ויזה הומניטרית לעובדי סיעוד - משרד עורכי הדין שלנו בת"א וירושלים

במאמר זה נעסוק בנושא ויזה הומניטרית לעובדי סיעוד. מדובר באחת מהסוגיות הבוערות ביותר בתחום העסקת עובדי סיעוד זרים בישראל, המגיעים לישראל לתקופה זמנית, לצורך טיפול בקשישים ובבעלי מוגבלויות הזקוקים לליווי צמוד. חוק הכניסה לישראל קובע כי בחלוף 63 חודשים לכל היותר מעת הגעתם הראשונית לישראל, על עובדי הסיעוד הזרים לשוב לארצות מוצאם. עם זאת, החוק תוקן לאחרונה ונקבעו בו קריטריונים חריגים שבהתקיימם יוכלו עובדי הסיעוד הזרים להישאר בישראל לפרק זמן נוסף. מהם אותם הקריטריונים? מה המשמעות של דחיה על הסף של בקשה לוויזה הומניטרית? ומהו ההליך המשפטי שבמסגרתו נידונות הבקשות לוויזה הומניטרית? על כך ועוד נפרט להלן.

משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בתחום עובדי הסיעוד. אנו מספקים ללקוחותינו מענה וליווי, בין היתר, בהסדרת אשרות עבודה לעובדי סיעוד זרים, קבלת היתרי העסקה ושהייה בישראל והארכתם, ייצוג בוועדות ובערכאות השונות ומתן ייעוץ וליווי משפטיים לעובדים ולמעסיקים בענף.

במאמר נוסף שנכתב במסגרת סדרה זו עסקנו בסוגיית הוויזות ורשיונות הישיבה ועבודה עבור עובדי סיעוד זרים בישראל ובדרכים להארכתם. בחרנו לייחד פרק שלם ונפרד לסוגיית הוויזה ההומניטרית לעובדי סיעוד זרים. זאת מאחר שמדובר בסוגיה מורכבת הנוגעת למקרים ייחודיים, בהם עובדי הסיעוד הזרים השלימו את תקופת הזמן המרבית המותרת של 63 חודשי שהות בישראל, אולם הארכת שהותם הכרחית לצורך המשך טיפול במטופל המעסיק אותם באותה עת.

הקריטריונים העיקריים להגשת בקשה לוויזה הומניטרית

ניתן להגיש בקשה לוויזה הומניטרית לעובדי סיעוד זרים השוהים בישראל כעובדי סיעוד פחות מ-8 שנים, אשר עבדו אצל מטופל סיעודי במשך תקופה רצופה של 24 חודשים לפחות ואשר העסקתם הקודמת הסתיימה בעקבות פטירת המטופל או מעברו הקבוע למוסד סיעודי. הבקשה לוויזה הומניטרית מוגשת לוועדה מיוחדת אשר מייעצת לשר הפנים האם ראוי לאשרה.

הקריטריון המרכזי הוא למעשה השאלה האם מתקיימים טעמים חריגים ומיוחדים אצל המטופל הסיעודי, אשר קשורים למורכבות או לייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש לו או לנסיבות אישיות אחרות שלו. ניתן להוכיח כי הטעמים מתקיימים, בין היתר, באמצעות מסמכים וחוות דעת בדבר מצבו האישי של המטופל.

חשוב לפעול מהר – אחרת הבקשה עלולה להידחות על הסף!

הזמן מהווה גורם מכריע בענייננו. בחוק נקבע כי על הבקשה לוויזה הומניטרית להיות מוגשת לא יאוחר מ-90 יום מעת סיום ההעסקה החוקית האחרונה של העובד הזר. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי ככלל, גם טעמים הומניטריים וטענות לנזק שייגרם למטופלים ולמטפלים בשל אי קבלת הבקשה, לא יוכלו לגבור על הכלל לפיו לא תתקבל בקשה שהוגשה לאחר 90 יום. מדובר באחד מהמקרים בהם בדרך כלל יוחלט על דחיה על הסף של הבקשה לוויזה הומניטרית. כך גם במקרים של אי עמידת עובדי הסיעוד הזרים בקריטריונים עליהם פירטנו לעיל.

מקרים בהם הבקשה עשויה להתקבל אף ללא עמידה בחלק מהקריטריונים

בחוק נקבעו סוגי מטופלים שנסיבותיהם מורכבות במיוחד ושלגביהם הבקשה עשויה להתקבל גם אם לא התקיימו חלק מהקריטריונים האמורים, ואף כאשר עובדי הסיעוד הזרים שוהים בישראל לתקופה של עד 13 שנים. מקרים חריגים אלה הינם, למשל, מצבים בהם מדובר במטופל סיעודי או בילד נכה הזכאים לקצבאות שגובהם מעל 188%.

הוועדה דחתה את הבקשה לוויזה הומניטרית – מה עושים?

בחוק הכניסה לישראל נקבע כי ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה המייעצת לשר הפנים. הערר מוגש לבית דין מיוחד לעררים על פי חוק הכניסה לישראל. גם כאן חשוב לפעול מהר ככל הניתן, שכן את הערר יש להגיש ללא שיהוי ובתוך 30 יום ממועד קבלת החלטת הוועדה. על פסק דינו של בית הדין לעררים ניתן לערער בתוך 45 יום לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.

צרו קשר עם עורך דין מומחה בתחום עובדי הסיעוד

אם הנכם מעסיקים או מעוניינים להעסיק עובדי סיעוד זרים או שברצונכם לקבל ייעוץ וליווי בכל הנוגע להעסקת עובדי סיעוד ובפרט לגבי ויזה הומניטרית לעובדי סיעוד, נשמח לעזור. צרו קשר עם משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב, לקבלת סיוע ומידע משפטי. אנו מתמחים בתחום עובדי סיעוד ובהסדרת מעמדם החוקי בישראל מול הרשויות והערכאות המשפטיות השונות.