תאונת עבודה של קטינים: עו״ד עבודה ונזיקין

מה קובע החוק לגבי תאונת עבודה של קטינים? בדומה לתאונות עבודה של מבוגרים, גם ילדים ונוער מתחת לגיל 18 עשויים להיות זכאים לפיצויים מהמעסיק, המוסד לביטוח לאומי או פוליסת ביטוח פרטית בגין תאונות שעברו במקום עבודתם, או אף בדרך הלוך וחזור. לגבי קטינים נקבעו כללים המאפשרים להם לתבוע בגין הנזקים שנגרמו להם למשך תקופה ממושכת יותר וכללים ייחודיים לגבי אופן חישוב הפיצויים (כך שהפיצויים יושוו במקרים רבים לפיצויים הנפסקים עבור בגירים).

הורים – האם אתם מודעים למכלול הסכנות הכרוכות בהעסקה של ילדיכם הקטינים?

בשנים האחרונות חלה עלייה בהעסקת ילדים ונוער, הן במסגרת פרסומות והופעות בטלוויזיה, בקולנוע ועל הבמות, והן במסגרת ביצוע עבודות אחרות העשויות להתאים לבני נוער לפי גילם. בעוד שבעבר הדבר נעשה בעיקר בחודשי הקיץ ובחגים, הרי שכיום העסקת בני נוער נעשית לאורך כל ימות השנה.

עובדים קטינים חשופים לשלל סכנות במסגרת עבודתם, הנובעות מניסיונם הדל ומכושר שיפוט שונה מזה של מבוגרים. סביבת העבודה עלולה לגרום לא פעם לתאונות המסתיימות בנזקי גוף שונים, וכך גם עלולות להתרחש תאונות בדרך אל מקום העבודה, בחזרה ממנו או אף במהלך הפסקה מהעבודה. החוק בישראל מגביל אמנם את סוגי העבודות בהן קטינים רשאים לעבוד, וכן את הגיל המינימאלי להעסקה (בהתאם לסוג העבודה). ואולם, הדבר אינו מנטרל את כל הסיכונים הקיימים לגבי העסקת קטינים בפועל.

ניסיוננו בטיפול בייצוג נפגעי תאונות עבודה, ובכלל זה קטינים, לימד אותנו כי במקרים רבים הורים אינם מודעים למלוא הסיכונים הנלווים להעסקה של ילדיהם במקומות עבודה שונים. יתרה מכך, הורים אינם תמיד מודעים לכללים הייחודיים אשר חלים על תאונות עבודה של קטינים, ובכלל זה לאופן חישוב הפיצויים בעקבות התאונה, התקופה העומדת לרשותם להגיש תביעה וכיו״ב. להלן נסביר על כללים אלה בהרחבה.

אילו פיצויים ניתן לקבל בגין תאונת עבודה, ומהיכן?

ככלל, על פי החוק בישראל, קיימים 3 מסלולים מרכזיים להגשת תביעות פיצויים במקרים של תאונות עבודה. המסלול הראשון והעיקרי הוא של הכרה באירוע של פגיעה בעבודה כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי. מסלול זה כולל הן הכרה בזכאות לדמי פגיעה (בתוך שנה ממועד האירוע) והן אפשרות להגיש במקרה הצורך תביעה להכרה בנכות ולקביעת אחוזי נכות. המסלול השני הוא של הגשת תביעה ישירה נגד המעסיק. המסלול השלישי, במקרים בהם קיים כיסוי ביטוחי פרטי (כגון פוליסת תאונות אישיות) הוא של תביעה מול חברת הביטוח. תביעה במסלול השלישי עשויה להיות מוגשת במקביל לאחד מהמסלולים האחרים, ולהעניק כפל פיצוי. תוכלו למצוא פירוט נרחב על המסלולים הנ״ל במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו, בנושא הדרכים לקבלת פיצוי בגין תאונות עבודה.

מה הכללים הייחודיים שנקבעו לגבי תאונות עבודה של קטינים?

לצד האפשרות הכללית לתבוע פיצויים בגין תאונות עבודה, בדומה למצב המשפטי הקיים לגבי מבוגרים, החוק בישראל קובע כללים אשר נועדו להתחשב בעובדה כי התובעים הם קטינים. כך למשל, דיני ההתיישנות מאפשרים הארכה של התקופה להגשת תביעות בגין תאונות עבודה, כך שככלל לתקופת ההתיישנות אשר תקפה לגבי בגירים יתווספו השנים שבהן התובעים היו קטינים. לדוגמה, מי שעברו תאונת עבודה בגיל 13, יוכלו ככלל להגיש תביעה נגד מעסיקם עד גיל 25 (כלומר, ההתיישנות תחל להיספר מגיל 18, למשך 7 שנים).

