תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. עו"ד לתאונות דרכים ודיני נזיקין מסביר.

כפי שכתבנו במאמרים קודמים, תאונות דרכים יכולות להתרחש במספר מצבים, ואחד מהם הוא תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה. תאונת עבודה יכולה להתרחש בזמן העבודה, וכן בזמן נסיעה מהבית למקום העבודה וחזרה לביתו של העובד.

במאמר זה נסביר באשר להשלכות של תאונות דרכים שמתרחשות במצבים הנ"ל, מה ניתן לעשות בעקבות זאת, למי לפנות ומהם מסלולי התביעה האפשריים.

הגדרת תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה:

ככלל, תאונת דרכים אשר מתרחשת בעבודה מוגדרת כ- "תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה", בה משתלבים כמה חיקוקים עליהם נעמוד בהמשך. מן הראוי לדעת מתי נחשבת תאונת דרכים גם כתאונת עבודה, על מנת לעמוד על הזכויות המגיעות לנו, לרבות הפיצויים והכספים המתחייבים בנסיבות.

כפי שציינו, תאונת דרכים אשר מתרחשת בדרך מהבית לעבודה, או מהעבודה לבית, או תוך כדי העבודה, נחשבת, כעיקרון, לתאונת דרכים-עבודה, ויש לנקוט במספר צעדים בצורה מסודרת על מנת לקבל את הפיצוי המגיע וההולם מהגורמים הנכונים.

מסלולי התביעה:

כשנקלעים לתאונת דרכים-עבודה, נכנסים לתמונה מספר חיקוקים. הראשון בהם כמובן הוא חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שהוא החיקוק שחייבים לתבוע לפיו תחילה, וזאת מכוח עיקרון "ייחוד העילה" הקבוע בסעיף 8 לחוק הפיצויים הנ"ל, שקובע כי במידה ומתרחשת תאונת דרכים הגורמת נזק גוף לנפגע, כי אז יש לפנות תחילה לפי חוק הפיצויים, כמובן בהתקיים תנאים בסיסיים, לרבות ביטוח חובה ורישיון נהיגה.

במקביל, קיים מסלול נוסף של תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, וזאת לפי חוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995, בו יש לפנות למעסיק על מנת להנפיק לנפגע מה שנקרא טופס בל/250, שהינו טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה, מכוחו יוכל הנפגע לקבל טיפול רפואי בהיות התאונה גם פגיעה בעבודה כאמור. כמו כן, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בטופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, או מה שנקרא טופס בל/211, חתום בידי המעסיק, וזאת כדי שהביטוח הלאומי יכיר בפגיעה גם כתאונת עבודה ולפצות את הנפגע בימי ההיעדרות שלו מעבודתו, המהווים 75% מהמשכורת החודשית, עד מקסימום 91 ימים.

לאחר תום תקופת האי כושר, ובמידה והנפגע סבור כי נותרה בגופו נכות כתוצאה מתאונת הדרכים-עבודה, זמנית או צמיתה, הוא יכול לפנות למוסד ביטוח לאומי בבקשה לקביעת דרגת נכות (באמצעות טופס בל/200). או אז הנפגע מוזמן להיבדק ע"י ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי על מנת לקבוע אם נותרה לו נכות, זמנית או צמיתה, שמא לאו.

סעיף 6ב' לחוק הפיצויים:

סעיף זה קובע כדלקמן:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

משמעות סעיף זה לענייננו היא כי במידה וועדות המוסד לביטוח הלאומי קובעות לנפגע נכות צמיתה, כי אז נכות זו תחייב גם בתביעת הפיצויים האזרחית המוגשת לפי חוק הפיצויים, ובמצב דנן הנפגע לא יוכל להגיש בקשה למינוי מומחה רפואי, או יותר, בד בבד עם תביעת הפיצויים האזרחית, אלא שהוא יוכל לתקוף את הנכות שנקבעה ע"י ועדות המל"ל ע"י הבאת ראיות לסתור את הקביעה הנ"ל, כפי שקובע הסעיף הנ"ל.

עיקרון הניכוי:

על מנת לקבל פיצוי לפי חוק הפיצויים, יש לפנות במכתב דרישה לחברת הביטוח-חובה של הרכב המעורב בתאונה, שבו נהגנו או נסענו, ואחת השאלות שמתבררות ע"י חברת הביטוח היא אם מדובר גם בתאונת עבודה, ואם כן, מה גובה הכספים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי. מידע זה חשוב מאוד לחברת הביטוח, היות והנפגע לא יכול לקבל פיצוי "כפל", גם מביטוח לאומי וגם מחברת הביטוח-חובה, בגין אותו נזק, וזאת מכוח העיקרון העומד מאחורי דיני הנזיקין שהנו להחזיר את מצב הניזוק לזה שהיה ערב הפגיעה (RETITUTIO IN INTEGRUM), ככל הניתן, עניין שהוא לא כל כך פשוט, אך נאמד ע"י מספר גורמים וראשי נזק שנקבעו בפסיקה הישראלית.

לכן, ולאחר חישוב הפיצויים המגיעים כתוצאה מנזקי הנפגע ע"י חברת הביטוח-חובה, לפי חוק הפיצויים, חברת הביטוח מבצעת מה שנקרא "ניכוי תקבולי המל"ל", דהיינו היא מנכה את מכלול הכספים או התקבולים שהתקבלו מהמוסד לביטוח הלאומי על חשבון התאונה מסך כל הפיצוי המגיע לנפגע כתוצאה מתאונת הדרכים.

לעיתים, ולאחר ביצוע נוסחת הניכוי הנ"ל, יוצא כי הפיצוי המגיע לנפגע "נבלע" בתקבולי המל"ל.

ניכוי רעיוני:

ניכוי זה משמעותו היא ניכוי תשלומי הביטוח הלאומי – מחלקת נפגעי עבודה, מהפיצוי המגיע מחברת הביטוח-חובה, דהיינו מהמסלול המקביל / הנוסף של תביעת הפיצויים, גם אם הנפגע לא פנה למוסד לביטוח הלאומי לקבלת התשלומים המגיעים ממנו כאמור, דהיינו התביעה לתשלום דמי פגיעה וכן מענקי נכות. במילים אחרות, חברת הביטוח-חובה יכולה לנכות רעיונית את הסכומים שיכול הנפגע היה לקבלם מהביטוח הלאומי, אילו פנה אליו, הן לגבי דמי הפגיעה והן לגבי מענקי ו/או קצבת הנכות.

אם יש לכם שאלות נוספות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לענייני נזיקין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.