Skip to content

אזרחות ליטאית ליהודים

Avatar

Michael Decker

באילו תנאים יוכלו צאצאים של יוצאי ליטא לקבל אזרחות ליטאית? קבלת האזרחות תלויה בקשר המשפחתי אל מדינת ליטא ובטווח התקופות בהן חיו אבותיכם במדינה זו. ניתן לקבל דרכון ליטאי על בסיס קשר משפחתי דרך אחד ההורים או שניהם, אשר יכול לכלול גם סבא או סבא רבא (וכן סבתא או סבתא רבתא). בנוסף, מאמר זה יסקור בצורה היסטורית אודות יהודי ליטא לאורך הזמן ועד ערב מלחמת העולם השנייה. יהדות ליטא היוותה במשך מאות שנים עמוד תווך ומגדלור ליהדות אירופה כולה וכן לכלל יהדות התפוצות.

ליטא היא כמובן חברה באיחוד האירופאי, ובעלי דרכון ליטאי מקבלים את הזכות לחיות, לעבוד, ולנוע באופן חופשי ברחבי מדינות האיחוד. משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש בירושלים ותל אביב מתמחה בתחום ההגירה לחו"ל והשגת דרכון אירופאי, כולל דרכון ליטא. לצידנו שנים של ניסיון ועורכי דין מקצועיים בתחום ההגירה, שיוכלו לעזור לכם לקבל אזרחות ליטאית, במידה ואתם אכן זכאים על פי החוק הליטאי.

אזרחות ליטאית ליהודים – מי זכאי?

אזרחות ליטאית ליהודים צאצאי ליטאאחת הדרכים לרכוש אזרחות ליטאית היא על בסיס השבת אזרחות. האזרחות תושב למבקש במידה ואבותיו (הורים, סבים, סבתות, סבים גדולים או כל אחד מהם) היו אזרחים ליטאים לפני ה- 15 ביוני 1940, או שהמבקש עצמו היה אזרח ליטא קודם ל- 15 ביוני 1940. יהודים רבים חיו בליטא קודם למלחמת העולם השנייה והשואה. צאצאיהם, בישראל ובעולם, זכאים לקבל את אזרחות אבותיהם.

כמדינה עצמאית נוסדה ליטא בשנת 1918. יחד עם זאת, החוק הראשון שנחקק להסדרת האזרחות הליטאית עמד כחוק זמני, ונקבע ב-9 בינואר 1919. על פי חוק האזרחות הליטאית מתאריך ה- 9 בינואר 1919, המועמדים הבאים ייחשבו אזרחי ליטא:

  1. אלו שתמיד חיו בליטא או שהוריהם וסביהם חיו בליטא מזמנים מוקדמים.
  2. ילדים של אלו אשר מוזכרים בפסקה הראשונה, אשר לא חיו תמיד בליטא, אך חזרו לליטא עבור תושבות.
  3. אלו שחיו בליטא לכל הפחות עשר שנים קודם לשנת 1914 והיו בה בעלי:
  • נדל"ן משלהם.
  • עבודה הנחשבת כסטנדרטית.
  1. אלו שהינם ילדים של אזרחי ליטא.
  2. אישה או אלמנה של אזרח ליטא.
  3. ילדים של אזרח ליטאי, במידה ולא אומצו על ידי זר.

מה הם המסמכים עבור קבלת אזרחות ליטאית ליהודים צאצאי ליטא?

אזרחות ליטאית ליהודים צאצאי ליטאלפי חוק האזרחות החל כיום, המסמכים אשר מהווים הוכחה כי המבקש היה אזרח ליטאי לפני ה- 15 ביוני 1940 כוללים:

  1. דרכונים ליטאים וזרים אשר הונפקו לפני ה- 15 ביוני 1940.
  2. דרכון ליטאי זר שהונפק למשימות דיפלומטיות או מוסדות קונסולריים של ליטא לאחר ה- 15 ביוני 1940.
  3. מסמכים המעידים על שירות בצבא הליטאי או לקיחת חלק בשירות האזרחי.
  4. תעודות לידה או מסמכים אחרים אשר האזרחות הליטאית מצוינת בהם.
  5. מסמכי זיהוי שהונפקו בליטא לפני ה- 15 ביוני 1940, או מסמכי זיהוי שהונפקו על בסיס מסמכים שהונפקו בליטא לפני ה- 15 ביוני 1940.

במקרה והמסמכים המצוינים לעיל חסרים, תדרשו להגיש מסמכי לימוד, עבודה או שהייה בליטא אשר הודפסו לפני תאריך ה- 15 ביוני 1940, כמו גם דרכון של מדינה זרה ומסמכים אחרים.

כיצד לשמור על אזרחות קודמת כאשר אתם מקבלים את האזרחות הליטאית?

אזרחות ליטאית תושג בתמורה לוויתור על אזרחות קודמת של מדינה אחרת או אף מבלי צורך לוויתור על אזרחות (כלומר, ניתן להחזיק גם באזרחות ישראל). עבור השבת אזרחות ליטאית בתמורה להחזקת אזרחות קודמת, אין זה מספיק להוכיח רק את העובדה כי קרוב המשפחה היה אזרח ליטא לפני ה- 15 ביוני 1940. כדי לשמר אזרחות כפולה, יצטרך המבקש להוכיח את הנסיבות הבאות:

  1. העובדה של עזיבת שטחי המדינה הליטאית לפני ה- 11 במרץ 1990 (זאת אומרת, האדם בעל האזרחות או הוריו, סביו, סבים גדולים או לפחות אחד מהם שעזב/ו בתקופה שבין ה- 15 ביוני 1940 ל- 11 במרץ 1990. זאת בהתאם להחלטת הרשויות או בית המשפט תחת המשטר השולט, עקב התנגדות לממשל, רדיפה פוליטית, חברתית או סיבות שונות הקשורות לנסיבות העזיבה)

או:

  1. הוכחת עזיבת המדינה הליטאית לפני ה- 11 במרץ 1990 (זאת אומרת, האדם בעל האזרחות או הוריו, סביו, סבים גדולים או לפחות אחד מהם שעזב/ו את ליטא, ומקום מגוריהם הקבוע היה מחוץ לליטא בתאריך ה- 11 במרץ )1990. יש להדגיש כי הוראה זו לא חלה על אנשים אשר עזבו את שטחי ליטא לאחר ה- 15 ביוני 1940 לתוך שטחי ברית המועצות לשעבר.

