כיצד מחליטים מי מקבל מעמד פליט בישראל ואת מי מגרשים?

מבקשי מקלט בישראל פונים למשרד הפנים לקבלת מעמד פליט על בסיס נוהל הטיפול במבקשי מקלט, אשר עודכן בשנת 2017. מטרת עדכון הנוהל היא לתרום לטיפול מהיר יותר בבקשות לקבלת מעמד פליט במדינת בישראל. משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש מתמחה בנושאי הגירה לישראל ובקשת מקלט בישראל. מאמר זה של עורך הדין יהושע פקס יסביר את תהליך הגשת בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל.

מה הוא הבסיס החוקי לטיפול במבקשי מקלט בישראל?

מבקשי מקלט בישראלישראל חתומה על אמנת האו"ם להסדרת מעמד פליטים משנת 1951, ועל הפרוטוקול הבינלאומי בנוגע למעמד פליטים משנת 1967 אשר מסיר מגבלות מסוימות הקיימות באמנת הפליטים משנת 1951. האמנה מגדירה פליט כאדם אשר נאלץ לעזוב את ארצו עקב "פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור". לפי האמנה, אסור לגרש פליט לארץ המוצא או למקום אחר בו חייו , גופו, או חירותו יהיו בסכנה עקב היותו נרדף מן הסיבות המפורטות לעיל. מעבר לכך, מי שקיבל מעמד פליט אינו צפוי לעונש הקבוע בחוק למסתננים באופן לא חוקי, ולא לגירוש מחוץ לגבולות המדינה (שכן נקבע שנכנס למדינה לא למטרות בלתי חוקיות, אלא מתוך חשש לחייו). מעבר לכך, פליט אף זכאי לעבוד בתחומי מדינת המקלט.

עד לשנת 2009, הטיפול בבקשות מקלט בישראל היה בידי נציבות האו"ם לפליטים, אשר ראיינה מבקשי מקלט, בדקה את המסמכים שברשותם, וקבעה האם הם זכאים לקבלת מעמד פליט בישראל. לאחר שהתחילו להגיע לישראל מבקשי מקלט רבים מאפריקה ומדינות ברה"מ לשעבר, משרד הפנים הקים את יחידת הטיפול במבקשי מקלט, באנגלית ׂׂRefugee Status Determination. היחידה מטפלת בבקשות מבקשי מקלט על בסיס חוק הכניסה לישראל (1952) אשר מאפשר לשר הפנים (ולנציגיו במשרד הפנים, רשות האוכלוסין, יחידת RSD ועוד) לאשר או לדחות את כניסת אזרחים זרים לישראל. באופן ספציפי, הטיפול בבקשות למעמד פליט נעשה על בסיס נוהל הטיפול במבקשי מקלט המעודכן, אשר מסדיר את עבודת יחידת RSD מול מבקשי המקלט, שר הפנים, ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.

מתי וכיצד מגישים בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל?

אדם הנכנס לתחומי מדינת ישראל ומבקש להגיש את בקשתו לקבלת מקלט מדיני נדרש לעשות זאת באחד ממשרדי רשות האוכלוסין וההגירה בתוך שנה מכניסתו לישראל. הגשת בקשה לאחר למעלה משנה לאחר הכניסה תגרום לדחיית הבקשה על הסף. גם מי שנעצר בניסיון לעבור את הגבול, ומוחזק במשמורת, יכול להגיש את הבקשה ממקום המעצר. רשות ההגירה אחראית לוודא כי העצורים מודעים אודות אופן הגשת הבקשה ונוהלי הטיפול בה. עצורים אשר מגישים בקשה לקבלת מעמד פליט זכאים ליצור קשר עם עורך דין לפי בחירתם. נתין זר אשר מגיש בקשה לקבלת מעמד פליט נדרש לתת אמצעי זיהוי ביומטריים (טביעות אצבעות), מידע אישי, ופרטי יצירת קשר. מידע זה משמש הן לזיהוי מבקש המקלט במהלך עיבוד הבקשה, והן על מנת לזהותו במעבר הגבול במידה ויגורש מישראל ויבקש לחזור.

מבקש המקלט יעבור תחילה ראיון "בסיסי" אשר בו יתבקש להסביר האם אכן עזב את ארצו עקב פחד מבוסס היטב של רדיפה, כפי שמוסבר מעלה. משרד הפנים נדרש לספק מתורגמן, על מנת שכל ראיון יערך בשפה המובנת למבקש המקלט. במידה ותוצאות הראיון לא יגרמו לדחייה של הבקשה על הסף (ראה מטה להסבר), יתבקש לעבור ראיון מקיף.

לאחר השלמת הראיון מקיף, בקשת המקלט עוברת לדיון אצל הועדה המייעצת, לרבות התיק המלא של מבקש המקלט, עם תמלול הראיונות, המסמכים, כל המידע שנאסף, וחוות דעת אגף המסתננים ומבקשי המקלט. בנוסף, החומר נשלח אל משטרת ישראל, השב"כ וצה"ל, על מנת לקבל את עמדתם האם מבקש המקלט מסוכן לביטחון ישראל.

אם הבקשה נדחית על הסף ניתן לערער כנגד הדחייה, על ידי הוכחת נסיבות יוצאות דופן אשר יצדיקו את קבלת הבקשה באופן יוצא מן הכלל.

סיבות לדחיית הבקשה של מבקשי מקלט:

הסיבות לדחיית בקשת מקלט הן חוסר אמינות של המבקש או אי עמידה בתנאים של אמנת הפליטים להכרה כפליט.

חוסר אמינות מוגדר בדיוק כפי שנשמע – במהלך הראיון, או על בסיס המידע שהציג, נוצר הרושם כי מבקש המקלט אינו אמין, ודבריו אינם אמת. הסיפור של מבקש המקלט סותר את עצמו, או עומד בסתירה עם המציאות כפי שמבינים אותה נציגי הרשות.

חוסר עמידה בתנאים להכרה כפליט – ישנם מקרים בהם גם אם כל מילה שטוען מבקש המקלט היא אמת, לא יהיה בכך מספיק בשביל להצדיק מעמד פליט עבור מבקש המקלט, מאחר וסיפורו אינו סיפור של מישהו אשר עזב את ארצו עקב פחד מרדיפה או שאינו עומד בקריטריונים של אמנת הפליטים. לדוגמא, בארצו של מבקש המקלט יכולה להשתולל מלחמת אזרחים, או בצורת או מגיפה. נסיבות אלו יכולות לגרום לאזרחי אותה מדינה לבקש להגר אל מדינה אחרת, אבל במידה ואותו אזרח אינו נרדף באופן ספציפי וחושש לחייו, הוא לא ייחשב כפליט, ובקשתו תידחה על הסף.

חוסר מניעה להחזיר נתינים למדינתו של מבקש המקלט – סיבה זו משמשת לדחיית רוב בקשות המקלט של אזרחי ברית המועצות לשעבר. סיבה זו לסירוב מעמד פליט בישראל – גם אם מוכח כי בחלק מסוים במדינת מבקש המקלט קיימת סכנה לחייו, וייתכן אפילו שרודפים אותו באופן ספציפי, אבל אין סיבה להניח שסכנה זו קיימת בכל שטחי המדינה, ולא יהיה קיים חשש לחייו במידה ויוחזר לגבולותיה. במקרה זה, מבקש המקלט יגורש לאזור שאינו שטח לחימה או סכנה מידית.

לבסוף, מדינת ישראל אינה קולטת מבקשי מקלט ממדינות אויב. החוק למניעת הסתננות (1954) מונה מספר מדינות עוינות, ומקובל להשתמש בו להגדרת "מדינת אויב". המדינות הרשומות בחוק הן: לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, ירדן, עיראק ותימן.

מה חייב כל מבקש מקלט להוכיח על מנת לקבל מעמד פליט בישראל?

אדם המגיש בקשת מקלט כדי לקבל הכרה כפליט על פי נוהל הטיפול במבקשי מקלט (ולא כל מבקש מקלט, במיוחד מאפריקה, זוכה לעבור הליך זה במלואו) נדרש להוכיח כי:

א) הוא נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית.

ב) נשקפת סכנה לחייו ממשלת מדינת המוצא או ארגון החולש על מדינת המוצא או כל צורר אחר אשר יכול לרדוף אותו או לפגוע בו בכל מקום במדינת המוצא, במידה ויחזור אליה.

קבלת רישיון ישיבה בישראל כפליט:

אם לא נמצאה סיבה לדחות את הבקשה לאחר כל הליך הטיפול, שר הפנים יכול להכיר במבקש המקלט כפליט, ולהעניק לו רישיון ישיבה מסוג א/5 לשנה אחת, אשר יש לחדש לשנה, שנתיים ולאחר מכן לשלוש שנים בכל פעם. הרישיון יבוטל במידה ונסיבות חדשות יראו כי הפליט אינו צפוי לרדיפה במידה ויחזור לארץ המוצא. אדם שקיבל מעמד פליט בישראל יכול להגיש בקשה לקבלת רישיון ישיבה בישראל עבור בן\בת הזוג וילדים קטינים של בני הזוג. הבקשה למתן מעמד חוקי בישראל עבור בני משפחה תיבדק, כדי לבחון האם הפליט אינו מנצל את הבקשה על מנת לקבל רישיון ישיבה לבן\בת זוג אשר אינו באמת בקשר איתו. ייבדק האם הפליט הצהיר על הנישואין במהלך תהליך הטיפול במבקשי מקלט, האם קיימת אפשרות להגר למדינת בן הזוג על בסיס הקשר, "כנות" הקשר בן השניים, ועוד.

הגנה קבוצתית עבור מבקשי מקלט אזרחי מדינות מסוימות

מדינת ישראל לעיתים מחליטה להעניק הגנה קולקטיבית עבור אזרחים של מדינה מסוימת, אשר נקבע כי נשקפת סכנה  לאזרחיה אם יורחקו חזרה למדינת מוצאם. כרגע נמצאים בישראל עשרות אלפי מבקשי מקלט (אזרחי אריתריאה בעיקר) אשר אינם עוברים הערכה פרטנית של טענתם למעמד פליט. מצד אחד, ייתכן מאוד שרוב מבקשי מקלט אלו זכאים למעמד פליט על בסיס האמנות הבינלאומיות וחוקי ישראל המפורטים מעלה. מצד שני, משרד הפנים אינו בוחן את בקשותיהם באופן ספציפי, אלא מעניק אפשרות לשהייה זמנית בישראל בלבד.

מדינת ישראל לא בעלת מדיניות הגירה מסודרת לנתינים זרים שאינם יהודים, לכן מעמדם של מבקשי מקלט אלו אשר נמצאים תחת מטרייה של "הגנה זמנית קולקטיבית" על בסיס קבוצתי, נתון לשינויים תכופים. המדינה עושה מאמצים להרחיק את מבקשי המקלט מישראל, הקימה מתקן לכליאת מסתננים בדרום, ומפעילה תכנית של יציאה מרצון. אולם בפועל רוב מבקשי המקלט נשארים בישראל. הם עובדים אצל מעסיקים ישראלים לאחר שהמדינה הצהירה כי לא תאכוף את חוק איסור העסקת עובדים זרים כנגד מעסיקים אלו. הגנה קולקטיבית זו היא זמנית ונעשית על בסיס החלטה שרירותית של הממשלה ומשרד הפנים, לכן עשויה להשתנות בכל עת.

צרו קשר עם משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש בירושלים ופתח תקווה, למידע משפטי ועזרה בנושאי הגירה לישראל, בקשת מקלט בישראל, ועבודה כמבקש מקלט.

טיפול במבקשי מקלט בישראל

: 03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il