רשלנות בנזיקין
מהי ההגדרה של רשלנות בדיני נזיקין? מדובר מושג משפטי העלול לעורר חוסר בהירות ובלבול ביחס לאילו מקרים נכללים תחת הגדרתו. מי שאינו בקיא בעגה המשפטית עשוי להתבלבל בין מקרים של רשלנות לאחריות נזיקית אחרת. משרדנו כאן כדי להסביר מהי רשלנות, לתת דוגמאות ולהבהיר מהם מרכיבי הרשלנות.
מהי רשלנות?
רשלנות היא מושג הלקוח מדיני הנזיקין המעוגן בסעיף 35 לפקודת הנזיקין והמהווה "עוולת מסגרת", המאפשרת לכלול מספר לא מוגבל של מקרים תחת הגדרת החוק. על פי החוק, רשלנות היא מצב בו אדם עשה מעשה או נמנע מלעשות מעשה באופן שאינו מצופה מאדם סביר ונבון, ועל ידי כך גרם לנזק לאדם אחר. הגדרה זו כוללת גם מקרים בהם בעל מקצוע נהג או לא נהג באופן המצופה מבעל מקצוע בתחומו, ואף אם גוף או אדם הפרו חובה שהייתה להם לנהוג או לא לנהוג באופן מסוים כלפי אדם אחר.
בשונה מעוולות אחרות בדיני הנזיקין, התובע לא יצטרך להוכיח את כוונת הנתבע להזיק.
כיצד מוכיחים את עוולת הרשלנות?
כדי שתוכח עוולת הרשלנות צריך בהכרח להיווצר נזק אצל התובע, ויש להוכיח כי התנהגות הנתבע היא זאת שגרמה לנזק, ולא כל סיבה אחרת.
על התובע להוכיח בעצם שלושה יסודות:
- קיומה של חובת זהירות מצד הנתבע
- הפרת חובת הזהירות
- נזק שנגרם לתובע בשל הפרת חובת הזהירות מצד הנתבע.
לדוגמא, ייתכן כי תתקיים עוולת רשלנות כלפי אדם אשר עץ מט לנפול בגינתו הפרטית נפל על אדם אחר וגרם לו לנזק גופני לאחר שלא נגזם בזמן והוזנח. עם זאת, אם העץ נפל ופגע באדם אחר בשל תנאי מזג אוויר קשים לא תקום אחריות כלשהי לאדם אשר העץ נמצא בשטחו. זאת משום שאדם סביר ונבון לא היה יכול להימנע מהנפילה על ידי פעולות סטנדרטיות שבכוחו לעשות.
באופן דומה, לעירייה יש אחריות לתחזק מתקנים ציבוריים. אם התעלמה מתלונות או לא דאגה לטפל בעצים מטים לנפול בתחומה היא תישא באחריות לנזק שייגרם לאדם שנחבל מנפילת עץ. עם זאת, אם העץ חבל באדם לאחר שהעירייה ביצעה ביקורת שוטפת, דאגה לתחזוקה וטיפול בתלונות, יהיה קיים קושי להוכיח כי העירייה פעלה באופן לא סביר וגרמה במעשיה להיווצרות הנזק.
תביעת רשלנות אפשרית גם כלפי גופים פרטיים, בעיקר אלו בעלי אופי ציבורי, כמו קניון. במידה והקניון התרשל בתחזוקה שוטפת או לא פעל להרתעה או הסרת מפגע, ייתכן כי הניזוק יהיה זכאי לפיצוי כספי. מקרים נפוצים הם נפילות או החלקות שאירעו בקניון וגרמו לנזק פיזי.
כיצד מוכיחים קיום חובת זהירות אצל הנתבע?
