דלג לתוכן

רישום ארגון חוץ-ממשלתי זר בישראל

Michael Decker
Michael Decker

החוק בישראל מחייב רישום של כל ארגון חוץ-ממשלתי זר (NGO, נקרא גם "ארגון לתועלת הציבור" או "המגזר השלישי") הפועל בישראל. כל ארגון כזה חייב להירשם ברשם ההקדשות כחברה זרה לתועלת הציבור. הדרישה מעוגנת בסעיף 345 (ל"ג) לחוק החברות, 1999.

למרות הדרישה הזו, מוסדות דת רבים שפועלים בישראל כבר מאות שנים (חלקם מחזיקים בכמות משמעותית של נכסים בישראל), וגם גופים הומניטריים גדולים ובינלאומיים מהמגזר השלישי, אינם רשומים כיום ברשם ההקדשות.

חברות רבות לתועלת הציבור נרשמו ככאלה ברשם החברות הכפוף למשרד המשפטים לפני 2007, אז נכנס לתוקפו תיקון מס' 6 לחוק החברות. לפני כן, לא היה למעשה שום רגולציה על חברות לתועלת הציבור. מאז, הדרישות החוקיות לניהולן הן דומות לאלה של ארגוני מגזר שלישי ישראלים (עמותות). מידע נוסף בנושא זה אפשר למצוא במאמר שבקישור זה.

רבות מהחברות לתועלת הציבור עדיין מוגדרות כמוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) בידי רשויות המס בישראל. אלא שתיאורטית, אפשר לבטל את הרישום הזה לפי בקשה. אחת התוצאות המיידיות האפשריות של פעולה כזו היא קושי משמעותי בניהול מתמשך של חשבונות בנק.

כפי שנמחיש במאמר זה, היעדר רישום לאורך זמן הוא התנהלות בלתי הולמת ונושאת בחובה סיכון עצום לארגון המדובר.

רישום חברה חוץ-ממשלתית זרה

ארגון חוץ-ממשלתי זר המעוניין לפעול בישראל חייב להירשם ברשם העמותות:

כל ישות המקיימת מקום עסקים בישראל, שפועלת למטרות ציבוריות, ושאוסרת על חלוקת רווחים, כפופה לתת-הסעיף הרלבנטי בסעיף 345 לחוק החברות, העוסק בחברות לתועלת הציבור.

לפי סעיף 346 לחוק החברות, חברה זרה לא תנהל את ענייניה בישראל ללא רישום כיאות.

לפי סעיף 345 (ב) ו(ג), חברה בעלת מטרות ציבוריות שתקנונה אוסר על חלוקת רווחים, חייבת להירשם ככזו ברשם ההקדשות.

סעיף 345 (ל"ג) לחוק החברות קובע כי:

על חברת חוץ המקיימת מקום עסקים בישראל שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד ושתקנונה אוסר על חלוקת רווחים (בחוק זה – חברת חוץ לתועלת הציבור), יחולו הוראות חוק זה לעניין חברה לתועלת הציבור בשינויים המחויבים ובשינויים שהשר רשאי לקבוע בתקנות.

פטור מיוחד לחברות חוץ-ממשלתיות זרות מתקנות ניהול תקינות לפי החוק הישראלי:

בשל העובדה שרבות מהחברות החוץ-ממשלתיות הזרות הפועלות בישראל כבר כפופות לרגולציה בהתאם לחוקים והתקנות במדינות מוצאן, ולנוכח העובדה שאותם חוקים ותקנות אינם ראויים פחות מאלה הקיימים במדינת ישראל, שר המשפטים רשאי, על פי בקשה, להעניק לחברת מגזר שלישי זרה הפועלת בישראל פטור – מלא או חלקי – מהתנאים הרלבנטיים של סעיף 345 לחוק החברות.

להלן ניסוח סעיף 345 (ל"ג) לחוק החברות בהקשר זה:

(ב)  השר רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם רשם ההקדשות, כי על חברת חוץ לתועלת הציבור מסוימת לא יחולו הוראות חוק זה לענין חברה לתועלת הציבור, כולן או מקצתן, או שיחולו בשינויים שיקבע, וזאת, אם שוכנע כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, בשים לב בין השאר, לדיני מקום ההתאגדות או להוראות הדין הזר החל על פעולתה בישראל כחברת חוץ לתועלת הציבור, לתחולתו של דין אחר בישראל לגביה, ולמקורם של נכסי החברה; השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות כאמור לסוגים של חברות חוץ לתועלת הציבור.

רישום ארגון חוץ-ממשלתי זר הפועל בישראל – דרישות

על מנת לרשום חברה זרה לתועלת הציבור – חדשה או קיימת – יש להגיש את המסמכים הבאים למשרד המשפטים:

  • תרגום נוטריוני לעברית של תעודת ההתאגדות + חותמת אפוסטיל;
  • תרגום נוטריוני של סעיפי ההתאגדות + חותמת אפוסטיל;
  • אישור סטטוס (בתוקף) ממדינת המוצא, המצהיר כי החברה עדיין קיימת ופעילה – בתרגום לעברית, מתוארך לששת החודשים האחרונים;
  • ייפוי כוח לעורך דין בישראל;
  • הודעה המפרטת שם וכתובת של אדם המתגורר בישראל ומוסמך לקבל מסמכי בית משפט והודעות בשם החברה;
  • רשימת חברי הדירקטוריון של החברה. הרשימה תכלול מספרי דרכונים (לתושבים זרים) ו/או מספרי ת"ז ישראלים;
  • אישור תשלום של עמלת הרישום הרלבנטית.

לסיכום – צרו קשר עם משרד עורכי דין המומחה לדיני עמותות וחברות לתועלת הציבור בישראל:

למשרדנו יש מומחיות ייחודית בחוקי המגזר השלישי בישראל. עורכי הדין שלנו הם בעלי עשרות שנות ניסיון בכל הנוגע לחוקים אלה.

לפרטים נוספים על חוקים אלה, היכנסו לסדרת המאמרים שלנו על עמותות בישראל. פנו אלינו למידע נוסף על רישום חברות זרות מהמגזר השלישי הפועלות בישראל.

צרו קשר

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה