Share on Google+Share on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Facebook

מהן הסיבות בגללן מבקרים מסורבים כניסה?

אלו סיבות לסירוב כניסה לישראל הן הכי שכיחות? משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש בירושלים ובפתח תקווה מתמחה בהגירה לישראל. אנו מטפלים לעתים קרובות בפניות של מסורבי כניסה לישראל וערעורים כנגד סירוב כניסה לישראל מול משרד הפנים. מאמרים נוספים באתר מתארים את תהליך סירוב כניסה וגירוש מישראל, וכיצד להימנע מכך. מאמרים אחרים מתארים נסיבות ספציפיות של סירוב כניסה, ומידע חוקי בנושא. מאמר זה של עו”ד יהושע פקס, שותף במשרד, מבוסס על נוהל עדכני אשר פורסם על ידי משרד הפנים ביום 20/07/2017 ומסביר מהן הסיבות העיקריות לסירוב כניסה בנתב”ג ובמעברי הגבול.

התשתית החוקית לסירוב כניסה לישראל:

לפי חוק הכניסה לישראל – 1952סיבות לסירוב כניסה לישראל, לשר הפנים שיקול דעת נרחב. הוא יכול לתת או למנוע אישור להיכנס לישראל לכל עובר או מבקר שאינו תושב או אזרח ישראל. החוק מאציל את סמכות שר הפנים לעובדי ביקורת גבולות של רשות ההגירה אשר רשאים על פי חוק גם לגרש ולהרחיק מישראל מבקרים שאינם תושבים או אזרחים. הבסיס החוקי הוא עקרון הריבונות הטריטוריאלית – זכותה של כל מדינה לקבוע מי רשאי להיכנס ולשהות בשטחה. הקביעה יכולה להיות הגיונית ובמלוא כובד הנסיבות, או אפילו שרירותית למראית עין, אך עדיין חוקית לחלוטין. כמובן שהסיבות לסירוב כניסה או גירוש מישראל הן על פי רוב מעוגנות בחוק, בפסיקה, ובהיגיון הבריא, כפי שיפורט מטה.

נוהל טיפול בעוברים במעברי הגבול הבינלאומיים של ישראל קובע כי על פי סמכות שר הפנים, קצין ביקורת גבולות, יכול לחקור, לעכב ולהחליט לסרב כניסה למבקרים המבקשים להיכנס אל שטח ישראל.

החלטה של פקידי משרד הפנים לסרב כניסה לישראל כפופה לביקורת שיפוטית של בית המשפט

בית המשפט העליון בישראל בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, פסק כי שיקול הדעת של שר הפנים אינו מוחלט, אלא החלטות מנהליות לגבי סירוב כניסה לישראל כפופות לביקורת שיפוטית. לפיכך, באם החלטה לסרב כניסה לישראל התקבלה עקב טעות, שיקולים פסולים, או מדובר בהחלטה לא סבירה ולא מידתית, ניתן להגיש ערעור אל ראש מחלקת ביקורת גבולות במטה מנהל האוכלוסין וההגירה בירושלים. באם הערעור נדחה יש להגיש ערר אל בית הדין לעררים.

כיצד מתבצע התשאול במעברי גבול?

כאשר תייר מגיע למעבר גבול (נמל תעופה בן גוריון, נמל או מעבר יבשתי), הוא נדרש להציג מסמך נסיעה (לרוב, דרכון) התקף לתקופה של לפחות 6 חודשים מעבר לתקופת השהייה המתוכננת בפני קצין ביקורת גבולות, ולעבור סדרת שאלות. בקר הגבול ישאל את העובר (או המתכנן לעבור) במעבר גבול אודות פרטי הזהות ויאמת אותם מול מסמך הנסיעה. השאלות הרגילות נוגעות אל מטרת הביקור בארץ וזמן השהייה המתוכנן. הבקר ירשום את הפרטים האלו במערכת ובהתאם לרמת החשד או חוסר החשד שעורר המבקר, יאשר את כניסתו לארץ או יעביר אותו לתשאול נוסף.

במקרה והבקר מרגיש צורך בתשאול נוסף, המבקר עובר ל”עמדת הקו האחורי” או חדר התשאול. שם שואלים את המבקר: האם ביקר בישראל לפני כן, מתי ובמשך כמה זמן. האם גורש או סורב כניסה מישראל אי פעם. האם עבד בישראל, ביקש לעלות לישראל או ביקש מקלט בישראל. מי מחכה לו בישראל, מטרת הביקור, אמצעי מחייה בתקופת השהייה, ועוד. בנוסף, המבקר יידרש להציג ראיות לטענותיו, ויתכן ויתבקש לצור קשר עם חבריו הישראליים אשר ממתינים לו בארץ שיאשרו את דבריו.

במקרה של סירוב כניסה לישראל נציגי משרד הפנים מנפיקים צו הרחקה מישראל ומעבירים את מסורב הכניסה אל מתקן מסורבים על מנת לעלות אותו על טיסה חזרה למדינה ממנו הגיע, בהקדם האפשרי. צו הרחקה זה, אשר כולל את סיבת הסירוב אמור להימסר למסורב הכניסה. באופן מעשי, לא תמיד צו ההרחקה ניתן למסורב הכניסה. יתר על כן אפשר לקבל דו”ח תשאול מלא, תמלול של השיחה בין מסורב הכניסה לבין פקידי ביקורת גבולות, בהתאם לחוק חופש המידע. דו”ח התשאול בדרך כלל נמסר אל עו”ד המייצג את מסורב הכניסה במהלך הערעור כנגד ההחלטה לגבי איסור כניסה לישראל.

מה הן סיבות לסירוב כניסה לישראל?

את הסיבות לסירוב כניסה לישראל ניתן לסווג למספר קטגוריות. בעיקר, מדובר בנושאים של ביורוקרטיה, ביטחון, והגירה.
  • חוסר מסמכים או חוסר אמיתות מסמכים. במקרה ומסמך הנסיעה (הדרכון) או אשרת הכניסה אבדו, הושמדו, זויפו, מעוררים חשד או סותרים אחד את השני.
  • חשש לביטחון הציבור או המדינה – התנהגות אלימה, קיימת מניעה ביטחונית, מידע אודות עבר פלילי, פעילות BDS ועוד.
  • המבקש הגיע ללא אשרה או זימון אשר נדרשים על מנת להיכנס לארץ (לדוגמא, בן זוג של אזרח ישראל או של עובד זר, לרבות בן משפחה מקרבה ראשונה של עובד זר בישראל).
  • חשד כי הנכנס מתכנן לעבוד או להשתקע בישראל באופן לא חוקי.
  • קיים סירוב כניסה ו\או גירוש במהלך ביקור קודם בישראל (יש לשים לב שלא מדובר רק על תקופת סירוב הכניסה האוטומטי. הנוהל מתייחס לכל סירוב כניסה בעבר)
  • חשד לפעילות מיסיונרית.
  • העובר סיים שהות מרבית כעובד זר ו/או עבד בארץ בעבר אולם הגיע כתייר.
  • שהות יתר בעבר של המבקר.

כל חוסר שיתוף פעולה, ניסיון להטעות את נציגי ביקורת גבולות, או כל דבר אשר מעורר את חשדו של המתשאל, יכול להוות סיבה לסירוב כניסה.

אנו מזכירים כי לנציגי ביקורת הגבולות אין חובה להוכיח האשמות אלו, זאת מפני שמספיק “חשד סביר” של המתשאל, על מנת לקבל החלטה לגבי סירוב כניסה.

אלו מבקרים לא יסורבו כניסה עקב הסיבות לסירוב כניסה המפורטות מעלה?

כל מבקר המגיע בשליחות מדינה זרה, עם אשרה דיפלומטית או אשרת שירות, הוראות חוק זה אינן חלות עליו. דיפלומט או נספח דיפלומטי \ עובד שגרירות יעברו תשאול בכניסה לישראל, אך משרד הפנים אינו רשאי לסרב לתת אישור כניסה במקרה זה. רק למשרד החוץ יש את הסמכות לגרש או לסרב כניסה לדיפלומטים זרים לישראל.

צרו קשר עם משרד עו”ד כהן, דקר, פקס וברוש בפתח תקווה ובירושלים במידה ומבקר בישראל סורב כניסה, או יש שאלות לגבי סיבות לסירוב כניסה לישראל, בין אם עקב אחת סיבות לסירוב כניסה המצוינות מעלה או אחרת.

מסורב כניסה לישראל

: 03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il 

Share on Google+Share on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Facebook