בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין
עורכי הדין והמתמחים במשפטים בישראל כפופים לכללים שונים בענייני אתיקה מקצועית, כשהשיפוט בגין עבירות המשמעת מסור ללשכה, באמצעות בתי הדין המשמעתיים שלה. מכוח מה פועלים בתי דין אלה, כיצד נראים ההליכים המתנהלים בפניהם? מה הם סמכויות בית הדין המשמעתי הארצי? על כל אלה ועוד יסביר מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה למשפט אזרחי ואתיקה מקצועית, במאמר זה.
מכוח מה פועלים בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין?
לשכת עורכי הדין, שמאגדת את עורכי הדין במדינת ישראל ומעניקה להם רישיונות לפעול בפעולות שיוחדו למקצוע, היא גוף סטטוטורי – כלומר גוף שהוקם מכוח חוק, ויש לו סמכויות חקיקה, ביצוע ושיפוט. החוק שמסדיר את פעילות הלשכה הוא חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. תפקידי הלשכה מוגדרים בסעיף 2 לחוק, כשסעיף 2(3) קובע כי הלשכה תקיים שיפוט משמעתי לגבי עבירות משמעת של עורכי דין ומתמחים. עבירות אלה קבועות בעיקר בחוק לשכת עורכי הדין ובכללי האתיקה המקצועית שהותקנו מכוחו בשנת 1986, אשר מתייחסים ליחסיו של עורך הדין עם לקוחו, עם חבריו למקצוע ועם בית המשפט.
ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים הם מוסדות הלשכה האמונים על שמירת האתיקה המקצועית של עורכי הדין
סעיף 6 לחוק לשכת עורכי הדין קובע את מוסדות הלשכה, ובהם: ועדות אתיקה מחוזיות וועדת אתיקה ארצית, בתי דין משמעתיים מחוזיים ובית דין משמעתי ארצי. ניתן להקביל את ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין לפרקליטות, שמחליטה האם להגיש "כתב אישום" כנגד עורך הדין או המתמחה – בדמות הגשת קובלנה לאחד מבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין – בעוד שבתי הדין המשמעתיים פועלים בדומה לאופן בו פועלים בתי המשפט האזרחיים, תוך ניהול דיוני הוכחות בהם מובאות ראיות הצדדים.
מה ההבדלים בין ועדות אתיקה ובתי דין ברמה המחוזית לבין הרמה הארצית?
ועדות אתיקה מחוזיות: סעיף 12 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי הלשכה תהיה מחולקת לשישה מחוזות, בהתאם למחוזות בתי המשפט המחוזיים בישראל: מחוז ירושלים, מחוז תל אביב, מחוז חיפה, מחוז נצרת, מחוז באר שבע ומחוז מרכז. ככלל, מטופלות התלונות על עבירות אתיות של עורכי דין על ידי ועדות אתיקה מחוזיות של לשכת עורכי הדין, שדנות בתלונות שמוגשות כנגד עורכי הדין שמשתייכים לאותו מחוז. ועדת אתיקה מחוזית מוסמכת לדחות את התלונה, לרשום אזהרות לעורכי הדין או להגיש קובלנות בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של אותו מחוז. אם החליטה ועדת אתיקה מחוזית להגיש קובלנה נגד עורך דין, היא תנוהל על ידי פרקליט מטעם הוועדה שהחליטה על הגשתה.
בתי דין משמעתיים מחוזיים: סעיף 15 לחוק לשכת עורכי הדין קובע שבכל אחד מהמחוזות יהיה בית דין משמעתי, אשר חבריו ימונו על ידי ועדת המינויים של הלשכה (ר' בסעיף 18 ד לחוק) – לתקופה של ארבע שנים. בית דין משמעתי מחוזי מוסמך להטיל סנקציות בדרגות חומרה שונות כנגד עורכי דין המורשעים על ידיו בביצוע עבירות אתיות (ר' פירוט בהמשך המאמר).
ועדת האתיקה הארצית: במקרים בהם מחליטה ועדת אתיקה מחוזית לגנוז תלונה, רשאי מתלונן לפנות לוועדת האתיקה הארצית על מנת שתבחן פעם נוספת את התלונה, ואם היא מחליטה להגיש קובלנה אתית כנגד עורך דין, תתברר הקובלנה בבית דין משמעתי מחוזי – בדומה להגשת תלונה על ידי ועדת אתיקה מחוזית.
