אשם תורם בתביעות פיצויים – מה זה אומר וכיצד זה עשוי להפחית את סכומי הפיצוי שמגיעים לכם?
מה משמעות המושג ״אשם תורם״ בתביעות נזיקין? אשם תורם הוא מושג שמשמעותו היא כי על אף פגיעה ונזקי גוף שנגרמו לאדם, עדיין קיימת אחריות או תרומה מסוימת של אותו אדם להתרחשות הנזק שנגרם לו. טענת אשם תורם מועלית בדרך כלל על-ידי נתבעים בתביעות פיצויים נזיקיות, ובמקרים בהם היא מתקבלת, יופחת החלק היחסי (באחוזים) של אחריות הנפגעים לנזק מתוך סך הפיצויים שיש לפסוק לזכותם. על נושא חשוב זה יסביר במאמר זה עורך דין מומחה לדיני נזיקין ממשרדנו.
אחריות תורמת ואשם תורם בתביעות פיצויים – מה זה אומר בפועל?
כולנו עלולים להיקלע לסיטואציה בה ייגרם לנו נזק כלשהו, באופן שיקנה לנו זכאות לתבוע פיצוי כספי. סיטואציה מעין זו עשויה להיות תאונות דרכים, תאונות עבודה, טיפולים רפואיים בהם אירעה התרשלות כלשהי מצד הצוות הרפואי/מטפל, אירועי נפילה שונים, פציעה במהלך קטטה או תגרה וכן הלאה. במקרים בהם תוגש תביעה בגין כל אחד מאותם אירועים, ייתכן כי הנתבעים יעלו מצדם טענת הגנה, לפיה גם אם הם יימצאו כנושאים באחריות לנזק, על התובעים לשאת גם הם במידה מסוימת לנזק שנגרם להם עצמם.
לטענת הגנה זו קוראים בשפה המשפטית ״אשם תורם״ או ״אחריות תורמת״. מדובר בטענת הגנה ייחודית, שכן היא לא מסירה את האחריות של הנתבעים לנזק שהם אחראים לו, אלא רק עשויה להוביל לקיזוז מתוך סכום הפיצויים שיהיה עליהם לשלם, ולהפחית אותו באופן משמעותי. לדוגמה, אם נפסק לאדם שנפגע בתאונה פיצוי בסך מיליון ש״ח, אך בית המשפט יקבע כי הוא נושא באחריות תורמת לתאונה בגובה 50%, הפיצוי שייפסק עבורו בפועל יהיה חצי מיליון ש״ח, ואותו אדם ״יאבד״ חצי מיליון ש״ח מתוך סך גובה הנזק, כפי שבית המשפט העריך אותו.
כיצד מכריעים בתי המשפט בתביעות שבהן מועלות טענות של אשם תורם?
בתי המשפט מכריעים בטענת אשם תורם המועלית במסגרת תביעות פיצויים נזיקיות על פי נסיבות המקרה, העדויות שנשמעות בתיק, ראיות נוספות המוגשות בפני בית המשפט וכיו״ב. כדוגמה להמחשה: נניח שאדם תבע פיצויים בגין תאונה שנגרמה לו, והנתבע טען להגנתו לאחריות תורמת של התובע (נפגע התאונה). בית המשפט יבחן את הנסיבות והראיות בתיק, ובהתאם לרושם שיתקבל, יוחלט האם התובע אכן אשם במידה מסוימת בנזק שנגרם לו.
אם בית המשפט יקבל את טענת הנתבע, הוא יוכל להפחית סכום מסוים (לרוב באחוזים) מתוך סכום הפיצויים הכולל. חשוב לציין כי לאור כך שבמקרים רבים קשה לכמת את מידת האחריות של תובעים לנזק שנגרם להם, לעיתים ההכרעה בטענות אלה נעשית באופן ״נורמטיבי״, כלומר כזו שמבוססת על הערכת בית המשפט את מכלול הנסיבות, ולא רק על בסיס העובדות בפועל. להלן נציג דוגמאות מפסקי דין שניתנו בנושא, הממחישות את האופן שבו בתי המשפט מכירים בטענות לאשם תורם או אחריות תורמת לפי נסיבות העניין.
אשם תורם בתאונת דרכים
תביעות פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים מתנהלת במקרים רבים מול חברות הביטוח. מטבע הדברים, חברות הביטוח היו מעדיפות לשלם סכום פיצויים נמוך ככל האפשר. במסגרת זאת, לא פעם מעלות חברות הביטוח טענות לאחריות תורמת לאירוע התאונה עצמו, או להימנעות מהקטנת הנזק מצד נפגעי התאונות (למשל, כאשר נפגעי התאונה התעכבו עם קבלת טיפול רפואי).
לדוגמה, בשנת 2019 פסק בית המשפט העליון (בתיק שמספרו ע"א 7099/16) בתביעה שעניינה תאונת דרכים שבה התנגשו מכונית ואופנוע שטח בכניסה לצומת. נהג האופנוע נסע ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח חובה וללא קסדה. כמו כן, לא הותקן על האופנוע פנס תאורה קדמי והנהג לבש חולצה כהה. עקב התאונה, סבל נהג האופנוע מפגיעה רב מערכתית וחבלת ראש קשה. גם לאחר ניתוחים ושיקום שעבר הוא נותר עם עיוורון, פגיעות גוף ופגיעות קוגניטיביות קשות, והתנייד בכסא גלגלים.
לאור כך שנהג האופנוע נסע ללא ביטוח חובה, לא היה באפשרותו לתבוע פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והוא הגיש תביעת פיצויים נזיקית נגד נהג הרכב שפגע בו וחברת הביטוח של הנהג. על אף שנהג המכונית נמצא אחראי לתאונה, בית המשפט קבע כי הנסיבות מעידות על כך שנהג האופנוע תרם אף הוא לנזק שנגרם לו, בשיעור של 65%. קביעה זו הובילה להפחתת סכום הפיצוי מסך כולל של כ-14 מיליון ש״ח (הנזק הכולל שהוערך) לכ-1.5 מיליון ש״ח (לאחר ניכוי גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי).
נהג האופנוע ערער על פסק דין זה בפני בית המשפט העליון, אשר קבע כי בנסיבות המקרה, אמנם יש להשאיר את הקביעה בדבר אשם תורם בעינה, אך יש להקטין את גובה האחריות של נהג האופנוע ל-40%, היות שבנסיבות המקרה, הטלת אחריות על נהג המכונית בשיעור כה נמוך (של 35% בלבד) לא ביטאה בעיני בית המשפט באופן ראוי את המשקל של ההתרשלות מצדו בכניסה לצומת. בית המשפט ראה בכך החמרה שלא לצורך, והעלה את גובה הפיצוי שנפסק לנהג האופנוע באמצעות הקטנת האחריות התורמת שנקבעה לגביו.
אשם תורם בתאונת עבודה
מקרים של תאונות עבודה שונים ממקרים של תאונות דרכים, לאור הנטייה להכיר במידת אחריות מוגדלת של מעסיקים ומקומות עבודה לבטיחות עובדיהם, וכפועל יוצא באחריות מופחתת של עובדים לנזקים שנגרמים להם. לדוגמה, בשנת 2021 פסק בית המשפט העליון (בתיק שמספרו ע״א 7096/19) בתביעה שעניינה נפילה מגובה של עובד באתר בנייה. המעסיק טען להגנתו כי יש לייחס לתובע אשם תורם. בית המשפט עמד בפסק זה על הצורך להחמיר עם המעסיק, לאור יכולתו למנוע תאונות במידת אפקטיביות רבה בהרבה מזו של עובדים. בהתאם, נקבע כי אין להכיר באשם תורם של העובד בנסיבות העניין.
ואולם, במקרים בהם ברור מעובדות המקרה כי העובד אשם במידה מסוימת בהתרחשות התאונה, הדבר עשוי לבסס אשם תורם שיפחית את גובה הפיצויים שייפסקו לו בגין התאונה. לדוגמה, בפסק דין של בית משפט השלום בעפולה משנת 2015 (בתיק שמספרו ת״א 14728-01-12) פיצויים לעובד מטבח במסעדת שווארמה בפרדס חנה, בעקבות החלקה של העובד על כתם שמן שהיה במקום, אשר גרמה לעובד חבלות קשות, כולל קרע בגיד. בית המשפט אמנם פסק פיצויים לעובד, אך קבע כי מאחר שמדובר בעובד מנוסה, אשר ידע כי קיימים מחדלי בטיחות במסעדה ונמנע מלפנות למעסיקו בעניין, יש לייחס לעובד אשם תורם בשיעור 15%. כך הועמד סך הפיצוי הכולל שנפסק לזכות העובד על כ-246.5 אלף ש״ח.
