מה בין תאונת עבודה לביטוח לאומי
תאונות עבודה יכולות להתרחש בכל מיני צורות ומכל מיני סיבות, בתוך שטח העבודה ומחוצה לו. בכלל זה גם נכנסות תאונות דרכים שמתרחשות בדרך מהבית לעבודה, בדרך חזרה מהעבודה הביתה וכן תאונות דרכים שמתרחשות תוך כדי העבודה.
קיימים שני תנאים בסיסיים כדי שתאונת דרכים תיחשב תאונת עבודה; הראשון הוא שמדובר באירוע תאונתי שמתרחש בנסיבות שפורטו בפסקה הראשונה, והשני נזק גוף שמתרחש בעקבות התאונה. ישנן גם תאונות עבודה שיכולות להתפתח עם הזמן, מה שנקרא "מחלות מקצוע", כמו למשל נזקי שמיעה כתוצאה מרעש מזיק בעבודה, או מחלת ה- CTS (תסמונת התעלה הקרפאלית) ועוד, שנגרמות טיפין טיפין ועל דרך המיקרו-טראומה.
מסלולי התביעה:
קיימים, כעיקרון, שני מסלולי תביעה במקרה ומתרחשת תאונת עבודה: המסלול הראשון הוא תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, באשר לתשלומי דמי הפגיעה, דהיינו התשלומים בגין ימי ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהתאונה, המהווים 75% מהמשכורת החודשית, עד מקסימום ששה חודשים, וכן תשלומים בגין נכויות זמניות וצמיתה, במידה ונקבעות כאלה. המסלול השני הוא תביעה נגד המעסיק בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה.
מכאן גם על המעסיק להנפיק לעובד הנפגע מה שנקרא טופס בל/250, שהינו טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה, מכוחו יוכל הנפגע לקבל טיפול רפואי בהיות התאונה פגיעה בעבודה.
המסלול הראשון של תביעה נגד ביטוח לאומי נעשה לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, שבו הוקדש פרק מיוחד לנפגעי עבודה, בעוד שהתביעה נגד המעסיק מוגשת לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש). את ההודעה על פגיעה בעבודה והתביעה לתשלום דמי פגיעה יש להגיש בפרק זמן של עד שנה מאירוע התאונה, אחרת התביעה לתשלום דמי פגיעה מתיישנת, בעוד שתביעה נגד המעביד, במסלול השני, מתיישנת תוך 7 שנים.
לאחר הכרת הביטוח הלאומי בפגיעה כתאונת עבודה ניתן גם להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, מוזמן הנפגע לבדיקה ע"י וועדות הביטוח הלאומי כדי לקבוע אם נותרה לו נכות, זמנית ו/או צמיתה, שמא לאו. יצוין כי הנכויות הזמניות מזכות את הנפגע במענקי נכות, כאשר הנכות הצמיתה, במידה ונקבעת בין 9-19%, מזכה אף היא במענק נכות חד פעמי, וכאשר הנכות שנקבעת הינה 20% ומעלה זכאי הנפגע לקצבת נכות חודשית.
על מנת לקבל את התשלומים המגיעים מהביטוח הלאומי, די בהיות התאונה תאונת עבודה, ללא קשר לשאלת האשמה, דהיינו אם העובד הנפגע אשם בתאונה שמא לאו (למעט כמובן תאונה מכוונת או ניסיון התאבדות/התאבדות). מאידך גיסא, בתביעה נגד המעסיק המוגשת לפי פקודת הנזיקין יש להוכיח כי המעביד התרשל באירוע התאונה, והוא זה האחראי להתרחשותה, דהיינו שהתאונה אירעה באשמתו הבלעדית או המכרעת. זהו תנאי בל יעבור לצורך קבלת הפיצוי המגיע, בהנחה שנגרם נזק גוף.