הגשת בקשה להשבת אזרחות ליטאית חייבת להיכתב בשפה הליטאית. המסמכים שמצורפים לבקשה יתורגמו לליטאית. במידה ונכתבו בשפה אחרת יאושרו בהתאם לנוהל המסופק בתקנים החוקיים (על-ידי אפוסטיל או לפי נוהל לגליזציה). נשמח כמובן לעזור עם תרגום נוטריוני לליטאית.

המסמכים יוגשו למחלקת הגירה בליטא או למוסד הקונסולרי במדינה הזרה.

יהודי ליטא על רגל אחת – היסטוריה, מספרים ומידע נוסף

אזרחות ליטאית ליהודים צאצאי ליטאעל פי רישומי אוכלוסין מקומיים, יהודי ליטא נמצאים במדינה הבלטית לפחות משנת 1388. עם זאת, לפי רוב ההיסטוריונים, קיומם של הליטבקים (ליטאים בשפות המזרח אירופאיות) היהודים הוא מוקדם יותר מהשנה המצוינת. בין מסקנות המחקר השונות, עולה כי יהודי ליטא הם או צאצאי כוזרים שהתיישבו במדינה במאה ה- 10 והגיעו מהחַנוֹת (ישויות פוליטית) הכוזרית, או יהודים שהגיעו במאה ה- 12 מגרמניה.

יחד עם זאת קיימת טענה שלישית במחקר, הסוברת כי גל ההגירה המהותי של יהודים לעבר ליטא התרחש בתחילת המאה ה- 14, תחת שלטונו של הדוכס הליטאי גֵדִימִינַס. זה, פתח את שערי ממלכתו עבור סוחרים ובעלי מלאכה למטרת קידומה הכלכלי.

אולם, לאחר שהממלכה הליטאית המירה את דתה רשמית לנצרות בשנת 1386, לא ננקטה בממלכה העצומה מדיניות סובלנית כלפי נתינים שהחזיקו בדת רשמית שונה, כדוגמת היהודים. כך שלא בדומה לממלכות מסוימות במערב אירופה, שתקנו תקנות סלחניות וסובלניות כמו זכויות מַגְדְבּוּרְג (במזרח גרמניה בשנת 1188), בליטא הדבר כמעט ולא הורגש אלא רק בעיר טְרָקַאִי. עם זאת, זכויות מגדבורג אפשרו ליהודי טרקאי לרכוש נכסים, ליהנות מזכויות פוליטיות, כלכליות ודתיות.

מספר היהודים בליטא לאורך השנים ולאחר השואה

על סמך רישומי אוכלוסין של הרשויות המקומיות בליטא, בשנת 1389 נמנו יהודי הממלכה בכ- 6,000 נפשות. בשנת 1764 נאמד מספרם בכ- 76,474 נפשות. ערב מלחמת העולם השנייה נספרו כ- 263,000 יהודים במדינה. כאשר משווים את יחס האוכלוסיות היהודיות באירופה לאחר השואה, קהילת ליטא היא זו שנפגעה בצורה הקשה ביותר. זה כשבין 91-95% מן היהודים נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. לאחר המלחמה הגדולה נותרו בערך 20,000 יהודים במדינה, וכיום חיים בה 3,000 יהודים בקירוב.

יהודים קראים בליטא

חלק נכבד מההיסטוריה של יהודי המדינה משתייך גם ליהדות הקראית. יהדות זו לא נפגעה בשואה כלל, משום והוכיחה כי ייחוסה ומוצאה הוא טטרי כוזרי ולא שמי יהודי. כך עשתה כאשר הציגה את השפה הטטרית-טורקית, שדוברה על ידה לאורך השנים לרשויות הנאציות, שלא הביעו יותר עניין בהשמדתה עקב מוצאה הזר של העדה. השפה הקראימית היא שפה טורקית המגיעה מאזור קזחסטן-אוזבקיסטן. לאורך השנים נהגו היהודים הרבניים לקרוא לקראימית לשון קֵדַר (על שם בנו של ישמעאל). לשפה זו בעבר היו שלושה ניבים שונים ברחבי מזרח אירופה וכולם דוברו על ידי יהודים.

צרו קשר – אזרחות ליטאית ליהודים צאצאי ליטא – עורך דין הגירה לליטא

משרד כהן, דקר, פקס, ברוש עורך דין הגירה לליטא מתחייב לספק שירות יעיל ומקצועי ללקוחותיו. אנו מקבלים רק לקוחות בעלי סיכוי מוחשי להצליח במסלול ההגירה הנבחר. כמו כן, משרדנו פועל גם בחו"ל ובעל ניסיון רב ושיעור הצלחה גבוהה. לכל שאלה בנושא אזרחות ליטאית ליהודים צרו עמנו קשר בטלפונים המופיעים מטה או דרך הדואר האלקטרוני.

אזרחות ליטאית ליהודים צאצאי ליטא

:03-3724722

       :055-9781688

 office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top