עם זאת, יש לציין כי קיימים כללי התיישנות שונים לסוגי תביעות שונות, ולא תמיד יהיה מדובר על 7 שנים. למשל, במקרים בהם מדובר בתביעה נגד פוליסת תאונות אישיות, תקופת ההתיישנות תהיה ככלל 3 שנים ממועד הגיעם של הקטינים לגיל 18. על מנת להבין מה התקופה המדויקת העומדת לרשות קטינים נפגעי תאונת עבודה להגיש תביעה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין ודיני עבודה.

כלל ייחודי נוסף לגבי קטינים שנקבע בנושא מתקשר לאופן חישוב הפיצויים לגבי תאונות עבודה. קטינים אשר עברו תאונה אשר בגינה נקבעה להם נכות רפואית או נכות תפקודית, עשויים להיות זכאים לקצבת נכות בשל כך. במקרים מקבילים בהם לבגירים נקבעת נכות מעין זו, חישוב פיצויי הנכות ייעשה בדרך כלל לפי השכר שאותו הם מרוויחים בפועל. לעומת זאת, היות שהשכר שקטינים מרוויחים לרוב נמוך באופן משמעותי משכרם של בגירים, נקבע כלל שלפיו חישוב השכר ייעשה לפי השכר הממוצע במשק. זאת למעט מקרים חריגים, בהם יחושב השכר לפי נוסחה נפרדת (פחותה או גבוהה יותר).

אשם תורם של קטינים בתביעות בגין תאונות עבודה

בנוסף לכל הנ״ל, בתביעות לפיצויים בגין תאונות עבודה, עולה לא פעם השאלה האם העובדים תרמו מצדם לפגיעה שנגרמה להם, באופן המצדיק הפחתה של הפיצויים שיינתנו להם (״אשם תורם״). חשוב לציין כי לגבי העסקת קטינים, החוק מכיר בעובדה שהם לרוב חסרי ניסיון בעבודה, ומחייב מעסיקים להדריך כראוי את עובדיהם הקטינים בהתאם לכך. כמו כן, מעסיקים נדרשים ללוות את הקטינים בעבודתם ולפקח על כך שהם אינם מסכנים את עצמם. מי שלא יעשו כן, עלולים לשאת באחריות לגבי רשלנות מצדם. לאור זאת, ולאור כך שכושר השיפוט של קטינים אינו זהה לזה של בגירים, לא בקלות תוטל עליהם אחריות לקרות תאונות עבודה, באופן שיפחית את הפיצויים שייפסקו להם.

דוגמה הממחישה זאת היא פסק דין של בית משפט השלום בבת-ים משנת 2021 (בתיק שמספרו ת״א 33240-03-17). פסק הדין עסק בתביעה של עובד לשעבר בחנות למוצרי חשמל, שנפגע בתאונת עבודה בעת שהיה נער בן 16.5. העובד התבקש להוציא לוח זכוכית גדול מבית העסק לפח האשפה, ובעת שהיה בדרכו הלוח נשבר וגרם לו לחתך ברגלו ולדימום מאסיבי. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את המעסיק לשעבר לפצות את התובע בסך של 506,000 ש״ח. בנוסף, בית המשפט הדגיש כי המעסיק לשעבר נושא באחריות מלאה למקרה, וכי לא ניתן לייחס אשם תורם לתובע, בייחוד בשים לב לגילו.

תאונת עבודה של קטינים – צרו קשר עם המומחים שלנו לתביעות פיצויים בגין נזקי גוף

במאמר זה הסברנו על קביעות החוק לגבי העסקת קטינים בישראל, תוך התמקדות באפשרות לתבוע פיצויים בגין תאונת עבודה של קטינים, וכן הכללים הייחודיים שנקבעו בנושא. אם יש לכם שאלות נוספות בנושא, או צורך בכל ייעוץ משפטי או סיוע, נשמח לעמוד לשירותכם. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני נזיקין ובייצוג נפגעי תאונות עבודה בכל הערכאות המשפטיות, במוסד לביטוח לאומי ומול חברות הביטוח. ליצירת קשר עם עורך דין מומחה בתחום ממשרדנו לחצו כאן.