התנגדות לצו ירושה

ירושה על פי דין לעומת ירושה על ידי קיום צוואה: 

במותו של אדם ייתכן שיתקיימו שני מצבים לעניין ירושתו. חוק הירושה, תשכ״ה 1965, מגדיר את שני המצבים בהם ניתן לדאוג לרכושו של המוריש לאחר מותו. דרך אחת, היא דרך צוואת המוריש, שהוא כתב או סידר לעצמו והפקיד אצל רשם הירושה כפי שמפורט בחוק. לעומת זאת, ישנם מצבים שמוריש אינו משאיר אחריו צוואה ולכן הדין הישראלי מסדיר לו צו ירושה, ומחלק את רכושו של המוריש בדרך המפורטת בחוק.

כדי לקבל צו ירושה, יש צורך להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה, וכן לשלם את האגרה הנדרשת. לאחר שמוגשת הבקשה, על הרשם לפרסם ברבים את הבקשה למתן צו הירושה ולקבוע טווח זמן להגשת התנגדויות לבקשה. ההתנגדויות שעולות בצו ירושה הם לרוב טענות מסוג אלו:

1. טענה שאכן המוריש השאיר צוואה.
2. ישנם עוד יורשים אינם ידועים – כגון, בני זוג ידועים בציבור או ילד אינו ידוע (שנולד מחוץ לנישואין, לדוגמא).
3. טענה שמי שטוען שהוא יורש בעצם אינו יורש.

סדר חלוקת הירושה לפי הדין: 

החוק הישראלי מגדיר במפורש את היורשים על פי דין לפי סדר קרבה במשפחה. לפיכך, סדר העדיפויות מוגדר בחוק על ידי מעגלי קרבה.

החוק מגדיר את קרובי המוריש בסדר הבא:

1. בן/בת זוגו של המוריש – אלו שנשואים זה לזה בצורה פורמלית (גם אלו שנישאו מחוץ לישראל).
2. ילדי המוריש וצאצאיהם.
3. הורי המוריש וצאצאיהם.
4. הורי-הוריו של המוריש (סבו וסבתו) וצאצאיהם.

ישנם עקרונות שעל פיהם הדין מנחה את חלוקת הירושה בין הנמנים לעיל. כאמור, חלקו של בן/ בת זוג גדולה משמעותית מהשאר, כך שבני זוג מקבלים 50% מהירושה, ולאחר מכן ה50% הנותרים עוברים ל״מעגלי הקרבה״ בסדר המצוין בחוק. בנוגע לרכוש השייך למשק הבית המשותף, ישנם דינים שונים. למשל, בני הזוג יירשו את הרכב אך שאר הרכוש יחולק כחלק מהעיזבון. בנוגע לחלוקת דירה קיימים דינים ספציפיים ולכן מומלץ לקבל מידע נוסף מעורך דין לענייני משפחה.

הגשת התנגדות לצו ירושה: 

כפי שניתן לראות לעיל, הנמנים לפי החוק כ״יורשים לפי דין״ הם קבוצה מאוד מצומצמת. מכיוון שיעלה מצב שקיימים עוד אנשים קרובים למוריש אך אינם נמנים עם הקבוצה המצוינת לעיל, אנשים כאלו ירצו להגיש התנגדות לצו הירושה (סעיף 87 לחוק).

כפי שצוין לעיל, בכל מצב, (גם כאשר יש צוואה וגם כאשר אין), כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, על הרשם לענייני ירושה לפרסם זאת ברבים (ברשומות – פרסומים רשמיים של ממשלת ישראל ובעיתונות), וכן עליו לקבוע פרק זמן של שבועיים לפחות להגשת התנגדות. לאחר הפרסום, כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות בתוך פרק הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו. כאשר מוגשת התנגדות לצו ירושה, על הרשם להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה אשר יברר את נושא ההתנגדות ויכריע בעניין (סעיף 67א(א)(1) לחוק).

התנגדות של ״ידועים בציבור״

כאמור, מצב שקורה לעיתים קרובות הוא שבני זוג שלא היו נשואים למוריש לא נמנים עם קבוצת  היורשים. כדי שזכויות הירושה יחולו גם על ״ידועים בציבור״, יש צורך בדיון בבית המשפט ובליווי של עורך דין מומחה.

יצוין, כי כדי ש״ידוע בציבור״ יהיה זכאי לירושה ישנו צורך שכל התנאים הבאים יתקיימו (סעיף 55 לחוק).

תנאים אלו הם:

1. המוריש והידוע בציבור חיו חיי משפחה במשק בית משותף.
2. המוריש והידוע בציבור לא היו נשואים זה לזה.
3. המוריש והידוע בציבור לא היו נשואים לאדם אחר בשעת מותו של המוריש.

אם כל התנאים האלו מתקיימים, ייחשב הידוע בציבור כבן/בת זוג שהיה נשוי בשעת מותו של המוריש. יצוין, כי תנאים אלו פתוחים לפירוש לפי הפסיקה, ולכן יש צורך למלא את הקריטריונים האלו בצורה התואמת את ההלכה. כפי שראינו לעיל, חלוקת הירושה לבני הזוג שוות ערך ולכן עניין זה דורש מומחיות ודייקנות רבה אם וכאשר מוגשת התנגדות.

לסיכום, הגשת התנגדות לצו ירושה דורשת כתב טענות עם נימוקים חזקים וכן מסמכים רלוונטיים כדי לאמת את טענות ההתנגדות.  כדי להצליח בתביעה כזו, נדרשת המון מקצועיות ודייקנות, במיוחד שמדובר בנושא כל כך רגיש לבני משפחה. לכן, הדרך האופטימלית להצליח בתביעה כזו היא בליווי של עורך דין מומחה ומקצועי.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]