אשם תורם בתאונת החלקה או נפילה
כאשר מדובר בתאונה של החלקה או נפילה, קיימת חשיבות רבה לנסיבות בהן אירעה התאונה, כגון אופי המקום (בית עסק, שטח ציבורי, שטח פרטי וכיו״ב). כך לדוגמה, בפסק דין של בית משפט השלום בירושלים משנת 2014 (בתיק שמספרו ת״א 58563-07-12) תבעה נהגת תחנת דלק בגין החלקה על כתם שמן שגרמה לה ליפול ולסבול מחבלות גוף. מפעילת תחנת הדלק ניסתה לטעון להגנתה כי על הנהגת לשאת באחריות מסוימת לנפילה, וכי יש לייחס לה אשם תורם. בית המשפט דחה את טענות מפעילת התחנה וקבע כי בהתאם לאופי המקום, תחנת הדלק התרשלה בכך שלא דאגה להסיר את כתם השמן. בהתאם, אין מקום לייחס לנהגת תרומה כלשהי לנזק שנגרם לה.
אשם תורם בתביעות פיצויים – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני נזיקין
הדוגמאות שהצגנו לעיל ממחישות עד כמה כל מקרה שבו מועלית טענת אשם תורם בתביעות נזיקין שונות נבחן לפי נסיבותיו לצורך ההכרעה האם לקבל את הטענה ולהפחית את סכום הפיצויים שייפסקו לתובעים. קיימים מקרים רבים בהם הטענה תידחה, או שייקבע אשם תורם באחוזים נמוכים שלא יוביל לקיזוז משמעותי מסכום הפיצויים.
אם יש לכם שאלות פרטניות בנושא, או צורך בייעוץ משפטי או סיוע בכל עניין, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעזור. משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני נזיקין ומייצג נפגעי תאונות ומקרי רשלנות שונים במגוון רחב של סוגיות משפטיות, הן מול כל בתי המשפט בישראל והן מול המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח.
:
:מאמרים קשורים לנושא:
פציעה במכון כושר – מתי וכיצד ניתן לתבוע פיצויים? (מידע משפטי)
טביעה ונזקי גוף בבריכה – מתי וכיצד ניתן לתבוע פיצויים? (מידע משפטי)
רשלנות במסגרת ייעוץ גנטי בהריון – מתי וכיצד ניתן לתבוע פיצויים?
מינוי מומחים רפואיים בתביעות לפי פקודת הנזיקין ולפי חוק הפלת"ד
הגשת תביעה ייצוגית – מתי כדאי וכיצד עושים זאת?
רשלנות רפואית – אילו טענות הגנה יכולות לעמוד עבור רופאים בתביעות רשלנות?
סחבת בתביעות ביטוח לאומי – מה עושים? (מידע משפטי)
הכרה בנפגעי תאונות עבודה בתביעות מול ביטוח לאומי (מידע משפטי)
צירוף נכויות בתביעות תאונת עבודה
כפל פיצוי בתביעות נזקי גוף (מידע משפטי)
פנסיית נכות – מהי וכיצד ניתן לתבוע אותה? (מידע משפטי מפי עו״ד דיני עבודה וביטוח)
תאונת עבודה – כיצד ניתן לקבל פיצויים ולממש זכויות?
תאונת דרכים – מקדמה על חשבון פיצויים (תשלום תכוף)
תאונת פגע וברח – כיצד וממי ניתן לתבוע פיצויים?
תאונת דרכים – נזקים בגוף וברכוש – איך תובעים פיצויים?
כפל פיצויים בתאונת דרכים – באילו מקרים זה אפשרי?
דריסת הולכי רגל במעבר חצייה – איך תובעים פיצויים? (מידע משפטי)
שכחת ילדים ברכב (כגון הסעת ילדים לגנים או לבתי הספר) – באילו מקרים ניתן לתבוע פיצויים?
חישוב פיצויים לנפגעי תאונת דרכים (מידע משפטי)
תאונת הולכי רגל – כיצד ניתן לתבוע פיצויים? (מידע משפטי)
מאמרים מומלצים