דרכון פורטוגזי ליהודי איזמיר -משרד עו''ד בתל אביב וירושלים

הקהילה היהודית בעיר איזמיר שבטורקיה מתועדת עוד מימי השליחים הנוצרים לפני כאלפיים שנים. לאורך השנים הצטמצמה הקהילה משמעותית עקב הגבלות והרעת תנאים מצדם של שליטים ביזנטים נוצרים. ראיה לדבר הוא כי בתקופת ימי הביניים לא נמצאת אף לא התכתבות אחת של הקהילה עם יתר הקהילות היהודיות באזור. זאת הסיבה שיהדות איזמיר הייתה על סף דעיכה.

מגורשי ספרד עם הגעתם במאות ה-16 וה-17 החיו את הישוב היהודי בעיר והפכו את הקהילה למשגשגת ומצליחה כבעבר. ימי הזוהר היהודיים חזרו ונמשכו עד עליית יהודי העיר למדינת ישראל. מאמר זה נועד להסביר מדוע צאצאי יהודי איזמיר זכאים באופן כמעט כולם לדרכון פורטוגזי, אודות לרקע הספרדי / פורטוגזי של המשפחות מהן מגיעים.

משרדנו עוסק רבות בגילוי ההיסטוריה היהודית הספרדית בארצות הפזורה, וכמו שתיווכחו בקריאת מאמר זה, גם יהודי איזמיר הם נצרים ישירים של התפוצה הספרדית האדירה, שיצאה מספרד בסוף המאה ה- 15.

יהודי איזמיר – זכאות דרכון פורטוגזי

גירוש ספרד שלקח חלק בקיץ 1492, גרם לתפוצה אדירה של יהודים בכל רחבי ארצות הים התיכון. ממרוקו ועד מצרים, מארץ ישראל ועד איטליה התיישבו מגורשי ספרד ובנו לעצמם קולוניות יהודיות בעלות תרבות ספרדית גבוהה.

הקולוניות המוצלחות בהן ישבו היו ברוב הפעמים ערי נמל. עקב היותם סוחרים אשר ידם הגיעה לכל יבשת קיימת, הגיעו גם לסחור במעצמה הגדולה בעולם דאז – האימפריה העות'מאנית. זה היה באמצע המאה ה-16. הקהילות שהיו יוצאי ספרד ופורטוגל עם זאת, התמסדו כמעט 100 שנים לאחר הגעתן – הדבר חל בשנות ה-30 של המאה ה-17.

מגורשי ספרד וצאצאיהם הגיעו לאיזמיר מערים כדוגמת איסטנבול, ונציה, צפת, סלוניקי ועוד. על פי רישומיהם, כאשר הגיעו נתקלו באוכלוסייה יהודית מקומית קטנה העונה לכינוי "הקהילה הרומניוטית". על קהילה זו לא הרבה ידוע, מאחר ולא דאגה לרשום לאורך השנים את קורותיה ומנהגיה. למעשה, קורות יהודי העיר איזמיר התחילו עם בואם של מגורשי ספרד.

טיפין טיפין, ולאורך של בערך 80 שנים הגיעו קהל הספרדים והפורטוגזים לאיזמיר. מטרתם כאמור הייתה מסחר בשלל מוצרים – החל משעווה ופירות יבשים וכלה בשמן, דגנים, שטיחים ועוד. הסוחרים הגיעו במספרים גבוהים, לאחר שהעות'מאנים הפכו את העיר הביזנטית האפורה לעיר נמל מרכזית שוקקת חיים. ובעצם אחת מערי המסחר הראשיות של אגן הים התיכון כולו.

קהילות הספרדים באיזמיר

שמונה קהלים ויותר נכחו באיזמיר בשנות ה-30 של המאה ה-17. עובדה זו מראה את חשיבותה של העיר באותה תקופה. ככל הנראה רוב היהודים הגיעו מסלוניקי. הקהילה הראשונה שקמה נקראה "קהל קדוש פורטוגל". זו למעשה הייתה הקהילה הגדולה מבין יתר האחרות. עם זאת, בית הכנסת המאוחד של הקהילה נבנה רק בשנת 1710, ונקרא "מחזיקי תורה".

לאחר יסודה של "קהל קדוש פורטוגל", היו אלה קהילות נוספות שהתמסדו באופן רשמי בקרב הרשויות העות'מאניות. הנה שמות הקהילות – "קהל פינטו", "קהל-אלגאזי", "קהל-מגורשים", "קהל נווה-שלום", "קהל באקישי", "קהל-סניורה" ו"קהל-אורחים". על פי השמות אנו יכולים להבחין בנקל כי מוצאם של רוב הקהילות הוא מספרד ופורטוגל. בתי כנסת שנבנו גם כן במהלך המאה ה-18 ושירתו את חברי הקהילות נקראו "שלום", "ביקור-חולים", "אלגאזי" ועוד.

כאשר הגיעו הקהילות האמורות לאיזמיר השתנה המרקם התרבותי בה באופן מידי. אנשי עסקים ספרדיים קידמו בעיר רוח של יזמות, עוצמה כלכלית ומרכז תורני חשוב, כאשר תרמו לבנייתם של בתי כנסיות ומדרשות רבות. קהילת הרומניוטים המקומית הייתה זעירה מדי וחלשה חברתית מכדי להתחרות באוכלוסייה החדשה – שהייתה עשירה ובעלת קשרים רחבים עם אצילי המקום וארמון המלוכה.

