עורך דין הגירה לישראל

איתן ברנס

אחרי שלוש וחצי שנים ושני משרדי עורכי דין שלא הצליחו לעזור בסכומים מטורפים שהשקעתי ולשווא. הגעתי אל המשרד של עורך דין מיכאל דקר, ותוך חודשים ספורים הצלחנו יחד להגיע לכך שיש לבן שלי מעמד במדינת ישראל. ועוד לקחו על עצמם לעזור בדברים נוספים. תודה ענקית לכל המשרד ובמיוחד לנטעלי שעזרה והסבירה על כל דבר עם המון המון סבלנות!

כלל מאמרי המשרד בנוגע להגירה ועליה לישראל ותפקידו של עורך דין הגירה לישראל

מהי מדיניות ההגירה של ישראל?

ישראל מוגדרת בחוקי היסוד שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, בית לאומי לעם היהודי. על כן, מבחינת זכות ההגירה וקבלת אזרחות ישראלית יש עדיפות לבעלי זכות עליה על בסיס חוק השבות – יהודים וצאצאים של יהודים. אבל ישראל גם חלק מהכפר הגלובלי, וכפופה לחוקים בינלאומיים, ההגירה לישראל פתוחה בפני אזרחים זרים שהם בני זוג של ישראלים, מבקשי מקלט, עובדים מומחים, מתנדבים, סטודנטים, אנשי דת, ועוד. לכל אחד מאלו ישנו סוג שונה של אשרת שהייה בישראל, אשרת הליך קבלתה ללא סיוע עורך דין הגירה לישראל עשוי להיות מסובך.

מה מציע משרד עורכי דין הגירה?

במשרד עורכי הדין שלנו, בעל סניפים בתל אביב ובירושלים, פועלים עורכי דין המתמחים בדיני הגירה לישראל. עורך דין הגירה לישראל עוסק בהיבטים רבים הכרוכים בכניסה לישראל ושהייה בה, ומייצג לקוחות פרטיים ומסחריים (תאגידים, חברות, עמותות וכיו״ב) מול לשכות רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים בכל רחבי הארץ, בכל הקשור להסדרת מעמד בישראל.

להלן עו״ד יהושע פקס, שותף במשרדנו ועורך דין המתמחה בהגירה לישראל, העומד בראש מחלקת הגירה לישראל במשרדנו, יפרט על נושאים בהם יוכל לבוא לעזרתכם עו"ד הגירה. ניתן למצוא מידע רב נוסף בנושא דיני כניסה והגירה לישראל ברשימת המאמרים המתעדכנת באתר משרדנו.

המורכבות המשפטית בתחום ההגירה לישראל

מדינת ישראל היא מדינה אשר מתאפיינת בדינמיות רבה בכל הקשור להגירה אליה. מאז קום המדינה ישראל קלטה מהגרים רבים, רובם בני ובנות העם היהודי או צאצאים של יהודים אשר עלו לארץ בהתאם לחוק השבות. יחד עם זאת, כחלק מתופעה גלובאלית של הגירה, מדינת ישראל הטילה עוד ועוד הגבלות במשך השנים על כניסה לשטחה והסדרת מעמד עבור אזרחים זרים.

כיום, לצד האפשרות לעלות לישראל מכוח חוק השבות, מתאפשרת הגירה לישראל על פי חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל, לצורך איחוד משפחות או שהייה זמנית בארץ בהתאם לאשרות השהייה בישראל. הטיפול בבקשות לפי נהלי משרד הפנים לצורך קבלת מעמד כרוך בהתמודדות עם לא מעט ביורוקרטיה, ולכן מצריך לא פעם הסתייעות בעורך דין מומחה לדיני הגירה. להלן נפרט על קבוצות עיקריות של נושאים בהם עוסק עורך דין לענייני הגירה לישראל.

מהן הערכאות המשפטיות שמטפלות בנושאי הגירה בישראל?

אם רשות האוכלוסין וההגירה מסרבת לבקשה מסוימת שהגשת, ניתן לרוב להגיש ערר פנימי בתוך 21 ימים לאותה לשכה בה התקבלה ההחלטה או אל מטה רשות ההגירה בירושלים.

אם הערר הפנימי נדחה, ניתן להגיש לערר אל בית הדין לעררים: בשנת 2014 נכנס לתוקף תיקון 22 לחוק הכניסה לישראל, במסגרתו הוקם בית הדין לעררים שהוא בית דין מנהלי המהווה ערכאה ראשונה לביקורת בנושא החלטות רשות האוכלוסין וההגירה בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בה ובענייני אזרחות. ישנם בתי דין לעררים במחוזות ירושלים, תל אביב והמרכז, באר שבע והדרום וחיפה והצפון.

