Skip to content

חוק התרת נישואין: המדריך המלא לזוגות מעורבים

Anat Levi

Anat Levi

למרבה הצער, גירושין הינם עניין מוכר בבתים רבים בישראל. כולנו מכירים אדם שהתגרש, אולי אפילו התגרשנו בעצמנו, ונוכל להעיד בגוף ראשון שאין מדובר בפרוצדורה הכי נעימה, גם אם לעתים הכרחית. לפעמים מערכת היחסים מסתיימת, ואין ברירה אלא לפרק את הנישואין ולהמשיך הלאה בחיינו, כל אחד בנפרד.

למרות השאיפה להפוך את ההליך לקצר ככל הניתן ו"סטנדרטי" ככל הניתן, יש רבים מאוד בישראל שמגלים בזמן אמת כי הם אינם יכולים להתגרש בצורה ה"שגרתית", ועליהם ללכת בנתיב קצת שונה בדרך לגט המיוחל. בישראל, בני זוג שאינם מאמינים באותה דת (ורשומים במרשם האוכלוסין כבני קהילות שונות) חייבים לעבור הליך "התרת נישואין" על מנת לסיים את הפרק המשותף בחייהם.

בעבור רובנו, השאיפה בעת הליך גירושין היא לקצר תהליכים. כלומר, לעבור כל שלב הכרחי בשיא היעילות, לסמן עליו v ולהמשיך הלאה. לשם כך, באופן טבעי, יש צורך באנשי מקצוע שיקלו עלינו את המלאכה ויהפכו את הדבר לאפשרי. אלו הם עורכי דין לענייני משפחה, אשר ילוו אותנו ויהוו בעבורנו ייצוג הולם. במאמר זה עורכת הדין ענת לוי, ממשרד כהן, דקר, פקס, ברוש, תסביר את הנסיבות הייחודיות של חוק התרת נישואין בישראל.

נישואין חוצי גבולות

חוק התרת נישואיןבעולם שהופך לכפר גלובלי אחד קטן, גבולות הם כבר לא מה שהיה פעם. ישראלים רבים נוסעים בעולם, מכירים בני זוג שאינם קשורים למדינת ישראל כלל (לא יהודים ולא אזרחי ישראל), ממסדים את הקשר, ולעיתים בהמשך מחליטים לסיים אותו באופן רשמי. עם התקצרות המרחקים, על כל המשתמע, אפשר רק לשער שיהיו מקרים רבים של "נישואי תערובת" בעתיד.

ישנם גם עולים רבים שהגיעו למדינת ישראל והפכו לאזרחים מכוח חוק השבות, אך ההלכה לא מקבלת את יהדותם. הדבר הופך להיות רלוונטי כאשר הם מעוניינים שנישואיהם יהיו מוכרים בישראל, והדבר ממשיך להיות רלוונטי גם אם מגיע מצב בו הם מעוניינים להתגרש.

וכמובן, תמיד ישנה זוגיות בין שני אזרחי ישראל שאינם משתייכים לאותה דת, מה שרלוונטי הן במקרים של חתונה והן במקרים של גירושין, אשר מתנהלים תחת סמכות דתית בישראל.

נישואין בתוך תחומי ישראל – לא בין אנשים מקהילות דתיות שונות

חתונה בתוך תחומי ישראל תתקיים רק בין בני אותה דת, במוסד הדתי הרשמי של דת מסוימת. חלק מהקונצנזוס בין הדתות השונות בישראל הוא שכל דת מקבלת מונופול מסוים על ה"דין האישי" (נישואין, גירושין, קבורה) של בני אותה דת, ובתמורה, אינן מאפשרות לבני דת אחרת להשתתף בטקסיהם ו(לדוגמה) להתחתן תחת המטריה של המוסד.

משום כך, בני זוג הרשומים במרשם האוכלוסין כבני דתות שונות (או חסרי דת, להם אין כמובן מוסד דתי רשמי) מתחתנים בחו"ל. לאחר עריכת הנישואין, תרגום והצגת תעודת הנישואין בפני משרד הפנים, בני הזוג יוכרו בד"כ כנשואים. חלק מזוגות אלו חיים יחדיו עד סוף חייהם, ולא נתקלים בסיבוכים נוספים.

אבל גם הצד השני של מערכת היחסים, הפרידה, נמצאת בסמכות מוסדות הדת. וגם עם מדובר בדת המאפשרת גירושין (כגון היהדות אבל לא הנצרות הקתולית), ניתן להתגרש רק במוסד הדתי בו נישאתם. במידה והנישואים נערכו בחו"ל, אז אין אפשרות להתגרש בתוך תחומי ישראל.

עם זאת, המחוקק מצא פתרון למצוקת בני זוג "מעורבים" אשר רוצים להיפרד. הגירושין במצב זה הם עניין אפשרי, פשוט קצת אחרת ממה שאנחנו מכירים. חוק התרת נישואין מאפשר מעין מקבילה של גירושין, כאשר גירושין כפי שאנחנו מכירים אותם אינם מהווים אופציה.

זוגות מעורבים?  מה החוק שחל עליכם על מנת להתגרש בישראל?

חוק התרת נישואין אינו שם מוכר בכל בית ובית בישראל. כשמדובר בבני זוג יהודים, אנחנו רגילים מהסביבה, מהמדיה וכן הלאה, כי במקרה והליך גירושין עומד על הפרק, בית הדין הרבני הוא המוסד אשר בו מתרחש התהליך כולו. בית הדין הרבני הוא המוסד בו הגירושין הופכים לרשמיים, הוא הסמכות ודרכו נעשות הפרוצדורות אשר בסופו של דבר מובילות למתן הגט.

גם בקרב לא יהודים, ההליך מתבצע בפני הסמכות הדתית הרלוונטית. כך, למשל, כאשר שני מוסלמים אזרחי ישראל שרוצים להתגרש, הם יפנו לבית הדין השרעי, וכן הלאה.

אבל מה קורה כאשר שני בני הזוג לא משתייכים לאותה דת? למשל, כאשר אחד מהם יהודי והשני הוא נוצרי, מוסלמי, בן דת אחרת או מוגדר כחסר דת, ואילו השני הוא יהודי? כאן נכנס לתמונה חוק התרת נישואין, אשר מאפשר לבצע את הליך הגירושים בארץ.

מדינת ישראל היא אולי מדינת העם היהודי, אולם רבים מאוד מאזרחי ותושבי ישראל אינם יהודים, ובמידה והם התחתנו בנישואי תערובת, יש צורך בסמכות שתכריע בעניינם אם הם מבקשים להתגרש. ישנם מקרים רבים מאד בהם החוק הזה בא לידי ביטוי: כשאחד מבני הזוג לא הצליח להוכיח את יהדותו ואילו בן הזוג השני הוא יהודי, כאשר מדובר בתושב חוץ, וכן הלאה.

התרת נישואין: מה זה אומר בכלל?

במקרה של גירושין של שני בני זוג שלא משתייכים לאותה דת, זוהי הסמכות אותה צריך להכיר. זהו המוסד בו יתנהל הליך הגירושין, מעין מוסד ביניים, מגשר, כאשר אין דת אחת שיכולה לנהל במוסדותיה את ההליך.

במצב כזה, יש להפעיל את בית המשפט לענייני משפחה, אשר הוא הגוף לו ניתנה הסמכות לערוך את הליך הגירושין ולאשר אותן בסופו של דבר. מדובר בסמכות אחרת מזו שאנחנו רואים בדרך כלל, אולם לשם כך בדיוק היא נועדה.

בדיוק כמו בכל מקרה אחר של גירושין, עליכם לבחור עורך דין לענייני משפחה שייצג אתכם על מנת להוציא את המירב והמיטב מן ההליך. מן הסתם, עורך הדין המדובר צריך להיות מקצועי, מנוסה, אמין ובעל מוניטין, ולא פחות חשוב, צריך להיות כזה שתרגישו את הכימיה איתו ותדעו שתוכלו לסמוך עליו.

כאמור, אין מדובר בגירושין "הקלאסיים", כפי שהרבה זוגות בארץ עוברים. עורך דין לענייני משפחה צריך להכיר את חוק התרת נישואין, להכיר את דרך פעילותו של המוסד המדובר, וכמובן לדעת כיצד יש להתנהל בו נכונה כדי לייצג את האינטרסים המשפטיים שלכם.

הליך התרת הנישואין – מאיפה מתחילים?

מן הסתם, יש להתחיל בהגשת בקשה. הבקשה להתרת נישואין בבית המשפט הקרוב לביתם של בני הזוג היא תחילתו של ההליך. זה גם השלב בו עורך דין לענייני משפחה נכנס לתמונה. הוא ישמח להסביר על התהליך ולייצג את ענייניו של כל אחד מבני הזוג כשהם מבקשים להתגרש.

בסופו של דבר, המטרה היא זהה לזה של בית דין רבני "סטנדרטי", כמו שאנחנו מכירים: לסיים את הנישואין האזרחיים על פי חוק ולהפוך למה שנקרא "מותר לכל אדם". כלומר, מצב בו שני בני הזוג יכולים להמשיך הלאה בחייהם ולהתחתן עם אחרים במידה ויחפצו בכך.

חשוב לציין שלפעמים קביעת הדת היא לא עניין ברור מהרגע הראשון. נהפוך הוא. לאחר שהתביעה מוגשת לבית הדין לענייני משפחה והפרוצדורה מתחילה, סגן נשיא בית המשפט יעשה בירור נוסף מול ראשי העדה הדתית (כלומר, סמכויות המקבילות לבית דין רבני), במידה ולפתע יתגלה כי שני בני הזוג הם דווקא כן מאותה דת. במילים אחרות, מוודאים כי מעל ומעבר לכל ספק אין פה פספוס או טעות, והתרת נישואין היא באמת האופציה היחידה שנמצאת על השולחן.

בסיטואציה כזאת, כמו בכל הליך גירושין אחר, כפי שאתם מבינים, עורך דין לענייני משפחה ינווט. הוא ייצג את עניינכם, יעשה לכם סדר בבלגן וידאג שתסיימו את התהליך במינימום עיכובים.

מסמכים ותרגומים

קחו בחשבון עוד נקודה חשובה במיוחד אם הנישואין עצמם התקיימו מחוץ לגבולות מדינת ישראל, תחת השיפוט של מדינה זרה: יהיה עליכם לבצע הליכי תרגום נוטריוני, כמו תרגום תעודת נישואין.

נוסף על כך, יתכן מאוד ויהיה צורך להמציא מסמכים מהמדינה שממנה הגיע אחד מבני הזוג, במידה והוא אינו אזרח ישראל. לשם כך יש צורך בתרגום מסמכים רשמיים. תרגום מסמכים בעלי תוקף רשמי, למשל בעת הליך משפטי, אינו כמו תרגום מסמכים "סטנדרטיים" בחברת תרגום רגילה. יש צורך שהאדם שאחראי לתרגום יהיה בעל רקע משפטי, שיהיה בקיא בהלכות של ישראל וגם של המדינה ממנה הגיע המסמך, ובסופו של דבר צריכה להיות חותמת על גבי המסמך, המעידה על היותו מהימן, רשמי ומאושר.

חוק התרת נישואין

ייעוץ משפטי http://lawoffice.org.il/: 03-3724722, 055-9781688 

רחוב עמל 37 פתח תקווה 4951337 ישראל, http://lawoffice.org.il/: office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top