נוהל משרד הפנים: קבלת מעמד בישראל – נישואים לתושב קבע בישראל

טקס חתונה - קבלת מעמד בישראל

מאמר זה עוסק במתן מעמד לבני זוג זרים הנשואים לתושבי קבע בישראל. נסביר מה ההבדל בין מעמד לבני זוג של אזרחים לעומת בני זוג של תושבי קבע, ומה הם התנאים בהם יש לעמוד לצרכי קבלת המעמד.

כמו כן, מתוארות בפירוט זכויותיהם של נתינים זרים קטינים הנלווים לבן הזוג הזר. יודגש כי נישואים לתושב קבע אינם מקנים בצורה אוטומטית מעמד לבן הזוג.

קבלת המעמד על פי נוהל קבלת מעמד בישראל עבור אזרחים זרים הנשואים לתושבי קבע ישראלים (תושבי קבע מחזיקים בתעודת זהות ישראלית, אולם אינם אזרחי ישראל) הינו הליך ממושך מול משרד הפנים, אשר מבוסס על הקשר הזוגי בין האזרח הזר לתושב הקבע הישראלי. בתחילת ההליך מקבל האזרח הזר מעמד זמני בישראל ובסופו אפשרות קבלת מעמד בישראל כתושב קבע.

הערה: המאמר אינו מתייחס לבן זוג זר תושב האזור (מי שמתגורר בשטחי יהודה, שומרון ועזה).

על-מנת לעשות את התהליך קל ופשוט כלל שניתן, אנו ממליצים להיעזר בעורכי דין המומחים שלנו בתחום עורך דין הגירה לישראל, במשרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש. בצוות שלנו מצוי עורך דין המומחה לנוהל קבלת מעמד בישראל – מתן מעמד לבני זוג זרים של תושבי קבע.

נוהל משרד הפנים – מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לתושב קבע

למי מיועד השרות?

בני זוג זרים של תושבי קבע וילדיהם, השוהים בישראל או בחו"ל.

השירות המוצע – נוהל קבלת מעמד בישראל לזרים הנשואים לתושבי קבע ישראלים

במקרה ובן הזוג הזר שוהה בארץ, יש להגיש את הבקשה בארץ, בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין וההגירה אשר במשרד הפנים הקרובה למקום מגוריו. במקרה ושני בני הזוג שוהים בחו"ל, בן הזוג הזר מחויב להגיש את הבקשה לפני בואו לישראל בנציגות ישראל במקום שהותו מחוץ לישראל.

במהלך בדיקת הבקשה יינתן לבן הזוג רישיון ישיבה ואשרת עבודה בישראל (היתר שהייה בישראל מסוג ב/1) למשך חצי שנה. רישיון זה יוארך במידת הצורך עד לסיום הבדיקה.

בתום הבדיקה, אם אושרה הבקשה, יתחיל בן הזוג בהליך מדורג אשר נמשך תקופה של חמש שנים ושלושה חודשים לערך, אשר בסיומו ניתן להגיש בקשה למעמד של קבע.

במידה ובן הזוג הוא שוהה לא חוקי, מבקש מקלט שבקשתו סורבה, או שמתנהל נגדו כל הליך עקיפה אחר, ההליך לא יימשך עד סיום בירור בנושא.

נתין זר אשר קיבל מעמד במרמה או בוטל מעמדו לא יהא זכאי לקבל מעמד קבע, אלא לכל היותר יוכל לקבל רישיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5.

נתין זר אשר הגיש בקשה נוספת לקבל מעמד בהתאם לנוהל אחר, יידרש לבחור אחת מן השתיים והשנייה תיסגר.

הרשות רשאית לבטל כל רישיון שניתן אם תתגלה אי עמידה בנוהל או יתגלה כי לא נמסר מידע מלא או מקיף כנדרש.