לבית הדין לעררים יש את אותה סמכות שיפוט שיש לבית משפט לעניינים מנהליים. התיקים מתבררים בפני דייני בהרכב של דן יחיד. על פסק דין של בית דין זה ניתן לערער בזכות בפני בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

באם החלטת בית הדין לעררים אינה עולה בקנה אחד עם רצון המערערים אפשר להגיש ערעור אל בית המשפט המחוזי, ולבסוף אפשר להגיש ערעור (ברשות) בפני בית המשפט העליון.

דרכון כמו זה שבתמונה הוא מבוקש ביותר בקרב זרים המסדירים את מעמדם בישראל ומעוניינים להפוך לישראלים מן המניין. עו״ד הגירה לישראל עוסק, בין היתר, בהתאזרחות על פי חוק האזרחות ובהחלפת מעמד מתושבות קבע לאזרחות עבור זכאים לכך. בין מי שזכאים למעמד אזרח באופן כמעט אוטומטי נמנים מי שעושים עלייה על פי חוק השבות. כלומר, יהודים, בנים של יהודים או נכדים של יהודים. במקרים מסוימים, ניתן לקבל מעמד בישראל עבור נין של יהודי ("דור רביעי ליהודי").

עורך דין הגירה לישראל

עו״ד הגירה לישראל עוסק רבות גם בהליכי איחוד משפחות, שהם הליכי הסדרת מעמד עבור תושבים פלסטינים החיים במשותף עם אזרחים או תושבי קבע ישראלים. הליכים אלה אינם פשוטים, לאור ההגבלות המיוחדות שהוטלו בחוק על הליכים אלה.

מקרים נוספים בהם קבלת אזרחות עשויה להיות מורכבת וממושכת הם המקרים של בקשות להסדרת מעמד בישראל מכוח נישואין וחיים משותפים לבן זוג זר, עבור זוגות שהנם נשואים או חיים כידועים בציבור. הליכים אלה מתקיימים בהתאם לנוהל משרד הפנים בנושא.

הליכים אלה דורשים לא פעם הזמנת בן זוג זר לישראל, כאשר בני הזוג הזרים אינם שוהים בישראל. על בסיס המסמכים הנדרשים עבור ההליך, יוכלו בני הזוג הזרים לקבל תושבות ארעית. בהמשך, ובכפוף לעמידה בנהלים, ניתן לבקש תושבות קבע עבור בני הזוג הזרים, ולעיתים גם אזרחות ישראלית.

קיימת שורה של מקרים נוספים בהם ניתן לפעול להסדרת מעמד של תושבות קבע או אזרחות עבור אזרחים זרים המעוניינים לחיות בישראל. מקרה בולט הוא המקרה של מתן מעמד להורים קשישים ובודדים של אזרחים ישראלים. מקרים נוספים ומורכבים יותר הם המקרים של בקשות למעמד מטעמים הומניטריים או רפואיים ומימוש זכאות על פי נהלי מנהל האוכלוסין וההגירה לישראל. מקרים אלה נוגעים לנתינים זרים אשר חזרה למדינתם עלולה לסכן את חייהם באופן ממשי. אחת הדוגמאות המרכזיות למקרים אלה היא סוגיית הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. למשרדנו ניסיון רב בטיפול בבקשות למעמד בישראל בשל כל המקרים הנ״ל, לצד מקרים נוספים.

אשרות כניסה, סוגי ויזות לישראל

קיימת קשת רחבה של מקרים בהם אזרחים זרים זקוקים לאשרת (ויזת) שהייה בישראל. זהו אחד מהעיסוקים השוטפים העיקריים של עו״ד הגירה לישראל, המסייע לאזרחים זרים וקרוביהם בישראל בהליכי ההזמנה לישראל והסדרת הוויזה עבורם. המקרה הנפוץ ביותר בשנים האחרונות הוא זה של אשרות ביקור בארץ לתיירים.

ויזות אלה אינן תמיד ניתנות באופן אוטומטי עם ההגעה לישראל, ואזרחי מדינות רבות (כגון טורקיה, סין ומדינות רבות ביבשות אפריקה ואסיה) נדרשים להגיש בקשה לקבלת ויזה לישראל מבעוד מועד. כמו כן, במקרים מסוימים מונהגת מדיניות המגבילה כניסת תיירים לישראל. דוגמה מובהקת לכך היא תקופת משבר הקורונה.

לצד ויזת תייר, עורך דין העוסק בהגירה לישראל מסייע בהנפקת אשרות עבודה לעובדים זרים, לרבות אשרות עבודה לעובדים בתחום הסיעוד ואשרות עבודה מסוג ב/1 לעובדים זרים מומחים. כמו כן, הוא מטפל בבקשות לאשרות עבור סטודנטים זרים המגיעים ללמוד בישראל, אשרות לספורטאים, אשרות למתנדבים בתחומי פעילות שונים, כגון אשרות לאנשי דת וארגונים הומניטריים בינלאומיים הפועלים בישראל.

תחום נוסף אשר צובר תאוצה בשנים האחרונות הוא התחום של מתן אשרות לישראל עבור אזרחי ארצות הברית אשר משקיעים בכלכלה הישראלית. אשרות אלה נכנסו לתוקף בשנת 2019, והן מאפשרות לאמריקאים לקבל אשרת משקיע זר בישראל. אשרות אלה נועדו לקרב בין המדינות ולחזק את הקשרים העסקיים והכלכליים ביניהן, אשר כידוע תורמים רבות הן לארצות הברית והן לישראל.

תחום נוסף שבמסגרתו מוענקות אשרות הוא התחום של אשרות עבור חסידי אומות העולם וצאצאיהם. בנים ונכדים של אזרחים זרים אשר סייעו ליהודים בתקופת השואה ומוכרים כחסידי אומות העולם ע״י ארגון יד ושם, זכאים לקבל מעמד חוקי בישראל בהתאם לנוהל משרד הפנים למתן אשרת שהייה בישראל לחסידי אומות העולם. עורך דין הגירה לישראל מסייע בטיפול בתהליך לקבלת ויזות אלה וכל סוגי הוויזה לישראל.

איזה מעמד משפטי בישראל מקבלים מי שמבקשים לעלות לישראל דרך חוק השבות?

חוק השבות, תש"י-1950, הוא אחד החוקים החשובים (ומעוררי המחלוקת) שקיימים בספר החוקים הישראלי. החוק מקנה לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית החל מיום עלייתו ארצה. לפי חוק השבות, מי שזכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות ישראלית הוא כל יהודי, שמוגדר כ"מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת", כשהזכויות מוקנות גם ל"לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". נוסף על כך, זכאים עולים חדשים לישראל להטבות רבות. עם כינונה של הקואליציה החדשה, נמצא ביטול "סעיף הנכד" על שולחנה, מה שימנע מנכדים של יהודים – שלרוב אינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה בעצמם – לעלות לישראל מכח חוק השבות.

מהן הדרכים השונות להשיג מעמד בישראל לבני זוג זרים של אזרחים או תושבי קבע ישראלים?

כאשר מדובר בהשגת מעמד לבן זוג כאשר מדובר בזוג נשוי, המצב מוסדר בנוהל 5.2.0008 של רשות האוכלוסין וההגירה. מדובר בנוהל מדורג, לפיו בחצי השנה הראשונה מקבל האזרח הזר אשרת עבודה מסוג ב/1, לאחר מכן הוא מקבל מעמד של תושב ארעי מסוג א/5,  כאשר מידי שנה יהיה עליו להאריך את אשרת השהייה בישראל .לאחר ארבע שנים יהיה זכאי בן הזוג לבקש אזרחות ישראלית או תושבות קבע (מבלי שיהיה מחוייב לוותר אזרחותו הזרה).

נוהל 5.2.2009 מסדיר את מצבם של בני זוג המקיימים חיים משותפים, אך אינם נשואים, לרבות בני זוג בני אותו מין. בהתאם לנוהל זה יוסדר מעמדו של האזרח הזר בהליך מדורג, שתלוי מעמדו של בן הזוג תושב ישראל – האם מדובר באזרח או בתושב קבע. אם מדובר באזרח, יוסדר המעמד בתוך תקופה של 7 שנים, כשב-27 החודשים הראשונים יקבל האזרח אשרת עבודה מסוג ב/1, ולאחר מכן יקבל מעמד של תושב ארעי מסוג א-5, לתקופה מצטברת של 4 שנים, כאשר מידי שנה יהיה עליו להאריך את אשרת השהייה הרלוונטית בישראל. אם מדובר בתושב קבע, יוסדר מעמדו של בן הזוג הזר בתקופה מצטברת של 9 שנים: הוא יוכל לשהות במשך ארבע שנים באמצעות אשרה מסוג ב/1, אשר עליה להיות מוארכת מדי שנה; ולאחר מכן באמצעות אשרת א/5 לחמש שנים נוספות, שגם עליה להיות מוארכת מדי שנה.

אם מדובר בבני זוג נשואים מאותו המין, האשרה לבן הזוג תינתן כמו בעניין בני זוג נשואים שלא מאותו מין – דהיינו, חצי שנה באשרת ב/1 ועוד ארבע שנים באשרת א/5.

בסוף התהליך, צפוי לקבל האזרח הזר מעמד של תושב קבע – ולא מעמד של אזרח, וזאת בשונה מאזרח זר שנשוי לאזרח או תושב קבע ישראלי. עם זאת, אם האזרח הזר מעוניין בכל זאת להתאזרח במדינה, יש לו אפשרות להתאזרח במסלול שונה לפי סעיף 5 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952.

איך ניתן לקבל מעמד בישראל מכח חוק איחוד משפחות?

