דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

אימוץ בפועל בראי חוק השבות – מידע משפטי

Michael Decker

יצחק קץ

ברוצני להודות למשרד ובמיוחד לנטעלי בן דוד שהייתה לי לעזר ותמיכה. וגם מחוץ לשעות העבודה במידת הצורך במשך כמעט שנתיים וחצי של מתחים ויסורי נפש שהעביר אותי משרד הפנים בעזרת הפרקליטות וכל זאת רק על-מנת לאשר לי בדיקת רקמות לפי נוהל חו"ל להוכחת אבהות, דבר שאיפשר לי בסופו של דבר להביא את בני לחיות עימי בארץ לאחר פתירת אימו בחו"ל.

תודתי נתונה לכל הצוות שהיה חלק בתהליך מורכב זה.

Oksana Troshin

צוות מעולה , יעיל, אמין ומסור.
עונים לכל שאלה בפירוט עוזרים בכל שלב מתלווים ללקוח בכל פניה למשרד הפנים .
עזרו לי לקבל עליה אחרי גיור כשמשרד הפנים התנגד.
ממליצה בחום

Chen Aviani

ברצוני להמליץ על משרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי, רוזנברג במיוחד לעו״ד יהושוע פקס על שירות מקצועי ומתן עזרה ויעוץ על תהליך חיים משותפים בישראל עם בת הזוג ממדינה זרה מול משרד הפנים.

איתן ברנס

אחרי שלוש וחצי שנים ושני משרדי עורכי דין שלא הצליחו לעזור בסכומים מטורפים שהשקעתי ולשווא. הגעתי אל המשרד של עורך דין מיכאל דקר, ותוך חודשים ספורים הצלחנו יחד להגיע לכך שיש לבן שלי מעמד במדינת ישראל. ועוד לקחו על עצמם לעזור בדברים נוספים. תודה ענקית לכל המשרד ובמיוחד לנטעלי שעזרה והסבירה על כל דבר עם המון המון סבלנות!

רום לופוביצ'

שלום לכולם! הייתי בפגישת יעוץ עם יהושוע פקס ועו"ד נוסף, ואני ממליץ אליהם מכל הלב, נתנו לי ולארוסה שלי את כל הזמן שהיינו צריכים, ענו לנו לכל השאלות בלי זלזול, בנוסף שולחים את כל המידע מסודר לאיימל, בקיצור עזרו לנו מכל הלב! ממליץ בחם לב!

רוני עמנואל

משרד עורכי הדין מיכאל דקר ויהושוע פקס עזרו לנו במאמצנו לרשום את בתי כאזרחית ישראלית (היא נולדה לשני הורים גאים, אחד מהם אזרח ישראלי, בהליך פונדקאות בחו"ל, המוסדר בחוק של המדינה בה בוצע ההליך). עורכי הדין עמדו בתוקף מול סחבת של קרוב לשנה ודרישות בלתי רלוונטיות של משרד הפנים. לבסוף הורתה השופטת למשרד הפנים לרשום את הילדה כאזרחית ישראלית (לאחר בדיקת ד.נ.א שהיא מספיקה לפי התקנות!). אנו מודים לעורכי הדין ולעוזרות המשפטיות מאיה ונטע-לי על עזרתם המקצועית, סבלנותם והעניין האישי שגילו במשך התהליך.

שלום

תותח עורך דין מיכאל עזר לנו מאוד עם תביעת אבהות ולאחר מכן בהסדרת המעמד של בת הזוג שלי. צוות המשרד נחמד מאוד והיו מאוד יעילים

לאחר אימוץ בפועל  של קטין שאינו יהודי על ידי משפחה זכאית שבות – האם הילד זכאי עלייה? משרדנו מתמחה בהגירה ועלייה לישאל עבור זכאיי שבות ומשפחותיהם. במאמר זה, עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו, יסביר לגבי "אימוץ בפועל". המאמר יבחן האם האימוץ יזכה את ה״מאומץ בפועל״ במעמד של בן של יהודי/ה, בהתאם להוראות חוק השבות (1950) ופסקי הדין של בית המשפט העליון בנושא.

מהו אימוץ בפועל:

אימוץ בפועל הינו אימוץ בלתי רשמי, ללא הליך אימוץ משפטי בהתאם לדינים הרלוונטיים במדינת המוצא. אימוץ רשמי חוקי ברוב מדינות העולם נעשה על בסיס פסק דין של בית המשפט הרלבנטי.

ישנם מצבים שבהם ל״מאומץ בפועל״ יהיו מסמכים רבים בהם ההורה ה״מאמץ בפועל״, יהיה רשום בתור ההורה. לעיתים שם המשפחה של ההורה המאמץ יהיה שם המשפחה שיישא הילד המאומץ במסמכים כגון: תעודת לידה, תעודות בתי ספר, תעודות אוניברסיטאיות, תעודות מהצבא, וכיוצ״ב. עם זאת, ללא הליך אימוץ רשמי וחוקי מטעם המדינה, האימוץ הוא רק "בפועל" מבחינה משפטית.