סעיף 36 לחוק מטיל את החובה לנהוג באופן סביר על כל אדם או גוף שהיה יכול בנסיבות המקרה להעריך את היווצרות הנזק בהשתלשלות האירועים כמו שהיא. התנהגות "סבירה ונבונה" תבחן על ידי השוואת הסיטואציה למקרים אחרים כאשר התנהגות לא סבירה היא מצב בו אדם אחר בנסיבות דומות היה נוהג אחרת מהאופן בו נהג הנתבע. התובע ועורך דינו יצטרכו לשאול למשל, האם מצופה מעיריות לבצע ביקורת שוטפת של מתקנים ציבוריים ברשותן והעירייה הנתבעת אינה ביצעה זאת? האם אדם אחר היה נוהג יותר בזהירות בנסיבות דומות?
חובות אחריות נפוצות שאינן דורשות מהתובע להוכיח קיום חובת זהירות, הן של מעסיקים האחראים לדאוג לשלום עובדיהם, אנשי רפואה שאמורים לדאוג לשלום מטופליהם או של עיריות לפקח ולהסיר מפגעי ציבור.
מהו נזק?
נזק מוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין כ:
"אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה".
אדם שנפגע או סבל מנזק (הניזוק) רשאי לתבוע את הגורם לנזק (מזיק). הנזק חייב להתבטא בחיסרון מצד האדם, גופני או כלכלי, ולא מספיק להוכיח את קיום המפגע בלבד.
נזק כלכלי יכול להתבטא באופן רחב, למשל רכב שניזוק בשל בור בכביש או סטייה של מבנה ציבור לתוך שטח פרטי. נזקי גוף לעומת זאת, יתבטאו בפגיעה פיזית שקרתה לאדם עצמו כתוצאה מהמפגע. מצב קלאסי למקרה של נזק גוף ברשלנות היא נפילה ופציעה כתוצאה ממפגע שהיה מצוי בשטח העירייה או הרשות המקומית.
אין צורך שיתרחש נזק חמור בהכרח, אך עוצמת הנזק והיקפה עשויים להשפיע על גובה הפיצוי עליו יפסוק בית המשפט.
רשלנות עירייה
פקודת העיריות מסדירה את אחריות העירייה לדאוג לטיפול ברחובות העיר, להסיר מכשולים, להבטיח תברואה נאותה, ואף לנקוע אמצעי זהירות נגד תאונות בשטח הציבורי.
אם עירייה או רשות מקומית הפרו את חובתם לדאוג לאמור לעיל ייתכן כי ניזוק שנפגע מהתנהלות זו יהיה זכאי לפיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו.
מקרים טיפוסיים לכך יהיה נזקי הצפה שנובעים מהזנחה או התעלמות מתלונות תושבים, נפילות ברחוב בשל בור במדרכה או מפגע המסכן את הולכי הרגל, או כל פגיעה מחפץ ברשות הציבור שהיה באחריות העירייה.
רשלנות מעסיק
כאמור, למעסיק ישנה חובת אחריות ספציפית לדאוג לשלום עובדיו. עם זאת, לא כל תאונה שהתרחשה בעבודה או בדרך אליה תחשב רשלנות. במצב בו אדם היה מעורב בתאונת דרכים בדרך למקום העבודה או חזרה ממנו, או במידה ונפגע פיזית במקום העבודה על אף שמירה על נהלי הבטחון יחשב המקרה לתאונת עבודה החייבת בפיצוי מביטוח לאומי.
לעומת זאת, אם נפגע עובד בשל ליקויים בציוד במקום העבודה, אי עמידת המעסיק בנהלי הביטחון המצופים ממנו או בשל תנאי עבודה פיזיים ונפשיים לא הולמים, ייתכן כי יהיה זכאי בפיצוי בגין רשלנות יחד עם פיצוי בשל תאונת עבודה.
רשלנות רפואית
רשלנות רפואית היא סוג של רשלנות מקצועית היכולה לחול ביחס לכל איש מקצוע שנהג באופן לא סביר שאינו מצופה ממנו. כדי להוכיח כי איש רפואה נהג ברשלנות יהיה על התובע להראות כי איש הרפואה לא פעל בזהירות הנהוגה בקרב אנשי מקצוע בתחומו ולכן נגרם נזק.