התרבות הספרדית החלה להתפשט ברחבי איזמיר. זאת ניתן לראות עד היום בקרב צאצאים של יוצאי העיר, שממשיכים להתפלל בסגנון התפילה הספרדי ששטף את העיר במאה ה-17. מסורות השחיטה, כשרות, אבלות ומסירת שמות המשפחה מדור לדור בולטים בין יהודי הקהילה עד היום. שמות משפחה ספרדיים מפורסמים בעיר היו בנבנישתי, אבולעפיה, פלאג'י, הלוי, אלגאזי, עטייא וכו'.

קידום העיר על ידי מגורשי ספרד – יהודי איזמיר – זכאות דרכון פורטוגזי

בשנת 1657 הביאו איתם קהילות הספרדים את מכונת הדפוס לעיר. בית הדפוס שהקימו שימש כמפעל ההדפסה הראשון באיזמיר. ממנו יצאו סידורי תפילה, ספרי תנ"ך וכותרי תלמוד מודפסים עם פירוש רש"י לכל כנפי המזרח התיכון. כותרי התלמוד לוּוּ בכתב המפורסם הקרוי על שם הפרשן הנודע רבי שלמה יצחקי.

כתב רש"י למעשה אינו אלא כתב ספרדי, ששימש את יהודי ספרד עוד טרם גורשו ממנה. הכתב התפרסם בין מגורשי ספרד בימי הביניים, ונחשב ככתב הנבחר להחליף את הטקסט העברי עקב קדושת אותיותיו. התועלת הראשונה בה נעשה הכתב באופן רשמי, היה על יריעות נייר אשר יועדו להיות ספרי תלמוד עבים כשלצדם פירוש רש"י. מיד לאחר הדפסת התלמוד יחד עם הפירוש, הפך הכתב למעין סמל שזוהה עם הרב הצרפתי בין המאה ה-11, בטעות.

מעמד הספרדים ופועלם בעיר לאורך הדורות

יהודי הקהילות נהנו ממעמד חברתי גבוה. חלק נכבד מהם עסקו במקצועות אורייניים וחופשיים כדוגמת מתורגמנים, רבנים יודעי שפות, רופאים, בנקאים, סוכנים, בעלי מלאכה וכו'. לא פעם נהנו מקַפִּיטוּלַצְיוֹת חברתיות שהעניקו להם זכויות רחבות יותר מאלו של נתינים זרים אחרים. באמצעות הפריווילגיות נהנו מזיכיונות מיוחדים אותם העניקו הסולטנים לנתינים שאינם מוסלמים, אך בעלי מעמד כלכלי תמיר.

במאה ה-17 הפכה העיר מוקד משיכה אדיר עבור יהודי המזרח התיכון ואירופה (במיוחד חבל הבלקן היכן שהתגוררו עשרות אלפי ספרדים). בעקבות הופעתו של משיח השקר שבתאי צבי, נהרו המונים לשמוע ולראות את פניו וקולו של מי שנצפה כ"גואל ישראל". דרשות החלו לקחת חלק בין המוני יהודים, ששולהבו כי המשיח בפתח ובקרוב יגאלו על ידו. עם זאת, שמו של המתחזה השאיר חותם ניכר על העיר במאתיים השנים שאחרי לכתו.

מספר גבוה ויוצא דופן של ספרדים התגוררו בעיר במשך הדורות כנאמר. בשנות השבעים של המאה ה-19, הוערך מספרם בכ-40 אלף נפש. למעשה, יישוב היהודים באיזמיר היה השלישי בגודלו ברחבי האימפריה העות'מאנית לאחר סלוניקי ואיסטנבול. בתחילת המאה ה-20 נותרו בה קצת פחות מ-27 אלף יהודים. מעריכים כי חצי מאלו הנותרים עלו לארץ ישראל, בייחוד לאחר הקמתה. כיום צאצאיהם פרוסים ברחבי המדינה ומספרם ניכר ובולט בינינו.

זכאות לדרכון פורטוגלי – על פי הוכחת ידיעת שפה

אחת האינדיקציות הבולטות לנוכחות ספרדית יהודית בקרב צאצאי יהודי איזמיר, היא שפת הג'וּדַאִיזְמוֹ – לדינו. שפת הלדינו היא שפה ייחודית שהשתמרה בקרב מגורשי ספרד וצאצאיהם במשך של למעלה מ-400 שנים. עבור כל בר דעת אשר מכיר מעט היסטוריה, אין ספק כי במידה ואבותיכם דיברו את השפה, אתם זכאים לדרכון פורטוגזי באופן בלעדי. למעשה, עדות זאת היא אחת ההוכחות המוצקות והברורות לזכאות.

צרו קשר – מגורשי ספרד אזרחות

אזרחות פורטוגזית למגורשי ספרד במשרד עוה"ד שלנו בירושלים ותל אביב. משרדנו מתמחה בכל הנוגע לקבלת אזרחות פורטוגזית עבור מגורשי ספרד וצאצאיהם. במידה וגם אבותיכם הגיעו מאיזמיר, פירוש הדבר כי אתם זכאים לדרכון פורטוגזי באופן כמעט מוחלט. צרו איתנו קשר על מנת לוודא את זכאותכם.