מהי תאונת דרכים? (מידע משפטי)
מהי תאונת דרכים? ההגדרה המשפטית של המונח ״תאונת דרכים״ נרחבת יותר מההגדרה הסטנדרטית של פגיעה שנגרמה בעקבות שימוש ברכב מנועי (כגון מכונית, אופנוע, משאית, טרקטור וכיו״ב). היא עשויה לחול גם במקרים בהם הרכב עמד במקום, במקרים בהם אירעה פגיעה במהלך טיפול ברכב המנועי ואף כאשר מדובר ברכבים שאינם שגרתיים (דוגמת מלגזה). לאור הגדרה רחבה זו, לא פעם קיים חוסר ודאות בשאלה האם ניתן לסווג אירוע מסוים בתור תאונת דרכים. על מנת להבין טוב יותר מהי תאונת דרכים, הכנו עבורכם את מדריך משפטי זה, בו יסביר עורך דין ממשרדנו, המתמחה בדיני תעבורה, מה קובעים החוק ובתי המשפט לגבי הגדרת תאונת דרכים.
מדוע השאלה ״מהי תאונת דרכים״ כה מורכבת למענה?
כאשר אנו חושבים על תאונות דרכים, לרוב עולה בראשנו תמונה של שני רכבים שהתנגשו ביניהם, או דריסה של הולכי רגל. אף שאכן מדובר בסיטואציות מובהקות של תאונת דרכים, קיים בפועל ספקטרום נרחב למדי של מקרים אשר יכולים להיכנס תחת ההגדרה. החוק בישראל בנושא פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קבע הגדרה רחבה למדי של תאונות דרכים. תחת הגדרה זו יכולים להיכנס לא רק מקרים של נזקי גוף שנגרמו בגין שימוש ברכב מנועי, אלא גם, למשל, מקרים בהם אירעה פגיעה ברכב שחנה במקום אסור. כך גם עשויים להיכלל תחת ההגדרה מקרים בהם חלק חיוני עבור נסיעה של רכב מנועי גרם לפיצוץ או התלקחות, או מקרים בהם נגרמו נזקי גוף עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב.
ההגדרה הרחבה שנקבעה בחוק לשאלה מהי תאונת דרכים גורמת לחוסר ודאות בשאלה מה עשוי להוות תאונת דרכים. כתוצאה מכך, ייתכנו לא מעט מקרים בהם לא ניתן לקבוע בוודאות האם אירוע מסוים יסווג כתאונת דרכים או כסוג אחר של תאונה. החשיבות שבהכרעה בשאלה זו רבה, מאחר שבאירועים שנכללים בתור תאונת דרכים, אין צורך להוכיח אחריות לקרות האירוע על מנת לקבל פיצוי מחברות הביטוח עבור התאונה. כלומר, ניתן יהיה לקבל פיצוי בצורה פשוטה ומהירה בהרבה לעומת הגשת תביעת פיצויים נזיקית ״רגילה״, בה יהיה צורך להוכיח אחריות לאירוע, ובמקרים רבים ייקבע כי נפגעי התאונה תרמו במידה מסוימת לתאונה (אשם תורם) וייפסקו להם פיצויים מופחתים בהתאם. מסיבה זו, חשוב להבין היטב מה יסווג בתור תאונת דרכים ומה קבע בית המשפט בנושא לאורך השנים. להלן נסביר על כך בהרחבה.
מה קובע החוק בנושא תביעת פיצויים בגין תאונות דרכים?
הגדרת החוק למונח ״תאונת דרכים״ היא כאמור הגדרה נרחבת, הכוללת בתוכה לא רק תאונות דרכים ״שגרתיות״ הכוללות התנגשות בין רכבים או דריסת הולכי רגל. החוק קובע כי תאונת דרכים היא ״מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על־ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.״
לאורך השנים בית המשפט פירש את ההגדרה וקבע כללים נוספים בנושא. לדוגמה, בית המשפט העליון קבע בשנת 1997 כי מלגזה, אף שהיא אינה מהווה רכב במובן המסורתי (להבדיל ממכונית או משאית) עשויה להיחשב כרכב מנועי לעניין הגדרת החוק בנושא. עם זאת, יש לבחון בכל מקרה ומקרה האם מלגזה קונקרטית מהווה בנסיבות הספציפיות סיכון תחבורתי דומיננטי. להבדיל מכך, בית המשפט סירב להכיר במקרים אחרים בתור תאונות דרכים, ובכלל זה במקרים כגון שכחת ילדה באוטובוס, באופן שגרם למותה (כפי שנקבע בפסק דין בתיק רע״א 3762/11). במקרה אחר משנת 2006 (בתיק רע״א 10721/05) קבע בית המשפט העליון כי נזקי גוף שנגרמו לנוסעי רכב בעקבות פיצוץ סלעים במהלך סלילת כביש אינם מהווים אף הם תאונת דרכים. במצב הדברים המתואר, קיימים מקרים רבים הנחשבים מקרי קצה, בהם לא ניתן לדעת בוודאות האם הם יסווגו על-ידי בית המשפט בתור תאונת דרכים. על מנת לקבל תמונה ברורה של מצב הדברים, חשוב לפנות לסיוע וייצוג של עורך דין המתמחה בדיני תעבורה ונזיקין במקרים אלה, רצוי בסמוך ככל הניתן למועד התאונה.
מה קובע החוק לעניין התיישנות תביעת תאונת דרכים?
ככלל, קובע החוק כי ניתן להגיש תביעה בגין אירועים המהווים תאונת דרכים בתוך 7 שנים ממועד קרות התאונה. עם זאת, קיימים לכלל זה חריגים שונים, כגון מקרים בהם מדובר בקטינים. לגבי קטינים, הכלל הוא כי ספירת 7 שנות ההתיישנות תחל עם הגיעם לגיל 18. כך גם במקרים בהם נזקי התאונה התגלו במועד מאוחר יותר ממועד התאונה, ולא ניתן היה לגלותם קודם לכן באופן סביר, הדבר עשוי להאריך את תקופת ההתיישנות. למידע נוסף בנושא, ראו מדריך מקיף בנושא התיישנות תאונות דרכים, שהתפרסם באתר משרדנו.
מי רשאים לתבוע בגין תאונת דרכים?
החוק קובע הגדרה מרחיבה לא רק למונח ״תאונת דרכים״, אלא גם למונח ״נפגע״. על פי החוק, נפגע תאונת דרכים יכול להיות כל ״אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה״. הגדרה רחבה זו עשויה לכלול את מי שנהגו ברכב שנפגע בתאונת דרכים, נוסעי הרכב שנפגעו, הולכי רגל שנפגעו, וכל אדם נוסף אשר נגרם לו נזק גוף כתוצאה מהתאונה. החוק הוציא את נפגעי פעולות האיבה מן ההגדרה של תאונת דרכים, מאחר שלגביהם חלות הוראות חוק נפרדות, הכוללות כללים ייחודיים לגבי פיצויים לנפגעי פעולות איבה.
מה עושים כאשר זהות הנהג הפוגע אינה ידועה?
מקרים של תאונת פגע וברח, בהם נהג פגע ברכב אחר או בהולכי רגל, ולא ניתן לאתר את זהות הנהגים, עשויים להיות מורכבים במיוחד. זאת מאחר שגם אם ניתן לסווג את האירוע באופן מובהק בתור תאונת דרכים, לא ניתן לתבוע את הגורם שאחראי לתאונה. על מנת למנוע מצב שבו נפגעי אירועים אלה (המתרחשים, לצערנו, לעיתים קרובות מדי בישראל) עשויה להיות אפשרות לתבוע קרן ייעודית לפיצויים עבור נפגעי תאונות דרכים במקרים אלה, הנקראת ״קרנית״. מידע נוסף על קרן זו והאפשרויות העומדות עבור נפגעי תאונה במקרים אלה, תוכלו למצוא במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו בנושא פיצוי נפגעי תאונות דרכים.
מהי תאונת דרכים – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני תעבורה ונזיקין
במאמר זה הצגנו מידע חשוב לצורך מענה על השאלה המורכבת ״מהי תאונת דרכים?״ והסברנו מי רשאי לתבוע בגינה, עד מתי ניתן להגיש תביעה ומה ניתן לעשות במקרים של תאונת פגע וברח, בה זהות הנהג הפוגע אינה ידועה. לכל שאלה נוספת בנושא, ניתן ליצור קשר עם משרדנו, בירושלים ובתל אביב, ונשמח לעזור. משרדנו מתמחה בדיני תעבורה ונזיקין ומספק ללקוחות המשרד קשת מקיפה של שירותים משפטיים במקרים של תאונות דרכים, נזקי גוף, נזקי רכוש ונזקים נפשיים שנגרמים בעקבות תאונות.
:
:מאמרים מומלצים