עלייה לאחר אימוץ – האם ילד שאינו יהודי אשר אומץ על ידי משפחה זכאית שבות רשאי לעלות לישראל? משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בעלייה והגירה לישראל. במאמרים אחרים הסברנו את זכויות העלייה לארץ לאחר אימוץ בפועל, כמו גם את אפשרות העלייה של יהודי אשר אומץ על ידי משפחה שאינה זכאית עלייה. במאמר זה עורך הדין מיכאל דקר יסביר כיצד מתאפשרת עלייה של אדם אשר אומץ באופן חוקי על ידי משפחה הזכאית לעלות לישראל לפי חוק השבות.

מה הם חוקי ישראל הנוגעים לעלייה לאחר אימוץ?

עלייה לאחר אימוץכידוע, הגירתם של יהודים או של זכאי שבות לישראל (עלייה לארץ) מבוססת על חוק השבות, 1950. מלשון החוק עולה כי גם קרובי משפחה – ילד או נכד של יהודי (אדם אשר נולד לאם יהודייה או התגייר) – זכאים לעלייה. אבל האם זכות זו שמורה אך ורק בידי צאצאים הקשורים לאדם יהודי בקשרי דם? האם קטין שאומץ על ידי יהודי או מי שאומץ כחוק על ידי בן של יהודי בעל זכות עלייה לישראל? חוק אימוץ ילדים (1981) אינו עוסק בנושא זה במפורש. עם זאת, התקדים המשפטי ונהלי משרד הפנים אכן מאשרים כי ילד מאומץ נחשב כשווה ערך לילד ביולוגי. בכל מקרה הילד נחשב לדור שני (או שלישי) ליהודי זכאי שבות.

נהלי משרד הפנים בנושא עליית ילדים מאומצים:

בניגוד לאימוץ בפועל (ראה למעלה), אימוץ רגיל, אשר נעשה באופן רשמי, צריך להיות מתועד היטב. לצורך עלייה לאחר אימוץ יש להמציא בפני רשויות ההגירה את מסמכי האימוץ (צו בית משפט, תעודת אימוץ, ועוד), מתורגמים ומאומתים נוטריונית. כמו כן, יש להראות כי קשר האימוץ הוא אמיתי – ההורים המאמצים אכן גידלו את המאומץ כילד. לבסוף, מובן מאליו שדרושים כל המסמכים הנדרשים לצרכי עלייה.

חוקי ישראל אינם מכירים באימוץ בוגר לצורך זכאות לעלייה. אפשרות עלייה לאחר אימוץ פתוחה אך ורק עבור קטינים – מי שעדיין אינם בני 18.

יש להדגיש כי במידה והילד אומץ סמוך לגיל 18 או למועד העלייה, הדבר יראה כחשוד. פקידי משרד הפנים עלולים לחשוב שהקטין אומץ אך ורק על מנת לקבל זכות עלייה לישראל. במקרה זה, על מבקשי העלייה מוטלת האחריות לשכנע את רשויות ההגירה כי הקשר הוא אמיתי. יש לספק הוכחות כי המאמצים אכן גידלו את המאומץ כהורים מכל בחינה מעשית.

מה לגבי ילד שאומץ בחו"ל על ידי אזרחי ישראל?

ילד מאומץ לבן זוג של אזרח ישראלי מקבל מעמד בישראל כחלק מהליך הסדרת מעמד לבן הזוג. אבל מה בנוגע לילד שאומץ בחו"ל על ידי הורים שהם אזרחי או תושבי ישראל?

הנוהל הרלוונטי של משרד הפנים הוא נוהל הטיפול במתן אשרת כניסה לילד שאומץ בחו"ל.  האימוץ מתבצע דרך עמותה הנמצאת תחת פיקוחו של משרד העבודה והרווחה. עיקר העבודה הבירוקרטית מול הרשויות בחו"ל ובנושא כניסת הילד לארץ מתבצע על ידי העמותה. על המבקשים לשהות בארץ שלוש מתוך חמש השנים שקדמו לבקשה.

על ההורים המאמצים לפנות לקבלת אשרת ישיבת קבע עבור הילד המאומץ. המסמכים הנדרשים כוללים את אישור האימוץ מחו"ל, ואישור רפואי (מרופא העמותה) כי הילד בריא.

עלייה לישראל עבור בני "הדור הרביעי"

כאמור לעיל, זכות השיבה לישראל פתוחה בפני יהודים, ילדים ליהודים, ונכדים ליהודים. בנוסף, הזכות שמורה לבני זוג של יהודים, ובני זוג לילדים או נכדים של יהודים. זכותם של ילדים קטינים אשר הוריהם או אחד מהוריהם נכדים ליהודי לעלות בישראל אינה מפורטת בחוק השבות.

אם זאת, מאחר ומדינת ישראל אינה רוצה להעמיד משפחות בפני הברירה בין עלייה לניתוק מהילדים, גם לקטינים בני דור רביעי ישנה הזכות לעלות ארצה עם משפחתם. נינים ליהודים ואף ילדים של בני זוג לזכאי עלייה מנישואים קודמים, יכולים להגיע ארצה – אך ורק כקטינים, יחד עם ההורים. חשוב לשים לב כי כמבוגרים, לא פתוחה בפניהם אפשרות עלייה לישראל.

לאחר העלייה, בני הדור הרביעי אינם מקבלים ממשרד הקליטה את ההטבות (לימודי עברית חינם, קצבאות) אשר מקבלים קטינים עולים אשר זכאי עלייה לכשעצמם. עם זאת, לאחר ההגעה לגיל 18 באפשרותם להתאזרח או לקבל מעמד תושב קבע. לאחר קבלת המעמד החוקי, הם נחשבים לאזרחי ישראל לכל דבר.

צרו קשר עם משרדנו:

משרד עורכי הדין בירושלים ובפתח תקווה כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בנושאי עלייה וקבלת אזרחות בישראל. במידה ונתקלתם בבעיה מול משרד הפנים בנושא עלייה, הגירה, או קבלת מעמד לאחד אימוץ, נשמח לעזור ולתת מידע משפטי.

עלייה לאחר אימוץ

:03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il