דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

שאלות נפוצות – הכל על מלכ"רים בישראל

Joshua Pex
Joshua Pex

במאמר זה נתייחס בקצרה לסוגיות רבות הקשורות להקמה, ניהול ומימון פיננסי של עמותות.

עמותות הן מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) הנמצאים בפיקוחה של רשות התאגידים.

עמותות בישראל

איך אני רושם עמותה או כחברה לתועלת הציבור (חל"צ)?

עמותות מוגדרות לעיתים כארגוני צדקה, וחייבות לפעול בראש ובראשונה לתועלת הציבור. בנוסף, הן תלויות בתרומות ובמענקים.

עסקים חברתיים / חברות לתועלת הציבור (חל"צים) הם שונים מעמותות מפני שיש להם בעלי מניות, ויש בפעילותם גם מרכיב עסקי המייצר הכנסה.

על מנת להירשם כחל"צ, עליכם למַנות בעלי מניות שהם בעליו של העסק החברתי/מלכ"ר. בתור התחלה, יש צורך בשני בעלי מניות לכל הפחות. בנוסף, יש לשלם אגרה בסך 800 ₪ לרשם החברות. יתרה מכך, הארגון יהיה חייב לאמץ או לנסח תקנון. תהליך הרישום נמשך בדרך כלל 45 יום.

כדי לרשום עמותה או מלכ"ר, נדרשים: שני חברים מייסדים, שם, שתי חלופות לשם, יעדי העמותה, כתובת מגורים של שני המייסדים, וכתובת של העמותה עצמה. עם השלמת הרישום, העמותה תזדקק לצירוף של חמישה חברים, וביחד יצטרכו שבעת החברים להגיש את שמותיהם לתהליך הרישום. בנוסף, צריך גם לשלם אגרת רישום. לאחר מכן, המייסדים צריכים לחתום על מסמכי הרישום בפני עורך דין, ולהגיש את המסמכים לרשם העמותות. התהליך כולו נמשך פחות מחודש.

מידע נוסף על מלכ"רים בישראל תוכלו למצוא במאמרינו הקמת עמותה בישראל, חוק העמותות וארגונים ללא כוונות רווח, הקדשים ציבוריים תחת עמותות בישראל

מה ההבדל בין עמותה לבין חל"צ?

לעמותה יש כמה שמות נרדפים – מוסד ללא כוונת רווח או ארגון צדקה. גם לחל"צ יש כמה שמות שונים – חברה לתועלת הקהילה (CIC באנגלית) או עסק חברתי. שני סוגי הארגונים פועלים לתועלת הציבור.

ישנם כמה הבדלים עיקריים:

עמותה פועלת בכפוף לרשם העמותות ומשרתת את תועלת הציבור מבלי לייצר רווח. עמותה מקבלת מימון דרך תרומות ומענקים.

חל"צ היא חברה בעירבון מוגבל הרשומה תחת רשות התאגידים הישראלית, וגם נמצאת תחת פיקוחו של רשם העמותות. חל"צ לא מייצרת הכנסות לבעלי המניות, אך יש בה מרכיב עסקי, המאפשר לה לייצר הכנסה, בניגוד לעמותה.

איך אני פותח חשבון בנק לעמותה?

אחרי רישום של עמותה או חל"צ במשרד המשפטים, יש לפתוח חשבון בנק. כדי לעשות זאת, יש צורך בתעודת התאגדות, תקנון, רשימה של חברי הדירקטוריון, פרוטוקול ההחלטה על פתיחת חשבון בנק, מסמכים המראים שהחותמים הם אותם אלה שהקצה הארגון, תעודת זהות ישראלית או דרכון זר של החותמים, מידע על אופן השימוש בחשבון, הצהרות FATCA (בדיקת נאותות) עבור אזרחי ארה"ב, פרטי קשר של החותמים, מכתב אישור מעורך דין ישראלי, והצהרה בנוגע לבעלי העניין והמוטבים בחשבון.

כאן תמצאו מידע נוסף שפרסמנו בנושא פתיחת חשבון בנק לעמותה, לצד הניירת הנדרשת עבור מלכ"ר קיים.

האם אני יכול לקבל הנחה בארנונה עבור העמותה שלי?

באוגוסט 2016 העבירה הכנסת תיקון לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה, שלפיו תינתן הנחה של 67 אחוזים בארנונה לרוב ההתאגדויות. על מנת לקבל את הכסף הזה, הארגון חייב להיות רשום ומנוהל בצורה תקינה. ההנחה ניתנת למשך שלוש שנים לכל הפחות, ויש צורך להגיש תצהיר חתום שלפיו יעדיה ופעילותה של העמותה לא ישתנו במהלך תקופת קבלת ההנחה.

מידע נוסף תוכלו למצוא במאמרינו על הנחת ארנונה לעמותות ועל אישור ניהול תקין לעמותה.

מה תפקידה של האסיפה הכללית בעמותה?

האסיפה הכללית היא אחת מבין שלושה מוסדות שחייבים לפעול בכל עמותה ישראלית. היא כוללת את כל חברי העמותה. היא נדרשת לקיים פגישה פעם בשנה, או ככל שיידרש בתקנון העמותה. יש לקבוע את ישיבת האסיפה הכללית לפחות עשרה ימים לפני קיומה, וזימון הישיבה צריך לכלול סדר יום ורשימת נושאים לדיון.

פרטים נוספים תמצאו במאמרינו: אסיפה כללית בעמותה, הוועד המנהל בארגונים ללא כוונות רווח, ועדת הביקורת בארגונים ללא כוונות רווח, תקנון ונהלים כתובים בארגונים ללא כוונות רווח וחוק העמותות וארגונים ללא כוונות רווח.

עמותות בישראל

מה תפקידו של הוועד המנהל בעמותה?

הוועד המנהל הוא המוסד האחראי על ניהול ענייני העמותה, ובעל הסמכות לקבל החלטות שלא הוגדרו מפורשות בחוק או בתקנון העמותה, או שנקבעו על ידי שאר מוסדות העמותה.

מה תפקידה של ועדת הביקורת בעמותה?

ועדת הביקורת מורכבת מלפחות שני חברי האסיפה הכללית, והיא נבחרת על ידי האסיפה הכללית. ועדת הביקורת עוזרת לוודא שהארגון מנהל את ענייניו הפיננסיים בצורה תקינה. הוועדה יכולה לבחון את ענייניה הפיננסיים של העמותה, לחוות את דעתה עליהם ועוד. היא נדרשת לבחון את מצבה הפיננסי של העמותה מדי שנה, ולהעלות המלצות לוועד המנהל ולאסיפה הכללית.

מה אני צריך לדעת על בחירת השם והלוגו של העמותה?

חובה לבחור שם שאינו נמצא בשימוש של ארגון קיים. אפשר לחפש שמות מבעוד מועד כדי להבטיח שהשם שחשבתם עליו איננו תפוס כבר. בעת הגשת בקשה לרישום עמותה, חובה לספק שלושה שמות (שם מועדף ושתי חלופות).

עמותה בישראל נדרשת להשתמש בשמה המלא בכל החומרים שהעמותה חותמת ומפרסמת. אסור להשתמש בשמות שונים או בשמות קצרים יותר למטרות אלה. בנוסף, חובה להוסיף אחרי השם את המילים "עמותה", "עמותה רשומה" או ראשי התיבות ע"ר.

מותר להשתמש בלוגו העמותה מבלי לכתוב ע"ר או אחת מהחלופות הרשומות לעיל. אין הגבלות ספציפיות על עיצוב הלוגו, כל עוד הוא לא יוצר מצג שווא ביחס לפעילות העמותה.

מידע נוסף תמצאו במאמרינו הקמת עמותה בישראל – דרישות לפתיחת עמודה חדשה וגם עמותה ישראלית – שם, לוגו, מטרות.

מה עליי לדעת בנושא כתיבת מטרות העמותה?

כשרושמים ארגון ברשם העמותות, חובה לִמְנות את מטרות הארגון. חשוב להקדיש לכך מחשבה, מפני שעמותה אינה רשאית לבצע פעולות שאינן תורמות למטרותיה של העמותה. אם ארגון פועל לפי מטרותיו, הוא זכאי לאישור ניהול תקין.

אחרי שהחלטתם מהן המטרות שלכם והגשתם אותן לרשם, אתם יכולים לעדכן אותן. הוועד המנהל יידרש להעלות את העניין בפני האסיפה הכללית, ולהראות גם כי המימון באמצעות תרומות יעמוד במטרות שלשמן ניתן. האסיפה הכללית תידרש לדון גם בכל שינוי אובייקטיבי, ולאחר מכן יהיה צורך להעביר אותה לרשם. כדי להוסיף או להסיר מטרה ברשימת המטרות הנוכחית, יש להשיג אישור מבית המשפט.

