האם יורשים רשאים לעשות הסכם חלוקת עיזבון?

מאמר זה דן בשאלה: האם יורשים ישראלים רשאים לעשות הסכם חלוקת עיזבון ביניהם בשונה ממה שצוין בצו הירושה או בצו קיום הצוואה?

אנו מציעים מידע לגבי הטפסים הנדרשים לצווי ירושה כמו גם צווי קיום צוואה במאמרים אחרים.

סדרת מאמרים זו

משרדנו מתמחה במספר תחומים, ובכללם דיני הירושה בישראל. מאמר זה הוא אחד מסדרה של מאמרים המתמקדים באספקטים השונים של חוקי הירושה, בהסתמך על ההוראות בעברית באתר האינטרנט של משרד המשפטים ותחת רשם הירושות. לקריאה נוספת, ראו את אוסף המאמרים בנושאי ירושה.

סעיף 110(א) לחוק הירושה קובע כי נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית משפט.

היורשים רשאים לעשות הסכם לחלוקת הנכס בינם לבין עצמם במתווה השונה מהחלוקה שצוינה בצוואה בהתאם לחוק או כפי שנקבע בצוואה. למרות זאת, חשוב לציין שהדבר אפשרי כל עוד הנכס אינו נמצא בבעלות משותפת של היורשים.

על מנת שהסכם החלוקה יהיה תקף, יש לכתוב את ההסכם הנוגע לחלוקת הנכס, הסכם שונה ממה שצוין במקור, ולהסביר את ההסכם המסוים בין היורשים.

התערבות של צדדים נוספים

ניתן להגיש הסכם חלוקה בין יורשים לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לאשרו, אך אין חובה לעשות זאת.

כאשר קיים מנהל עיזבון – הוא רשאי להציע לבית המשפט לבצע הסכם חלוקה, וזאת אף ללא הסכמתם של כלל היורשים.

רשם הירושות לא יהיה חלק מהסכם זה ולא יציין זאת בצו הירושה או בצו קיום הצוואה.

השיקולים בחלוקת העיזבון

אחד השיקולים המרכזיים שבגינו ירצו היורשים לערוך הסכם חלוקת עיזבון הוא מיסוי מתחום המקרקעין: פעולת ההורשה איננה נחשבת עסקה במקרקעים, ומכאן שאינה חייבת במס. וכך גם העברת חלקים מהירושה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון – מהווה הורשה ולא חייבת כל מס. חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לא תיחשב כמכירה לעניין החוק, ובלבד שלא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה על נכסי העיזבון.

חלוקת העיזבון היא פעולה שחשוב לבצע רק לאחר ששוקלים את כלל השלכותיה הרוחביות, זאת מאחר והדבר נוגע גם בהיבטי מיסויים של העזבון, וכן בשאלות של מיסוי מקרקעין.

הסכם החלוקה יכול להתייחס לעיזבון כולו או לחלק ממנו ואין חובה להיקף מינימלי.
הצדדים להסכם חלוקת העיזבון הם היורשים, והיורשים בלבד, בין אם על פי דין או על פי צוואה. יחד עם זאת, אין חובה כי יהיה מדובר בכל היורשים ויתכן הסכם חלוקה בו שותפים חלק מן היורשים בלבד
היורשים יכולים לחלק את העיזבון בכל צורה שיחליטו ביניהם בהסכם, כולל חלוקה שונה מזו הקבועה בצוואה או בדין.
הסכם חלוקת העיזבון תקף וכוחו יפה מרגע חתימתו ואין כל חובה לאשרו בפני בית המשפט. השימוש בו נעשה ע"י הצמדתו לצו ירושה או צו קיום צוואה, בעת הגשתם לגורם הרלוונטי, וכך הופכים אותו לחלק אינטגרלי מהוראות חלוקתו של העיזבון.

הסכם חלוקת עזבון ע"פ צו בית משפט

כאשר אין היורשים מסכימים בנוגע לאופן חלוקת העיזבון, ייתכן והמחלוקת תגיע לפתחו של בית המשפט, אשר יחליט בנידון. יהיו מקרים שבהם תהיה לאחד היורשים קדימות לרכישת הנכס מהעיזבון, כאשר הוא אינו ניתן לחלוקה או אם מכירתו של הנכס תגרום לירידה בערכו. כן קיימים מקרים שבהם לא ניתן לחלק את הנכס, ואז יימכר או למרבה במחיר מבין היורשים, כך שהדבר ייטיב על כולם.