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 הוא דבר חקיקה שמטרתו מניעת איחוד משפחות בין אזרחי ישראל הערבים ובני זוג תושבי יהודה, שומרון ועזה. החוק המקורי חוקק בשנת 2003 בשל מעורבות גדלה של פלסטינים שקיבלו מעמד בישראל בעקבות נישואים עם ערביי ישראל באינתיפאדה השנייה. פרט לנימוק הבטיחוני, נחקק החוק גם משיקול דמוגרפי של שמירה על הרוב היהודי במדינת ישראל. החוק, שחוקק כהוראת שעה והוארך בשנה בכל פעם, פג תוקף בשנת 2021, ונחקק מחדש 2022.

מאז שנחקק החוק המקורי בשנת 2003, הוא עורר ביקורת רבה, והוגשו נגדו עתירות שונות, שאוחדו לכדי דיון אחד שזכה לכינוי "בג"ץ איחוד משפחות". העתירות נדחו ברוב דחוק של שישה שופטים מול חמישה.

שופטי הרוב הכירו אמנם בקיומה של הזכות החוקתית לחיי משפחה, הנגזרת מן הזכות לכבוד האדם, אך קבעו כי המדינה אינה חייבת לאפשר לעותרים לקיימה דווקא בשטח ישראל. עוד קבעו השופטים כי למרות שהחוק פוגע בזכויות חוקתיות, ובהן הזכות לשוויון, הפגיעה היא "מידתית", ועל כן החוק הוא חוקתי. עם זאת, בעקבות הביקורת שנשמעה בפסק הדין על החוק, רשאי כיום שר הפנים לאשר איחוד של בני זוג תושבי יהודה, שומרון ועזה עם אזרחי ישראל, אם בני הזוג מהשטחים הם מעל גיל 35 או אם בנות הזוג הן מעל לגיל 25.

עורך דין הגירה לישראל

מהו מעמדם במדינה של פליטים / מבקשי מקלט (כיום בעיקר אזרחי סודן ואריתריאה)?

בארץ נמצאים למעלה מ-30,000 מבקשי מקלט, כ-90% מהם אזרחי סודן ואריתריאה, אשר רובם הצליחו להגיע לתחומי המדינה דרך הגבול עם מצרים טרם בנייתה של גדר ההפרדה בו בשנת 2013. מבקשי המקלט נחשבים על פי הדין הבינלאומי כזכאים לקבל מקלט זמני בישראל, והמדינה אינה יכולה לגרש אותם מגבולותיה אלא חייבת להעניק להם הגנה קולקטיבית. לצורך הגשת בקשת מקלט מדיני, יש להיות נוכח באופן פיזי בתחומי מדינת ישראל, בהתאם לנוהל רשות האוכלוסין וההגירה בנושא.

למרות שחלקם חיים בארץ שנים רבות וילדיהם אף נולדו בארץ ומדברים עברית כשפת אם, חלק הארי של מבקשי מקלט אלה לא מצליחים לקבל מרשויות המדינה אשרה לישיבת קבע בישראל, אלא אשרות שהייה זמניות בלבד. באופן עקרוני, מבקשי המקלט מסודן ואריתראה אינם רשאים לעבוד בישראל, אולם דה פקטו המדינה אינה אוכפת את הדין כנגד מעסיקיהם והם זכאים לקבל את כל הזכויות על פי דיני העבודה, כמו עובדים ישראלים.

כיצד ניתן להסדיר מעמד של הורה קשיש ובודד?

נוהל מתן מעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי, שעודכן לאחרונה ביום 31.8.2022, נועד לתת מענה למקרים בהם לאזרח ישראלי יש הורה קשיש החי בחוץ לארץ בגפם, והאזרח הישראלי מעוניין להביא את ההורה לישראל. הנוהל מיועד רק למקרים בהם להורה אין צאצאים נוספים בחוץ לארץ או בן זוג בחוץ לארץ.

אם יימצא לאחר הגשת הבקשה והבדיקות מצידה של רשות האוכלוסין וההגירה, כי אין מניעה לאשר להורה הקשיש מעמד בישראל, תינתן להורה אשרת שהייה זמנית בישראל, בהתאם לגילו (ר' פירוט בנוהל). לאחר מכן עשוי ההורה לקבל אשרת שהייה מסוג א/5 למשך שנתיים, בתנאי שמרכז החיים שלו ושל ילדו המזמין נותר בישראל. לאחר תום תקופת השהייה באשרה מסוג ב/1, וללא מניעה אחרת כלשהי, רשאי ראש צוות ברשות האוכלוסין וההגירה לאשר להורה הקשיש מעמד של תושב קבע בישראל. ככל תושב קבע, גם הורה קשיש בודד רשאי להתאזרח בישראל.

איזה מעמד בישראל רשאים לקבל חסידי אומות העולם, ילדיהם ונכדיהם?

חסיד אומות העולם הוא תואר שמוענק על ידי יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, בשם מדינת ישראל והעם היהודי, ללא יהודים אשר שמו נפשם בכפם להצלת יהודים בשואה. התואר מוענק על ידי ועדה מיוחדת בראשות שופט בית המשפט העליון, אשר מחליטה על הענקת התואר על פי מערכת של קריטריונים וכללים מוגדרים. עד כה הוענק התואר לכ-28 אלף אנשים.

על מנת להביע הערכתה למעשיהם הנאצלים של חסידי אומות העולם, מציעה מדינת ישראל לחסידי העולם (שמהם כבר לצערנו כבר לא נותרו רבים בחיים) וילדיהם אפשרות חוקית לשהות ולעבוד בארץ.

נוהל 5.2.0032 של רשות האוכלוסין וההגירה, שעודכן לאחרונה ביום 31.5.2022,  קובע כי במידה שאין מניעה אחרת, רשאי הילד של חסיד אומות העולם לקבל אשרת עבודה בישראל מסוג ב/1 כללי – חסיד אומות עולם, למשך שנה אחת, אשר תוארך כל פעם בשנה נוספת, ובאופן מצטבר עד לתקופה של עד 5 שנים. לאחר תקופה זו ניתן יהיה ניתן לאשר מעמד למבקש מעמד של תושב ארעי מסוג א/5 לתקופה מצטברת של חמש שנים נוספות. בתום התקופה הזו, יוכל המבקש להגיש בקשה לקבלת רישיון להפוך לתושב קבע בישראל.

איזה מעמד זכאים לקבל הורים של חיילים בודדים?

בצה"ל משרתים כיום מספר אלפי חיילים שהם עולים חדשים מקהילות יהודיות ברחבי העולם. באופן טבעי, ולמרות הרצון הרב של חיילים אלה – שרבים מהם הם חיילים קרביים – לתרום למדינה, מדובר בסיטואציה לא פשוטה כלל. על כן נוהל 5.2.0036 של רשות האוכלוסין וההגירה, שעודכן לאחרונה ביום 22.5.2022, נועד להקל על חיילים בודדים אלה, שנמצאים בשירות חובה, להביא את הוריהם לישראל כדי שיוכלו לתמוך בהם בזמן שירותם בצה"ל.

לפי הנוהל ישנה גם אפשרות להביא את ההורה לאחר מועד סיום השירות הסדיר של החייל, בהתאם לתקופה אותה שירת החייל בפועל – ועד לתקופה מקסימלית של 64 חודשים ממועד גיוסו של החייל. כך למשל, אם החייל שירת 18 חודשים, תתאפשר הגשת בקשה עד 18 חודשים מיום סיום השירות הסדיר וככל ששירת 24 חודשים שירות סדיר בצה"ל, תתאפשר הגשת הבקשה 24 חודשים ממועד סיום השירות הסדיר.

בשלב ראשון יכול לקבל ההורה אשרת ביקור מסוג ב/2 (ויזת תייר לישראל) שמאפשרת שהייה בישראל למשך תקופה של עד 3 חודשים. בהמשך, הוא יהיה רשאי לקבל מעמד ארעי מסוג א/5, לתקופה מצטברת של עד ארבע שנים. בסופו של הליך זה, יוכל ההורה לקבל מעמד של תושב קבע על פי בקשה מיוחדת, בהתאם לנוהל לעיל. לאחר קבלת מעמד הקבע, הורי החייל יכולים להתאזרח, ככל תושב קבע בישראל. חשוב לציין – כפי שמצוין בנוהל, קרובי משפחה אחרים אינם יכולים לקבל מעמד על בסיס מעמד ההורים. כלומר, נמנעת "הגירת שרשת", בה הורה לחייל בודד אשר קיבל תושבות או אזרחות בישראל יכול לשאת בת זוג אחרת והיא \ ילדיה יכולים לקבל מעמד בישראל.

עורך דין הגירה לישראל

מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין הגירה מול משרד הפנים ברחבי הארץ?

הרוב המוחלט של ההליכים להסדרת כניסה וקבלת אשרות שהייה בישראל מטופל מול רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים. לא פעם עולים קשיים שונים בהתנהלות מול פקידי המשרד, והדבר עלול לפגוע בסיכויי הצלחת הבקשות השונות. עורך דין הגירה לישראל אשר לו ניסיון בתחום, עוסק רבות בייצוג מול משרד הפנים ומסייע ללקוחות בהתנהלות מול פקידי משרד הפנים בכל הנוגע לקבלת מעמד.