בית הדין המשמעתי הארצי – ערכאת ערעור: על פי סעיף 70 לחוק לשכת עורכי הדין, על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי רשאים לערער בזכות לבית הדין המשמעתי הארצי: הנאשם, הקובל, ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה (אף אם לא היו קובלים בעצמם). בתי דין המשמעתיים (מחוזיים וארציים) יושבים בהרכב של שלושה חברים, כאשר בראש ההרכב יושב אב בית הדין האחראי על ניהול הדיון ומתן החלטות שונות. על פי סעיף 65א לחוק לשכת עורכי הדין, הדיונים בבתי הדין המשמעתיים (מחוזיים וארציים) יתנהלו בדלתיים פתוחות, אלא אם כן יחליט בית הדין אחרת מהטעמים הנקובים בסעיף 65א(ב) בחוק.
האם ניתן לערער על החלטת בית הדין המשמעתי הארצי?
על פי סעיף 71 לחוק, רשאים הגורמים הנ"ל (הנאשם, הקובל, ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה) לערער על החלטת בית הדין המשמעתי הארצי בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי ניתן להגיש ברשות לבית המשפט העליון.
מיהם הדיינים בבתי הדין המשמעתיים המחוזיים?
על מועמד להיות דיין בבית דין משמעתי מחוזי לעמוד בכל הקריטריונים הבאים: חמש שנות חברות לפחות בלשכת עורכי הדין; עיסוק פעיל בעריכת דין; העדר הרשעות בעבירות משמעת או בעבירות פליליות; חברות בבית הדין המשמעתי פחות משלוש קדנציות (בנסיבות מיוחדות יישקל מינוי לכהונה נוספת).
מיהם הדיינים בבית הדין המשמעתי הארצי?
על מועמד להיות דיין בבית הדין המשמעתי הארצי לעמוד בכל הקריטריונים הבאים: שמונה שנות חברות בלשכה לפחות; עיסוק פעיל בעריכת דין; העדר הרשעות בעבירות משמעת או בעבירות פליליות; חברות בבית הדין המשמעתי פחות משלוש קדנציות (בנסיבות מיוחדות יישקל מינוי לכהונה נוספת(.
כיצד מתנהל דיון בבתי הדין המשמעתיים?
ההליכים בבתי הדין המשמעתיים מתנהלים לפי סדרי דין שנקבעו בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015. לאחר ניהול הדיון, במסגרתו שומע בית הדין את טענות וראיות הצדדים, מחליט הרכב בית הדין אם קיים יסוד להרשיע את הנקבל או לזכותו. באם הורשע עורך הדין, ייקבע עונשו בהתאם לעונשים הקבועים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין (ר' להלן).
מהם העונשים שרשאי להטיל בית דין משמעתי על עורך דין או מתמחה?
בסעיפים 69-68 לחוק לשכת עורכי הדין נקבע אילו עונשים, והחלטות אחרות, רשאי להטיל בית הדין המשמעתי.
העונשים כוללים (סעיף 68): אזהרה; נזיפה; קנס בסכום של עד 25 אלף שקלים לכל עבירה – שישולם לקופת הלשכה; השעיה מן הלשכה (לרבות השעיה על תנאי) לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים; הוצאה מן הלשכה.
החלטות נוספות, שאינן עונשיות, כוללות בין היתר (סעיף 69): לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות משפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית הדין; לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו; לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים – חיוב שכזה אינו פוטר את עורך הדין מאחריות אם מוגשת נגדו בנוסף גם תביעה אזרחית; לצוות על פרסום פסק הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, בהתאם לקביעת בית הדין. עם זאת, אם בית הדין המשמעתי מטיל בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, בציון שמו של הנאשם.
היכן ניתן לקרוא את פסקי הדין של בתי הדין המשמעתיים?
ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מפעילה מאגר מידע משפטי בשם "פדאור אתיקה", אשר בו ניתן לעיין בחינם בפסקי הדין היוצאים תחת ידיהם של בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, דברי חקיקה, כמו גם פסיקה של בתי המשפט בנושא האתיקה המקצועית.
פנייה לעורך דין בענייני אתיקה
אם אתם מתעניינים בנושא אתיקה מצועית, בין אם בתור לקוחות שרוצים להגיש תלונה משמעתית נגד עורך דין, או שאתם בעצמכם עורכי דין הנאלצים להתגונן כנגד קובלנה בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, חשוב להתייעץ עם עורכי דין שמתמחים במגוון ענפי המשפט האזרחי ובאתיקה מקצועית של עורכי דין לפני שמחליטים מה לעשות. עורכי הדין של משרדנו, הממוקמים בשני סניפים – בירושלים ובתל אביב – מתמחים במשפט אזרחי בכלל, ובאתיקה מקצועית של עורכי דין בפרט. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה, ונשמח לסייע לכם.
המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון.
:
:מאמרים מומלצים