקטינים של בן הזוג מנישואין קודמים או מערכת יחסים קודמת יכולים לקבל מעמד בישראל. הקטין ה"נלווה" מקבל את אותו מעמד כמו בן הזוג האזרח הזר, שמשתנה מאשרת ישיבה למעמד תושב או אזרח עם סיום ההליך.
חשוב לקבל את הסכמת ההורה הביולוגי השני להגירת הקטין לישראל ולקבלתו את אזרחות ישראל. במידה והקטין הוא בן 15 ומעלה, יש להציג הוכחות לכך שהיה בחזקת (חי עם) בן הזוג של הישראלי במשך שנתיים לפחות.
ילדים של אזרחי ישראל
ילד של אזרח או תושב ישראלי זכאי אוטומטית לקבל אזרחות או תושבות בתורו. אם שני ההורים הם ישראלים או רק האם היא ישראלית, לרוב אין בעיה ברישום הילד כישראלי.
במידה והאב הוא ישראלי אשר נולד לו ילד עם אזרחית זרה, הוא נדרש לרשום את הולדת הילד מול נציגות ישראל (בחו"ל) או מול רשות האוכלוסין (בארץ) תוך 30 יום. במידה ועשה זאת, והיה נשוי או במערכת יחסים יציבה עם בת הזוג במשך שנה לפחות לפני הולדת הילד, לא צריכה להיות בעיה ברישום הנולד כישראלי במרשם האוכלוסין. לאחר מכן, יהיה בעל מעמד בישראל גם אם ישהה כל חייו בחו"ל, יקבל הטבות מסוימות במידה ויגיע לישראל, ויוכל להוריש את אזרחותו לילדיו בתורם.
מאידך, במידה והאב לא רשם את הנולד בזמן, או שלפקידי משרד הפנים ישנם ספקות בכך שהוא אכן האב של התינוק, יידרש הילד לעבור בדיקת דנ"א על מנת להוכיח את אבהותו, ועל ההורים לפנות לקבל צו בית המשפט לענייני משפחה בטרם יהיה זכאי לעבור את הבדיקה. ברגע שישנה דרישה כזו, אין בעצם לילד דרך להוכיח את אבהותו על בסיס מסמכים וראיות, אלא אך ורק על ידי ביצוע בדיקה.
ככל שעובר הזמן מיום הלידה, קבלת הצו לבדיקת הרקמות הופכת מסובכת יותר. השגת אישור בית המשפט לענייני משפחה סבוכה יותר כשילד של הישראלי הוא כבר אדם בוגר. מעבר לכך – בדיקת הרקמות להוכחת האבהות היא בדיקה משולשת – של האב, האם, והילד. ככל שעוברות השנים, גדלים הסיכויים שאחד ההורים לא יהיה זמין מסיבה כזו או אחרת לביצוע הבדיקה. ביצוע בדיקת דנ"א של אדם שהלך לעולמו, היא אפשרית, אבל רק במקרים נדירים כאשר יש אפשרות לקבל דוגמא של הרקמות מבית החולים. כמו כן, בדיקת רקמות של אח או אחות (או אחים למחצה) אשר מוכרים רשמית על ידי המדינה כילדים של האב הישראלי היא אפשרית, אך סבוכה לאין ערוך מבדיקה רגילה.
הורים של חיילים בודדים
חייל בודד אשר משרת בצה"ל יכול להזמין את הוריו, גם אם אינם זכאי שבות, להגיע לישראל ולקבל בה מעמד אשר הופך למעמד תושבות קבע או אף אזרחות. עד למספר שנים, החייל היה רשאי לפנות להזמין את ההורים לאחר סיום השירות הצבאי. כיום, הנוהל מתיר לפנות אך ורק תוך כדי השירות, ולאחר סיום שירותו בצבא הגנה לישראל (בין אם בסיום שירות חובה, שחרור מוקדם, או אי התאמה לשירות), לא יוכל החייל להזמין את הוריו לישראל. במידה וקיבל אזרחות ישראלית בעת השירות הצבאי או בכל עת אחרת, יוכל להזמין את אחד מהוריו, לאחר פטירת ההורה השני, כ"הורה קשיש בודד", בתנאי שאין להם ילדים אחרים בחו"ל והגיעו לגיל הקבוע בנוהל.
ילדים של נכדי חסידי אומות העולם
חסידי אומות העולם, ילדיהם ונכדיהם, יכולים לקבל אשרת עבודה זמנית (לא תושבות או אזרחות) בישראל. כיום כבר אין הרבה חסידים או ילדי חסידים אשר ששים לעבוד בארץ הקודש, אך עדיין ישנם נכדים של חסידים ששמחים לקבל אשרת עבודה ישראלית אבל מודאגים בנוגע למעמד ילדיהם הקטינים.
הנוהל לקבלת אשרת לצאצאי חסידי העולם אינו מפרט בכל הנוגע לילדיהם הקטינים, ופקידי משרד הפנים מדגישים שמדובר בנושא המוסדר לפי הנסיבות הספציפיות של כל בעל אשרה. אם זאת, ילדים אלו ככל הנראה יקבל מסגרת חינוכית ורפואית מסוימת עם הגעתם לישראל. כמובן שילדים בוגרים של נכדי חסידים (נינים של חסידי אומות העולם) לא זכאים להגיע איתם למדינת ישראל ולא זכאים להגיש בקשה בעצמם.
צרו קשר עם עורך דין מומחה להגירה לישראל
במידה ואתם שייכים לאחת הקטגוריות המפורטות מעלה, ואתם שוקלים את השאלה הסבוכה של פנייה לקבלת מעמד בישראל, ייתכן ותחליטו שעדיף מוקדם מאשר לעולם לא. אם כן, פנו אלינו לקבלת סיוע בהליך העלייה או ההגירה. במידה ולמדתם שפספסתם את ההזדמנות לקבל מעמד – צרו קשר על מנת לבדוק האם יש לכם אפשרות אחרת להגיע לארץ הקודש.
:
: