Share on Google+Share on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Facebook

אני או חבר \ קרוב משפחה קיבלנו סירוב כניסה לישראל – מה אפשר לעשות?

איך לבטל סירוב כניסה לישראל? משרדינו (משרד עורכי דין כהן, דקר, פקס, ברוש) מתמחה בנושאי הגירה לישראל, אז שואלים אותנו את השאלה הזאת לעתים קרובות. באתר שלנו יש מספר מאמרים אשר נועדו לסייע לאלו הנכנסים לארץ כתיירים להימנע מקבלת סירוב כניסה לכם ולחברים מחו”ל. אבל במקרה ואיתרע המזל, ואכן סורבה כניסה – המבקר גורש מישראל, וכניסתו בעתיד נחסמת באופן אוטומטי, בדרך כלל לתקופה של עשר (10) שנים. איזו זכות יש לביקורת גבולות לסרב כניסה, מה ההשלכות, וכיצד מבטלים או מקצרים את משך תקופת איסור הכניסה העתידי? במאמר זה, עורך הדין מיכאל דקר יסביר איך לבטל סירוב כניסה לישראל.

איזו זכות יש לביקורת גבולות לגרש אנשים בלי הוכחות?

איך לבטל סירוב כניסה לישראל?במשפט הבינלאומי קבועה זכותה של כל מדינה ריבונית לאשר או לסרב כניסה לשטחה כפי שנראה טוב בעיניה, אף ללא קביעת קריטריונים אובייקטיביים לסירוב כניסה. לפי חוק הכניסה לישראל, לשר הפנים ונציגיו (כולל פקידי ביקורת גבולות) יש את הזכות לחקור, לעצור, ולגרש מבקרים שאינם תושבי או אזרחי ישראל.

לפני התקנות, סירוב כניסה אמור להיות מבוסס על “חשד סביר”. אבל החשד הוא מושג סובייקטיבי על פי התרשמות החוקר. חוסר סבירות של ההחלטה ניתן להוכיח רק בהליך משפטי. הבעיה היא שבית המשפט לערעורים בנושא הגירה לישראל נוטה לפרש “חשד סביר” בצורה רחבה, ולצדד ברשות ההגירה. הטענה כי פקידי ביקורת הגבול לא הוכיחו שחשדותיהם מבוססים היטב, לרוב לא תישא פרי, אלא אם כן מצליחים להוכיח כי ההחלטה נעשתה על פי מידע שגוי, או שמדובר בחוסר סבירות קיצונית ומקרה יוצא דופן.

אבל אפילו לא הסבירו לי למה אני מגורש!

על פי התקנות, בסוף תהליך סירוב הכניסה המסורב אמור לקבל את צו ההרחקה, עם סיבת הסירוב. יחד עם זאת, לעיתים קורה כי מקבלים את צו ההרחקה רק בדיעבר לאחר שמבקשים אותו. באם כבר גורשת מישראל, תוכל לקבל את צו ההרחקה באמצעות פנייה של עורך דינך אל מחלקת חופש מידע של מטה ביקורת הגבולות בירושלים.

עם זאת, ניתן לנחש בקלות את סיבת הסירוב כניסה גם ללא קבלת הדו”ח. רוב רובם של אזרחי מדינות ברה”מ לשעבר ומזרח אירופה הנתקלים בסירוב כניסה לישראל, מסורבים עקב חשש שהם מתכננים לעבוד בישראל באופן לא חוקי, או להשתקע בישראל. מבקרים ממדינות מוסלמיות, בעלי קרובי משפחה ברשות הפלסטינית \ עזה, ופעילים בארגונים התומכים בפלסטינים המקבלים סירוב כניסה, יסורבו על בסיס חשש לביטחון מדינת ישראל. כמו כן, מבקרים רבים מסורבים כניסה כי הם באים לבקר בני זוג או קרובי משפחה, אבל לא הסדירו את כניסתם מראש על פי נוהלי משרד הפנים.

אמרו לי שאני לא מגורש, אלא פשוט מסורב כניסה.

ייתכן ויש הבדל מבחינת הרישום בסטטיסטיקה של משרד הפנים, אך באופן מעשי, סירוב כניסה וגירוש של מבקר במעבר גבול הנם חד. בכל מקרה, המבקר אינו רשאי לבקר בישראל בעתיד. באופן תיאורטי, סירוב הכניסה האוטומטי מוגבל למספר שנים (10 כברירת מחדל). אבל באופן מעשי, בכל ביקור בעתיד פקיד ביקורת פשוט יסרב כניסה עקב “חשד סביר” המבוסס על סירוב הכניסה הקודם. הליך הטיפול בביטול איסור כניסה הוא אותו ההליך.

אולי אפשר לקבל עזרה במחלקה קונסולרית של שגרירות ישראל בארץ המוצא?

מדי שנה, אלפי אזרחי רוסיה, אוקראינה וגאורגיה מגורשים מישראל. לשגרירויות ישראל במדינות אלו אין את הזמן או כוח האדם לעזור לבטל איסור כניסה אף לאחוז מזערי מכלל המסורבים. תיאורטית, ייתכן ומחלקת משרד הפנים בשגרירות במדינות אירופה המערבית (לדוגמה) תוכל לעזור לברר את הסיבה לסירוב הכניסה ולסייע בהליך הסרת הגבלת הכניסה, אולם בדרך כלל מסורבי הכניסה נדרשים לקבל סיוע של עורך דין או קרוב משפחה / חבר אשר נמצא בישראל ופועל מול משרד הפנים בארץ.

יש צורה פשוטה, מהירה, ונוחה איך לבטל סירוב כניסה לישראל?

למרבה הצער, הביורוקרטיה הישראלית לא מאמינה בפתרונות פשוטים. גם במקרה הכי פשוט עליו אפשר לחשוב – המערכת בלבלה בינך לבין אדם בעל שם זהה שכניסתו אסורה, ו”כל” מה שצריך לעשות הוא להביא הוכחות כי אינך אותו אדם ולא צריך לאסור את כניסתך – תהליך ביטול האיסור הוא מסובך וארוך.

מחלקת ביקורת גבולות מקבלת ההחלטות המאזנות בין האינטרס של המדינה לשמור על גבולותיה, לבין האינטרס לאפשר תיירות חופשית וכניסה של תיירים לארץ. מצד אחד, קיימת פגיעה שנגרמת למבקר עקב סירוב הכניסה, מצד שני הפגיעה האפשרית בכלכלת או ביטחון ישראל במידה וחששות פקיד ביקורת הגבולות יוכחו כנכונים. לכן, מבקר המעוניין לבטל סירוב כניסה, חייב להשקיע זמן ומאמץ בהליך ארוך אשר מטרתו להוכיח לרשויות ההגירה כי אין ברצונו לפגוע במדינת ישראל – להשתקע או לעבוד באופן בלתי חוקי, או לפגוע באוכלוסיית המדינה.

אז מה בעצם עושה עורך דין, במידה ואני נעזר בסיוע משפטי?

לאחר שיחת ייעוץ אשר תבהיר את פרטי המקרה, במהלכה יחליטו עורך הדין והלקוח במשותף את תוכנית הפעולה, הלקוח יידרש לחתום על ייפוי כוח. את ייפוי הכוח חובה לאמת בקונסוליה  ישראלית בחו”ל או על ידי חותמת אפוסטיל. ללא ייפוי כוח חתום ומאומת כנדרש אין  לעורך הדין אפשרות לייצג את הלקוח בישראל מול הרשויות.

לאחר קבלת ייפוי כוח, עורך הדין פונה אל מחלקת חופש מידע של רשות האוכלוסין וההגירה, על מנת לבקש את הפרוטוקול של התשאול בנתב”ג. פרוטוקול התשאול מכיל מידע חשוב אשר מסייע לעורך הדין לדעת מה הייתה הסיבה של סירוב כניסה, וכיצד כדאי להכין את הבקשה להסרת הגבלות כניסה.
השלב הבא זה הכנת בקשה להסרת הגבלות ואישור כניסה לישראל. עורך הדין והלקוח מחליטים יחד האם לפנות ישירות אל ראש מחלקת ביקורת גבולות, או למצוא חבר \ בן משפחה ישראלי אשר יסייע להגיש בקשה להזמנת מסורב הכניסה לישראל בלשכת משרד הפנים הקרובה למקום מגוריו של הישראלי. חשוב לקחת בחשבון כי לאחר סירוב כניסה רוב הסיכויים שהמזמין יתבקש להפקיד ערבות בנקאית לטובת משרד הפנים, טרם אישור כניסה של המוזמן הזר.

על בסיס מה מתקבלת החלטה של משרד הפנים?

יש לזכור כי בין השיקולים האובייקטיביים של רשויות ההגירה (מסמכים מוצגים, הוכחות למרכז חיים מחוץ לישראל, הפקדת עברות בנקאית) ישנם גם השיקולים הסובייקטיביים של איזון בין פגיעה אפשרית בישראל, לעומת הפגיעה הנגרמת למבקר כתוצאה מאיסור כניסה לישראל. הרשויות ובית המשפט נוטים להבין ולצדד במבקרים הרוצים לבקר בישראל כדי לעבוד או ללמוד בצורה חוקית, או בתיירים המבקשים להיכנס לישראל על מנת לבקר בני משפחה או בני זוג. מאידך, הפגיעה שנגרמת למבקר שכל רצונו הוא לבקר בארץ הקודש נחשבת כשולית יחסית, וקשה יותר לקבל במצבים אלו אישור כניסה לישראל.

לסיכום, סיכויי ההצלחה של ניסיון לבטל סירוב כניסה לישראל הם גבוהים יותר אצל מבקרים בעלי סיבה “טובה” להיכנס לארץ מאשר אצל תיירים. עם זאת, גם תיירים אשר נחושים לבקר בארץ הקודש יכולים בהחלט להשיג ביטול איסור כניסה מול משרד הפנים.

צור קשר עם עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש בירושלים ופתח תקווה לעזרה משפטית בנושאי הגירה וכניסה לישראל, כולל עזרה בביטול איסור כניסה.

איך לבטל סירוב כניסה לישראל?

:03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il

Share on Google+Share on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Facebook