הרחבת זכאותם של בני זוג פלסטיניים לביטוח בריאות ממלכתי

בימים האחרונים חתם שר הבריאות, ניצן הורביץ, על תקנות המרחיבות את הזכאות לביטוח בריאות ממלכתי לבני זוג פלסטיניים של תושבים ישראלים.

הכוונה היא לתושבים ישראלים שנישאו לבני זוג פלסטיניים ומקבלים על פי החוק תושבות גם כן. התקנות נחתמו יחד עם שר האוצר, אביגדור ליברמן ובאישור שר הרווחה, מאיר כהן, על פיהם תשלום הביטוח הלאומי של בן זוג של תושב ישראלי יושווה לזה של אזרח. כמו כן, במקום לשלם על 27 חודשים בטרם יוכלו להירשם לקופת חוללים, הם ידרשו מעתה לשלם רק על 6 חודשים, בדומה למצב של פלסטיניים שנשאו לאזרחים ישראלים.

תיקון נוסף שנעשה במסגרת זו היא השתתפות עצמית מופחתת למשפחות הזכאיות להבטחת הכנסת במקום 285 שקלים, התשלום יעמוד על כך על 140 שקלים.

בהמשך לכך שר הבריאות הורביץ כתב כי "התקנות האלה מורידות חסם כלכלי משמעותי שעמד בפני האנשים האלה, ושבגללו רבים מהם נמנעו מלהירשם לביטוח בריאות, וזכויות האדם הבסיסיות שלהם נפגעו". עוד אמר הורביץ כי "זכאות לביטוח בריאות היא זכות אדם בסיסית. יש לנו אינטרס שאנשים יצרכו שירותי בריאות ויהיו בריאים. בריאות, שירות שאתה לא נותן באופן נגיד מראש, עולה הרבה יותר אחר כך. זה צעד חשוב כדי להרחיב את הנגישות לבריאות לכל מי ששוהה בישראל, צעד חשוב וצודק לקידום זכויות האדם ולקידום חזון השוויון בבריאות".

עד כה פלסטיניים שנישאו לתושבים ישראלים וחיו בישראל נדרשו לשלם אלפי שקלים כדי להיות זכאים לביטוח בריאות ורבים מהם לא עמדו בכך.

חוק הבריאות הממלכתי, תשנ"ד 1994 חל על כל אזרחי ותושבי המדינה. במקרה של פלסטיניים שנשארו לתושבי ואזרחי ישראל, הציבה המדינה שורה של תנאים שמנעו מרובם לקבל את זכויותיו של החוק.

החוק בא לאפשר לכל תושב מדינת ישראל לקבל שירותי בריאות ממלכתיים באמצעות אחת מקופות החולים. החוק מסדיר את זכויות התושבים, סל שירותי הבריאות, הביטוח המשלים וההתנהלות מול קופות החולים. על פי החוק, החל מכניסתו בינואר 1995, כל תושבי ישראלים מבוטחים בביטוח הבריאות ולכן כל תושב חייב להיות רשום באחת מקופות החולים לבחירתו ואותה קופה, חייבת לספק לו סל בריאות איחוד הקבוע בחוק.

אילו הטבות ביטוח בריאות ממלכתי מעניקות?

משרד הבריאות קבע כי החל מאוגוסט 2013 כל בעל היתר שהייה בארץ מעל גיל 14 חייב להירשם לאחת מקופות החולים. קופת החולים שירשם תהיה זו שבה רשום בן המשפחה המזכה שלו שהוא תושב או אזרח ישראלי, במסגרת איחוד משפחות.

לאחר ההרשמה ותקופת המתנה בת 6 חודשים כאמור, בעל ההיתר יהיה זכאי לכל השירותים הקיימים בסל הבריאות בתשלום השתתפות עצמית, למעט ניתוחים בחול במסגרת אותו סל. בעל ההיתר אף יוכל להצטרף לבטוחים המשלימים של הקופה ולקבל שירותים משלימים ככלל הלקוחות.

על פי הערכות, התקנות ישפיעו על כ-7,000 פלסטיניים שנשואים לתושבים ישראלים ועד כה לא עמדו בדרישות הסף שהציבה המדינה.

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג 2003, שאושר מחדש כל שנה במשך שנים רבות למעשה בוטל עקב מחלוקות בין האופוזיציה לקואליציה. החוק מנע עד כה מפלסטיניים שנשאו לתושבים או לאזרחים ישראלים לקבל מעמד חוקי בארץ, אך גם בשלב בו החוק היה פעיל, מעל 30% מהבקשות שהוגשו לאיחוד משפחות אושרו גם כך על ידי וועדה הומניטרית של משרד הפנים.

הפונים הפלסטיניים זכאים לתעודת זהות ולביטוח בריאות ממלכתי ללא כל שוני לעומת מי שאינו פלסטיני. גם חובות שנצברו שלמי שלא קיבל שירותי בריאות משום התקנות ששונו – יבוטלו.

הקשר לאיחוד משפחות

חוק האזרחות והכניסה לישראל עוסק באיסור איחוד משפחות בין ערביי ישראל לבין פלסטיניים תושבי יהודה שומרון וחבל עזה.

