חוות דעת מומחה רפואי בתאונת עבודה
תאונות עבודה וקבלת פיצויים בגינן הן עניין שבשגרה, במיוחד בסביבת עבודה הדורשת מאמץ פיזי מצד עובדיה. קבלת פיצויים בשל תאונת עבודה וקביעת גובהם עשויות להיות תלויות באופן משמעותי בחוות דעתו של מומחה רפואי. המאמר הבא יסביר מהי חוות דעת של מומחה רפואי, מדוע היא נחוצה ובאילו מקרים, האם ניתן לקבל פטור מהגשתה, ומה היא צריכה לכלול.
מהי חוות דעת מומחה רפואי ולמה היא נחוצה?
כחלק מהליך ההכרה בתאונת עבודה בביטוח לאומי או על ידי חברת הביטוח, נדרשת לא פעם חוות דעת מומחה רפואי על המקרה. המטרה של חוות הדעת היא לבסס את הקשר הסיבתי הנדרש בחוק בין המקרה שאירע (התאונה) לנזק שנוצר, טרם תשלום הפיצויים לעובד. זאת כדי להבטיח כי אכן מדובר בתאונת עבודה ולא במצב רפואי או חולי עצמאי לתאונה.
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה תהיה כזאת שאירעה תוך כדי עבודת העובד או בעקבותיה. במקרה של עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו או בעקבותיו. במקרים רבים, בעיקר כאשר התאונה לא אירעה במקום העבודה עצמו אלא בעקבותיה, קיים קושי להוכיח כי הנזק שנגרם אכן נבע מהעבודה ועל כן דרושה חוות דעתו של מומחה בתחום.
בנוסף, חוות דעת מומחה רפואית עשויה להידרש גם לאחר הוכחת הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק, וזאת כדי להעריך את היקף הנזק שנגרם לצורך קביעת פיצויים.
באילו מקרים נדרשת חוות דעת של מומחה רפואי?
עובד אשר ניזוק בתאונת עבודה נדרש להגיש בקשה להכרה בתאונה כתאונת עבודה בביטוח לאומי. ביטוח לאומי מאפשר לקבל דמי פגיעה ל-90 יום (שיהוו 75% ממוצע ההכנסות שקיבל העובד בשלושת החודשים הקודמים לתאונה) בכפוף לאבחנה רפואית המעידה על התקופה בה לא ניתן לעבוד. במידה ופקיד ביטוח לאומי דחה את התביעה, רשאי העובד לערער לבית הדין האזורי לעבודה ואז יצטרך לגבות את ערעורו בחוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. עם זאת, בית המשפט עשוי שלא לקבל את המומחה מטעמו של העובד ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
במידה ולאחר קבלת דמי פגיעה לתקופה של 90 ימים יתברר כי הנזק אינו חולף אלא קבוע, יהיה על העובד להגיש בקשה לקבלת גמלת נכות. במצב זה יצטרך העובד להתייצב בפני הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי ולהציג שוב חוות דעת מומחה רפואית בנוגע להיקף הנכות שנגרמה לו. ייתכן כי פעילות מומחה רפואי מטעם העובד תתנהל במקביל לפעילות מומחה רפואי שמונה על ידי ביטוח לאומי.
במידה ובקשת העובד לקבלת גמלה נכות נדחתה, יוכל לערער על ההחלטה בפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 60 ימים. גם במסגרת ערעור זה יתבקשו העובד וביטוח לאומי להציג חוות דעת מומחה רפואי, או לחלופין, לחכות לאבחנתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.
חשוב לדעת כי ככל שמדובר במספר נזקים בשל תאונת עבודה, יש להציג חוות דעת מומחה רפואי לכל עניין ועניין ולהידרש ליותר מומחה אחד.
האם תידרש חוות דעת רפואית גם בהליכים חיצוניים לביטוח לאומי?
כן. עובד שיבחר לתבוע את מעסיקו בתביעה נזיקית בשל התרשלות המעסיק, יצטרך להוכיח קיום קשר סיבתי בין הנזק ובין רשלנות המעסיק בהליך אזרחי בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי, בהתאם לסכום הפיצויים אותו יבקש.
תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018, קובעת:
"רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו."
כך גם במצב זה תידרש חוות דעת של מומחה רפואי מטעם העובד או בית המשפט.
האם ניתן לקבל פטור מהגשת חוות דעת של מומחה רפואי לאחר תאונת עבודה?
