פגיעה מאלימות משטרתית

האם ניתן לתבוע פיצויים עקב פגיעה מאלימות משטרתית? קיימות מספר מגבלות העלולות להקשות על תביעה של מי שנפגעו מאלימות או הפעלת כוח על-ידי שוטרי משטרת ישראל, וביניהן הסמכות של המשטרה לעשות שימוש בכוח סביר במסגרת פעילותה והחסינות אשר עשויה להיות מוענקת לעובדי ציבור והחזקה הכללית לגבי תקינות פעילותם של גופים ציבוריים. מי שמצליחים להתגבר על משוכות אלה, עשויים להיות זכאים לפיצויים בסכומים של עד מיליוני שקלים.

משטרת ישראל מהווה הגוף המרכזי שאמון על שמירה על ביטחון הפנים והסדר הציבורי במדינה. אף שבדרך כלל המשטרה אכן ממלאת את תפקידה בצורה תקינה, עולה השאלה מה קורה כאשר שוטרים חורגים מסמכויותיהם ונוהגים כלפי אזרחים באופן הפוגע בהם, שלא לצורך. בשנים האחרונות היינו עדים ללא מעט תלונות בדבר אופן פעולתם של שוטרים מסוימים במשטרת ישראל. בכלל זה, נשמעים לא פעם דיווחים על הפעלת כוח על-ידי שוטרים כנגד אזרחים שלא לצורך, או במידה העולה על הנדרש. לעיתים מדובר באירועים המהווים פגיעה של ממש מאלימות משטרתית, והנזקים שנגרמים בעקבות אירועים אלה עשויים להיות חמורים ביותר. מטבע הדברים, מי שנגרמו להם נזקים במקרים אלה, כגון חבלות גוף, שברים בגפיים וכדומה, ירצו לא פעם להגיש תביעה נגד המשטרה או השוטרים שהם נפגעו מהם.

האם הדבר אפשרי? כלומר, האם ניתן לתבוע שוטר או קבוצת שוטרים שנהגה באלימות כנגד אזרחים, באירועים כגון הפגנות, פעילות משטרתית שגרתית או אירועים אחרים בהן הגיעו שוטרים לזירה? התשובה לשאלה זו מורכבת ולא תמיד חד משמעית. כפי שנמחיש להלן, אף שהחוק בהחלט מאפשר הגשת תביעה נזיקית נגד מי שנגרם להם נזק באופן כללי, קיימות מגבלות ספציפיות לגבי שוטרים, העלולות להפוך את התביעה למסובכת במיוחד.

מה קובע החוק בנושא והיכולת להגיש תביעה בגינה?

פקודת הנזיקין היא החוק העיקרי בישראל אשר לפיו ניתן להגיש תביעות בגין עילות נזיקיות כגון תקיפה, כליאת שווא, רשלנות, עוגמת נפש וכדומה. עם זאת, בחוק נקבע הסדר מיוחד לגבי חסינות עובדי ציבור, ובכלל זה שוטרים. לפי הסדר זה, לא יוגשו תביעות נגד עובדי ציבור בגין מעשים שעשו במהלך מילוי תפקידם, גם אם הם מקימים אחריות נזיקית. עם זאת, החוק אינו חל על מעשים שנעשו ביודעין, מתוך כוונה לגרום לנזק, או תוך שוויון נפש מצד עובד הציבור לגבי האפשרות שמעשהו יגרום לנזק מעין זה. כלומר, החסינות לא תתקיים בכל מקרה שהוא. מעבר לכך, החסינות אינה ניתנת באופן אוטומטי. בתי המשפט קבעו בשורה של פסקי דין כי על עובדי ציבור שמוגשת נגדם תביעה להוכיח כי מתקיימת חסינות בעניינם. בנוסף לכל האמור, חסינות עובדי ציבור חלה על שוטרים במקרים פרטניים, והיא לא מוענקת למשטרת ישראל כגוף.

