התאזרחות בישראל עבור תושבי קבע, קרי, הליך קבלת אזרחות ישראלית עבור מי שכבר נמצא בארץ במעמד תושב קבע, נעשה על פי חוק האזרחות, בהתאם לנוהל משרד הפנים בנושא. את הבקשה יש להגיש מול לשכת משרד הפנים הקרובה למקום מגוריו של תושב הקבע.

משרד עורכי דין כהן, דקר, פקס, ברוש – עורכי דין הגירה לישראל – עוסק רבות בתחום קבלת אזרחות ישראלית עבור תושבי קבע. מאמר זה של עורך דין יהושע פקס יסביר אילו קשיים מתעוררים בהליך קבלת אזרחות ישראלית עבור תושבי קבע, וכיצד ניתן להתגבר על בעיות בהליך התאזרחות מול משרד הפנים.

מי הם תושבי קבע בישראל?

התאזרחות בישראל עבור תושבי קבעתושבי קבע הם תושבי ישראל אשר מחזיקים תעודת זהות ישראלית, לכן זכאים לכל החובות והזכויות הסוציאליות במדינה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וכדומה. ההבדל העיקרי הוא שתושבי קבע אינם אזרחי המדינה, לכן לא מחזיקים בדרכון ישראלי. תושבי קבע מחזיקים בדרך כלל באזרחות של מדינה אחרת. ישנם מספר קטן של תושבי קבע ללא אזרחות אחרת. תושבי קבע ישראלים רבים מתגוררים במזרח ירושלים ומחזיקים דרכון ירדני. ישנם עולים לישראל אשר עלו ארצה על פי בסיס חוק השבות, אולם לא רצו לוותר על אזרחותם הקודמת, לכן ביקשו להישאר אזרחי מדינת מוצאם ולקבל מעמד תושב קבע בישראל. בני זוג אזרחים זרים של אזרחי ישראל אשר אינם נשואים, אבל מקיימים חיים משותפים כידועים בציבור, מקבלים מעמד תושב קבע, לאחר סיום ההליך המדורג מול משרד הפנים.

חשוב לזכור כי בחיי היומיום אין הבדל גדול בין תושבי קבע לבין אזרחי המדינה. יחד עם זאת, תושבי קבע אינם יכולים לבחור בבחירות לכנסת וישנם עוד מספר זכויות אשר שמורות לאזרחי המדינה בלבד. אזרחות ישראלית אינה מבוטל אלא בנסיבות חריגות מאוד. אזרחות ישראלית גם אינה פוקעת לאחר השתקעות האזרח הישראלי מחוץ לישראל. אזרחות מבוטלת רק אם האזרח הישראלי ויתר על האזרחות מרצונו, בהתאם לאמור בחוק. לעומת זאת, תושבות קבע פוקעת אם תושב הקבע עזב את ישראל ומרכז חייו עבר לחו"ל. אולם ביטול התשובות נעשה על די משרד הפנים רק לאחר שבע שנים, אם בכלל.

התאזרחות בישראל עבור תושבי קבע – הקריטריונים של החוק

חוק האזרחות מאפשר לתושבי קבע לקבל אזרחות ישראלית, אם הם עומדים בקריטריונים של החוק. ראשית, תושב קבע נדרש להוכיח כי מרכז חייו הוא בישראל בתקופה שלוש מתוך חמש השנים האחרונות. שנית, תושב קבע המבקש להתאזרח ולקבל אזרחות ישראלית נדרש לשכנע את פקיד משרד הפנים כי הוא השתקע בישראל וכי בכוונתו להישאר בישראל בעתיד. מדינת ישראל אינה רוצה להעניק אזרחות לתושבי קבע אשר זמן קצר לאחר קבלת דרכון ישראלי יעזבו את הארץ. שלישית, ידיעה בסיסית של השפה העברית היא תנאי לקבלת אזרחות ישראלית. רביעית, ויתור על אזרחות אחרת הוא תנאי לקבלת אזרחות ישראלית עבור תושבי קבע. תושב הקבע נדרש להוכיח כי ויתר על אזרחותו הקודמת, או שיחדלו להיות תושבי חוץ כאשר יהיו תושבי ישראל.

פטור מהדרישה לוותר על אזרחות קודמת עבור תושבי קבע שמבקשים אזרחות ישראלית

חוק האזרחות קבע מצבים מסוימים בהם תושב קבע המבקש להתאזרח פטור מהדרישה לוותר על אזרחות קודמת, או פטור מתנאים נוספים בחוק. תושבי קבע חיילי צה"ל או כאלה ששירתו בשירות לאומי, פטורים מהדרישה לוותר על אזרחות קודמת והתנאים האחרים בחוק האזרחות, אולם חייבים להוכיח השתקעות בישראל. בני זוג ידועים בציבור של אזרחי ישראל אשר מחזיקים מעמד תושב קבע ורוצים לעבור הליך התאזרחות בישראל, לא נדרשים לוותר על אזרחות קודמת. עולה לישראל על בסיס חוק השבות בהיותו נין של יהודים (דור רביעי) אשר נמצא בארץ כתושב ארעי (מעמד א-5) רשאי להגיש בקשה לאזרחות בהתאם לנוהל משרד הפנים, גם אם אינו תושב קבע. כמו כן, חוק האזרחות קובע כי שר הפנים מחזיק בסמכות לפטור תושב קבע המבקש להתאזרח מתנאי החוק, אם שר פנים מצא סיבה מיוחדת.

אזרחות ישראלית עבור ילדים קטינים של מתאזרחים

חוק האזרחות קובע כי ילדים קטינים של תושב קבע המבקש אזרחות ישראלית רשאים גם הם לקבל אזרחות ישראלית, זאת בתנאי כי גם הם תושבי קבע ועומדים בקריטריונים של החוק. הבעיה מתעוררת כאשר הילד אזרח מדינה זרה, אבל נמצא בישראל כתושב קבע בחזקת הורה אחד בלבד. מה קורה אם ההורה האחר נמצא בחו"ל, או מתנגד להתאזרחות הקטין? יודגש כי אם ההורה השני מתנגד להתאזרחות הקטין, כל עוד גילו צעיר מ- 18, לא יוכל הקטין לקבל אזרחות ישראלית. אם ההורה השני נפטר, יש להגיש תעודת פטירה מאומת ומתורגמת כנדרש. ישנם מצבים בהם אין קשר של הקטין אם הורה, או לא ידוע היכן נמצא ההורה השני, לכן לא ידוע מה עמדתו לגבי רכישת אזרחות ישראלית של ילדיו. במצבים כאלה ישנו נוהל להגשת תעודות ציבוריות המעידות על המצב המשפטי, לרבות שליחת הודעות לכתובת הרשמית של ההורה שנמצא בחו"ל. אם ההורה שנמצא בחו"ל לא מגיב לפניות אליו, בסופו של דבר מתקבל החלטה ללא עמדתו.

בעיות של תושבי קבע בהליך התאזרחות בישראל

משרד הפנים מקשה בשנים האחרונות על הליך קבלת אזרחות ישראלית עבור תושבי קבע. ראשית, תושבי קבע אשר מבקשים אזרחות ישראלית, בעיקר תושבי מזרח ירושלים, נתקלים לעיתים קרובות בזמני המתנה ארוכים עד לקבלת מועד להגשת המסמכים. שנית, משרד הפנים מטפל בבקשות לאט ומבקש מסמכים רבים להוכחת מרכז חיים בישראל. לעיתים מדובר בדרישה להמצאת מסמכים מיותרים, או מסמכים שקשה להשיג. שלישית, משרד הפנים עשוי לדחות בקשות להתאזרחות עבור תושבי קבע, עקב טענות לעבר פלילי או ביטחוני, גם במקרים בהם לא מדובר בהכרח בעבירות רציניות אשר בגינם תושבי קבע אינם זכאים להתאזרח. רביעית, תושבי קבע לעיתים נתקלים גם בקשיים בהליך הוכחת ויתור על אזרחותם הקודמת, או שהם רוצים לקבל אזרחות ישראלית, אבל אינם רוצים לוותר על אזרחות קודמת. בכל מקרה, משרדנו בעל ניסיון רב בטיפול בבקשות מסוג זה מול משרד הפנים, לכן נשמח לשמוע על בעיות בהליך קבלת אזרחות ישראלית ולייעץ בהתאם.

הגשת הבקשה ללשכת משרד הפנים – התאזרחות בישראל לתושב קבע

הגשת בקשה לאזרחות ישראלית מתבצעת בלשכת משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, הקרובה למקום מגוריו של תושב הקבע. נוכחות אישית של תושב הקבע חובה. תושב הקבע מגיש צילומים של תעודת הזהות הישראלית, הדרכון הזר, או הוכחות על ויתור וביטול אזרחותו הזרה. להגשת הבקשה יש לשלם אגרה על סך 175 ₪ (נכון לשנת 2019). הוכחות לקיום מרכז חיים בישראל בשנים האחרונות, כלומר: תלושי משכורת ממקום העבודה, תעודות של בית הספר של הילדים, צילומים של תשלום חשבונות ארנונה, מים, חשמל וכל ראייה המוכיחה קיום מרכז חיים בארץ. הבקשה נבחנת על ידי מחלקת אזרחות בלשכת האוכלוסין וההגירה ותשובה ניתנת למבקש להתאזרח, תוך מספר חודשים. לעיתים קרובות לאחר הגשת הבקשה ישנה דרישה להשלמת מסמכים נוספים. בהמשך נקבעת למבקש להתאזרח ראיון. בסופו של דבר אם הבקשה מאושרת, תושב הקבע נדרש להגיע למשרד הפנים, להצהיר אמונים למדינת ישראל ומקבל תעודה המעידה על היותו אזרח ישראלי.

כהן, דקר, פקס, ברוש – קבלת אזרחות ישראלית

צרו קשר עם עורך דין מומחה למשרד הפנים אם יש לכם שאלות לגבי הגירה לישראל, או הליך קבלת אזרחות ישראלית עבור תושבי קבע. נשמח לעמוד לקבוע פגישת ייעוץ ולעמוד לשירותכם.

התאזרחות בישראל עבור תושבי קבע

: 03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il