משרד הפנים הוא המשרד עמו באים במגע אזרחי המדינה יותר מכל משרד ממשלתי אחר. ישנם הליכים פשוטים, כגון הנפקת תעודת זהות או דרכון, אך ישנם הליכים סבוכים בהרבה מבחינה משפטית, כגון הגירה לישראל, לגביהם חשוב מאד להיות מיוצג על ידי מומחה לדיני הגירה, שיידע לעזור לכם להגיש את המסמכים הנכונים, ולאן להגיש אותם. נוסף על כך, במידה וחס וחלילה תקבלו תשובה שלילית ממשרד הפנים לבקשתכם, יכול עורך דין הגירה מומחה לעזור לכם להשיג על החלטת משרד הפנים באמצעות הגשת ערר לפני נוהל רשות האוכלוסין וההגירה, אותה יש להגיש בתום 21 ימים מקבלת ההחלטה. במידת הצורך, יכול עורך דין הגירה להגיש ערעור נוסף עבור לקוחו לבית המשפט המחוזי, ולבסוף אף ייתכן שיוכל להגיע עם הערעור לבית המשפט העליון.

יש לציין כי עורך דין המתמחה בדיני הגירה לישראל עוסק לא רק בבקשות לקבלת מעמד, אלא גם בנסיבות ביטול מעמד חוקי בישראל והאפשרות לקבל מעמד אלטרנטיבי. לדוגמה, הפסקת ההליך המדורג למתן מעמד בישראל או הפסקת ההליך המדורג עקב אלימות במשפחה.

מדוע חשוב במיוחד ייצוג על ידי עורך דין הגירה בעניינים של סירוב כניסה לישראל או גירוש ממנה?

נושא מאתגר במיוחד בו עוסקים עורכי דין המתמחים בתחום ההגירה לישראל הוא בכל הנוגע לכניסה לישראל, ולעיתים גירוש מתחומי המדינה. החוק בישראל אינו מעניק זכות קנויה לאזרחים זרים להיכנס לישראל ולשהות בה. לכן, רשויות המדינה מוסמכות להחליט על סירוב כניסה לישראל של אזרחים זרים. הרשויות מוסמכות להורות על גירוש מישראל של שוהים בלתי חוקיים, לרבות בדרך של הוצאת צו הרחקה מהארץ ומניעת כניסה לישראל.

במקרים הנ״ל, עורך דין הגירה לישראל יוכל לסייע בבירור סירוב כניסה לישראל וטיפול בהפקדת ערבות לטובת משרד הפנים להסדרת כניסה לישראל או שחרור ממשמורת של מי שהוחלט על גירושם מן הארץ. עורך דין הגירה לישראל מסייע בכל הקשור לייצוג משפטי מול בתי הדין לביקורת משמורת או בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, בהליכים העוסקים בגירוש או סירוב כניסה לארץ, בהתאם לחוק הכניסה לישראל ונהלי משרד הפנים.

מה ניתן לעשות במקרה של סירוב כניסה בנתב"ג או במעבר גבול אחר?

לכל מדינה ריבונית, וכך גם לישראל, יש את הזכות לשלוט מי רשאי לבוא בשעריה, וזאת גם לא עמידה בקריטריונים מסוימים לפי המשפט הבינלאומי (למעט לגבי מבקשי מקלט, שהדין הבינלאומי מחייב את ישראל לאפשר להם מתן הגנה זמנית – ר' פירוט לעיל). לפקידי ביקורת הגבולות בישראל יש סמכות לאסור כניסה לישראל, בהתאם לסמכויותיהם לפי חוק הכניסה לישראל (בתור נציגיו של שר הפנים). הפקידים יכולים לחקור, לעצור ולגרש את המבקשים להיכנס בשעריה, אם הם אינם תושבי או אזרחי המדינה. סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל משתמש במונח "חשד סביר".

בפועל, מאפשרת הנחיה זו שיקול דעת רב לפקידי ביקורת הגבולות למנוע כניסת אזרח זר למדינת ישראל, ואת חוסר סבירותה של ההחלטה ניתן להוכיח רק בהליך משפטי – עניין הקשה לרוב להוכחה משום שבית הדין לעררים (ר' להלן) נוטה לפרש את המושג "חשד סביר" בצורה רחבה, ולצדד בהחלטת פקידי ביקורת הגבולות. על כל פנים, כדאי להצטייד בשירותיו של עורך דין הגירה שיוכל לעזור לכם או ליקרים לכם, שכניסתם לישראל נמנעה, בהליך משפטי בפני בית הדין לעררים. במסגרת ההליך ינסה עורך דין הגירה להוכיח כי ההחלטה נעשתה על פי מידע שגוי, או שמדובר בהחלט הלוקה בחוסר סבירות קיצונית או במקרה יוצא דופן, בהתאם לנסיבות המקרה.

נציין, כי ייתכן שיהיה הבדל מבחינת הרישום בסטטיסטיקה של משרד הפנים, וחלק ממסורבי הכניסה יקוטלגו כ"מגורשים", אולם בפועל המשמעות זהה, והאזרח הזר – בין אם הוא "מגורש" או "מסורב כניסה" לא יוכל לבקר בישראל בעתיד ככל הנראה (סירוב הכניסה האוטומטי מוגבל לעשר שנים לרוב, אך בפועל בכל ניסיון עתידי להיכנס למדינת ישראל, צפויים פקידי ביקורת הגבולות לסרב לכניסת האזרח הזר עקב "חשד סביר" המבוסס על סירוב הכניסה הקודם).

עורך דין הגירה לישראל

האם ניתן לאסור על כניסת אזרחים זרים שתומכים בתנועת החרם על ישראל (BDS)?

בשנת 2011 נכנס לתוקפו החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, שקובע שכל קריאה פומבית לחרם תרבותי, אקדמי או כלכלי על אדם או גורם כלשהו רק בשל הקשר שלו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה – "מהווה עילה לתביעה נזיקית על ידי אותו אדם או גורם, כאשר קיימת אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת חרם ושמפרסם הקריאה מודע לאפשרות כאמור".

בעקבות חקירת חוק החרם, עודכן בשנת 2017 חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 28), ונקבע שלא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע, אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם, פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק החרם או התחייב להשתתף בחרם כאמור. בהתאם לתיקון זה סורבה כניסתם לארץ של אישים מפורסמים כמו פרופסור נועם חומסקי (פילוסוף וחוקר בעל עולמי בתחום הבלשנות ומבקר מפורסם של מדיניות ישראל) ומייריד מגווייר (כלת פרס נובל לשלום שהשתתפה במשט לעזה בספינת "רייצ'ל קורי").

בחודש אוקטובר 2018 הגיעה לישראל לארה אל קאסם, סטודנטית אמריקאית ממוצא פלסטיני, אשר התקבלה ללימודי תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים. למרות שהיא קיבלה אשרת לימודים תקפה בקונסוליה הישראלית במיאמי עוד לפני הגעתה לישראל, סורבה כניסתה לארץ בביקורת הגבולות, בטענה שהיא פעילה בתנועת החרם על ישראל – BDS. הראיות שהציגה המדינה להיותה של קאסם פעילה בחרם על ישראל היא כי אל קאסם הייתה נשיאה של סניף של ארגון שתומך בפעילות BDS. בשיאו מנה הסניף שמונה חברים. אל קאסם טענה מנגד כי היא הפסיקה לתמוך ב-BDS וכי אין בכוונתה לקדם את החרם על ישראל בתקופת שהייתה במדינה לצרכי לימודיה. המקרה זכה לתשומת לב עולמית רבה.

אל קאסם פנתה לבית הדין לעררים, שהוא כאמור לעיל הערכאה הראשונה אליה יש לפנות כשרוצים להשיג על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה. בית הדין קיבל את עמדת המדינה, ואישר את גירושה מישראל. וכך גם בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים, שאישר את פסיקת בית הדין לעררים. לבסוף, ביקשה – וקיבלה – אל קאסם רשות לערער לבית המשפט העליון, שקבע שיש לאפשר את כניסת הסטודנטית לישראל. שופטי בית המשפט העליון אמנם הכירו בזכותה של המדינה להיאבק במי שמנסים לפגוע בה בזירה הבינלאומית, אולם קבעו כי מאחר שההוראה בחוק הכניסה לישראל נושאת אופי מניעתי ולא עונשי –אין עילה חוקית למנוע את כניסתה לארץ (כל עוד לא הוכח שהאדם שמבקש להיכנס לישראל עדיין עוסק בקידום מטרות תנועת החרם על ישראל).

מה יכול לעשות אזרח זר שנעצר על ידי משטרת ההגירה?

כל כניסה ושהייה במדינת ישראל מחויבת באשרת שהייה הניתנת על ידי משרד הפנים בהתאם לחוק הכניסה לישראל. אזרחים זרים שוהים בישראל באשרות מסוגים שונים, כגון: תיירים, סטודנטים, מתנדבים או בעלי מעמד תושב ארעי או תושבי קבע. אם אזרח זר מעוניין גם לעבוד בישראל הוא מחויב לקבל אשרת עבודה מיוחדת.

אזרח זר  (לרוב מדובר בעובדים זרים או מבקשי מקלט) שנמצא בשטח מדינת ישראל ללא אשרת שהייה כדין, נמצא בסיכון להיעצר על ידי משטרת ההגירה, ולהילקח למשמורת, כלומר למעצר במתקן כליאה, כשהשלב הבא הוא לרוב גירוש. המעצר הוא כמובן כדי למנוע מהאזרח הזר "לרדת למחתרת" ולהמשיך לשהות במדינה באופן בלתי חוקי. הן עובדים זרים והן מבקשי מקלט שפג תוקפה של האשרה שלהם מועדים להיעצר במידה ולא יסדירו את מעמדם מול רשות האוכלוסין וההגירה.