יישום של ״אימוץ בפועל״ במדינת ישראל:

התופעה של ״אימוץ בפועל״ קיבלה ביטוי במדינת ישראל בפסק דין שניתן ביום 12 לספטמבר 2013. פסק הדין ניתן בבג"צ 5020/08 אדוארד פולטורצקי נ' מדינת ישראל.

בהלכת פולטרצקי מדובר היה ב״מאומץ בפועל״ שמעולם לא אומץ באופן רשמי (היינו, מעולם לא התנהלו הליכים משפטיים בבית משפט רשמי בעניין), על אף שייתכן והמשפחה סברה שאכן מוצו ההליכים המנהליים הרלוונטיים לצורך האימוץ. בידי המאומץ בפועל היו מסמכים רשמיים המעידים על כך שמזה שלושים שנה ראה באביו, ה״מאמץ בפועל״, אב לכל דבר, ושאין לו כל קשר עם אביו הביולוגי (שהלך לעולמו).

אימוץ בפועל

פסק הדין בנושא אימוץ בפועל ומבט לעתיד:

פסק הדין קבע שיש לדחות את העתירה של ה״מאומץ בפועל״. זאת בעיקר מאחר וטענת ה״אימוץ בפועל״ לא הועלתה במשך כל ההליכים שהתנהלו אל מול משרד הפנים, וגם אל מול בג״צ. בנוסף, פסק הדין התחשב בקביעות שונות שנתקבלו בעניין תום הלב של העותרים בטענות שהם העלו ולפיהן התבצע אימוץ רשמי כדת וכדין.

בדעת המיעוט, השופטת דפנה ארז ברק סברה שהיה זה מן הראוי להשיב את עניינו של ה״מאומץ בפועל״ לבחינה מחודשת של משרד הפנים שישקול האם יש להכיר בעותר כמי ש״אומץ בפועל״, והאם יש להעניק לו אשרת עולה ואזרחות ישראלית מכוח אימוץ בפועל כזה.

יש לציין שפסק הדין לא שלל עקרונית את האפשרות כי ניתן יהיה להכיר ב״אימוץ בפועל״ לצרכי מתן מעמד מכוח חוק השבות בנסיבות מסוימות. השאלה לא הוכרעה סופית ואינה מיושבת בחוקי ישראל.

לסיכום:

אין ספק שעדיף לאמץ באופן רשמי ילד אם מבקשים לאחר מכן להעלותו לארץ ישראל מכוח חוק השבות. הפסיקה במדינת ישראל לא הכירה עד כה ב״אימוץ בפועל״ לצורך מתן מעמד בהתאם לחוק השבות. יחד עם זאת, הלכת פולטרצקי משאירה פתח להעלאת הטענה במקרים מסוימים.

לאור האמור לעיל, אם מועמד עלייה פוטנציאלי הינו בגיר (ולפיכך כבר אינו יכול לטעון לאימוץ רשמי לצורך עליה לישראל מכוח חוק השבות, בהתאם לנהליי משרד הפנים הרלוונטיים בנושא) אשר יכול להוכיח שהוא ״אומץ בפועל״ על ידי יהודי, ניתן יהיה להעלות טענה זו בפני משרד הפנים. מומלץ לצרף ראיות אשר מגבות את הטענה, ונרטיב משכנע אשר מסביר אודות הקשר שבינו לבין ההורים בפועל, לרבות הסברים מדוע לא בוצע הליך אימוץ רשמי חוקי.

מה בנושא אימוץ שאינו בפועל – כיצד מקבל המאומץ מעמד?

לרשות האוכלוסין וההגירה ישנו נוהל מיוחד למתן מעמד לאדם אשר אומץ על ידי משפחה זכאית שבות. לצרכי קבלת זכאות לעלייה יש להציג את מסמכי האימוץ (מאומתים ומתורגמים על ידי נוטריון). בנוסף, יש להציג הוכחות לאמיתות הקשר – כלומר, ראיות כי ההורים המאמצים אכן אימצו את הילד, גידלו אותו, וכי האימוץ לא בוצע אך ורק לצורך קבלת זכות עלייה לארץ.

צרו קשר – עורכי דין הגירה לישראל

משרדנו מתמחה בשאלות משפטיות הקשורות לעלייה לישראל. במידה ונתקלתם בקשיים מול משרד הפנים – התקשרו כדי לקבוע פגישה במשרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב. נסמך לתת עצה וסיוע משפטי בכל נושא הקשור לעלייה לישראל.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה