דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

הליך משמעתי לעובד מדינה

Joshua Pex

אם אתם עובדי מדינה ונפתחה נגדכם חקירה, או שכבר הוגשה נגדכם תביעה לבית הדין המשמעתי, חשוב שתדעו מה המשמעויות של הדבר ומה באפשרותכם לעשות. המאמר הבא מאת משרד עורכי הדין שלנו מסביר את הנושא.

בישראל יש מאות אלפי עובדים שמוגדרים כעובדי מדינה, כולל: מורים, עובדי המוסד לביטוח לאומי, עובדי בתי החולים הממשלתיים, עובדים במשרדי ממשלה ועוד. נציבות שירות המדינה היא הגוף שממונה על ניהול העסקת עובדי המדינה, ונציב שירות המדינה עומד בראשה.

על עובדי המדינה חל חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, שקובע, בין היתר, כי יוקם בית דין למשמעת של עובדי המדינה, שתפקידו לשפוט את העובדים על עבירות שהן עבירות משמעת של עובדי המדינה. בנוסף, על עובדי מדינה ועובדי ציבור חלים כללי אתיקה מיוחדים, שנקבעו ע"י הנציבות בתקשי"ר (תקנון שירות המדינה).

עובד שחורג מהכללים שנקבעו, עלול למצוא עצמו עומד לדין משמעתי. מטרת הדין המשמעתי היא להגן על אמון הציבור בשירות המדינה וכן ליצור הרתעה. השאיפה היא שעובד ציבור יירתע מלבצע מעשים שמהווים מעילה באמון הציבור.

הליך משמעתי לעובד מדינה

עבירות משמעת

סעיף 17 לחוק קובע, כי עובד מדינה שעשה בישראל או בחו"ל אחת מהפעולות הבאות, אשם בעבירת משמעת:

(1)  עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת שירות המדינה.

(2)   לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי הדין או התרשל בקיום המוטל עליו.

(3)   התנהג בצורה שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג בצורה שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.

(4)   התנהג בצורה לא הוגנת במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו.

(5)   השיג את מינויו בשירות המדינה ע"י מסירת ידיעה כוזבת או  ע"י העלמת עובדה הנוגעת לעניין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים.

(6)   הורשע בעבירה שיש עמה קלון.

פתיחת הליך משמעתי וניהולו

הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה שמנהלת נציבות שירות המדינה. בהתאם לממצאי החקירה, יוחלט אם להגיש תביעה כנגד העובד לבית הדין המשמעתי.

בסמכות נציב שירות המדינה להשעות עובד מדינה שנפתחה נגדו חקירה בשל חשד לביצוע עבירה פלילית או עובד מדינה או בשל כך שהוגשה נגדו תביעה בגין עבירת משמעת. עובד המדינה יוכל לטעון כנגד ההשעיה במסגרת הליך השימוע, והוא יוכל להיות מיוצג בידי עורך דין בהליך. מומלץ להיוועץ בידי עו"ד ולקבל ייצוג מתאים, כדי לנסות להימנע מההשעיה וכדי לטעון את כל הטעונות בצורה סדורה ונכונה.

אם עובד המדינה הושעה, ההשעיה תמשך עד שיוחלט אם להעמיד את העובד לדין. במקרה שהוחלט להעמידו לדין, ההשעיה תמשך עד שיינתן פסק דין סופי בהליך, אלא אם נציב שירות המדינה הורה על הפסקת ההשעיה. בתקופת ההשעיה, העובד זכאי בעיקרון לקבל משכורת כעובד מדינה.

חשוב לדעת, כי לפני הגשת התביעה לבית הדין המשמעתי, העובד יוכל לנסות לשכנע את התביעה בנציבות שירות המדינה, כי אין להגיש את התביעה נגדו. אם לא הצליח בכך, התביעה תוגש ויתנהלו הליכים בעניינו.

ההליכים בפני בית הדין למשמעת מתנהלים לפי סדרי דיון, שנקבעו בתקנות שירות המדינה ובהוראות נוספות ומשלימות. ההליכים דומים בעיקרם להליכים פליליים, שכן אפשר להעלות טענות מקדמיות, לעיין בחומר החקירה שנמצא ברשות התביעה ועוד. עובד המדינה יוכל להציג את טענותיו, להביא ראיות מטעמו ולחקור עדים.

לאחר ניהול ההליך, בית הדין המשמעתי יחליט אם להרשיע את עובד המדינה או לזכות אותו. אם העובד יזוכה, המשמעות היא שההליך המשפטי בעניינו הסתיים. ההרשעה יכולה להתקבל לאחר ניהול המשפט או ע"פ הודאה של העובד בביצוע המיוחס לו או ע"פ הסדר טיעון בין הצדדים.

הרשעה והטלת אמצעי משמעת

במקרה שיוחלט להרשיע את עובד המדינה הרשעה משמעתית, בית הדין יקבע בגזר דינו מהו אמצעי המשמעת שיוטל על העובד.

בית הדין המשמעתי מוסמך להטיל על עובד מדינה שהורשע אמצעי משמעת אחד או יותר, ביניהם: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה או הקפאתה, הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ולא יותר מהחלק השישי מהמשכורת החודשית של העובד, פסילה מלמלא תפקידים מסוימים, פסילה מלשרת בשירות המדינה באופן זמני או לצמיתות.

הבחירה של בית הדין באמצעי המשמעת שיוטל על העובד מושפעת ממגוון גורמים, ביניהם: סוג העבירה שעובד המדינה בצע, והנזק שנגרם בעקבות כך, אלמנט ההרתעה וכן הפגיעה שתגרם לעובד ולמשפחתו בשל הטלת אמצעי המשמעת.

אם הוגשה נגד עובד מדינה תביעה משמעתית, מוטב כי יתייעץ בהקדם עם עורך דין שמתמחה בדין משמעתי כדי להגן על זכויותיו. על פסק דינו של בית הדין למשמעת ניתן לערער תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

הליך משמעתי נגד מורים

מורים בישראל מוגדרים כעובדי מדינה, והם כפופים לחוק שירות המדינה ותקנון שירות המדינה כמו כל עובד מדינה אחר, בית הדין המשמעתי יבחן את עבירת המשמעת שנטען כי המורה ביצע, ויחליט אם להרשיעו. במקרה שיחליט להרשיע את המורה, לשיקול של העברת מסר מרתיע לציבור, יהיה משקל חשוב, כפי שניתן לראות בעשמ 9741/06 בסמה נעאמנה נ' מדינת ישראל משרד החינוך והתרבות.

בפסק דין זה, דן בית המשפט העליון בערעור של מורה לעברית וערבית בבאר-שבע, עובדת שירות המדינה מ-1997. המורה הגישה ערעור על הרשעתה בדין משמעתי ועל אמצעי המשמעת שהוטלו עליה בידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בערעורה, היא בקשה לבטל את פסק דינו של בית הדין ולזכותה. לחלופין, היא בקשה להורות על ביטול פיטוריה מעבודתה, והחזרת העניין לבית הדין למשמעת כדי שיקבע אמצעי משמעת אחרים.

בעקבות מחסור במורים במגזר הערבי באזור הדרום, וכדי לעודד מעבר מורים מצפון הארץ להוראה בדרום, משרד החינוך העניק תמריצים בדרך של השתתפות בתשלום שכר דירה למורים שיעברו להתגורר בדרום. נגד המערערת ובעלה הוגשה תובענה משמעתית לפיה לאחר שרכשו בעלות בדירה, הם ערכו זייפו חוזה שכירות, במטרה להמשיך ולקבל את תשלומי התמריצים להם לא היו זכאים עוד. המערערת הורשעה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה והוטלו עליה אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, פיטורים, פסילה משירות המדינה ל-11 חודשים, והשבת הכספים שהתקבלו על ידה שלא כדין.

בית המשפט העליון דחה את הערעור, וקבע כי עובד נדרש לקיום חובת אמון ונאמנות מלאה כלפי מעסיקו. עליו לנהוג בהגינות וביושר במילוי תפקידו. חובת האמונים מתקיימת ביתר שאת בעובד ציבור שמועסק בידי המדינה. "איש חינוך המועסק במערכת החינוך של המדינה חייב בחובת אמון והגינות מוגברת. במעמדו כאיש הוראה הוא מהווה דוגמא ומופת אישי לבני הנוער אותם הוא מלמד ומחנך", כתבה השופטת פרוקצ'יה בפסק הדין. נקבע, כי איש חינוך שנכשל במעשים של זיוף מסמכים והצגתם לרשות הציבורית לצורך קבלת כספי ציבור בטענות שווא, פוגע פגיעה עמוקה וחמורה בחובת האמון שהוא חב למדינה ולציבור. בשל פגיעה עמוקה כזו במערכת הציבורית, יש צורך במסר משמעתי מחמיר.

נפסק, כי במעשיה המערערת גרמה לפגיעה באמון הציבור במערכת החינוך כולה ואף בשירות המדינה. השופטת הוסיפה וקבעה, כי בנסיבות אלה, אמצעי המשמעת שהוטלו על המערערת אינם חורגים לחומרה מהמידה הראויה. "הם פועל יוצא ומתבקש ממעשיה של המערערת", כתבה השופטת בפסק הדין.

לסיכום, להליך משמעתי יכולות להיות תוצאות מרחיקות לכת, ולכן חשוב להיוועץ בעורך דין, אשר יכול לטעון באשר לאמצעי המשמעת, שכן אמצעי משמעת לא מכביד יוכל לאפשר לעובד להמשיך בשגרת חייו פחות או יותר.

במשרד עורכי הדין שלנו ישנם עורכי דין שמתמחים בדיני עבודה, והם ישמחו לסייע לכם.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה