תאונה שלא בזמן נסיעה: עו״ד פלת״ד ונזיקין דקר, פקס, לוי

האם ומתי תאונה שלא בזמן נסיעה עשויה לזכות את נפגעי התאונה בפיצויים? החוק מכיר בתאונות דרכים במגוון רחב של סיטואציות. בהתאם לכך, ייתכן כי אירועים בהם הרכב לא היה במהלך נסיעה עשויים עדיין לזכות את נפגעי התאונה בפיצוי כספי. אירועים אלה עשויים לכלול, בין היתר, פגיעה מרכב במהלך תיקונו במוסך, נפילה מרכב בזמן חניה, פגיעה ממכסה המנוע או מכסה תא המטען בעת פתיחתם או סגירתם, תיקון הרכב או פגיעה בעת החלפת גלגל. להלן יסביר על הנושא בהרחבה עורך דין מומחה לדיני תעבורה ונזיקין ממשרדנו.

תאונת דרכים – לא (רק) מה שחשבתם

כאשר אנו חושבים על תאונות דרכים, במרבית המקרים יעלה בראשנו תרחיש של התנגשות בין רכבים או מקרים מצערים של דריסת הולכי רגל. אך בפועל, המונח ״תאונת דרכים״ מכיל בתוכו מגוון רחב בהרבה של סיטואציות. משרדנו עוסק רבות בייצוג נפגעי תאונות דרכים, וכן בתביעות פיצויים נזיקיות. לצד טיפולנו בתיקים של תאונות דרכים ״שגרתיות״, כגון אלה שהזכרנו לעיל, אנו נתקלים לא פעם במסגרת עבודתנו השוטפת במקרי קצה, בהם לא תמיד ברור האם אירוע מסוים מהווה תאונת דרכים המזכה בפיצוי כספי. יש לא מעט חוסר ודאות בנושא, והדבר נובע מכך שהחוק בישראל מגדיר תאונות דרכים בצורה נרחבת למדי. תחת הגדרת החוק, ייתכן שייחשבו כתאונות דרכים גם מקרים בהם אירעה פגיעה ברכב שחנה במקום אסור, מקרים בהם חלק חיוני עבור נסיעה של רכב מנועי גרם לפיצוץ או התלקחות, או מקרים בהם נגרמו נזקי גוף עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב.

לא תמיד קל ״לתרגם״ את הגדרת החוק למצבים שמתרחשים במציאות, ולקבוע בקלות האם סיטואציה מסוימת מהווה תאונת דרכים אם לאו. בהתאם, על מנת להבין במקרים פרטניים האם ניתן לסווג אירוע מסוים בתור תאונת דרכים, מומלץ להתייעץ על הסוגיה עם עורך דין המתמחה בדיני תעבורה ונזיקין, בסמוך ככל הניתן לאירוע התאונה. להלן נציג מספר דוגמאות למקרים בהם תאונה שלא בזמן נסיעה הוכרה כתאונת דרכים, באופן הממחיש עד כמה ההגדרה של תאונה עשויה להיות רחבה, ועד כמה הסיווג של אירוע כתאונה תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה.

פגיעה בעת כניסה או יציאה מרכב

האם חבלת גוף שאירעה במהלך כניסה או יציאה מרכב יכולה להוות תאונת דרכים? התשובה היא כי הדבר בהחלט ייתכן. ואולם, הדבר כפוף למבחנים משפטיים שנקבעו במהלך השנים על-ידי בתי המשפט, עת הם פירשו את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בראי סיטואציות שהובאו בפניהם במסגרת תביעות בנושא תאונות דרכים. דוגמה מהעת האחרונה למקרה מסוג זה ניתן למצוא בפסק דין של בית משפט השלום בראשון לציון משנת 2018 (ת״א 12095-10-15).

בפסק דין זה, אישה מבוגרת נסעה ברכב, אשר עצר בסמוך לצומת לצורך הורדתה מן הרכב. בעת שפתחה הנוסעת את דלת הרכב ויצאה ממנו, היא נפלה ונחבלה ברגלה. הנוסעת תבעה את חברת ביטוח הרכב, אשר טענה להגנתה כי הרכב עמד ולא היה במהלך נסיעה, וכן כי אין קשר בפועל בין יציאת הנוסעת מן הרכב ובין הנפילה שחוותה. על בסיס העדויות שנשמעו בבית המשפט, נקבע כי אירוע זה מהווה תאונת דרכים, המזכה את הנוסעת בפיצוי כספי מחברת הביטוח, בסך 100 אלף ש״ח. למידע נוסף אודות הכללים המשפטיים ופסיקת בית המשפט בנושא, ראו מאמר שהתפרסם באתר משרדנו בנושא תאונת דרכים בעלייה לרכב או בירידה ממנו.

פגיעה ממכסה מנוע או מאחת מדלתות הרכב

האם כאשר נגרמת חבלת גוף בעת פתיחה או סגירה של מכסה המנוע, מכסה תא המטען (למשל, לצורך הנחת שקיות עם מצרכים שנרכשו בסופרמרקט) או אחת מדלתות הנוסעים ברכב, ניתן להכיר בכך כתאונת דרכים? התשובה לשאלה זו מורכבת יותר לעומת המקרה הקודם, שכן גישת בית המשפט בשנים האחרונות צמצמה את קשת המקרים שייחשבו בתור תאונת דרכים בסיטואציות אלה. זאת בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון משנת 2019 (רע״א 8744/18). פסק הדין עסק במקרה של אדם שנסע ברכבו אל שדה התעופה. לאחר שחנה את רכבו, פתח את דלת המושב האחורי, הוציא ממנה את המזוודה שעמה אמור היה לטוס, ובעת סגירת הדלת נפגע בידו, ולמרבה הצער, חלק מאצבעו נכרת.

בית המשפט קבע כי במקרים מעין אלה יש לבחון מה נחשב בתור חלק מ״מתחם השימוש ברכב״. השימוש ברכב מתחיל מהכניסה אל הרכב (אשר כוללת מגע פיזי בין האדם הנכנס לבין הרכב) ומסתיים לאחר שהאדם מצוי בעמידה יציבה מחוץ לרכב. בנסיבות המקרה הנ״ל, התובע נחבל בידו בשלב שבו כבר עמד בעמידה יציבה מחוץ לרכב, ולכן לא ניתן להתייחס לשלב שבו נגרם לו הנזק כאל שימוש ברכב הנכנס תחת ההגדרה של תאונת דרכים. עם זאת, חשוב לציין כי בית המשפט קבע כי עדיין עשויים להתעורר מצבים גבוליים, בהם תסווג סיטואציה מסוימת בתור תאונת דרכים. בית המשפט נתן כדוגמה לכך סיטואציה של פגיעה המתרחשת בעת הכנסה של מטען אישי (כגון שקיות עם מצרכים שנקנו בסופרמרקט) תוך כדי כניסת נהג למושבו. מקרה זה ייחשב כשימוש ברכב המהווה תאונת דרכים, להבדיל ממקרה שבו הנהג הכניס מטען אישי למושב הרכב האחורי ונחבל עוד לפני שנכנס למושב הנהג לצורך נסיעה. דוגמה זו ממחישה כי על אף הקושי בסיווג של מקרים מסוג זה כתאונת דרכים במצב המשפטי הנוכחי, הדבר עדיין עשוי להיות אפשרי במקרים מסוימים.

פגיעה מרכב במהלך תיקונו

לא פעם נגרמים נזקי גוף במהלך תיקון רכבים. בשנת 2002 קבע בית המשפט העליון (בתיק שמספרו רע״א 9332/99) כי ניתן, במקרים מסוימים, להכיר בפגיעה מרכב במהלך תיקון במוסך בתור תאונת דרכים, שעה שהרכב אינו ממונע או במהלך נסיעה. פסק הדין שבו ניתנה הקביעה הנ״ל עסק באירוע שבו בעל מוסך פחחות וצבע העמיד רכב במכשיר לצביעת מכוניות. הרכב הועמד ללא שבלם היד הורם. בעקבות כך, הרכב זז ממקומו, התדרדר ופגע בבעל המוסך. בית המשפט קבע כי מקרה זה עונה על ההגדרה של שימוש ברכב מנועי, באופן שמעניק זכאות לפיצוי עקב התאונה. זאת על אף שמנוע הרכב לא פעל במקרה זה והרכב לא היה בזמן נסיעה.

תאונה שלא בזמן נסיעה – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני תעבורה ונזיקין

הדוגמאות שהצגנו לעיל מראות עד כמה נרחבת עשויה להיות ההגדרה של תאונת דרכים, באופן שחל על לא מעט מקרי תאונה שהתרחשו שלא בזמן נסיעה של הרכב, אלא בעת שעמד במקום, או אף כאשר מנוע הרכב היה דומם. אם יש לכם שאלות נוספות בנושא, או צורך בכל ייעוץ או סיוע, נשמח לעמוד לשירותכם. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני תעבורה ונזיקין, ובייצוג נפגעי תאונות דרכים בפני כל הערכאות המשפטיות ומול חברות הביטוח. ניתן לפנות אלינו באמצעות מספרי הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.