האם ההסכם צריך לשקף חלוקה שוויונית בין היורשים?

התשובה הקצרה היא – לא. הסכם החלוקה יכול להיות מנוסח בשלל אופנים, כל עוד הוא מסוכם ע"י הצדדים המעורבים בו והחלוקה החדשה שהוא מציע מקובלת על כולם. מכאן שגם אם ההסכם מציע חלוקה לא שוויונית אך מקובל על כולם – הוא יהיה בעל תוקף משפטי.

מאחר ומדובר בהסכם מורכב, ובו דברים רבים שעליהם יש להקפיד במסגרת ניסוחו – מומלץ מאוד לפנות אל עורך דין לענייני צוואות וירושות, זאת על מנת לקבל ממנו ייעוץ והדרכה בכל הנדרש במסלול להסכם חלוקת העיזבון והפיכתו לבעל תוקף חוקי. ניתן לפנות לעורך דין אחד אשר ייצג את כלל הצדדים וישקף את כל רצונם, וכן ניתן לפנות לעורכי דין באופן פרטני, אשר ייצגו כל צד להסכם בנפרד. כך או כך – חשוב מאוד לערב גורמים מקצועיים בהליך!

האם ניתן להתחרט לאחר שנחתם הסכם חלוקת עיזבון?

כשם שנדרשת הסכמתם הכוללת של כל המעורבים כדי ליתן להסכם חלוקת העיזבון תוקף חוקי – כך נדרשת אותה ההסכמה על מנת לבטלו באופן חוקי. במידה ולא מצליחים להשיג הסכמה זו, ניתן לפנות לבית המשפט באמצעות עורך דין לשם הגשת תביעה, וזאת בתנאי שמתקיימות נסיבות המצדיקות את ביטולו של ההסכם, אשר ביניהן יכולות להיות הטעיה, מרמה, חוסר תום לב, היעדר גמירות דעת ועוד. יחד עם זאת יצוין כי אין מדובר בתביעה פשוטה כלל – זאת מאחר ועסקינן במסמך חתום המלמד על הסכמתם של כלל המעורבים בו, ועל כן הנטל בו יאלץ לעמוד התובע בעתירתו לבטלו – יוטל על כתפיו בלבד ויהא גבוה במיוחד.

לסיכום – הסם חלוקת עיזבון – מומלץ לבצע או שדווקא להימנע?

מאחר ולכל מקרה נסיבותיו הפרטניות והייחודיות – אי אפשר לקבוע מסמרות כבר בשלב ראשוני זה ולגרוס אם מדובר בפתרון יעיל וישים לכל מצב ומצב. אך מאחר ויתרונותיו הם רבים, וחסרונותיו הם לעיתים בלתי ניתנים לחיזוי ע"י גורמים שאינם מקצועיים – מומלץ מאוד להימנע מחתימה על הסכם שכזה ללא הידע הנדרש לשם כך וללא ייעוץ מוקדם עם הגורמים הרלוונטיים בתחום. זאת נכונה כפליים לאור הקושי הרב שבביטולו של ההסכם מפאת אי הבנתו עד סופו – דבר שיתקשה התובע להוכיח ולהצדיק אל מול בית המשפט, בהליך שלרוב יהיה ארוך ומייגע.

על כן ניתן לומר בפה מלא – לא חותמים על הסכם חלוקת עיזבון ללא עורך דין שמתמחה בתחום הצוואות והירושות בשום מקרה! במעמד הרלוונטי, בעודכם רוצים לקבל החלטות נבונות ונכונות בכל הנוגע להסכם חלוקת העיזבון – מומלץ לכם להתייעץ עם עורך הדין בשלב מוקדם ככל הניתן.

משרד עורכי הדין שלנו – מומחים בדיני משפחה וירושה ככלל והסכמי עיזבון בפרט.

עצם הפנייה כבר תשפוך לכם אור על השאלה הראשונית שהיא אם בכלל כדאי לכם לחתום על הסכם חלוקת עיזבון במקרה הקונקרטי שניצב בפניכם, כמו כן יסייע לכם הדבר בהגשמת מיטב הפוטנציאל שלכם בירושה ולמיקסום של זכויותיכם כיורשים.