תקנה 87(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית אם מצא הצדקה לכך. ואכן, הפסיקה הכירה בשלושה טעמים העשויים לפטור עובד שעבר תאונת עבודה מהגשת חוות דעת מומחה רפואי:
- ישנן סיבות מיוחדות בגינן לא יהיה זה צודק לבקש מהעובד להגיש חוות דעת.
- יש לתביעה סיכוי סביר להתקבל.
- יש ראיות ראשוניות לביסוס הטענה הרפואית, גם ללא צורך בהגשת חוות דעת רפואית.
כלל, יהיה זה עורך דין תאונות עבודה שידע לומר האם העובד עשוי לעמוד בקריטריונים אלו. עם זאת, במידה והעובד לא קיבל פטור תחת אחד מקריטריונים אלו, ולא הגיש חוות דעת של מומחה רפואי, בית המשפט עשוי לקבוע שלא הוכיח את העניין הרפואי לו טען. זאת לאור תקנה 93(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי שקובעת:
"בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לפי תקנות אלה, בעל דין שלא נענה לדרישה או הוראה של בית המשפט לפי פרק זה או שלא נענה במידה מספקת, ואי-ההיענות היתה בלא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון."
מי המומחים הרפואיים הרשאים לכתוב חוות דעת רפואית?
על פי תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022, לא כל רופא רשאי לכתוב חוות דעת רפואית בעניין משפטי. כדי שיהיה מדובר בחוות דעת תקנית, על הרופא המומחה להופיע ברשימת המומחים שהתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973.
נוסף על כך, על הרופא להיות מומחה בנזק הרפואי הספציפי שנגרם מהתאונה, כך שעליו להיות בקיא בפציעה הרלוונטית ולא רק בתחום הרפואה הכללי. לדוגמה, על חוות דעת בעניין זיהומים במערכת הנשימה להיכתב על ידי מומחה בתחום זיהומי ריאות ולא רק על ידי פולמונולוג (רופא ריאות).
מעבר להסמכה בחוק, ישנה משמעות למקצועיות המומחה הרפואי, בעיקר אמינותו והמוניטין לו זכה בהליכים משפטיים קודמים בהם היה מעורב. בנוסף, ישנה חשיבות להתייעצות עם עורך דין תאונות עבודה מומחה בתחום, אשר יוכל לייעץ על הרופא המקצועי והמתאים ביותר לכתיבת חוות הדעת הרפואית במקרה שאירע.
מה צריכה לכלול חוות דעת רפואית?
יש לערוך את חוות הדעת הרפואית בהתאם לסעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, ועל כן עליה לכלול את הפרטים הבאים:
- פרטיו האישיים של המומחה הרפואי.
- הצהרת המומחה הרפואי.
- תיאור הניסיון המקצועי והמומחיות הספציפית של המומחה הרפואי.
- תיאור המתמצת את עובדות המקרה על פי הרשומות הרפואיות, הבדיקות הקליניות שבוצעו וההיסטוריה הרפואית של הנבדק.
- תיאור המקורות עליהם התבסס המומחה הרפואי בכתיבת חוות דעתו, כגון הרשומות הרפואיות, ספרות רפואית, מחקרים רפואיים חדשניים, בדיקות דימות שונות, הנחיות משרד הבריאות ועוד.
- דיון, מסקנות וקביעת חוות דעת בנוגע לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים לתביעה.
כיצד לבחור את המומחה הרפואי המתאים ביותר לתאונת העבודה?
כפי שנאמר קודם, ישנה חשיבות מכרעת לזהותו של המומחה הרפואי ולחוות הדעת אותה יכתוב. לאלו מתווספים המומחיות המקצועית של המומחה והמוניטין אליו זכה בתחום, לרבות אמינותו במקרים דומים בעבר.
כדי לבחור את המומחה הרפואי הטוב ביותר למקרה שלכם כדאי להתייעץ עם עורך דין מיומן בדיני עבודה, וספציפית בתחום תאונות עבודה. עורך דין מנוסה יהיה הגורם הטוב ביותר לייעץ לגבי מומחה רפואי בעל שם ומומחיות רלוונטיים.
משרדנו בירושלים ותל אביב מתמחים בדיני עבודה, עם ניסיון מוכח בתביעות פיצויים בשל תאונות עבודה. נשמח לעמוד לרשותכם.
:
:מאמרים מומלצים