ענף הסיעוד כולל, מטבעו, התמודדות עם סיטואציות מורכבות. עובדי הסיעוד הזרים מגיעים לישראל על מנת לסייע ליקירינו ברגעים הקשים. במקרים רבים המטופלים עוברים לאשפוז במוסדות סיעודיים או, למרבה הצער, הולכים לעולמם במהלך התקופה. הדבר מעלה שאלות משפטיות רבות, כגון: מה יעלה בגורל עובדי סיעוד שמעסיקיהם אושפזו או נפטרו? האם וכיצד באפשרותם של העובדים להישאר בישראל? על כך ועוד נפרט להלן.

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בתחום עובדי סיעוד ודיני העבודה החלים בו. אנו מספקים ללקוחותינו מענה וליווי, בין היתר, בהסדרת יחסי העבודה בין המטפלים למטופלים, מעבר עובדים בין מטופלים ומתן ייעוץ וליווי משפטיים לעובדים ולמעסיקים בענף.

המשמעות של אשפוז קבע או פטירת המטופלים – הפסקת עבודה

עובדי סיעוד זרים שמעסיקיהם אושפזו או נפטרו - מהן ההשלכות המשפטיות?כפי שהסברנו במאמר קודם בסדרה, ככלל המטופלים הסיעודיים נחשבים כמעסיקיהם של עובדי הסיעוד הזרים לכל דבר ועניין, ועליהם לדאוג למילוי זכויותיהם כעובדים. מכאן שכאשר המטופלים עוברים לאשפוז קבוע במוסד סיעודי או הולכים לעולמם, העובדים הסיעודיים נותרים ללא מעסיק ועבודתם נפסקת. בטרם מעסיק מפטר עובד, עליו לתת לו הודעה מוקדמת, על מנת לאפשר לו תקופת התארגנות. כאשר הודעה מוקדמת אינה ניתנת או אינה יכולה להינתן, כמו בענייננו, יש להעניק לעובד תמורה המכונה "תמורת הודעה מוקדמת". תמורה זו מחושבת לפי שכרו הרגיל של העובד ביחס לתקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. בבית הדין לעבודה נקבע כי יש להחיל את כלל זה גם על עובדי סיעוד זרים שמעסיקיהם נפטרו, וזאת אף אם אין בכוונתם להישאר בישראל.

מהן ההשלכות מבחינת פיצויים וחיובים כספיים נוספים?

מלבד תמורת הודעה מוקדמת (עליה פירטנו לעיל), בעת תשלום שכרם האחרון של עובדי הסיעוד הזרים יש לכלול גם תוספות כגון פדיון ימי חופשה שלא נוצלו על ידי העובד, תשלום דמי הבראה, פיצויי פיטורים (המחושבים לפי מכפלת שכרו האחרון של העובד ביחס למספר השנים בהן הועסק אצל המטופל), שחרור כספי הפנסיה וכיו"ב. במקרים בהם עובדי הסיעוד הזרים הועסקו במשותף הן על ידי המטופל והן על ידי חברת סיעוד, על כל אחד מהמעסיקים לשאת בתשלומים הנ"ל על פי חלקם היחסי בהיקף ההעסקה.

בפני מי תובא דרישת התשלום?

שאלה זו רלוונטית בעיקר במקרים בהם המטופלים שהעסיקו את העובדים הזרים הלכו לעולמם, ובני משפחותיהם מתנערים מחובת התשלום. דרך המלך במקרים אלה הינה להגיש תביעה כנגד מנהל עזבון המטופל המנוח. ואולם, במקרים מיוחדים בתי הדין לעבודה עשויים לאפשר לעובדי הסיעוד לתבוע ישירות את בני המשפחה שירשו את המטופל. הדבר עשוי להתרחש גם במקרים בהם המטופלים עודם בחיים אך הועברו לאשפוז קבע במוסד סיעודי. בתי הדין לעבודה קבעו בשורה של מקרים שכאשר קרוב משפחה מעורב בצורה משמעותית בענייני המטופל, באופן החורג מפיקוח על ענייניו בלבד, תהא נטיה להכיר ביחסי עבודה בין קרוב המשפחה ובין המטפל, ומכאן שקרוב המשפחה יוכל אף הוא להיתבע.

מהן אפשרויות התעסוקה החלופיות של עובדי הסיעוד הזרים?

ככלל, עובדי סיעוד זרים בישראל מוגבלים לעסוק בתחום הסיעוד בלבד. בחוק לא נקבעו הוראות המגבילות מעבר לעבודה סיעודית אחרת כאשר מעסיקיהם של עובדי סיעוד זרים נפטרו או עברו לאשפוז קבע במוסד סיעודי. יתרה מכך, על אף שקיימות מגבלות גאוגרפיות על מעבר בין מקומות עבודה, במקרים של פטירת המעסיק או אשפוזו הקבוע – מגבלות אלה מתבטלות. 

יחד עם זאת, המצב אינו זהה כאשר חלפו למעלה מ-51 חודשי שהות בישראל של עובדי הסיעוד הזרים. זאת בשל מגבלות השהות המוטלות עליהם על פי חוק. במקרים אלה תתאפשר השמה זמנית של העובדים כמחליפים של עובדי סיעוד קבועים אשר יצאו מישראל לחופשה באינטר-ויזה. כמו כן, במקרים חריגים עשויה להתאפשר המשך העסקת העובדים באמצעות בקשה לוויזה הומניטרית.

צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני העבודה החלים בתחום הסיעוד

אם הנכם זקוקים למענה משפטי בכל הנוגע לענף הסיעוד, ובפרט בנוגע למקרים של עובדי סיעוד שמעסיקיהם אושפזו או נפטרו, נשמח לעזור. צרו קשר עם משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, בירושלים ובפתח תקווה, לקבלת מידע וליווי משפטיים. אנו מתמחים בתחום עובדי סיעוד ודיני העבודה החלים בו.

marque déposée

:03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il