ישנם מקרים נדירים שבהם ממונה ביקורת הגבולות מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, רשאי לשחרר שוהים בלתי חוקיים הנמצאים במעצר בערובה. למשל: במידה והשתכנע שנפלה טעות במעצר, או במקרים שמדובר בשהייה במשמורת מעל לחודשיים. לחילופין, ניתן לבקש שחרור מטעמים הומניטאריים במקרים שמצבו הבריאותי של השוהה הבלתי חוקי אינו מאפשר את החזקתו במשמורת.

בית הדין לביקורת משמורת, שהוקם במסגרת תיקון מס' 9 לחוק הכניסה לישראל בשנת 2001, הוא הערכאה השיפוטית שתפקידה לבקר החזקה של אזרח זר במשמורת. התיקון נחקק בעקבות עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח, שבה נטען שלא ניתן לשלול את חירותם של מי ששוהים שלא כדין בישראל בלא לקיים ביקורת שיפוטית על החזקתם במשמורת.

כיום פועלים בישראל שני בתי דין לביקורת משמורת: בית הדין לביקורת משמורת גבעון שליד כלא איילון ובית הדין לביקורת משמורת סהרונים שליד כלא סהרונים. בתי הדין אינם חלק ממערכת המשפט ה"רגילה" בישראל, והדיינים בו ממונים על ידי שר המשפטים – ולא על ידי הוועדה למינוי שופטים כפי שקורה בערכאות הנוספות.

בניגוד למעצר רגיל, בו יש למשטרה 24 שעות להביא את העצור בפני שופט, במקרים המגיעים בפני בית הדין למשמורת, יש למשטרת ההגירה 96 שעות להביא את האזרח הזר שמוחזק במשמורת בפני אחד מדייני בית הדין לביקורת משמורת, בהתאם לחוק הכניסה לישראל. בסמכותו של בית הדין לאשר את צו המשמורת, לשנותו או לבטלו. כמו כן, יש בסמכותו להורות על שחרור בערובה. הממונה על ביקורת הגבולות והעצור עצמו, רשאים לפנות לבית הדין לביקורת משמורת ולבקש עיון חוזר בהחלטות.

במקרה בו אישר בית הדין החזקה במשמורת, בית הדין יקיים ביקורת שיפוטית יזומה על המשך ההחזקה במשמורת אחת לתקופה שלא תעלה על  30 ימים. על החלטה של בית הדין לביקורת משמורת ניתן לערער בזכות בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

ייצוג בערכאות משפטיות – בית דין לעררים/בית משפט לעניינים מנהליים/בית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

במרבית המקרים, בקשות לכניסה לישראל ושהייה בה מטופלות ישירות מול פקידי רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים. עם זאת, לא פעם עולה צורך להשיג על החלטותיהם השונות. קיימים מסלולים שונים להגשת השגות על החלטות נציגי הרשות. מסלול אחד הוא הגשת ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל. במקרים בהם מדובר בהחלטה על גירוש מהארץ, ובייחוד גירוש של מבקשי מקלט, ההליכים יתנהלו בפני בית הדין לביקורת משמורת.

על החלטות בתי הדין ניתן ככלל להשיג באמצעות ערעור או עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. במקרים נדירים בהם פסיקת בית המשפט לעניינים מינהליים פוגעת בזכויות הצדדים באופן חמור או מעוררת שאלות משפטיות מעניינות, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בפני בית המשפט העליון. במקרים מסוימים, בהם מדובר בשאלות עקרוניות ובצורך לקבל צווים לצורך עשיית צדק, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט הגבוה לצדק (בג״ץ) באמצעות הגשת עתירה באופן ישיר.

משרדנו מייצג לקוחות פרטים ומסחריים בהליכי ערעור וערר כנגד החלטות של משרד הפנים ולשכות רשות האוכלוסין וההגירה, בכל הקשור לענייני הגירה לישראל. כמו כן, המשרד מייצג לקוחות מול משרד הפנים בערכאות משפטיות, כגון: בית הדין לביקורת משמורת, בית הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט הגבוה לצדק בהליכי ערר ועתירות מנהליות כנגד חוקיות החלטות משרד הפנים.

ייעוץ משפטי בענייני הגירה לישראל – צרו קשר

לעיל פירטנו בקצרה אודות הנושאים בהם עוסק עו״ד הגירה לישראל. אם יש לכם שאלות פרטניות או צורך בכל סיוע בנושא, עורך דין הגירה לישראל ממשרדנו ישמח לעמוד לרשותכם. למשרדנו ניסיון רב ומוכח בייצוג בענייני הגירה לישראל. לכל שאלה בנוגע להגירה ורכישת מעמד בישראל, ניתן לפנות אל עורך דין ממשרדנו באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

IDF lawyer, Israeli lawyer IDFייעוץ משפטי https://lawoffice.org.il/03-3724722

055-9781688

רחוב עמל 37 פתח תקווה 4951337 ישראל, https://lawoffice.org.il/[email protected]