בתחילה, התקבל חוק האזרחות והכניסה לישראל כהחלטת ממשלה מס' 1813 ב-12.5.2002, שם הוחלט כי יש להגביל את הענקת מעמד אזרח או תושב לתושבי האזור שאינם תושבי מדינת ישראל, מכוח חוק האזרחות בדרך של איחוד משפחות, וכמו כן יש להגביל את האפשרות לתת לתושבים רישיונות לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל או היתרי שהייה בישראל בהתאם לתחיקת הביטחון באזור.

החלטת הממשלה היא בעקבות השתתפות גוברת והולכת של פלסטיניים שקיבלו מעמד בארץ משום איחוד משפחות (נישואים עם ערביי ישראל) בפיגועים בפנים הארץ, במסגרת האינתיפאדה השנייה.

באופן מעשי חלה הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל רק על אזרחי ישראל ממוצא ערבי, והוא מגביל אותם להינשא ולהתאחד עם משפחותיהם באזור יהודה שומרון וחבל עזה אשר אינם תושבים של יישוב ישראלי.

מיום חקיקת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 עורר החוק ביקורת רבה ביחס לשאלת חוקיות החוק באשר להגבלות המנויות הנוגעות לאזרחים ממוצא ערבי ישראלי הנוגעים לחופש התנועה, וכן לחופש הבחירה למי להינשא והיכן לקיים את חיי המשפחה.
בעקבות הביקורת על חוקיות החוק ולח"צ מצד בג"ץ תוקן התיקון הראשון לחוק בו הכנסת שינתה את הוראות החוק וצמצמה את ההגבלות כך שיחולו רק על גברים מתחת לגיל 35 ועל נשים מתחת לגיל 25.

ב-2014 אפשרה המדינה לראשונה לבני זוג חסרי מעמד של אזרחים או תושבים ישראלים לרכוש ביטוח בריאות ממלכתי ולקבל שירותים רפואיים באמצעות קופות החולים. מדובר בהחלטה שנוגעת בעיקר לפלסטיניים שמשרד הפנים אישר להם לשהות בארץ במסגרת איחוד משפחות עם בני זוגם והיא חלה גם על ילדיהם המשותפים.

ההחלטה נגעה גם למי שהגיע לארץ עם אזרחות זרה ונמצא בשלבים שונים של התאזרחות. החלטה זו קבעה סכום מקסימאלי אותו ניתן לגבות ממשפחה גם אם יש בה יותר משני מבוטחים והוא 570 שקלים. הזכאות לא כוללת קבלת שירותים רופאים במדינות זרות, שניתנים לאזרחים ישראלים במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי.

תקנות אלו השפיעו על בין 8,000 ל-20 אלף בני אדם שנמצאים במעמד זה.

הביקורת על חוקיותו של חוק האזרחות והכניסה לארץ שבוטל בינתיים, ממשיכה למדיניות בתי המשפט באשר לביטול תושבות או זכויות שכבר ניתנו לכלל האזרחים. מכך ניתן ללמוד למשל על החלטת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב באפריל 2021, לבטל את החלטת ביטוח לאומי לשלול תושבות מאב שכל משום שמרכז חייו עבר להונגריה (ב"ל 48524-12-19).

ההחלטה בוטלה לאחר שנקבע כי בחירותו של אותו אזרח לבלות בגיל 75 עם בת זוגתו ההונגרית לא מעידה על אובדן הזיקה שלו לארץ. מדובר באב שכול בן 75 ופנסיונר ומשמעות ההחלטה היא מניעת שירותים רפואיים בארץ.

מדובר באדם שעלה ארצה מהונגריה ב-1979. בארץ הקים משפחה, נולדו לו שלושה ילדים כשאחד מהם נהרג בעת שירותו הצבאי ב-2003. באותה השנה יצא לפנסיה מוקדמת לאחר עבודה רבת שנים במפעל המלט נשר והמשיך לעבוד כעצמאי עד 2009 אז פרש מעבודתו. חמש שנים לאחר מכן הכיר בת זוג מהונגריה ומאז הוא מרבה לשהות מחוץ לארץ .

בהחלטתה כתבה השופטת אירית הרמל כי "בהיבט האובייקטיבי מירב זיקות התובע הן לישראל" ופירטה כי ניתן להבחין בזיקתו לארץ בקיום חשבון הבנק שלו, הדירה שהוא שוכר, הקפדתו להגיע ארצה בקביעות על מנת לבקר את ילדיו ונכדותיו וכן לפקוד את קבר בנו.

סוגיית זכאות ביטוח בריאות ושאר הטבות לבני זוג פלסטיניים מכוח איחוד משפחות, בין אם התחתנו עם אזרחים ישראלים ובין אם התחתנו עם תושבים ישראלים, היא סוגיה מורכבת, רגישה פוליטית שעברה תהפוכות רבות. בפעמים רבות עושות הרשויות מאמצים שלא לתת את מלוא הזוכיות, גם אם הם מוקנות כחוק ועל כן מומלץ להיעזר בליווי משפטי צמוד ובעל ניסיון.

משרדנו עוסק רבות במיצוי זכויות פלסטיניים ובני מעמד לא מוכר או אחר בארץ כולל השגת תושבות ואזרחות. במשרד תמצאו עורכי דין מומחים לתחום בעלי ניסיון של שנים, שישמחו להיפגש עימכם ולענות על כל שאלה.