רשלנות מסוג זה יכולה לכלול נתינת כמות לא נכונה של חומר הרדמה שגרמה לנתבע להתעורר באמצע ניתוח ועל כן עוררה נזק נפשי, ניתוח שלא בהסכמה שפגעה בחירות האדם על גופו וכל מקרה אחרה בו נהג איש רפואה שלא על פי הפרקטיקה הנהוגה בתחום.
פיצוי
פיצוי על נזקי רכוש נועד בדרך להחזיר את מצב הניזוק לקדמותו ועל כן יגלם את הנזק הכלכלי שנגרם לתובע. למשל, בית המשפט יפסוק פיצויים עבור תיקון רכב שנפל עליו עץ בשל רשלנות העירייה. לפיצויים אלו אין בדרך כלל מרכיב "עונשי" שנועד לפצות את הניזוק מעבר לנזק שנגרם לו.
לעומת זאת, גובה הפיצוי על נזקי גוף יקבע לפי ארבעה ראשי נזק עיקריים: הפסדי השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות והוצאות הזולת (במקום בו יידרש אדם לעזרה בתפקודו), וקביעתו תושפע מגיל הנפגע וגובה הנכות שנקבעה לו, או לחלופין, העלות הכספית של הטיפולים הרפואיים הנדרשים וההשלכות של הנזק בעתיד.
תביעה המופנית כנגד עיריות או רשויות מקומיות עשויה להביא גם לשימוש בצווים שמטרתם הפסקת פעילות העשויה להוביל להיווצרות נזק, והם עשויים להינתן עוד בתחילת ההליך המשפטי כל עוד בית המשפט משוכנע כי ישנה סבירות גבוהה להוכחת רשלנות העירייה וללא הצו אי הצדק כלפי התובע יגדל.
במקרים חריגים כאשר מדובר בנזק משמעותי או רשלנות חמורה של הנתבע, עשוי בית המשפט לכלול גם פיצויים על רכיבים נפשיים כמו כאב וסבל או עוגמת נפש כפי שנקבע בע"א 10/544 פלונית נ' עיריית כפר קאסם. בנוסף הפיצוי יכלול בדרך כלל גם את שכר הטרחה ששולם לעורך הדין.
אשם תורם
לפי סעיף 68(א) לפקודת הנזיקין גובה הפיצוי המגיע לתובע עשוי להשתנות אם לתובע יש אשם תורם בקיום הנזק. כלומר, בית המשפט יוכל להפחית מגובה הפיצויים במידה והתובע עצמו נהג בחוסר זהירות ואחראי להתרחשות הנזק שנגרם לו או לחלקו. למשל אם הניזוק התעלם ממפגע בולט בשטח ממנו נפגע, לא פנה לטיפול רפואי לאחר פציעה או לא נהג על פי נהלי הבטיחות במקום עבודתו.
הוכחת האשם התורם מוטלת על הנתבע, ובמידה וישתכנע בית המשפט שהתקיים כזה, יכמת את שיעור האשם התורם ויקזזו מהפיצויים המגיעים לתובע. חשוב לציין כי הוא גם רשאי לקבוע כי אשמת התובע גרמה לנזק במלואו ולכן לא ייפסקו פיצויים כלל.
מה כדאי לעשות מרגע התרחשות נזק?
טרם התייעצות עם עורך דין נזיקין והוכחה כי מדובר ברשלנות המזכה בפיצוי, כדאי לאסוף כל מידע רלוונטי לאירוע שאירע. תמונות ממקום התרחשות הנזק, דו"חות רפואיים, פרטי עדי ראייה, מכתבים המעידים על תלונות מצד תושבים ועוד…
בשל מורכבות עוולת הרשלנות והקושי להוכיח את היווצרות הנזק על ידי הנתבע דווקא, ישנה חשיבות לייצוגו של עורך דין נזיקין בקיא ומנוסה לעוולת הרשלנות.
משרדנו בירושלים ותל אביב מתמחים בדיני נזיקין עם ניסיון מוכח בתביעות רשלנות. נשמח לעמוד לרשותכם.
:
:מאמרים מומלצים