לפני הגשת בקשה – נוהל קבלת מעמד בישראל עבור אזרחים זרים הנשואים עם תושב קבע ישראלי/ת

לפני הגשת הבקשה, בהתאם לנוהל קבלת מעמד בישראל עבור בני זוג זרים הנשואים לתושב/ת קבע בישראל, יש לוודא כי:

  1. מתקיימת חובת נוכחות: אם שני בני הזוג בישראל, חלה על שניהם חובת נוכחות בלשכת הרשות; אם בן הזוג הזר שוהה בחו"ל, חלה חובת נוכחות על בן הזוג תושב הקבע בלשכת הרשות; אם שני בני הזוג שוהים בחו"ל חלה חובת נוכחות על שניהם בנציגות הישראלית הקרובה למקום מגוריהם.
  2. המסמכים הנדרשים המינימליים ("מסמכי סף") לגבי שני בני הזוג:
    1) טפסי הבקשה המתאימים ממולאים וחתומים.
    2) תעודת נישואין מקורית, מאומתת ומתורגמת.
    3) התמונות הנדרשות של שני הזוג.
    4) תעודת זהות של בן הזוג תושב הקבע, ובקונסוליה – מסמך ישראלי מזהה.
    5) דרכון זר של בן הזוג, בעל תוקף של לפחות שנתיים.
    6) מכתב הסבר חתום על ידי שני בני הזוג המתאר את הקשר ביניהם.
  3. תיעוד מקורי, מאומת ומתורגם עבור בן הזוג הזר:
    1) תעודת לידה.
    2) תעודה ציבורית המעידה על שינוי שם (אם שונה השם).
    3) תעודה ציבורית עדכנית ממדינתו המעידה על מצבו הנוכחי והקודם.
    4) תעודת יושר עדכנית (נדרשת גם עבור קטינים נלווים מעל לגיל 16).
  4. הוכחות לגבי מרכז חיים משותף בישראל: כל דבר אשר מעיד על כנות הקשר ועל קיום מרכז חיים משותף – תמונות משותפות, חוזי שכירות, חשבונות בנק משותפים, מכתבים ממשפחה וחברים (למכתבים אלה יש לצרף צילום ת"ז של המחבר ופרטי קשר) וכו'.
  5. תצהיר של שני בני הזוג: המעיד על אמיתות החומר שהוגש ועל המחויבות להודיע על כל שינוי.
  6. נתינים מחבר העמים או ממזרח אירופה: יופנו על-ידי לשכת הרשות לקבלת חוות דעת מלשכת הקשר (נתיב).

מסמכים נוספים בעבור קטינים נלווים

עבור קטינים נלווים מקשר זוגי קודם, נדרש להוסיף:
1) תעודת לידה (מקורית, מאומתת ומתורגמת).
2) דרכון זר בעל תוקף של לפחות שנתיים.
3) אישור מן ההורה השני של הקטין.
4) לגבי קטינים מעל לגיל 15, הוכחות להימצאותם בחזקת בן הזוג לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה.

התשלום הנדרש

השירות ניתן בתשלום, בהתאם ללוח האגרות (האגרה מתעדכנת מפעם לפעם בהתאם ללוח האגרות)

בהתאם לנוהל קבלת מעמד בישראל עבור אזרחי מדינות זרות אשר נשואים לתושב או תושבת קבע בישראל המבקשים מחויבים לשלם אגרה על סך כ- 900 ש"ח (נכון לשנת 2017).

אופן הגשת הבקשה

הבקשה תוגש לשכת רשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים הקרובה לאזור מגורי בן הזוג תושב הקבע או בקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגורי שני בני הזוג, אם הם שוהים בחו"ל.