מידע נוסף תוכלו למצוא במאמר שפרסמנו בנושא מטרות העמותה.

מהו תקנון העמותה?

תקנון העמותה מטפל בסיטואציות שונות בחיי עמותה, ומספק הגדרות משפטיות שונות ואמות מידה לפעולה. הוועד המנהל חייב לפעול בהתאם לתקנון העמותה, והתקנון משמש כחוזה בין חברי העמותה לבין העמותה. במקרה שלעמותה אין סעיף בתקנון העוסק בסיטואציה מסוימת, חל תקנון לדוגמה – תקנון נוסף שעוזר בניהול הארגון כאשר אין סעיפי תקנון תקפים. עם זאת, תקנון לדוגמה אינו יכול להחליף תקנון של עמותה.

מידע נוסף על מלכ"רים בישראל תוכלו למצוא באתר שלנו. לפרטים נוספים על תקנון עמותה, ראו במאמר שפרסמנו בנושא.

מהם נהלים כתובים?

נהלים כתובים של עמותה עוסקים בסוגיות ניהול תפעוליות ושגרתיות שאין להם מענה בתקנון. על מנת לנהל בצורה אפקטיבית, הארגון צריך לפרט כיצד יתנהלו פעולותיו. הנהלים הכתובים עוסקים בין היתר באופן העסקת עובדים, אופן הטיפול בכסף מזומן ועוד. כל הנהלים הכתובים חייבים לעבור את אישור הוועד המנהל של העמותה.

פרטים נוספים תמצאו במאמר שלנו על נהלים כתובים במלכ"רים.

אלו מסמכים נדרשת עמותה להגיש מדי שנה?

המסמכים שעמותה חייבת להגיש לרשם העמותות מפורטים באתר הרשם. את הטפסים האלה יש למלא, לחתום ולהגיש לרשם מדי שנה. יש לצרף אליהם 1) עותק מפרוטוקול הישיבה השנתית של האסיפה הכללית, 2) דו"ח שנתי מילולי של העמותה, 3) הצהרות פיננסיות שנתיות, 4) הסכמה של האסיפה הכללית לסעיפים 2 ו-3.

ישנם טפסים נוספים שצריך להגיש במצבים מסוימים, למשל כשהעמותה עברה למשרדים חדשים ויש לעדכן את כתובתה ברשם, כשממונים חברים חדשים לוועד המנהל או לוועדת הביקורת, כשהוגשה תביעה נגד העמותה, ועוד.

מידע נוסף על מלכ"רים בישראל תוכלו למצוא באתר שלנו. פרטים נוספים על מסמכים שנתיים ועל מצבים שבהם נדרשים מסמכים נוספים, ראו במאמר שפרסמנו בנושא.

איך אני משיג אישור ניהול תקין?

עמותה זכאית לקבל אישור ניהול תקין כאשר היא ממלאת את דרישות הדיווח השנתי שלה. אחרי שהארגון השלים שנתיים של פעילות והגיש את מסמכיו בצורה ראויה, רשם העמותות ינפיק לעמותה אישור על ניהול תקין.

גם אם לא הגשתם את הניירת הנכונה בעבר, עדיין אפשר לקבל אישור ניהול תקין אם מגישים לרשם תצהירים על פעילותה הפיננסית של העמותה במשך שלוש שנים. כלומר, ארגון המבקש להשיג אישור ניהול תקין לשנת 2022 חייב להגיש את המסמכים של 2020 לצד מסמכים מ-2017, 2018 ו-2019.

פרטים נוספים בנושא זה, ובעניין ההשלכות המשפטיות האפשריות לאי-הגשת המסמכים הנדרשים, תוכלו למצוא במאמרנו על אישור ניהול תקין לעמותה.

איך אני יכול להשיג אישור להגשת מסמכים

עמותה חדשה, או כזו שחדלה לפעול לאחרונה איננה זכאית לקבל אישור ניהול תקין. על מנת להיות זכאית, היא חייבת להיות פעילה במשך שנתיים. עם זאת, באפשרותו של הארגון גם להגיש בקשה לאישור הגשת מסמכים. זה יכול לעזור לעמותה להראות לתורמים או לאחרים שהיא מנוהלת בצורה תקינה, ולשמש כדי להראות לרשויות המס בישראל שהארגון הוא "מוסד ציבורי".

אם אתם רוצים לדעת מה בדיוק צריך לעשות כדי להגיש בקשה לאישור הגשת מסמכים, קראו את מאמרנו אישור הגשת מסמכים למלכ"ר ישראלי.

מה עליי לדעת על ניהול פיננסי של עמותה?

החוקים הנוגעים לניהול עמותה בישראל מחייבים אותה לפעול לפי אמות מידה ספציפיות של ניהול ספרי חשבונות. יש לתעד כל פעולה פיננסית שמבצעת העמותה, ולשמור על התיעוד שנלווה אליה, לרבות, בין השאר, חשבונות, קבלות ועוד. בנוסף, כל עמותה בעלת מחזור שנתי העולה על 750,000 ₪ חייבת לעשות שימוש בשיטה הדו-צידית לניהול ספרים.

פרטים נוספים תוכלו למצוא במאמר שפרסמנו בנושא.

מה עליי לדעת בנוגע לניהול ספרים של עמותה?

ניהול ספרים מדויק הוא חיוני בארגונים ללא כוונות רווח. הסטנדרטים החשבונאיים והפיננסיים במלכ"רים הם גבוהים מאוד, ויש להפקיד את הנהלת החשבונות של הארגון בידי אדם חיצוני. בין השאר, הוא יידרש לתעד כל פעולה פיננסית, לרבות משיכות כספים והוצאת חשבוניות וקבלות. אם המחזור השנתי של העמותה עולה על 750,000 ש"ח, היא חייבת לנהל את ספריה בשיטה הדו-צידית.

מה יש לכלול בהצהרה הפיננסית השנתית?

הוועד המנהל של העמותה אחראי להכנת הצהרה פיננסית שנתית. אפשר להוציא את הכנת התצהיר למיקור חוץ, אך הוועד המנהל חייב להבטיח שתוכן כראוי. הצהרה זו כוללת את גיליון המאזן בין הכנסותיה והוצאותיה של החברה, לצד פרטים על חמשת המשתכרים הגבוהים ביותר בארגון.

בנוסף לדו"ח הפיננסי, עמותה חייבת להגיש גם דו"ח שנתי מילולי (ראו להלן).

מהו הדו"ח השנתי המילולי?

כל שלושת מוסדות החובה של העמותה חייבים להיות מעורבים בהכנת הדו"ח המילולי. הוועד המנהל אחראי על הכנת הדו"ח המפרט כיצד העמותה קידמה את מטרותיה, כיצד היא השתמשה בכספיה במהלך השנה החולפת, ומה היו העסקאות העיקריות שבוצעו – או כל דבר אחר ראוי לציון. ועדת הביקורת אחראית על בחינת הדו"ח והצגת המלצותיה. לאחר מכן מועבר הדו"ח לאסיפה הכללית, טרם הגשתו לרשם העמותות.

פרטים נוספים בנושא תוכלו למצוא במאמר שפרסמנו בנושא.

מתי אפשר לשלם לחברי הוועד המנהל על שירותיהם?

החוק בנושא מלכ"רים בישראל קובע כללים נוקשים מאוד בעניין תשלומים לחברי הוועד המנהל, כדי להימנע מניגוד אינטרסים. האסיפה הכללית יכולה להחליט אם אפשר לשלם לחבר הוועד המנהל על שירותיו. בד בבד, החוק הישראלי מבהיר היטב כי העמותה אינה יכולה להעסיק בשכר את חברי הוועד. הם יכולים לקבל שיפוי מוגבל על השתתפות בפגישות.

פרטים נוספים על תשלום לחברי הוועד המנהל, ועל המקרים המיוחדים שבהם אפשר לשלם להם, תוכלו למצוא במאמר שפרסמנו בנושא.

מה אני צריך לדעת על שיפויים בעמותה?

החוק הישראלי בנוגע למלכ"רים מגדיר באופן כללי מהם השיפויים המותרים בעמותה. חלק גדול מהמידע הזה מתייחס לחברי ועד, שם יש להימנע מניגוד אינטרסים. בגדול, נושא השיפויים מחולק לשתי קטגוריות – אלה הקשורים לישיבות העמותה, ואלה הקשורים לקידום העמותה. יש אפשרות לשַפּות חברים בוועד המנהל, וחברי עמותה נוספים, על הוצאות הקשורות לישיבות העמותה ולקידום ענייניה, אבל רק בכפוף לתנאים מסוימים: מהו המרחק בין מקום מגוריו של אותו אדם למקום הפגישה, האם הוא סובל ממוגבלות שמחייבת הוצאות נסיעה מיוחדות, האם מחזור העמותה גבוה מ-50 מיליון ₪ וחברי הוועד המנהל חיים בחו"ל, ועוד.

