חובת זהירות (מידע משפטי חשוב מפי עורך דין רשלנות ונזקי גוף)
מהי חובת זהירות, ומה חשוב לדעת לגביה? חובת זהירות היא מושג משפטי, אשר נעשה בו שימוש בתביעות העוסקות ברשלנות (לרבות רשלנות רפואית). מושג זה נועד לבחון האם במסגרת תאונה או אירוע בו נזק כתוצאה מרשלנות לכאורה, אדם מסוים היה חייב לנקוט באמצעי זהירות עקב נסיבות כגון תפקידו, סיכון מסוים שניתן היה לצפות, הסתמכות שנוצרה מצד מי שנגרם להם נזק וכדומה.
מהי חובת זהירות בתביעות רשלנות?
תביעות רשלנות, המוגשות בהתאם לפקודת הנזיקין, עוסקות במגוון נושאים. המשותף לכל אותן תביעות הוא כי נטען במסגרתן שגורם כלשהו פעל או נמנע מלפעול באופן שחורג מהאופן שהיה מצופה מאדם סביר, וכתוצאה מכך נגרם לאחר נזק. על אף הכלליות והעמימות של הגדרה זו, היא מאפשרת לכסות קשת רחבה של עילות תביעה פוטנציאליות, ובכלל זה רשלנות של גורמי רפואה, רשלנות של מעסיקים במקומות עבודה, רשלנות של בעלי מקומות ציבוריים ואף רשלנות של עיריות.
ואולם, קיים קושי להוכיח כי גורם מסוים היה אחראי לנזק שנגרם. על מנת לבחון את שאלת האחריות, שעשויה להיות מורכבת למדי בלא מעט מקרים, נקבע מונח משפטי הקרוי ״חובת זהירות״. מונח זה למעשה שואל האם נכון להטיל על נתבעים במקרים ספציפיים של תביעות רשלנות אחריות למנוע את הנזק שנגרם. חשוב להבין את המשמעות של מושג זה, היות ובמקרים רבים הוא עשוי לחרוץ גורלות בתביעות רשלנות.
מה התפקיד של חובת זהירות?
הוכחת קיומה של חובת זהירות ואי מילויה עשויה לתרום להוכחת קשר סיבתי משפטי בין נזק שנגרם ובין רשלנות מצד מי שנטען כי התרשלותו גרמה לנזק. עם זאת, במקרים מסוימים, שיקולים של מדיניות משפטית עשויים להוביל למסקנה כי לאור היעדר קיום חובת זהירות, אין מקום להטלת אחריות נזיקית. בהתאם, חובת זהירות מסייעת ליצור גמישות לצורך הכרעה בתביעות נזיקין בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
כיצד מוכיחים חובת זהירות?
קיימים מבחנים שונים לקביעת קיומה של חובת זהירות, או, לחלופין, לשלילת קיומה. אחד מאותם מבחנים נקרא ״מבחן הצפיות״, אשר נועד לבדוק האם יש מקום לקבוע כי אדם סביר היה יכול להעריך כי הנזק שהתרחש בסיטואציה מסוימת אכן יקרה. מלבד זאת, נבחנים היבטים נוספים, כגון מהות הסיכון, הסבירות להתקיימות הסיכון וכן אמצעי הזהירות שננקטו, או שהיה מקום לנקוט בהם.
בנוסף, נבחנת לעיתים השאלה האם קיימת קרבה משפטית כלשהי בין מי שנטען כי גרמו לנזק ובין הנזק שנגרם בפועל. שאלה זו עשויה להיות רלוונטית, למשל, במקרים בהם מדובר בנזק שנגרם בתוך נכס מסוים. במקרים אלה, ייתכן כי ניתן יהיה לקבוע כי הבעלים של הנכס, או מי שאחראים להפעלתו, היו צריכים לנקוט באמצעי זהירות מסוימים כדי למנוע נזקים בתחומי הנכס. האמור עשוי להיות רלוונטי גם בתביעות נגד גופים ציבוריים, כגון עיריות אשר אירעו מקרי פגיעה בשטחן (כגון החלקה, נפילה או טביעה).
בדומה לכך, אם נטען כי נזק מסוים נגרם באחריות בעל מקצוע מסים, ייתכן כי ניתן יהיה לקבוע כי על בעל המקצוע הייתה חובה לנקוט באמצעי זהירות בשל התמחותו, ואי נקיטה באמצעי זהירות אלה מובילה למסקנה כי התרשל. לדוגמה, במקרה של התחשמלות שאירעה עקב הצבת חוט חשמל חשוף במהלך ביצוע תיקונים של קו חשמל, ייתכן כי ניתן יהיה להסיק כי לו הנתבע היה פועל למניעת גישה של אחרים לחוט החשוף, הנזק כתוצאה מההתחשמלות לא היה מתרחש.
מהי חובת זהירות בתביעות רשלנות רפואית?
בתביעות רשלנות רפואית, בהן נטען לנזקי גוף שנגרמו כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, נדרש להראות כי הייתה חובת זהירות בנסיבות המקרה הספציפיות, וכי בעקבות הפרתה נגרם הנזק הספציפי. לדוגמה, בפסק דין משנת 2003 (בתיק שמספרו דנ״א 7794/98) נקבע כי רופא שיניים אשר עשה שימוש בשיטת טיפול מיושנת וגרם נזק גופני למטופלת שלו (בעת שזו הייתה בת 5) הפר את חובת הזהירות שלו כלפיה. קביעה זו הובילה לפסיקת פיצויים בסכום חסר תקדים של כ-6 מיליון שקלים לתובעת.
באילו סוגי תביעות נוספים נבחנת חובת זהירות?
דוגמה נפוצה לתביעות רשלנות שנבחנת במסגרתן חובת זהירות היא תביעות נגד מפעילים של מקומות בילוי ציבוריים, כגון בריכות, קניונים, חנויות וכיו״ב. אחד מפסקי הדין הראשונים שבו נבחן הנושא הוא פסק דין משנת 1982 (בתיק שמספרו ע״א 145/80). פסק הדין עסק במקרה של נער בן 15 אשר קפץ קפיצת נר לבריכה שהמים בה היו רדודים (בגובה של כ-80 ס״מ). בעקבות זאת, הוא נפגע קשות בגופו ונותר משותק. הנפגע הגיש תביעה נגד מפעילת הבריכה והמועצה המקומית שבה אירעה הפגיעה. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כי בנסיבות המקרה הופרה חובת זהירות כלפי התובע. כלומר, היה צורך לצפות את קרות הנזק ולפעול למניעתו, הן מצד מפעילת הבריכה והן מצד המועצה המקומית שנתנה רישיון להפעלת הבריכה.
דוגמה נוספת היא פסק דין משנת 2006 בתביעה בתיק שמספרו ע״א 1068/05. במקרה זה אירעה תאונת רכיבת סוס, שבה נער בן 17.5 נפצע ונותר בעקבותיה עם פגיעה קונגיטיבית ומוטורית. הרכיבה נעשתה על-ידי מפעילי חוות סוסים שפעלה ללא רישיון בתחומי עיריית ירושלים. הסתבר כי על אף תלונה שהוגשה נגד החווה, עיריית ירושלים לא פעלה לסגירת החווה, ובעקבות המשך פעילותה, אירעה התאונה הקשה. בית המשפט העליון קבע כי הן מפעילי החווה והן עיריית ירושלים הפרו חובת זהירות שהייתה מוטלת עליהם, באופן שגרם לנזק, ובהתאם התביעה התקבלה.
חובת זהירות – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית
במאמר זה הסברנו בהרחבה על משמעות המושג חובת זהירות, והצגנו דוגמאות למקרים בהם הפרת חובת זהירות עשויה להקנות זכאות לפיצויים בתביעות רשלנות. אם יש לכם שאלות נוספות, או צורך בכל ייעוץ או סיוע, ניתן לפנות אלינו ונשמח לעזור. עורכי הדין ממשרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחים בדיני נזיקין, ומסייעים בייצוג וליווי משפטי במגוון הליכי תביעה ומימוש זכויות רפואיות בגין רשלנות רפואית, תאונות דרכים, תאונות עבודה ועוד. ליצירת קשר ותיאום פגישת ייעוץ עם עורך דין מומחה לתביעות נזיקין ממשרדנו לחצו כאן.
:
:מאמרים מומלצים