אופן הטיפול בבקשה:

במעמד הגשת הבקשה

  1. במעמד הגשת הבקשה יזהה עובד רשות האוכלוסין וההגירה אשר במשרד הפנים את כל המבקשים, יפתח תיק בקשה ממוחשב ויבדוק את הנדרש לגבי הדרכונים, תעודת הנישואין והמסמכים האישיים של בן הזוג הזר. המעמד האישי של בן הזוג תושב הקבע יעודכן בהתאם.
  2. במידה ובן הזוג המוזמן שוהה בארץ ללא מסמך נסיעה תקף, יופנה לנציגות מדינתו על-מנת שיונפק לו מסמך נסיעה תקף.
  3. עובד רשות האוכלוסין יבדוק:
    1) את הרקע של בן הזוג הזר ובן הזוג תושב הקבע במערכות רשות האוכלוסין.
    2) את הראיות לכנות הקשר ולהוכחת מרכז חיים משותף.
    3) אם קיימים עבר פלילי או מניעה ביטחונית (בדיקה זו תיערך לשני בני הזוג ולילדים קטינים מעל גיל 14), או אם בן הזוג הזר הינו נתין של מדינת סיכון.
  4. אם כל מסמכי הסף הנדרשים הוגשו כשורה, יונפק לבן הזוג הזר רישיון ישיבה מסוג ב/1 (אשרת עבודה בישראל) כללי למשך 6 חודשים. אם קיימות מגבלות לגבי מתן רישיון ישיבה, תועבר הבקשה לבחינת מרכז אשרות בלשכה. תקופה זו לא תחשב כחלק מן ההליך המדורג.
  5. אם לא הוגשו כלל המסמכים הנדרשים, תימסר לבני הזוג רשימה מפורטת של המסמכים החסרים עד למועד התור שנקבע להם להמשך הטיפול בבקשה במחלקת אשרות. אם לא יומצאו כלל המסמכים עד למועד שנקבע, הבקשה תידחה על הסף. אם נדרש לבני הזוג זמן נוסף, עליהם לבקש בכתב אורכה מן הלשכה, אשר תאושר על-פי שיקול דעתו של מנהל הלשכה. במידה והמסמכים הוגשו לאחר תום פרק הזמן שהוקצב, יידרשו בני הזוג להגיש בקשה חדשה, אשר תתקבל לבדיקה רק אם יוגשו כל המסמכים שחסרו בבקשה שנסגרה.
  6. במידה ובן הזוג הזר מחזיק ברישיון ישיבה תקף, יוארך תוקף הרישיון עד לסיום הבדיקות. במידה ולא, בן הזוג הזר לא יורחק עד לסיום הבדיקות.
  7. במידה ובן הזוג הזר מחזיק ברישיון ישיבה תקף (ב/1 או א/5) שקיבל במסגרת הליך מדורג מכוח קשר זוגי קודם שנותק, יבוטל רישיון זה, יינתן לו רישיון ב/1 חדש ובן הזוג יידרש לעבור הליך מדורג מחדש.

לאחר קליטת הבקשה – נוהל קבלת מעמד בישראל לזרים הנשואים לתושב קבע

  1. רשות האוכלוסין תאשר או תדחה את הבקשה על-סמך בדיקה מקיפה. בדיקה זו עשויה לכלול עריכת ראיון לבני הזוג, בדיקת של כנות הקשר, קיום מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית.
  2. אם קיים ספק לגבי כנות הקשר מרכז האשרות רשאי להאריך את תוקף רישיון השהייה (ב/1) לתקופה של חצי שנה נוספת בסיומה תיבדק שוב כנות הקשר, או להתנות את תחילת התהליך המדורג בהפקדת ערבות.
  3. כאשר בני הזוג שוהים תקופות ממושכות מחוץ לישראל בשל שליחותו של בן הזוג תושב הקבע מטעם המדינה ייבחן נושא מרכז החיים המשותף בהתאם לנסיבות.
  4. אם תעודת הנישואין נמצאה כבלתי קבילה, תידחה הבקשה. תעודות נישואין מאל-סלבדור יטופלו בנוהל מיוחד.
  5. אם נדחתה הבקשה, יזומנו בני הזוג ללשכה, יימסר בידם מכתב נימוק מפורט ובקשה ליציאת בן הזוג הזר מישראל בתוך 30 יום (או בתוך 14 יום, אם הוא שוהה באופן בלתי-חוקי).
  6. אם התקבלה הבקשה על פי נוהל קבלת מעד בישראל עבור בני זוג זרים הנשואים לתושב/ת קבע – יונפק רישיון ישיבה ארעי מסוג ב/1 למשך 15 חודשים ויחל התהליך המדורג.

הזמנה של בן זוג זר לישראל

יש להגיש את הבקשה לפני הגעתו של בן הזוג הזר לישראל. אם מרכזי חייהם של בני הזוג היה בחו"ל שנה שלפני הגשת הבקשה, עליהם להציג ראיות על כנות הקשר וניהול בית משותף במשך שנה לפני הגשת הבקשה. החלטה בנוגע להזמנת בן הזוג תינתן בדרך-כלל תוך 45 יום, אלא אם נדרש פרק זמן ממשוך יותר לקבלת התייחסות רשויות הביטחון. אם נדרש פרק זמן העולה על 45 יום, תישלח לתושב הקבע הודעה בכתב תוך 45 יום.

מרכז האשרות רשאי לסרב לבקשה אם לא הוצגו ראיות משכנעות לכנות הקשר או להורות על עריכת ראיון לשני בני הזוג – זה של בן הזוג הישראלי ייערך בישראל ואילו זה של בן הזוג הזר בנציגות הישראלית המתאימה.

אם אושרה הבקשה, תישלח הודעת אישור לתושב הקבע. בן זוג זר תושב מדינה הפטורה מאשרת כניסה מוסדרת מראש יציג את ההודעה לביקורת הגבול עם הגיעו לישראל. אם בן הזוג הזר הינו נתין של מדינה המחויבת באשרת כניסה מוסדרת מראש, תישלח לנציגות הזרה אשרה מתאימה, לתקופה של 30 יום בלבד.

על בני הזוג לפנות ללשכה תוך 30 יום מהגעת בן הזוג הזר לשם המשך הטיפול בבקשה.

בני זוג אשר מבקשים להינשא בחו"ל

אם בן הזוג הזר שוהה בישראל כחוק, הוא יכול לפנות ולבקש אשרת כניסה חוזרת. בכפוף לבדיקה ראשונית של כנות הקשר תונפק אשרת ב/2 (אשרת תייר בישראל) שתוקפה 3 חודשים ותאושר כניסה חוזרת.

כאשר שני בני הזוג שוהים בחו"ל

יש להגיש את הבקשה לפני הגעתו של בן הזוג הזר לישראל. אם מרכזי חייהם של בני הזוג היה בחו"ל שנה שלפני הגשת הבקשה, עליהם להציג ראיות על כנות הקשר וניהול בית משותף. החלטה בנוגע להזמנת בן הזוג תינתן תוך 45 יום. הבקשה תיבחן על-ידי הקונסול, אשר רשאי לסרב לבקשה אם לא הוצגו ראיות משכנעות לכנות הקשר. אם קיים חשש לכנות הקשר, רשאי הקונסול להתנות את הכניסה לישראל בהפקדת ערבות בסך 30,000 ש"ח.

אם אושרה הבקשה, תישלח לנציגות הזרה אשרה מתאימה, לתקופה של 30 יום בלבד. על בני הזוג לפנות ללשכה תוך 30 יום מהגעת בן הזוג הזר לשם המשך הטיפול בבקשה.

ההליך המדורג – נוהל משרד הפנים: קבלת מעמד בישראל עבור זרים נשואים לתושב קבע

לאחר אישור הבקשה יוענק לבן הזוג הזר (ולקטינים אשר נלווים לבקשה) רישיון ישיבה ועבודה ארעי ב/1 לתקופה של 15 חודשים. הרישיון יוארך מדי שנה. לאחר שהייה בת 27 חודשים ברישיון ב/1 יינתן רישיון ישיבה ארעי א/5 לתקופה של שנה, בן הזוג הזר יירשם במרשם ותונפק לו תעודת זהות ארעית. הרישיון הארעי יוארך כל פעם לתקופה של שנה ועד לפרק זמן כולל בן שלוש שנים.

במהלך ההליך המדורג ולפני כל הארכה של הרישיון, ייערך ראיון לבני הזוג ותערכנה בדיקות עדכניות לביסוס כנות הקשר והמשך קיומו, קיום מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית.

במהלך תקופה זו, על בן הזוג הזר לפנות ללשכה לשם הארכת תוקף הרישיון, לא יאוחר משלושה חודשים לפני סיום תוקפו. ככלל, יוארך הרישיון למשך שנה אחת בלבד. אם לא תתאפשר קבלת החלטה עד למועד תפוגת הרישיון, יוארך הרישיון לחצי שנה בלבד (אם אין מניעה ביטחונית).

במידה ונותק הקשר בין בני הזוג, או שבן הזוג תושב הקבע נפטר, יופסק ההליך המדורג.

סיום ההליך – נוהל קבלת מעמד בישראל עבור נתינים זרים הנשואים לתושב/ת קבע

בהתאם לנוהל קבלת מעמד בישראל עבור אזרחים זרים אשר נשואים לתושבי קבע בישראל, בן הזוג הזר מחויב להודיע ללשכה שלושה חודשים לפני תום ההליך המדורג על רצונו במעמד של קבע. ההודעה מחייבת נוכוחת אישית של שני בני הזוג.

טרם מתן מעמד תושב קבע בישראל תיערך בדיקה על-מנת לברר שלא חל שינוי בנסיבות הבקשה, קיום התנגדות מצד הורה הקטין (אם נלווה קטין לבן הזוג הזר), קיומו וכנותו של קשר הנישואין, קיום מרכז חיים משותף בישראל, ומניעה פלילית או ביטחונית.

אם אושרה הבקשה, יחתמו בני הזוג על התצהירים הנדרשים ותונפק לבן הזוג הזר תעודת זהות חדשה בעלת ספח של תושב קבע. לקטינים נלווים יינתן מעמד כמעמד הוריהם.

אם נדחתה הבקשה, תישלח תשובת סירוב מנומקת בכתב תוך ציון האפשרות להגשת ערר.

אנחנו לשירותכם – כהן, דקר, פקס וברוש – משרד עורכי דין

אם אתם נזקקים למומחים לנושאי מעמד חוקי בישראל עבור נתינים זרים, הגעתם למקום הנכון! משרד עורכי הדין שלנו – כהן, דקר, פקס וברוש – עורכי דין לענייני הגירה לישראל – עומד לשירותכם. אנו מתמחים בתחומי ההתאזרחות בישראל, ובצוות שלנו תוכלו למצוא עורך דין להתאזרחות בישראל, עורך דין הגירה לארה"ב, עורך דין הגירה לקנדה וכן עורך דין מקרקעין ונדל"ן, עורך דין אזרחי/מסחרי. אנו מתמחים גם בנושאים הבאים: דיני תאגידים, צוואות וירושות, משפט מנהלי וחוקתי, עורך דין דיני עבודה.

לנוחותכם, אנחנו פזורים בכל רחבי הארץ. הסניפים המרכזיים שלנו ממוקמים בפתח-תקווה ובירושלים. הסניף הצפוני מצוי בעפולה והסניף הדרומי בהר עמשא.

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי לגבי הגירה לישראל:

ייעוץ משפטי http://lawoffice.org.il/קבלת מעמד בישראל: 03-3724722

          055-9781688

רחוב עמל 37 פתח תקווה 4951337 ישראל, http://lawoffice.org.il/: office@lawoffice.org.il

 

כהן, דקר, פקס וברוש – משרד עורכי דין להגירה לישראל

נוהל קבלת מעמד בישראל עבור זרים אשר נשואים תושב/ת קבע בישראל