Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

תאונות דרכים בעלייה לרכב או ירידה מהרכב

Esam Odeh

Tal Ya'acov

הייתה לי חוויה נפלאה עם מחלקת התרגומים של המשרד! סשה קישקו שעומד בראש המחלקה הזו הוא אדם מקצועי ואמין ביותר! סיפק עבורי תרגום מסינית בזמן שיא!

המובן המקובל של תאונת דרכים הוא התנגשות בין שני רכבים או יותר. אולם ישנם מצבים אחרים שונים שיכולים להוות אף הם תאונת דרכים. מצבים אלה יכולים לזכות נפגעים בפיצוי בהתאם להגדרת חוק הפלת"ד והפסיקה בנושא. בין יתר מצבים אלה, תאונות דרכים בעלייה לרכב או ירידה מהרכב, בתנאי שהכניסה לרכב או היציאה ממנו הייתה חלק מנסיעה או שימוש תעבורתי ברכב זה.

 הגדרת "תאונת דרכים":

"תאונת דרכים" הוגדרה במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 כדלקמן:

"תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי".

הגדרה זו לא יכולה להיות מופרדת מהגדרת "שימוש ברכב מנועי" שבסעיף ההגדרות, הקובע, בין השאר, כהאי לישנא:

"שימוש ברכב מנועי" – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות התדרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".

הגדרה זו זכתה למגוון פרשנויות של פסיקת בית המשפט, בהתאם לסיטואציות השונות והמגוונות שהגיעו אל כותלי הערכאה השיפוטית. כאן אנו נתמקד בתאונות אשר מתרחשות בעת כניסה לרכב או ירידה ממנו, טיפול דרך וכן טעינה ופריקה.

תאונה תוך כדי עליה או ירידה מרכב:

כאמור, בסעיף ההגדרות הוכנסו מקרים של תאונות שיכולות להתרחש תוך כדי עלייה על רכב או ירידה ממנו, כמו למשל כאשר אנו נופלים עקב היתקלות רגלנו בתחתית הדלת של הרכב תוך כדי הירידה ממנו או עלייה עליו, או למשל כאשר הדלת של הרכב נטרקת על היד או האצבע או הרגל או כל חלק אחר של הגוף, כל אלה יכולים להיחשב כמקרים החוסים תחת חוק הפלת"ד ולהוות תאונות דרכים המזכים בפיצוי, כמובן בתנאי של הימצאות נזק גוף בעטיי אירועים אלה.תאונות דרכים בעלייה לרכב

המבחן התעבורתי:

חייבת להיות סמיכות זמנים בין פעולת העלייה או הירידה מהרכב לבין תחילת או סיום הנסיעה, כאשר הפסיקה אימצה את "המבחן התעברותי", אשר בוחן האם השימוש ברכב נועד למטרות תחבורה. במילים אחרות, אם פגיעת הגוף מתרחשת לאחר השלמת פעולת הירידה מהרכב היא לא תיכנס להגדרת "תאונת דרכים", או אם למשל עוצרים את הרכב, מכבים אותו וממתינים ברכב זמן מסוים, ולאחר מכן יוצאים מהרכב ונופלים תוך כדי ירידה ממנו, גם כאן לא תיכנס התאונה תחת הגדרת "תאונת דרכים" שבחוק הפלת"ד.

מקרה נוסף; אנו נוהגים ברכב או יושבים וממתינים בתוך הרכב, ונפגעים מחפץ כלשהו מחוץ לרכב, כמו אבן למשל, הדבר גם לא נחשב כתאונת דרכים, משום שמדובר בהתערבות גורם זר ללא קשר למבחן התעברותי. כך גם ילד שמטפס על רכב חונה, נופל ונפגע, או כאשר מתנגשים ברכב חונה, האירוע לא נכנס להגדרת "תאונת דרכים" ביחס לרכב החונה, בהיותו בבחינת "זירה" כמו כל חפץ אחר.

הלכת "עוזר":

בפסק דין מהפכני וחשוב, עוזר נגד אררט (הידוע כפסק דין עוזר, רע"א 8061/95, עוזר נ' אררט,  קבע כב' השופט ברק כי כיום, לאחר תיקון 8, אנו פועלים לפי המבחן התעברותי, המבחן הדומיננטי כיום שבא לידי ביטוי בהגדרה הבסיסית. מבחן זה בוחן האם השימוש נועד למטרות תחבורה.

להמחשה לעניין המבחן התעברותי נביא דוגמא פסיקתית ברע"א 8548/96, פדידה נגד סהר – דובר בנהג משאית שהלך למוסך לתקן את המשאית, וכשרצה לעשן עלה למשאית לקחת את המצית, ועת ירד מהשמאית החליק, נפל ונפגע. פסק הדין דן בשאלה אם מדובר בתאונת דרכים החוסה תחת הגדרת חוק הפלת"ד. בית המשפט קבע כי ירידה אכן מהווה שימוש מוכר ברכב, אולם לא כל ירידה או כניסה תיחשב לשימוש למטרות תחבורה, ולכן בית המשפט קבע כי אין המדובר בתאונת דרכים.

טיפול דרך:

הוכנס להגדרת "תאונת דרכים" במסגרת החזקה המרבה, דהיינו כאשר מתרחשת תקלה ברכב תוך כדי נסיעה, כך שהרכב לא יכול להמשיך לנסוע וחייב לעצור בצד הדרך, ואם תוך כדי הטיפול בתקלה מתרחשת תאונה, כגון התזת מים חמים מהרדיאטור של הרכב בעת פתיחתו, כי אז נחשב הדבר לתאונת דרכים. כיום, לאחר תיקון מס' 8, צומצמה הפרשנות של טיפול דרך למקרים שנועדו למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי ושנעשו אגב הנסיעה או לצורך המשכה המיידי (פסק דין ע"א 4469/95, דראושה נגד אררט חברה לביטוח בע"מ). בהגדרה ישנה החרגה של טיפול דרך: "שלא במסגרת עבודתו", כך שהחריגו תאונות המתרחשות במוסכים תוך כדי טיפול ברכב, שכן מדובר בתאונות עבודה שאינן אמורות להיכנס לחזקה המרבה של טיפול דרך (ע"א 3024/94, יונאי נגד אררט).

טעינה ופריקה:

עניין זה הוחרג מהגדרת "תאונת דרכים", כאשר מדובר בטעינה ופריקה כאשר הרכב עומד. הפסיקה יצקה תוכן להחרגה זו וסייגה אותה לרכב מסחרי ולמטרות מסחריות. הדבר שונה כאשר מבצעים פעולת "טעינה" או "פריקה" למעיל או לתיק, הנלווית לכניסה או יציאה מהרכב, או אז מהווה הדבר "תאונת דרכים" ואין מקרים אלה נכנסים לחריג (ניתן לעיין ב- ע"א (מחוזי – חיפה) 524/94, פאיזה סבאג נגד דולב חברה לביטוח (פורסם בנבו).

כמעט תאונה:

זו סוגיה שהתפתחה בפסיקה: כאשר מדובר בנזק גוף שנגרם במצב של "כמעט תאונה", כגון כאשר שני רכבים כמעט מתנגשים, וההתנגשות נמנעת ברגע האחרון, אך אחד המעורבים, או יותר, ברכבים לקה בהלם או נזק נפשי, או אף בהתקף לב. אם מוכח קשר סיבתי בין ה- "כמעט תאונה" לבין הנזק שנגרם, כי אז המדובר בתאונה העונה על הגדרת "תאונת דרכים" שבחוק הפלת"ד.

על אף שלא נדרש מגע פיזי, נדרש כי יתקיים קשר סיבתי בין השימוש והפגיעה ועל מנת שנוכל לקבוע שנזק הגוף נגרם בעקבות השימוש ברכב המנועי, מוטל עלינו החיוב להוכיח קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי לעניין זה.

מכאן , ניתן לקבוע כי על מנת שאירוע ייחשב כ"תאונת דרכים" על אף העדר מגע פיזי, עלינו להראות מבחינה עובדתית כי קיים קשר ישיר ומיידי בין הופעת הרכב ובין האירוע ומכאן כי ישנו מקום להכיר בקשר סיבתי משפטי.

במצב דברים בו הנפגע נבהל מרכב אשר הופיע בזירת ההתרחשות, יש לבדוק באופן אובייקטיבי את הקשר בין הופעת הרכב ובין תגובת הנפגע וההשפעה שהייתה להופעת הרכב על התקרית.
וכך, עלינו להבחין בין תקרית בה אדם נבהל באופן סובייקטיבי מרכב נוסע, ביצע פעולה כלשהיא ונפגע לבין תקרית בה ניתן על פי מדד אובייקטיבי לקבוע כי נעשה ברכב מנועי שימוש תחבורתי שגרם לאותו אדם להיבהל ולבצע פעולה שגרמה לו לנזק. (דברי כב' השופט רון שפירא בת.א 3509/99 גוטליב חנה נ. קנטור דוד)

אם יש לכם שאלות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לדיני נזיקין ותאונות דרכים בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.

תאונות דרכים שונות

: 03-3724722

        055-9781688

 [email protected]

צרו קשר

Scroll To Top