קהילת יהדות פרנקפורט – דרכון גרמני לנכדים

יהדות גרמניה הייתה אחד הסמלים המובהקים והתמירים של יהדות אירופה עד למלחמת העולם השנייה. אחת הקהילות המשגשגות בה אשר הרימה אותה למעמד הנישא שלה הייתה יהדות פרנקפורט.

הקהילה המעניינת שנוצרה באופן רשמי בתחילת המאה ה-11, שגשגה מאות שנים על אף חרמות, אפליות ופוגרומים אינספור. מאידך, פרנקפורט הייתה אחת הערים הראשונות שמנהיגיה הוציאו להורג פורעים שביקשו לענות יהודים ולהפריע את הלך חייהם. על כך ועוד במאמר שלפניכם.

מחפשים עורך דין המתמחה בחוק הגרמני על בוריו? במשרדינו שבתל אביב וירושלים צוות דובר גרמנית אשר בקיא בתקנון הגרמני לפרטיו ומסייע ללקוחות המשרד כבר למעלה משנתיים להוציא אזרחות גרמנית וגם אזרחות אוסטרית

קהילת יהדות פרנקפורט

ישנה מסורת גרמנית עתיקה המחזירה את היישוב היהודי בפרנקפורט למאה ה-6. אולם, בהסתמך על רקע כרונולוגי היסטורי, ניתן לקבוע כי הייתה בעיר מהמאה ה-11. בשנת 1074 קבע הקיסר הנרייך הרביעי כי פרנקפורט הינה בין הערים המותרות לישיבה יהודית. זאת בשל היותה מרכז סחר חשוב במרכז גרמניה ורצון הרשויות לנצל זאת בכדי למנף גבוה יותר את כלכלת העיר.

היהודים הראשונים שהגיעו לאחר צו זה היו מהעיר הקרובה וורמס – (וורמייזא / גרמייזא במקורות היהודיים). בשל היותה מרכז סחר חשוב בּוּקְרוּ שווקיה על ידי יהודי העיר תכופות, שבנוסף לא נדרשו לשלם דמי מכס. כך למעשה גדלה התעשייה המקומית. במאה ה-12 חייתה בעיר קהילה מסודרת ומשגשגת, אולם עדיין הייתה זעירה מבחינת גודלה. לא מעט עסקאות שנחתמו בין הקהילה לתושבי העיר מתועדות כיום בספרי העיר.

עם זאת, הציבור הנוצרי המקומי שהיה ברובו עני, לא הכיר בעובדה כי יהודים הופכים בעלי רכוש מבלי שהצטרכו למעול או לרמות. לכן, באופן חוזר היה ההמון מגיע לגטו במספרים של כמה מאות או אלפי גברים בכדי להשחית ולבזוז רכוש יהודי. מעשים אלה היו כנגד החוק המקומי. באמצע המאה ה-13 נרצחו כ-200 מבני הקהילה על ידי פורעים נוצרים, בהם שלושה רבנים וחזן. למעלה מ-70% מבני הקהילה נרצחו והעשרות הנותרים התנצרו מחשש לחייהם.

חיי יהודי פרנקפורט במאה ה-14 ואילך

בשנת 1349 פרצה המגפה השחורה בעיר ובעקבותיה בוטל מעמדם המוגן של היהודים. כתוצאה מכך, הגיעו שוב המונים וטבחו בקהילה כולה. גם אלו שנותרו בחיים העדיפו לשרוף עצמם בתוך בתיהם מאשר לצאת החוצה ולחכות לגורל מר יותר מפני ההמון הזועם. יהדות פרנקפורט הושמדה כליל.

אולם, בשל התפקיד הכלכלי המכריע אותו מילאו היהודים, הוזמנו שוב לעיר לאחר 11 שנים. הפעם בשונה מבעבר החליטו הרשויות להקים את היוּדֶנְגָסֵה – הגטו המפורסם. באופן טבעי אצל יהודים קצב הצמיחה היה גבוה ובתחילת המאה ה-17 עמד על כ-3,000 נפש. עם זאת, נקבע על ידי הרשויות כי הגטו לא יתרחב ומשום הצפיפות המרובה החלו דיירי הגטו לבנות לאורך בנייני קומות. אליה וקוץ בה, למרות שהקהילה שגשגה והישיבות משכו בחורים מרחבי אירופה, הגטו כדרכו של גטו מימי הביניים היה מטונף ומסריח. מה שגרם ללא מעט חלאים וחוסר היגיינה.

לאורך השנים סבלו תכופות על ידי פוגרומים נשנים. אך, הדבר שהציל אותם היה יכולתם לשלם דמי חסות גבוהים מאוד לשלטונות וכך להינצל. בשנת 1624 שוב תקף המון חמוש את הגטו והפיל את חומתו. האחרון לא היה שבע רצון עם מעמדם הנכבד של היהודים, מה גם שחלקם היו חייבים ליהודים כסף והחליט לחסל איתם חשבונות תרתי משמע. אבל, בשונה מיתר הפעמים, כאן התערב הקיסר וביקש להוציא להורג את העבריינים.

הקהילה בתקופה המודרנית

בתחילת המאה ה-18 פסקו הרבנים מלהיות מנהיגים יחידים של העדה הפרנקפורטית ואליהם הצטרפו המשכילים. העדה שנמנתה בין שכבות האליטה הגרמניות ביקשה דעת ומדע ולכן הרבנים כבר לא תפסו חלק משמעותי בקרבה. מאה שנים מאוחר יותר יעמוד וייסד אברהם גייגר את תנועת היהדות הרפורמית בעיר. קהילת העיר משנים אלה עד לשנת 1933 הייתה משגשגת. המשפחה המפורסמת ביותר מבין יהודיה הייתה רוטשילד.

בשנת 1933 עמד מספר הקהילה על כ-33 אלף איש. רוב הקהילה נשלחה בזמן השואה למחנות לודג', דכאו ובוכנוולד, ולכן, בסוף המלחמה נותרו בה קצת יותר מ-500 נפש בסך הכל. כיום צאצאי הניצולים זכאים להגיש בקשה מסודרת לרשויות הגרמניות ולקבל בהליך מסודר את הדרכון הגרמני המבוקש ביותר.

צרו קשר – עו"ד הגירה לגרמניה

המשרד מתמחה בהוצאת אזרחויות של האיחוד האירופי, קרי – אוסטריה, הולנד, רומניה, גרמניה וכו'. למידע נוסף נא ליצור קשר במייל או דרך הטלפונים הכתובים בתחתית העמוד.