הרעיון מאחורי דיני הנזיקין – השבת המצב לקדמותו:
הרעיון העומד מאחורי דיני הנזיקין הינו להחזיר את מצב הניזוק לזה שהיה ערב הפגיעה (RETITUTIO IN INTEGRUM) ככל הניתן, עניין שהוא לא כל כך פשוט, אך נאמד ע"י מספר גורמים וראשי נזק אשר נביאם להלן. כמובן כאשר עסקינן בנזק גוף, הרי על הניזוק לקבל את הטיפול הרפואי הנכון, ובמידה ונותר חלילה מום כלשהו בגופו, כי אז יש לפצותו גם על כך, ע"י מתן הפיצוי הכספי המגיע בהתאם לראשי הנזק שנקבעו בפסיקה הישראלית.
סוגי הפיצוי – ראשי הנזק:
בתביעה נגד המעביד, בהתאם לדיני הנזיקין המבוססים על שאלת האחריות לנזק כאמור, ניתן לדרוש מספר ראשי נזק על מנת להשיב את המצב לקדמותו. ראשי הנזק העיקריים הינם: 1. הפסדי שכר לעבר – בגין התקופה בה הנפגע לא עבד כתוצאה מהפגיעה; הפסדי שכר לעתיד – ברוב המקרים בהם נותרה לנפגע נכות רפואית ו/או תפקודית. ראש נזק נוסף הינו בגין עזרת צד שלישי (עזרה במשק בית וכדומה) ובטיפולים רפואיים שאינם כלולים בסל הבריאות. ובכלל – ניתן לתבוע החזר על כל הוצאה אחרת שנגרמה כתוצאה מהפגיעה, כמו דמי נסיעה לטיפולים וכדומה. ניתן גם לדרוש פיצוי בגין ראש הנזק של פנסיה ותנאים סוציאליים, כנגזרת של הפסדי השכר, וכיום עומד האחוז על 12.5% מהפסדי השכר.
מכאן ברי כי עניין שמירת התיעוד, לרבות מסמכים רפואיים, תמונות למקום התאונה, קבלות בגין ההוצאות, תלושי שכר וכל תיעוד שיכול להיות קשור לתאונה, הינו כה חשוב לצורך הוכחת התביעה ופיצוי הנפגע בסכומים המגיעים לו לצורך השבת המצב לקדמותו.
עיקרון הניכוי:
עיקרון זה נגזר מהעיקרון של השבת המצב לקדמותו ולבל ייווצר מצב של כפל פיצוי.
במה דברים אמורים – כפי שכבר צוין, קיימים שני מסלולי תביעה ושני מקורות פיצוי אפשריים: תביעה נגד הביטוח הלאומי ותביעה נגד המעביד. לאחר קבלת תשלומי הביטוח הלאומי כאמור (דמי הפגיעה וכן מענקי הנכות – זמנית ו/או לצמיתות ו/או קצבת הנכות החודשית), בדרך כלל מגיש הנפגע תביעה לפי פקודת הנזיקין נגד המעביד בגין רשלנותו ואחריותו לתאונה. היה ובית המשפט יקבל את התביעה נגד המעביד ויפסוק פיצוי מסוים, ינכה מסכום זה את תשלומי הביטוח הלאומי ששולמו לנפגע.
ניכוי רעיוני:
ניכוי זה משמעותו הינה ניכוי תשלומי הביטוח הלאומי – מחלקת נפגעי עבודה, מהפיצוי המגיע מהמעביד, גם אם הנפגע לא פנה לביטוח הלאומי לקבלת התשלומים המגיעים ממנו. במילים אחרות, בית המשפט מנכה רעיונית את הסכומים שיכול הנפגע היה לקבלם מהביטוח הלאומי, אילו פנה אליו, הן לגבי דמי הפגיעה והן לגבי מענקי ו/או קצבת הנכות.
אם יש לכם שאלות נוספות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לענייני נזיקין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.
:
:מאמרים מומלצים