העיקרון הבסיסי מאחורי התנאים הללו – שנידונים בהרחבה במאמר המצורף להלן – הוא להבטיח שכל אחד משלושת מוסדות החובה של העמותה – הוועד המנהל, ועדת הביקורת והאסיפה הכללית – ינהג באחריות ובאחריותיות.

מידע נוסף על מצבים ותרחישים שבהם מותר לשפות חברי עמותה, תוכלו למצוא במאמר שפרסמנו בנושא.

מה עליי לדעת בענייני תורמים ודיווח על תרומות גדולות?

מלכ"רים בישראל נדרשים לנהל רישום פנימי של תורמיהם ותרומותיהם. הרישום כולל את שם התורם, תיאור של המתנה או התרומה שניתנה לעמותה, ותאריך קבלת התרומה.

תורם רשאי להישאר בעילום שם כל עוד תרם פחות מ-20,000 ₪ לשנה. אם הוא תרם יותר ועדיין רוצה להישאר אלמוני, העמותה יכולה להגיש לרשם העמותות מכתב עם השם, התרומה ותאריך הקבלה לשם השקיפות, ונימוק לכך שהתורם ישמור על אלמוניותו.

יש חריג אחד בנושא האלמוניות, והוא כאשר מדינה זרה נותנת מתנה או תרומה בשווי של יותר מ-20,000 ₪ לארגון שמחזורו השנתי עולה על 300,000 ₪; המדינה הזרה אינה יכולה להישאר אלמונית, והמידע הזה חייב להירשם באתר האינטרנט של העמותה.

למידע נוסף על תורמים, תרומות ואופן הגדרתו של המונח "מדינה זרה", ראו במאמרנו "ארגונים ללא כוונת רווח ותרומות בישראל".

מה עליי לדעת על ניגודי אינטרסים?

סעיף 27 לחוק העמותות בישראל מצהיר בבירור כי הוועד המנהל אחראי על יישום האינטרסים של העמותה, וזה כולל ניהול עובדים והימנעות מניגודי אינטרסים בארגון. יחסי קירבה משפחתית כוללים בין היתר אחים ואחיות, הורים, סבים וסבתות, ילדים, נכדים ונכדות, בני זוג ועוד. קשרי משפחה עלולים להשפיע על חוסר הפניות של הארגון. ולכן, לדוגמה, בן משפחה של חבר הוועד המנהל אינו יכול לכהן בוועדת הביקורת. בנוסף, בני משפחה אחת לא יכולים להיות רוב מבין חברי הוועד המנהל. כלומר, אם בוועד המנהל מכהנים חמישה חברים, שניים יכולים להיות קרובי משפחה, אבל שלושה לא.

פרטים נוספים על ניגודי אינטרסים וקשרי משפחה תוכלו למצוא במאמר שפרסמנו בנושא.

למה אפשר לצפות בביקורת עומק?

רשם העמותות עורך באופן קבוע ביקורות בעמותות כדי לוודא שהן פועלות במסגרת מחויבויותיהן ומטרותיהן. ארגונים חדשים אינם עוברים ביקורת, אך ברגע שהם מקבלים אישור ניהול תקין, אפשר לערוך בהם ביקורת.

לעיתים, ביקורת נערכת כשהרשויות קיבלו תלונות על ניהול לא תקין בארגון. ביקורת עומק בודקת את אופן השימוש של הארגון בכספיו, מחפשת יתרות כספים, מימונים כפולים (כסף מִיוֹתֵר ממקור אחד עבור אותו פרויקט, יחס לא תקין לעובדים, ועוד).

חשוב לשתף פעולה עם ביקורת העומק ולקבל ייעוץ משפטי מומחה כהכנה אליה.

רוצים לדעת איך ביקורת מתחילה, מה היא בודקת ואיך מתמודדים עם בעיות שעלו בה? היכנסו למאמר שפרסמנו בנושא.

פנו אלינו – הכל אודות מלכ"רים בישראל

אם אתם זקוקים לסיוע משפטי בנוגע לעמותה או לחל"צ שלכם, אל תהססו לפנות אלינו. עו"ד יהושע פקס מתמחה בחוק העמותות וישמח לעזור לכם.


צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה