דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

עלייה לבני משפחה של יהודים שאינם יהודים עצמם

Michael Decker

האם המשפחה של יהודי זכאית לעלות לארץ?

עלייה לבני משפחה של יהודי מבוססת על חוק השבות (1950). חוק השבות נחשב לאחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שכן הוא קובע את הבסיס המשפטי של מדינת ישראל כמדינה ציונית – בית לאומי לעם היהודי. כידוע חוק השבות מאפשר ליהודים לעלות ארצה, אולם חוק השבות מאפשר עלייה גם עבור בני משפחה לא-יהודיםבמאמר זה, עו"ד מיכאל דקר, מומחה לנושאי הגירה במשרד עורכי הדין שלנו, יסביר מי זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, תוך התמקדות בעלייה עבור בני משפחה של יהודים, יהודים משיחיים ובני דתות אחרות.

"מיהו יהודי" על פי חוק השבות?

סעיף 1 לחוק השבות קובע כי כל יהודי יהיה רשאי לעלות לישראל (ולקבל אזרחות מיידית). סעיף 4ב. לחוק השבות מגדיר את מונח יהודי, על פי ההלכה האורתודוכסית, כלומר: אדם שיש לו אם יהודייה, או אדם שהתגייר, ואינו בן דת אחרת פרט ליהדות. בפסק דין של בית המשפט העליון, בג"צ 265/87 ברספורד נ' משרד הפנים, נפסק כי המשפט הישראלי משווה את היהודים המשיחיים לנוצרים, ולפיכך הם נחשבים מבחינה משפטית לבני דת אחרת, ולא יהודים. יהודים שהמירו את דתם אל דת אחרת אינם זכאים לעלות לישראל, בהתאם להגדרה היהודית שניתנה בסעיף 4ב. לחוק השבות, לפיכך יהודים משיחיים (או כאלו שחשודים בהיותם יהודים משיחיים או בני דתות אחרות) אינם זכאים לעלות ארצה. למעשה, כל מי שהוא יהודי על פי ההלכה (בן לאם יהודייה) ורוצה לעלות לארץ, אבל המיר את דתו רשמית או מעשית לאמונה אחרת, לא יהיה זכאי מבחינה חוקית לעלות ארצה מכוח שבות.

עלייה לבני משפחה של יהודים ללא קשר לאמונתם

חוק השבות קובע כי "בן משפחה של יהודי" יכול להיות ילד או נכד של יהודי, או בן זוג של יהודי, או בן זוג של ילד או נכד ליהודי. החוק אינו מאפשר הגירה של בני משפחה אחרים, כמו אחים למחצה או נינים בוגרים ליהודים.

סעיף 4א(א) לחוק השבות מעניק את הזכות לעלות לישראל ללא-יהודים, אם הם בני משפחה של יהודים (כמוגדר מעלה), אך מונע את הזכות לעלות ארצה מאדם שהיה יהודי, אך לאחר מכן המיר את דתו מרצון.

מאז תיקון מספר 2 של חוק השבות, בשנת 1970, אשר הכניס את הזכות לעלות לישראל עבור בני משפחה אל החוק, במשך שנים רבות עלו ארצה בני משפחה של יהודים, אשר אינם יהודים לפי ההלכה (כי אימם אינה יהודיה), אבל יש להם אב יהודי, או סבים יהודים. חשוב לציין כי הלכה למעשה מאות אלפי האנשים עלו לישראל כבני משפחה של יהודים, או במילים אחרות, זכאים לעלייה כבני משפחה של יהודים ולא כיהודים.

עלייה לישראל עבור יהודים משיחיים

למעשה, בפסק דין בית המשפט העליון 2708/06 סטקבק נ 'משרד הפנים (פסיקת בית המשפט מיום 16 באפריל 2008) נקבע בבירור כי אדם המגדיר עצמו יהודי משיחי יהיה זכאי לעלות לישראל, כבן משפחה של יהודי, לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות, ובלבד שאין לו אם יהודייה. בג"ץ קבע בפסק הדין הנ"ל כי בכל הנוגע אל עלייה לבני משפחה, אין משמעות לאמונתו או דתו של זכאי השבות. 

אותו היגיון חל על יהודי משיחי / נוצרי, שאמו המירה את דתה ליהדות משיחית, או לנצרות, או לכל דת אחרת, לפני לידתו של האדם הנדון. מאחר והאם המירה את דתה לפני לידת מבקש העלייה, אזי העולה לא נולד לכאורה לאם יהודייה, ולכן לא מוגדר כיהודי לפי סעיף 4ב. לחוק השבות.עלייה לבני משפחה

משרד הפנים עושה בעיות בעלייה לישראל ליהודים משיחיים

הרשות האחראית לאישור או שלילת בקשות עלייה לישראל היא משרד הפנים. עבור מועמדים לעלייה השוהים מחוץ לישראל הסוכנות היהודית וארגון "נפש בנפש" מסייעים בתהליך העלייה למבקשי עלייה הנמצאים בחו"ל. רשויות אלה מסייעות ליהודים ובני משפחה של יהודים לעלות לישראל. עם זאת, עובדי הארגונים האלה נוטים לשאול מועמדים לעלייה האם הם יהודים משיחיים ואם כן, לדחות את בקשתם. בכל מקרה, ללא קשר לשאלה האם אמו של מבקש עלייה היא יהודייה, והאם מבקש העלייה עבר גיור, ולמרות התקדים של בג"ץ סטקבק, פקידי משרד הפנים דוחים את רוב הבקשות לעלייה אשר מוגשות על ידי יהודים משיחיים או נוצרים. אם הפקידים במשרד הפנים מגלים שמבקש העלייה הוא נוצרי או יהודי משיחי, תהליך הטיפול בבקשה לאישור עלייה מתעכב תקופות ארוכות. חשוב לציין כי עובדים רבים של משרד הפנים סבורים כי כל היהודים המשיחיים עוסקים בפעילות מיסיונרית, אשר בנסיבות מסוימות עלולות לא להיות חוקיות.

מיסיונר פעיל אינו רשאי לעלות לארץ גם בהליך עלייה לבני משפחה של יהודים

בשנים האחרונות, פרקליטות המדינה (המייצגת את משרד הפנים בפני בית המשפט העליון בעניינים הנוגעים לעלייה ולאזרחות ישראלית), ניסתה לשכנע את בית המשפט העליון לאמץ פרשנות מהותית לסעיף 4א. לחוק של השבות. פרשנות מרחיבה זו שהוצגה על ידי עורכי הדין המייצגים את המדינה טוענת כי מטרת חוק השבות בכל הקשור לאישור עלייה לישראל עבור בני משפחה מבוססת על מתן אפשרות ליהודים לחזור לארץ אבותיהם, יחד עם בני משפחותיהם, בתקווה שבני המשפחה האמורים יחזרו אל חיק היהדות (מטרה זו באה לידי ביטוי בדברי ההסבר של סעיף 4א(א) לחוק השבות).

על פי עמדה זו, שהתקבלה על ידי בית המשפט העליון, בן משפחה של יהודי הפועל להפצה פעילה של תעמולה הנוצרית בישראל, אינו זכאי לעלות לישראל, שכן פעילות זו עומדת בסתירה למטרת חוק השבות (בג"ץ 8320/10 זאב אייזיקס נ' משרד הפנים).

האם בת מוסלמית של אימא יהודייה אשר התאסלמה זכאית לעלות לישראל מכוח חוק השבות?

