Skip to content

חובת הפקדת פנסיה לעובדים זרים ומבקשי מקלט בישראל

Avatar

Michael Decker

מה הן הדרישות לתשלום פנסיה לעובדים זרים ומבקשי מקלט אשר אינם אמורים לפרוש לגמלאות בישראל? האם מעסיקים עדיין חייבים לשלם להם שווה ערך של הפרשות לקרן פנסיה?

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בנושאי הגירה, עבודה וכניסה לישראל, דיני עבודה, וההצטלבות – דיני עבודה למבקשי מקלט ועובדים זרים. בעבר הסברנו באתר בנושאי פנסיה לעובדים ישראלים, הליך קבלת מעמד למבקשי מקלט, הסבר לגבי העסקת מבקשי מקלט בעבודה בישראל בצורה חוקית, וכיצד להזמין מומחים זרים לישראל. במאמר זה, עורך הדין מיכאל דקר יסביר את חובות המעסקים להפריש פנסיה עבור עובדים זרים המועסקים אצלם.

התשתית החוקית להפקדת פנסיה לעובדים זרים ומבקשי מקלט במדינת ישראל:

חובת הפקדת פנסיה לעובדים זרים ומבקשי מקלט בישראלהחל משנת 2008, כל עובד שגילו הוא למעלה מגיל 21, וכל עובדת שגילה הוא מעל 20, זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני בהתאם לצו הרחבה לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז – 1957.

כל מעסיק בישראל חייב להפקיד כספים לקופת הפנסיה עבור עובדיו. ההפרשות נחשבות כחובה קוגנטית שחלה על המעביד, וכזכות קוגנטית שממנה נהנה העובד, ואף עובד אינו רשאי להתנות על הזכות הזו. במילים אחרות, אין באפשרות העובד והמעסיק להסכים או לערוך חוזה אשר מאפשר למעסיק לא לשלם הפרשות לפנסיה.

ההפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובדים שכירים הן בעצם חובה שחלה על המעסיק על פי חוק. מעסיק אשר אינו מקיים את חובתו להפרשות כספים לקופת הפנסיה הרלוונטית מפר את דיני העבודה הרלוונטיים, וגם מסתכן בעבירה פלילית.

החובה של המעסיק להפריש פנסיה לעובדים חלה גם על עובדים זרים

החובה הנ"ל אינה מוגבלת רק לאזרחים או תושבים ישראלים. המעביד מחויב לשלם ביטוח פנסיוני לכל עובד באשר הוא, גם לעובדים זרים מכל מדינות העולם, עובדים פלסטיניים, מבקשי מקלט, שוהים בלתי חוקיים, וכיוצ"ב בני אדם אשר עובדים בשטחיה הריבוניים של מדינת ישראל.

דוקטרינת הביצוע בקירוב כאשר לא ניתן להפקיד כספים לקופת פנסיה:

 עלתה בעבר הטענה כי מעסיקים לא יכולים להפקיד כספי פנסיה למהגרי עבודה מסוימים, למשל במקרים בהם אותם מהגרי עבודה אינם מחזיקים באשרה חוקית. אותם מעסיקים העלו טענות בדבר העדר חובה להפקיד כספים לקופת הפנסיה, עקב חוסר האפשרות לעשות זאת מבחינה מעשית. אלא שטענה זו של המעסיקים נדחתה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, וזאת באמצעות דוקטרינת ה"ביצוע בקירוב".

דוקטרינת ה"ביצוע בקירוב" היא דוקטרינה שפותחה במשפט הבריטי (באנגלית נקראת Cy Pres Doctrine), והיא מאפשרת לנפגע מן הפרה חוזית לקיים את החיובים הרלוונטיים בדרך של ביצוע בקירוב כאשר החיוב הרלוונטי כבר אינו בר ביצוע.

 בעניין שלפנינו קבע בית הדין לעבודה בבר"ע 36959-06-15 "Musabal Abdalla נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ" כי אם מעסיק אינו יכול ברמה הפרקטית להפקיד כספי פנסיה לקופת פיקדון / קרן פנסיה, אז זכאי העובד לפיצוי בגין אי ביצוע ההפרשה לפנסיה, וזאת בשיעור הרלוונטי שהיה על המעסיק להפריש אילו היה באפשרותו לעשות כן.

על מנת שלא יצטברו למעסיק חובות כאשר לא קיימת כלל קרן ייעודית להפקדת כפסי הפנסיה הרלוונטיים, מומלץ שיפקיד סכומים אלו מידי חודש באופן פרטי ויזום לחשבון ייעודי.

הסדר פנסיוני ייחודי למבקשי מקלט:

בהתאם לסעיף 1יא1(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991, על המעסיק להפריש מידי חודש סכום גבוה במיוחד בסך של 36% ממשכורת העובד שהינו מבקש מקליט (מי שמחזיק באשרה מסוג 2(א)2 או 2(א)5). 20% מהסכום הנ"ל של כספי הפנסיה ינוכה על ידי המעסיק משכר הברוטו של העובד, ו- 16% מהסכום הנ"ל ינוכה מהמעסיק כסכום שהוא מעבר לשכר הברוטו של העובד.

יש לזכור כי כפי שהסברנו במאמר הנ"ל באתר האינטרנט שלנו, על פי פסיקת בית המשפט העליון ובהסכמת המדינה, מבקשי מקלט רבים רשאים לעבוד בישראל. את הסכומים הללו יוכלו מבקשי המקלט למשוך רק עם יציאתם מהארץ, ואם חל עיכוב/שיהוי ביציאת מבקש המקלט מישראל, לאחר שהוחלט על יציאה כאמור, ינוכו סכומים משמעותיים מקופת הפנסיה שלהם.

יש לציין שמדובר בסכומים גבוהים במיוחד, ומאחר ומדובר בציבור עובדים שהוא ציבור קשה יום ממילא (אף אם במדינותיהם הם היו מרוויחים פחות). ביקורת רבה ננקטה כנגד אותה מדיניות, והוגשה גם עתירה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבה לצדק, כנגד מדיניות זו, בבג"צ 2293/17 גרסגהר נ' הכנסת. נכון לכתיבת שורות אלו, 12 לאפריל 2020, העתירה הנ"ל טרם הוכרעה.

סיכום – צרו קשר עם עורך דין אשר מתמחה בהעסקת מבקשי מקלט:

 כפי שניתן לראות, החובה להפריש לכל עובד באשר הוא כספים לקופת הפנסיה היא חובה שלא ניתן להתנער ממנה, ולפיכך טוב יעשה המעסיק אם יוודא שכספים אלו מופקדים בקופה ייעודית וסטטוטורית לצורך כך, או שהוא יפקיד את הכספים לתוך חשבון ייעודי שהוא יפתח לצורך הזה (כאשר אין קופה ייעודית סטטוטורית, ובהתאם דוקטרינת ה"ביצוע בקירוב").

מבקשי מקלט בישראל נאצלים להפקיד כספי פנסיה גבוהים מהרגיל, וכפועל יוצא מכך גם השכר ברוטו הנמוך שהם מקבלים נחתך ב- 20%, וכספים אלו אף לא יועברו אליהם, אלא במקרי חירום מיוחדים (כמו למשל באמצעות היתר מיוחד שיצא תחת ידיה של מדינת ישראל בעקבות משבר הקורונה), אם לא יצאו מבקשי המקלט מישראל בזמן, ואף ינוכו אם יצאו מבקשי המקלט מהארץ בשיהוי.

עורך הדין מיכאל דקר, ממשרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, אשר מתמחה בייצוג מבקשי מקלט בישראל, ובייצוג מעסיקים ועובדים בתחום דיני עבדה, ישמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה.

פנסיה לעובדים זרים ומבקשי מקלט

: 03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il

 

צרו קשר

Scroll To Top