מלבד הצורך להתמודד עם האתגר משפטי בנוגע לחסינות שוטרים מתביעות נזיקין, חשוב לזכור כי למשטרת ישראל כגוף יש סמכות כללית להפעיל כוח במקרים מסוימים, כגון לצורך פיזור הפגנות, בעת ביצוע מעצר, במהלך מרדף אחרי חשודים וכדומה. עובדה זו עשויה להפחית, או אף לבטל, את עילות התביעה במקרים מסוימים. רק מקרים בהם ניתן יהיה להוכיח כי הכוח הופעל בצורה לא מוצדקת או מידתית, וכי הנזק שנגרם לנפגעים מהווה תוצאה של אותה אלימות, ניתן יהיה לתבוע בפועל. קושי נוסף בתביעות מעין אלה הוא כי באופן כללי, בתי המשפט נוטים להניח מראש כי הגופים הציבוריים, ובכלל זה משטרת ישראל, פועלים בצורה תקינה (הנחה שמכונה בלשון משפטית ״חזקת תקינות המינהל״). לאור כך, תיתכן סיטואציה של פערי כוחות בין התובעים (אזרחים) ובין הנתבעים (שוטרים). אתגרים משפטיים אלה ואחרים הופכים את התביעה בגין פגיעה מאלימות משטרתית למורכבת יותר להוכחה וניהול לעומת תביעות נזיקיות אחרות.

נגד מי תוגש התביעה בפועל וכיצד מגישים את התביעה?

ייתכנו מספר אפשרויות לעניין הגשת התביעה בפועל. לעיתים, ניתן יהיה להגיש את התביעה נגד השוטר או השוטרים המעורבים באלימות הנטענת. במקרים אחרים, ניתן יהיה לתבוע את המשטרה, בתור הגוף המעסיק את השוטרים. קיימים גם מקרים רבים בהם ניתן יהיה לתבוע הן את השוטרים אשר נטען למעורבותם והן את המשטרה. חשוב לדעת כי לצורך הגשת תביעה נגד המשטרה, החוק מחייב להגיש את כתב התביעה לפרקליטות האזרחית במחוז אליו משתייכים השוטרים הנתבעים, ולא למשטרה. עוד יש לדעת כי במקרים בהם יוגש כתב אישום על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח״ש) ויתקיים הליך משפטי נגד השוטרים המעורבים, ייתכן כי ניתן יהיה להגיש תביעה אזרחית נגררת, בכפוף להרשעה בהליך הפלילי. היתרון בתביעה זו הוא בהיעדר הצורך להוכיח מחדש עובדות שהוכחו בהכרעת הדין הפלילית.

דוגמאות מפסיקת בתי המשפט במקרים של תביעה בגין אלימות משטרתית

על אף הקשיים המשפטיים עליהם הסברנו לעיל, חשוב לדעת כי בתי המשפט מקבלים לא פעם תביעות נזיקין המוגשות נגד שוטרים. דוגמה לכך מהעת האחרונה היא פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים משנת 2017 (בתיק שמספרו ת״א 35403-05-10). פסק הדין עסק בתביעה שהוגשה בגין אירוע שבו אדם נסע ברכבו לאחר עבודתו, ועוכב על-ידי רכב משטרתי סמוי. במהלך האירוע תקפו השוטרים את התובע באכזריות, והיכו אותו, תוך שימוש באביזרים שהיו ברשותם כגון מכשיר קשר ופנס. לתובע נגרמה נכות רפואית ונפשית. בית המשפט אמנם דחה את התביעה נגד השוטרים לאור חסינות ציבורית, אך השאיר על כנה את התביעה נגד המשטרה. בפסק הדין, ביקר בית המשפט בחריפות את התנהגות השוטרים, ופסק לטובת התובע פיצוי בסכום כולל של כ-2.1 מיליון ש״ח.

במקרה אחר משנת 2019, בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בירושלים (בתיק שמספרו תא"מ 32521-09-18), הגיש אדם תביעה בהליך מהיר נגד שוטר אשר נגח בראשו, בעת שהיה עצור והמתין להשמתו בבית מעצר. השוטר אף הורשע בגין האירוע בהליך פלילי. אף שהנזק הפיזי היה קל במקרה זה, בית המשפט קבע כי יש להשית פיצויים הן בגין הנזק הפיזי והן בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע. בהתאם, נפסקו לטובתו פיצויים בסך 75 אלף ש״ח (שהם הפיצויים המקסימליים שניתן לפסוק בתביעה בהליך מהיר לפי החוק במתכונתו באותה עת). מקרים אלה מלמדים כי בהחלט ניתן במקרים המתאימים לתבוע פיצויים בגין פגיעה מאלימות משטרתית.

פגיעה מאלימות משטרתית – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני נזיקין ומשפט אזרחי

במאמר זה הסברנו בהרחבה על הדרכים לתבוע פיצויים בגין פגיעה מאלימות משטרתית, וכן על האתגרים הכרוכים בתביעות מעין אלה. אם יש לכם שאלות או צורך בכל ייעוץ או סיוע במקרים פרטניים, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעזור. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני נזיקין ובייצוג נפגעים מאירועי תקיפה, רשלנות וכיו״ב.