פיצויים לחובשי רפואת חירום בגין נזק גופני או נפשי שנגרם להם עקב עבודתם
נזק נפשי ופיזי שנגרם לחובשי רפואת חירום תוך כדי עבודתם ועקב עבודתם, עשוי להיות מוגדר כתאונת עבודה שתזכה את חובש רפואת החירום הנפגע בפיצויים שונים מביטוח לאומי, כגון דמי פגיעה, החזר הוצאות רפואיות, הוצאות שיקום, נכות (קבועה או זמנית). נוסף על כך, במקרים המתאימים ניתן יהיה לקבל פיצויים מפוליסת הביטוח ואף מהמעסיק, כמפורט במאמר להלן.
כיצד מוגדרת בחוק "תאונת עבודה" שעשויה לזכות חובש רפואת חירום בפיצויים בגין נזק גופני או נפשי?
תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". כפי שניתן לראות, ההגדרה היא רחבה, וכוללת לא רק פגיעות שהתרחשו תוך כדי העבודה עצמה, אלא אף דברים שקרו "עקב" העבודה. סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי מקים "חזקת סיבתיות", לפיה תאונה שאירעה במהלך העבודה נחשבת כתאונת עבודה.
לעניין זה, פסיקת בתי הדין לעבודה קובעת שגם תאונות שקורות בדרך לעבודה או ממנה – ואפילו אם מדובר בתאונה במהלך הפסקה ביום העבודה – נחשבות כתאונות עבודה. באופן טבעי נמצאים חובשי רפואת חירום במשך הרבה משעות היממה בדרכים, ולכן חשוב להבין שכמעט כל נסיעה לעבודה או ממנה ייחשבו כתאונות עבודה. עם זאת, תאונות שמתרחשות לעובדים שנהגו ברשלנות או פעלו בניגוד לחוק ובניגוד להוראת מעסיקם או בניגוד לחוק – לא ייחשבו כתאונות עבודה על ידי הביטוח הלאומי, ולא יזכו את חובשי רפואת החירום בפיצויים, וזאת אלא אם חובש רפואת החירום נפטר או נעשה נכה בעקבות התאונה (סעיף 82 לחוק הביטוח הלאומי).
האם חובש יוכל לקבל פיצוי בגין נזקים נפשיים שנגרמו עקב תאונת עבודה?
כפי שראינו בהגדרת סעיף 79, ההגדרה "תאונת עבודה" היא רחבה. בהתאם, תאונות עבודה אינן כוללות נזקי גוף בלבד, וגם נזקים נפשיים עשויים להיחשב כתאונות עבודה. כדי להוכיח שנזק נפשי הוא תאונת עבודה, על החובש
רפואת החירום להוכיח שהפגיעה הנפשית ארעה בגלל אירוע ספציפי תוך כדי העבודה (שמוגדר בזמן ובמקום), ולא באירוע שנמשך זמן. כך למשל, דיכאון מתמשך בשל לחץ נפשי כללי מהעבודה, לא ייחשב כתאונת עבודה. בשונה מכך, מתח נפשי שנלווה לאירוע שהתרחש תוך כדי העבודה (גם אם הנזק הנפשי הופיע זמן מסוים לאחר תאונת העבודה), עשוי להיות מוכר בעצמו כתאונה עבודה. הקושי בהוכחה כי נזק נפשי הוא תאונת עבודה הוא הצורך להראות שיש קשר סיבתי בין האירוע החריג שהתרחש בעבודה לבין הפגיעה הנפשית ולהוכיח בראיות שהאירוע גרם למצוקה הנפשית אשר השפיעה על העובד באופן סובייקטיבי (כמובן שגם לגבי נזקים פיזיים יש להוכיח את הקשר הסיבתי, אבל קשר סיבתי שכזה קל יותר להוכחה, באופן טבעי).
יפים לעניין זה דבריו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין מליק נ' המוסד לביטוח לאומי (6.10.2019):
"ההלכה הפסוקה השקיפה על האירוע התאונתי בפגיעות הנובעות מדחק נפשי כשקלול של אירוע יסוד (כגון, פיטורים, הזמנה לשימוע, השעיה) שהביא עימו דחק נפשי. בהתאם להלכה קנה המידה להגדרתו של אירוע היסוד כתאונה הוא אובייקטיבי, ונדרשת לגביו חריגה (ולו במידה מסוימת) משגרת העבודה הרגילה במקום העבודה, ואילו קנה המידה לדחק הנפשי הוא מעצם טיבו סובייקטיבי. זאת, כיוון שדחק נפשי הוא מעצם טיבו ענין אישי וסובייקטיבי, כשאנשים שונים יחוו בצורה שונה אירוע זהה, ומכאן שהשלכותיו של אירוע זהה על אנשים שונים עשויות להיות שונות".
מדוע חובשי רפואת החירום חשופים במיוחד לתאונות עבודה?
מאחר שחובשי רפואת חירום מהווים את קו החזית של עולם הרפואה, הם נחשפים באופן טבעי במהלך עבודתם למראות לא פשוטים הכרוכים במצבי חירום רפואיים: החייאה, טראומה, תאונות דרכים, פיגועים ועוד. כמו כן, בשל טיב עבודתם הם נמצאים הרבה בדרכים, וחשופים לסיכון להיפגע בעצמם בתאונת דרכים.
האם חובשים מתנדבים זכאים לפיצויים בגין תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי?
כידוע, רבים מחובשי רפואת החירום הם מתנדבים. סעיף 289 לחוק הביטוח הלאומי מחיל, בין היתר, את הוראות סעיף 79 הנ"ל גם על מתנדבים, וסעיף 287 מגדיר את מתנדבי רפואת החירום בפירוש כמתנדבים הזכאים לקבל זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי.
מה חשוב לעשות כחובש רפואת חירום שסובל מנזק פיזי או נפשי בעקבות תאונת עבודה?
אם חלילה קרתה לכם תאונת עבודה שהובילה לנזק פיזי או נפשי, חשוב לתעד כל מה שניתן בקשר לתאונת העבודה, לרבות: צילומים של האירוע, אם ישנם; איסוף מסמכים רפואיים (לרבות חוות דעת מטעם פסיכולוג או פסיכיאטר במקרה של נזקים נפשיים); ככל שניתן, חשוב לגבות את הנזק בעדים שיעידו על המקרה – למשל עדות של חובש אחר שיעיד על השינוי שחל בהתנהגות התובע לאחר שנחשף למראות קשים בתאונת דרכים בה טיפל; דו"ח משטרה – אם יש; כדאי לברר אם היו מקרים קודמים דומים במקום העבודה – מה שעשוי להקל על התביעה; במקרים של נזקים נפשיים, חשוב לכתוב באופן כרונולוגי את האירועים שהביאו לנזקים אלה; כמו כן, חשוב מאד להיעזר בעורך דין מומחה בתחום לדיני נזיקין וביטוח לאומי, שיעזור לכם לעמוד על זכויותיכם.
מה מטרתם של דמי הפגיעה המגיעים לעובד מביטוח לאומי ומה גובהם?
מטרתם של דמי הפגיעה הם לפצות את חובש רפואת החירום על אובדן הכנסותיו מעבודתו עקב תאונת העבודה שעבר, כשדמי הפגיעה משולמים בעד פרק הזמן בו לא יכול העובד לעבוד, ונזקק לטיפול רפואי. הזמן המקסימאלי לגביו ניתן לקבל דמי פגיעה הוא 13 שבועות (91 ימים), אותם מתחילים למנות ממחרת יום הפגיעה.
שיעור דמי הפגיעה הוא 75% מהכנסת העובד בשלושת החודשים שקדמו להפסקת העבודה בשל הפגיעה הפיזית או הנפשית, ועד למקסימום של 1,201.63 ₪ ליום עבודה (הסכום מעודכן לתאריך 1.1.2023).
כיצד מגישים תביעה לדמי פגיעה מביטוח לאומי?
בשלב ראשון יש לבקש מהמעסיק למלא טופס בל/250 "בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה", במסגרתו מופנה העובד לקבל ייעוץ וטיפול רפואי.
לאחר מכן, ובתוך 12 חודשים ממועד תאונת העבודה, על חובש רפואת חירום שנפגע מתאונת עבודה להגיש לביטוח הלאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה על גבי טופס בל/211. ניתן להגיש את הטופס באופן מקוון. עליכם לגבות את התביעה במסמכים רפואיים המעידים על התקופה בה לא הייתם כשירים לעבוד, לרבות אישור על אי כושר ההשתכרות, שיפרט על אודות הנסיבות שלא אפשרו לכם לעבוד.
כיצד מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה?
אם חס וחלילה נותר לכם נזק פיזי או נפשי קבוע לאחר קבלת דמי הפגיעה, עליכם להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה, על גבי טופס בל/200. חשוב מאד להגיש את הבקשה סמוך ככל הניתן למועד בו אתם מפסיקים לקבל את דמי הפגיעה, מכיוון שאחרת עלולים להיפגע סיכוייכם לקבלת גמלת הנכות מהביטוח הלאומי. גובה הגמלה שתקבלו יהיה תלוי באחוזי הנכות שייקבעו לכם על ידי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. כמו כן, אם תוכרו כנכים על ידי הביטוח הלאומי, תוכלו להיות זכאים לזכויות והטבות נוספות.
איך מערערים על החלטות הביטוח הלאומי?
אם הביטוח הלאומי דוחה תביעה של חובש רפואת חירום בעניין תאונת עבודה שעולה לכדי נכות רפואית או אי-כושר עבודה, החובש רשאי לפנות לוועדת התביעות של הביטוח הלאומי, בתוך 60 יום מקבלת החלטת פקיד התביעות. החלטת ועדת העררים היא סופית, ולא ניתן לערער עליה – אלא בשאלות של חוק בלבד, בפני בית הדין לעבודה. ניתן לעשות זאת בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה על החלטת הוועדה לעררים.
על החלטות אחרות, שאינן נוגעות לדרגת אי–כושר עבודה או אחוזי הנכות, כגון החלטות פקיד התביעות של הביטוח הלאומי בעניין תקופות העבודה של העובד המבוטח או הכנסותיו, יכול העובד לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה. זאת יש לעשות בתוך 12 חודשים מתאריך קבלת ההודעה על ההחלטה. במסגרת ערעור זה יתבקשו העובד וביטוח לאומי להציג חוות דעת מומחה רפואי, או לחלופין, בית הדין יורה להם לחכות לאבחנתו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין.
האם ניתן להגיש תביעות לגופים נוספים בגין תאונת עבודה, פרט לביטוח הלאומי?
אם עקב תאונת העבודה העובד אינו מסוגל להמשיך לעבוד ולהתפרנס, הוא יכול להמשיך ולקבל קצבה חודשית באמצעות קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים שלו בגין אובדן כושר עבודה. גובה התשלום לו יזכה העובד תלוי בהסדר הביטוחי הספציפי שלו, אולם בביטוחי מנהלים הגובה הכיסוי הביטוחי יכסה את 75% מהשכר הקובע של העובד (השכר הממוצע של העובד ב-12 החודשים האחרונים).
כמו כן, אם יש לעובד פוליסת ביטוח פרטית, כמובן שכדאי לתבוע גם אותה. תביעה כנגד פוליסת ביטוח פרטית יש להגיש עד שלוש שנים מרגע קרות התאונה, כאשר הליך תשלום הפיצויים אינו קשור להליך ההכרה בתאונה בביטוח לאומי. ככל שביטוח לאומי יכיר במקרה כתאונת עבודה, ניתן יהיה להשתמש בקביעה זו בתביעה כנגד חברת הביטוח.
האם ניתן לתבוע את המעסיק באופן ישיר בגין רשלנות?
במקרים בהם המעסיק התרשל (למשל, נתן לחובש רפואת החירום לנסוע ברכב לא תקין לצורך עבודתו, מה שהוביל לתאונת דרכים או מעסיק שלא חידד נהלים שהובילו לקרות התאונה), ניתן יהיה לתבוע את המעסיק, וזאת בנוסף לתביעה כנגד הביטוח הלאומי וחברת הביטוח (ייתכן מאד כי החובש יוכל לקבל כפל פיצויים). אם הגשתם תביעה לביטוח הלאומי, שהכיר בתאונה שלכם כתאונת עבודה, ניתן לעשות שימוש בהחלטה בתביעה האזרחית נגד המעסיק בבית הדין לעבודה.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בהגשת תביעה לפיצויים בגין תאונת עבודה?
כפי שפירטנו לעיל, ישנם קשיים משפטיים רבים בעניין הגשת תביעה בגין נזק שהתרחש בגין תאונת עבודה, ובראשם הקושי להוכיח את הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה להתרחשות הנזק שנגרם לחובש רפואת החירום. לכן, חשוב להיעזר בשירותי עורך דין מיומן ובעל ניסיון בנושא, שיוכל לייצג אתכם מול הביטוח הלאומי בצורה הטובה ביותר, כדי שתוכלו לזכות בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לכם. משרדנו מתמחה במשפט אזרחי ובייצוג עובדים מול הביטוח הלאומי, הן בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי והן בערעורים המוגשים בפני בתי הדין לעבודה, ועורכי הדין שלנו ישמחו לסייע לכם בכל הכרוך בנושא. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.
המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון.
:
:מאמרים מומלצים