נזקי גוף של ילדים ונוער: עו״ד נזיקין ותאונות דרכים

איך תובעים פיצויים בגין תאונות אשר בעקבותן נגרמו נזקי גוף לקטינים מתחת לגיל 18 (ילדים ונוער)? במקרים בהם קטינים סבלו נזקי גוף עקב תאונות אישיות, תאונות דרכים או בעקבות רשלנות (כגון רשלנות בטיפול רפואי) באפשרותם לתבוע באמצעות הוריהם או אפוטרופוס חוקי (כל עוד הם קטינים). בתביעות בגין נזקי גוף של קטינים חלים כללים משפטיים שונים לעניין התיישנות, אופן חישוב הפיצויים, מידת האחריות והיכולת למנוע את הנזק. כך גם חלים כללים שונים לעניין גמלת נכות הנפסקת עבור קטינים בביטוח הלאומי. במאמר זה יסביר על כך בהרחבה עורך דין מומחה לדיני נזיקין ופיצויים לנפגעי תאונות דרכים ממשרדנו.

כהורים, אנו הופכים באופן אוטומטי לאחראיים לשלום ילדינו. מדובר במשימה שאינה פשוטה, שעה שילדינו אינם נמצאים תחת השגחתנו בכל רגע נתון. לא פעם ילדים מעורבים בתאונות, ובכלל זה תאונת דרכים, תאונת נפילה (למשל, בעודם הולכים על מדרכות או רוכבים על אופניים או קורקינט חשמלי) וכיו״ב. כך גם ילדים עשויים להיות קורבן לנזקי גוף שנגרמים עקב רשלנות (כגון רשלנות במהלך טיפול רפואי או ניתוח). בשונה מתביעה אישית המוגשת על-ידי בגירים, לגבי ילדים ונוער מתחת לגיל 18 חלים כללים משפטיים שונים במקרים מעין אלה. לצורך הגשת תביעות של קטינים בגין נזקי גוף, חשוב להכיר את הכללים והדקויות המשפטיות בנושא. משרדנו עוסק בייצוג נפגעי תאונות שונות בתביעות נזיקין ותביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואנו מודעים לכך שהורים רבים אינם מכירים את הכללים הללו, ובהתאם הם אינם יודעים מה באפשרותם לעשות במקרים בהם נגרמו לילדיהם נזקי גוף כתוצאה מתאונה. בהתאם לכך, להלן נסביר במדריך קצר זה מה קובע החוק בנושא נזקי גוף של ילדים ונוער, וכיצד ניתן לתבוע פיצויים במקרים אלה.

החוק מאפשר להורים לתבוע בשם ילדיהם בתור אפוטרופוסים חוקיים

לצורך הגשת תביעה בגין נזקי גוף של ילדים ונוער, כאשר הניזוקים הם מתחת לגיל 18, החוק מחייב אישור של אפוטרופוס, אשר ייצג את האינטרסים שלהם בבית המשפט. כלומר, ניהול התביעה במקרים אלה ייעשה ככלל על-ידי הורי הקטינים, או מי שמהווים אפוטרופוסים ונציגיהם החוקיים של הילדים. כאשר לא מדובר באפוטרופוסים הטבעיים של הילדים (כלומר, בהוריהם) יהיה צורך לצרף לתביעה צו אפוטרופסות. חשוב לדעת כי זהו המצב המשפטי כל עוד הילדים הם בגדר קטינים. ואולם, דיני ההתיישנות מאפשרים למי שניזוקו בגופם בעודם קטינים להגיש תביעה באופן עצמאי מגיל 18, וזאת למשך 7 שנים. לדוגמה, קטינים שעברו תאונת דרכים כשהיו בגיל 12 יוכלו ככלל לתבוע עצמאית בגין התאונה עם הגיעם לגיל 18, ולא יאוחר מגיל 25. במקרים בהם מדובר בתביעות ביטוח, דוגמת תביעת פוליסת תאונות אישיות, ההתיישנות תיספר לתקופה קצרה יותר של 3 שנים ממועד הגיעם של הקטינים לגיל 18 (כלומר, עד גיל 21).

כיצד מחושבים הפיצויים בגין נזקי גוף של ילדים ונוער?

סוגיית ההתיישנות שציינו לעיל היא רק דוגמה אחת לשוני שבין תביעות בגין נזקי גוף של בגירים ובין תביעות בגין נזקי גוף של ילדים ונוער. שוני חשוב נוסף שיש להביא בחשבון מתקשר לאופן חישוב הפיצויים שייפסקו בתביעות אלה. קיים קושי משפטי מבחינה זו, לעומת תביעות המוגשות על-ידי בגירים. בתביעות המוגשות על-ידי בגירים, באפשרותם לתבוע בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, לאור הנזקים שנגרמו להם. הפסדי השכר יחושבו בהתאם לשכר שאותו הם מרוויחים בפועל, או לפי פוטנציאל ההשתכרות שלהם. אך מטבע הדברים, לגבי ילדים ונוער לא ניתן להעריך מה יהיה השכר שירוויחו בעתיד, שעה שעתידם המקצועי אינו ידוע.

בפסק דין חשוב של בית המשפט העליון בנושא משנת 2005 (ע״א 10064/02) נקבע כלל שלפיו הפיצוי יחושב במקרים אלה לפי השכר הממוצע במשק. למרות כלל זה, ייתכנו מקרים נדירים בהם יחושב השכר לפי נוסחה נפרדת (פחותה או גבוהה יותר) בכפוף להצגת הוכחות המעידות באופן ממשי על צורך לבצע חישוב שונה. יש לציין כי גם במקרים בהם נגרמו לקטינים נזקי גוף עקב תאונת עבודה, פיצויים בגין הפסדי שכר יחושבו ככלל לפי השכר הממוצע במשק ולא לפי שכר הקטינים (שיהיה בדרך כלל נמוך יותר).

האחריות של ילדים לתאונות נבחנת באופן שונה מאחריות של מבוגרים

בתביעות העוסקות בנזקי גוף, עולות לא פעם שאלות לגבי מידת האחריות של הניזוקים לנזק שנגרם להם. טענה נפוצה שמועלית על-ידי נתבעים בתביעות אלה היא טענת ״אשם תורם״, כלומר ניסיון לטעון כי לניזוקים הייתה יכולה למנוע את הנזק באופן מלא או חלקי, ודרך כך להטיל חלק מהאחריות לתאונה או לנזק על הניזוקים עצמם. החוק ובתי המשפט בישראל מחילים כללים שונים לחלוטין לעניין זה על קטינים, ביחס לכללים החלים על בגירים. בתי המשפט נוטים להתחשב בכך שכושר השיפוט של קטינים אינו זהה לזה של בגירים, ולא פעם הם יימנעו מלהכיר באחריותם בשל כך. דוגמה הממחישה זאת היא פסק דין של בית המשפט העליון משנת 1991 (בתיק שמספרו 326/88) אשר מהווה הלכה עד היום. בפסק דין זה נכנס ילד בן 4 וחצי לחצר של שכנו דרך חור בגדר, וננשך על-ידי כלב שהיה בחצר. בית המשפט קבע כי על בעל החצר והכלב חלה אחריות לנקוט באמצעי זהירות שימנעו גם מילדים קטנים להיכנס לחצר, ובהתאם יש להעניק פיצוי מלא לילד בגין הנזקים שנגרמו לו. תיתכן במקרים אלה הטלת אחריות חלקית לנזק על הורי הילד, אך כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו הפרטניות.

תביעות לגמלת נכות של ילדים שונות בתכלית מאלה של בגירים

בשנת 2010 נכנסו לתוקף תקנות ייחודיות העוסקות בגמלת נכות של ילדים בביטוח הלאומי, לרבות במקרים של נזקי גוף. התקנות קובעות כללים שונים לעניין זה מאלה שחלים על הכרה בנכות של בגירים. זאת מתוך הבנה שגמלת נכות לקטינים ניתנת מטעמים שונים מאלה של גמלת נכות עבור בגירים. הגמלה במקרים אלה ניתנת על מנת להקל על הנטל שנגרם עקב גידול הילדים עם נכותם, והצורך לדאוג לסידורים מיוחדים עבורם. בשונה מכך, גמלת נכות ניתנת לבגירים מן הטעם של הפגיעה ביכולתם להתפרנס באופן עצמאי, ובהתאם המבחנים לקבלת גמלת נכות במקרים אלה, כמו גם סכומי הגמלה, עשויים להיות שונים בתכלית.

נזקי גוף של ילדים ונוער (קטינים) – צרו קשר עם המומחים שלנו לדיני נזיקין

במאמר זה הסברנו על הכללים הייחודיים החלים על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף של ילדים ונוער. חשוב כי הורים יהיו מודעים לכללים אלה, וייעזרו בייצוג וליווי של עורך דין מומחה לדיני נזיקין במסגרת תביעות פיצויים עבורם ועבור ילדיהם. לכל שאלה נוספת או צורך בייעוץ או בסיוע בנושא, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לשירותכם. משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני נזיקין, ובייצוג קטינים בתביעות נזקי גוף ותאונות דרכים בפני כל הערכאות המשפטיות וחברות הביטוח.