תקדים זאב אייזקס נמתח עוד יותר, במקרה של בג"ץ 10535/09 פלונית נ' משרד הפנים. בפרשת פלונית דחה השופט העליון חנן מלצר עתירה שהגישה התנועה ליהדות מתקדמת בישראל. בעתירתה ביקשה התנועה שבית המשפט העליון יורה למשרד הפנים להעניק אזרחות לנכדה של סבים יהודים, אף שאמה של העותרת המירה את דתה, שכן נישאה לגבר מוסלמי בית הדין השרעי וגידלה את ילדיה (לרבות העותרת) בהתאם לערכים המוסלמיים, בעיר שכם הערבית (נבלוס). העותרת מזדהה כמוסלמית (על פי הצהרתה בטופס הבקשה שהגישה לפני משרד הפנים), אבל התנועה ליהדות מתקדמת בישראל טענה כי העותרת זכאית לעלות ארצה בהתאם לסעיף הנכד של חוק השבות (סעיף 4א(א) לחוק השבות), כבתה של יהודייה מומרת ונכדה של סבים יהודים.

המסקנה המשפטית של השופט מלצר הייתה כי מאחר ואימא של העותרת המירה את דתה, וכי העותרת מובילה אורח חיים מוסלמי, העותרת אינה זכאי לעלות לישראל כנכדה לא-יהודייה של יהודי, בהתאם לסעיף 4א(א) לחוק השבות.

ניתן ללמוד כי התקדים שנקבע בבג"ץ זאב אייזקס הורחב בבג"ץ פלונית, שכן העותרת בפרשת פלונית, על פי פסק הדין עצמו, לא הייתה "מיסיונרית" מוסלמית, אך עדיין לא הורשתה לעלות לישראל.

בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון – עלייה לבני משפחה של יהודים

פסיקה זו של בית המשפט העליון הייתה בעלת השלכות מרחיקות לכת על הזכות לעלייה לבני משפחה של יהודים, לכן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל הגישה עתירה לדיון נוסף עם הרכב שופטים מורחב. הם ערערו על התקדימים המשפטיים החדשים שנקבעו הן בפרשת אייזק והן בפרשת פלונית, אשר נראו כסותרים את ההתנהלות של מדינת ישראל ומשרד הפנים בעשורים האחרונים מבחינת מדיניות ההגירה לישראל, ופרשנות סעיף 4א(א) לחוק השבות.

ביום 9 בנובמבר 2016, נתן השופט אליקים רובינשטיין את פסק דינו, הדוחה את הבקשה לדיון נוסף. בפסיקת בית המשפט הובהר כי קיימות שתי אופציות לדחיית בקשה לעלייה של בני משפחה לא-יהודים בהתאם לסעיף 4א(א) לחוק השבות. הראשונה היא, אם הפעילות הדתית של בני המשפחה אשר מבקשים לעלות ארצה עומדת בסתירה למטרת חוק השבות (במקרה ובן המשפחה הוא מיסיונר פעיל). השנייה, אם בן המשפחה הוא בן / בת של הורה יהודי שהמיר את דתו, ויש לו סב יהודי שלא שינה את דתו, הרי שהתקדים האחרון קבע כי מבקש העלייה אינו יכול "להתעלם" מההורה שהמיר את דתו, ולטעון לזכות שבות על בסיס הסב היהודי (ההיגיון הוא שאם ההורה אינו זכאי לעלות לישראל עקב המרת הדת, אזי הילד של ההורה אינה צריך להיות זכאי לעלות לישראל).

עלייה לבני משפחה – עזרה משפטית

הליך הוכחת זכאות לעלייה לישראל יכול להיות פשוט מאוד עבור אלה שמקבלים תמיכה וסיוע מרשויות המדינה. מצד שני, עבור מי שנתקל בהתנגדות של משרד הפנים, תהליך העלייה עשוי להיות מסובך וממושך מאוד. משרדנו בעל ניסיון רב בנושאים שונים הקשורים להגירה לישראל, כולל עלייה לבני משפחה על פי חוק השבות. בבקשה צרו קשר אם יש לכם שאלות או שאתם זקוקים לעזרה משפטית.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה